אם הצעת החוק של חבר הכנסת אלי כהן (כולנו), שאושרה השבוע בידי וועדת השרים לענייני חקיקה, תעבור גם בכנסת, מינואר 2017 אנחנו צפויים לעבוד במשך שישה חדשים בשנה ארבעה ימים בלבד. על פי ההצעה נקבל יום חופשה נוסף, אחת לחודשיים, ויהיה זה יום ראשון הראשון בחודש. כלומר, באותו סוף שבוע נקבל סוף שבוע ארוך – שישי, שבת וראשון.
אף שבישראל עובדים יותר שעות, פריון העבודה במשק הישראלי נמוך יחסית למדינות העולם המפותח בכ-30% בממוצע. הישראלי עובד יותר שעות, אבל מייצר פחות בכל שעת עבודה. האם חופשה נוספת תועיל לסוגיה הזו? במפתיע, התשובה היא כן. מחקרים גילו שיום חופשי אחד בשבוע מגביר את היעלות בשאר הימים. כך למשל, במרכז הבינתחומי בהרצליה מצאו שהוספת יום ראשון כשבתון עשויה להביא להעלאת הפריון באמצעות ניתוב שעות הפנאי ועבודות הבית לימי השבתון. אותו מחקר מצא, שעובדים מקדישים מדי יום כשעה-שעה וחצי לסידורים על חשבון שעות העבודה, וההנחה היא שאותם "סידורים" ינוקזו ליום השבתון הנוסף, וימי העבודה יהפכו להיות יעילים ופוריים יותר.
עוד ב-mako כסף:
- דור ה-Y קובע אלו המדינות שהכי טוב לחיות בהן
- מאחורי המהפכה בבנקים מסתתרת מילה אחת
- 11 דברים שיהפכו אותך למיליונר עד גיל 30
חבר הכנסת כהן משוכנע שהעובדים לא יפסידו מהמלך הזה, והעלאת התשלום לשעת עבודה תאזן את ההפסדים הצפויים למי שמקום העבודה שלו ייסגר בימי ראשון. אולם מי הם באמת המפסידים הגדולים והמרוויחים הגדולים מהמהלך הזה?
המפסידים: המעסיקים והעובדים
המעסיקים. הם אלה שיצטרכו לממן את ימי החופשה הנוספים במהלך השנה, או את השעות הנוספות לעובדים שכן יעבדו בימי ראשון, שיהיו ימי שבתון. בהתאחדות התעשיינים וגם באיגוד לשכות המסחר מזהירים אפילו שהמהלך יביא לצמצום הפעילות העסקית שלהם והם ייאלצו לפטר עובדים, ומעריכים את עלות תוספת השכר לעובדים ביום ראשון ב-7.12 מיליארד שקל בשנה. טענה נוספת היא שהארכת שעות העבודה בימי שני עד חמישי בעקבות החופשה תקטין את תפוקת העובדים ב-5 עד 10 אחוזים ותגרור הפסד של 1.3 מיליארד שקל בשנה לתעשייה.
יש גם עסקים קטנים שטוענים, שמהלך כזה עלול להביא לסגירת עסקיהם. בהקשר לכך, מבטיח האוצר כי במסגרת הצעת החוק תיבחן האפשרות לפצות את המעסיקים בהקלות מס וכד'.
ההורים. מצד אחד יהיו הורים שישמחו על כך שיום החופשה הנוסף הוא גם יום חופשה לילדיהם אותו ניתן יהיה לנצל לבילוי משותף. מנגד, זה גם יום בטוח לתוספת הוצאות, כאשר חלק מההורים יחפשו מסגרת חלופית לגן או לבית הספר למספר שעות. העלות המוערכת של הקמת מסגרת חלופית לילדים שהוריהם עובדים על ידי המדינה מוערכת ב-500 מיליון שקל.
ההערכה היא, שתוספת יום השבתון תביא לתוספת הוצאות של כמה מאות שקלים בממוצע למשפחה בין אם עבור מסגרת חלופית, ובין אם יבחרו לצאת בו לטיולים, קניונים או לנופש בבתי מלון. ההגדלה בהוצאות תקטין את החסכונות של כל משפחה. בנוסף, לא בטוח שהקניות בימי ראשון יגדילו את רווחי החנויות. הביקוש למוצרים קשיח. ייתכן והקניות יעברו מיום אחד לאחר, אבל כמות המוצרים שנמכרת לא תשתנה.
חרדים. החינוך החרדי צפוי להמשיך ולפעול בימי ראשון, כדי למנוע ביטול תורה, וכך יימנע מהיתרונות ששומרי שבת כן יכולים ליהנות מהם.
המרוויחים: הצימרים, הקניונים והילדים
עסקי תיירות. המרוויחים הגדולים מהארכת סוף השבוע הם המלונאים ובעלי הצימרים, משום שהישראלים יוכלו לצאת לסופי שבוע ארוכים יותר וירדו לאילת לשלושה ימים (שני לילות) במקום ליומיים. מעניין אם תוספת הרווח למלונאים תביא לירידת מחירי הלינה בבתי המלון בישראל.
קניונים ומרכזי המסחר. חלק גדול מהעובדים ינצלו את היום החופשי הנוסף לקניות. כשמדובר במשפחות עם ילדים קטנים, הקניונים יהפכו למקום בילוי וודאי ביום זה שיתמלאו בהמונים, לשמחתם של בעלי החנויות.
חברות ההיי טק, חברות יבוא ויצוא. יוכלו להסתנכרן מבחינת העסקים והתקשורת מול הגופים הבינלאומיים אתן הן עובדות שיום ראשון הוא יום שבתון אצלן. על פי ההערכות שעות הסנכרון יגדלו מ-34 שעות בשבוע ל-42.5 שעות בשבוע.
מערכת החינוך. פחות יום שבו תוציא המערכת כספים על ניקיון, אבטחה והסעות. החיסכון הוערך ב-88 מיליון שקל.
הורים שעובדים בבית. תוספת יום שבתון שתאפשר להקדיש אותו לסידורים ועבודות בית, תקל על הורים להצטרף למעגל העבודה ולמשרות מלאות.
שומרי שבת. האוכלוסייה הדתית וכל שומרי השבת צפויים גם להרוויח, לאחר שיקבלו יום שבו יוכלו לבלות עם משפחתם שנמנעות מהם בשבתות כגון טיולים ואירועי ספורט.
ילדים – יקבלו יום חופשי לבילוי משותף עם ההורים. הפער בין ימי החופשה של ההורים לאלו של הילדים עומד על 46 ימים לעומת 29 במדינות ה-OECD. על פי ההצעה, ששת ימי הלימודים שיוחסרו יוחזרו לתלמידים על ידי גריעתם מהחופש הגדול ומחופשת פסח.
עובדים לפי שעות. במידה ובתי העסק שלהם ימשיכו לפעול כרגיל, מי שיעבוד בימי ראשון צפוי להרוויח שעות נוספות.
יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il