דונלד רמספלד, שר ההגנה לשעבר של ארצות הברית, הגדיר זאת נכון בציטוט האלמותי שלו מ-2003: "ישנם דברים שאנחנו יודעים שאנחנו יודעים. אנחנו גם יודעים שיש ידיעות לא ידועות. כלומר, אנחנו יודעים שיש מספר דברים שאותם איננו יודעים. אבל, יש גם אי ידיעות בלתי ידועות, שאותם איננו יודעים שאיננו יודעים".
אלא שהבעיה היא שרובינו לא יודעים שיש דברים שאנחנו לא יודעים. בתחום הפיננסי, זה יכול להיות הרסני כמעט כמו בתחום המדיני. במחקר מתמשך של פינארה - קרן לחינוך השקעות, המבוסס על סקר מקוון של מעל 25 אלף איש, הוערך הידע הפיננסי של האמריקאים לאורך שנים. המחקר שנקרא "היכולת הכלכלית בארצות הברית ב -2016" מצא שהביטחון הרב של האמריקאים בידע הפיננסי שיש להם שם מיליוני אנשים בסיכון והופך אותם פגיעים לשיקולים ומהלכים מוטעים וחשופים להונאות וניצול של מקצועניים בענפי הפיננסים.
האמריקאים טיפחו תחושת ביטחון בחוש הפיננסי שלהם מאז המשבר בשוק הנדל"ן, שהסתיים רשמית בשנת 2009. עם זאת, נראה שהם יודעים פחות ופחות בנושא ממה שהם ידעו עד ימי המשבר. המחקר מצא כי השכלתם הפיננסית היחסית של מרבית האמריקאים נמוכה. החוקרים הגיעו למסקנות הללו באמצעות שש שאלות בסיסיות בנושאים פיננסיים שניתנו לנחקרים באינטרנט. בממוצע, רק חצי מהתשובות של המשתתפים היו נכונות.
השאלה שבה הנחקרים נכשלו שוב ושוב הייתה: "כיצד יגיבו מחירי האג"ח על עליית שיעורי הריבית?". התשובה: מחירי האג"ח ירדו. מה שהדאיג את החוקרים הייתה העובדה שאף שרוב האנשים ידעו מעט מאוד, הם הרגישו בטוחים בידע שלהם, והאמינו שהם ידעו לענות נכונה על השאלות.
עוד מצא המחקר כי 76 אחוז מהנבדקים נתנו לעצמם דירוג "גבוה מאוד" של ידע פיננסי וכ-81 אחוזים מהם דירגו את התנהגותם הפיננסית כחיובית אך עם זאת במחקר נמצא שיש חוסר התאמה בין התפיסות שלהם להתנהגות הכלכלית בחיי היום יום. לדוגמא, מספר רב של נבדקים משלם באיחור עמלות וריביות על תשלומי אשראי, ולכן הם נכנסים לאוברדראפט או נאלצים ללוות כסף ממקורות חוץ-בנקאיים ולשלם יותר.
החדשות הטובות של המחקר הן כי משקי בית רבים נמצאים במצב פיננסי טוב יותר מאשר בסוף המשבר. בשנת 2009, מחירי הבתים והנכסים היו בירידות חדות, היו עיקולים ואחוזי האבטלה האמירו. אנשים בתקופה ההיא נטו לקחת סיכונים פיננסיים קיצוניים, ושילמו על כך מחיר גבוה. הלקח נלמד ובשנת 2016, אנשים מתנהגים באופן שמרני יותר עם הכספים שלהם ומדווחים על נינוחות עם מצב העו"ש. עם זאת, בסקר נמצא כי חלקים גדולים של החברה האמריקאית ממשיכים להתמודד עם קשיים כלכליים, במיוחד מגזרי המיעוטים וחסרי ההשכלה הגבוהה.
לא מנצלים הטבות
ד"ר ליאת הדר, מומחית להתנהגות הצרכן מהמרכז הבינתחומי הרצליה, מסבירה שיש לא מעט מחקרים שמראים שההתנהלות הכלכלית של אנשים היא בהרבה מקרים שגויה. "אנשים לא חוסכים מספיק לפנסיה, ולמרות שהם מודעים להשלכות של זה, הם עדיין לא חוסכים מספיק. רוב האנשים נוטים להשקיע את כל הכסף בהשקעה אחת או במספר מצומצם במקום לגוון את תיק ההשקעות. כלכלנים בארה"ב ניסו להבין ממה זה נובע ואחד הממצאים הבולטים היה שהתנהגות כלכלית פחות טובה אפיינה אנשים שרמת ההשכלה נמוכה. המסקנה המתבקשת הייתה שאנשים לא מבינים מה זה תוכניות פנסיה, איך לחסוך או לגוון תיק השקעות ולכן לא עושים זאת ולכן יש צורך להעביר להם את הידע הזה".
עד כמה לישראלים יש מושגי יסוד בכלכלה?
"הייתי מנחשת שהתוצאות בישראל לא יהיו רחוקות מאלו שהיו בארה"ב. במחקר שעשיתי נתתי לסטודנטים בשנה ג' בתוכנית של מנהל עסקים שאלות בהשקעות בתחום שהם למדו שנה קודם, זוהי אוכלוסייה שהיא יותר משכילה מהממוצע של רוב האנשים, אבל התוצאות לא היו טובות".
איך חוסר הבקיאות במושגים כלכליים עלול לפגוע בנו בחיי היומיום?
"בחירה בין תוכניות משכנתא, חיסכון או השקעה, הן החלטות שנעשות מדי יום. במחקר שעשיתי נמצא שאנשים רבים לא מבינים את הרעיון של ריבית דריבית ולא יודעים לחשב ריביות. אנשים לוקחים משכנתאות לשנים ארוכות, ואם הם לא מבינים את המשמעות של ריבית דריבית, זה עלול לעלות להם ביוקר. חלק מההתנהלות הכלכלית הלא נבונה שלהם היא לא לנצל הטבות מעביד, לא לנצל הטבות מס. מחקר כלכלי נתן כדוגמא תוכנית חיסכון בארה"ב שאם אדם פותח אותה בגיל 51 וחצי, הוא לא משלם מס. נמצא כי שיעור האנשים שפתחו חצי שנה לפני ושילמו מסים גבוהים, היה שיעור מאוד גבוה, וזה נובע רק מחוסר הבנה של הדברים".
הפער בין הידע לבין תחושת הביטחון בידע
ברשימה ארוכה של מדינות, הכוללת בין היתר את ארה"ב, בריטניה, הודו וישראל משקיעים הון רב על מנת לחנך צרכנים, כדי להימנע ממשבר דומה לזה שפקד את הכלכלה האמריקאית ב-2008 ועל מנת שאזרחים יוכלו לקחת החלטות כלכליות יותר טובות.
בארה"ב קיימות תוכניות בבתי ספר תיכון, סדנאות לעובדים, חינוך פיננסי בקהילות שונות ואתרים חינמיים שמעבירים את הידע הנדרש, וכן תוכניות למיעוטי יכולת. אך התוצאות בשטח רחוקות מלהיות אופטימיות. "ב-2015 יצא מאמר שבדק מגוון התנהגויות כלכליות והצביע על כך שהתוכניות האלו לא עובדות, והתרומה של הסדנאות לשיפור ההתנהגות הכלכלית היה פחות מעשירית האחוז. מי שמגיע לתוכנית לא מקבל בהכרח החלטה טובה יותר אחר כך. מדוע התוכניות הללו לא מניבות תוצאות חיוביות?
תשובה על כך נמצאת במחקר שערכה ד"ר הדר יחד עם שני חוקרים אמריקאיים מאוניברסיטת UCLA בשנת 2013. "מצאנו שיש פער גדול בין הידע האובייקטיבי של הצרכנים, הידע שצוברים באותן תוכניות הכשרה לבין תחושת הביטחון בידע שלהם. הפער בין הידע האמיתי לתחושת הידע יכול ללכת לשני כיוונים: ביטחון יתר – אני חושב שאני יודע יותר ממה שאני באמת יודע, ולהיפך מזה. אנחנו הסתכלנו על מצבים שבהם אנשים מרגישים חסרי ביטחון בידע למרות שקיבלו את הידע הרלוונטי. מה שמצאנו במחקר היה שהגורם שהשפיע על ההחלטה בסופו של דבר זו בעיקר תחושת חוסר הביטחון שלהם בידע, כלומר הם עשו החלטות שגויות למרות שהם ידעו כיצד לפעול נכון. אם יש לך את הידע האובייקטיבי, כל עוד הוא לא מלווה בתחושת ביטחון שאני באמת מבין מה אני עושה, לא תיקח את ההחלטות הנכונות וכך אנשים לא חוסכים לפנסיה ולא משקיעים בהשקעות טובות יותר".
כחלק מהמחקר השתתפה ד"ר הדר כמשקיפה מהצד בסדנא שניתנה לעובדי חברה אמריקאית על פנסיה. מומחה בנושא הגיע והסביר לעובדים על פנסיה, מדוע חשוב לחסוך לפנסיה, מה היתרונות של תוכנית הפנסיה וכו' כאשר לתוכנית עליה דיבר היו לא מעט יתרונות. במהלך הסדנא המשתתפים הנהנו לחיוב שהבינו, שאלו שאלות, והראו עניין אך אף לא אחד מהם הצטרף לתוכנית הפנסיה.
מדוע? "הבנו שלמרות שאותו נציג נתן מידע נוסף, הוא ערער את תחושת הביטחון בידע, וגרם להם להבין שהם חשבו שהם מבינים אך לא באמת הבינו באותה מידה שחשבו. כלומר אותו פער בין תפיסת הידע לידע האמיתי משפיעה מאוד על ההתנהגות הכלכלית הרבה יותר מרמת הידע האובייקטיבית".
איך פותרים את הפער הזה?
"אחת הדוגמאות להתנהלות כלכלית נכונה היא מה שעושה חברת וונגרד - חברה גדולה בארה"ב שמנהלת קרנות פנסיה והשקעות - באתר שלהם ניתנים תיאורים מאוד קצרים של כל השקעה, למי שמעוניין להשקיע, במקום לתת את כל פרטי המידע. כי ככל שנותנים יותר מידע כך בהתאם האיום על הצרכן יותר גדול. כיוון שיש יותר סיכוי שיהיו פרטים שלא נבין. כדי להגן על עצמם מבחינה משפטית וונגרד שמו לינק לדף אחר שיש בו יותר מידע. הם למעשה נתנו לאנשים את היכולת לווסת את כמות המידע שמקבלים כדי שתהיה להם שליטה על כמות ורמת המידע תוך שמירת האפשרות לקבל את כל המידע האפשרי. כאשר נותנים כבר בהתחלה עמוד עם מידע טכני מפורט, זה עשוי לאיים על הקורא או הצרכן. כך עולה הסיכוי שאנשים ישקיעו. אנחנו מציעים לא להלאות בכל הפרטים, אלא לתת מידע הכרחי ולהשתמש בשפה כמה שפחות טכנית, וכמובן תמיד לאפשר הרחבת מידע במסמכים או לינקים".
אבל כך שירותים וחברות יוכלו לנצל לרעה את הלקוח.
"כמובן שחברות יכולות לנצל לרעה ולהציע השקעה לא טובה. כשבנק מציע משכנתא בתשלום קבוע זה יכול להיראות אטרקטיבי, אבל מה שלא מפרטים זה שאחוז הריבית גבוה. לאנשים אין את היכולת לעשות מחקר שוק והם לא באמת מבינים את ההשלכות, לכן החברות והבנקאים יכולים בקלות להשפיע עלינו. מספיק שהם יגרמו לתחושת נינוחות ואם הלקוח יחשוב שהוא מבין הוא יבחר באותה אפשרות, גם אם היא פחות טובה, לכן, אכן אפשר לנצל לרעה".
ד"ר הדר ומוסיפה שחשוב לתאר ידע כלכלי במונחים פשוטים וקלים להבנה, ויזואליים ולא מספריים, כך עולה הסיכוי שהבחירה תהיה באופציה יותר טובה. ברוב המקרים התחושה של הביטחון בידע גדלה עם הידע עצמו, לאורך זמן. לכן, אולי כדאי לדאוג לתוכניות לחינוך כלכלי כבר מגיל חטיבת הביניים או תיכון. כאשר אנשים יגדלו עם המושגים הללו ויקבלו מנות קצובות של ידע לאורך זמן ולא יגיעו לסדנא מרוכזת שתציף אותם בידע ובמושגים זרים מאוחר מדי ויותר מדי, וכך הם יוכלו לעשות את הבחירות הנכונות.