הסיסמה "ללכת עם ולהרגיש בלי" נולדה למען החזיות של חברת "טריומף", אך יכולה בהחלט להתאים גם לחברות שמייצרות את כרטיסי האשראי שלנו, אפילו אם הן לא יודו בכך. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ל-86 אחוז מהישראלים מעל גיל 20 יש לפחות כרטיס אשראי אחד (יותר מסמארטפון או מרכב פרטי), ול-63 אחוז לפחות שניים. שני האחוזים שמחזיקים במעל חמישה כרטיסים ראויים למחקר נפרד משלהם. ב-2014 "גוהץ" סכום דמיוני של 242 מיליארד שקל באמצעות כרטיסי ארצנו, והסכומים האלה צפויים לתפוח עוד ב-2015.
עוד ב-mako כסף:
- 8 טריקים של חנויות שגורמים לכם לקנות יותר
- מדד הפרסומות של mako: אל על בראש
- הגעת לגיל 50 בלי פנסיה? כך תבטיחו את עתידכם
לא בכדי החלו להפציע מארנקי ישראל כרטיסי אשראי בצבע שקוף: חברות האשראי רוצות שלא נרגיש את הכיס רוטט ואת הלב דואב בכל פעם שאנחנו משתמשים בכרטיס. השאלה המרכזית היא, האם בעולם של היום אפשר בכלל להסתדר בלעדיהם? ואם כן, האם זה באמת חוסך לנו כסף?
התשובה, במפתיע, היא בעיקר פסיכולוגית. אבל לפני הצלילה אל נפשו של המשלם, אלה הן העמלות, שמבטיחות לחברות האשראי תשלומים בנוסף לתשלומים הנגבים מבעלי עסקים על כל עסקה.
הזמנת כרטיס – כמה פעמים השארתם בטעות את האשראי במסעדה, או פשוט איבדתם את הארנק? בכל פעם שהכרטיס שלכם הולך ולא שב תאלצו להיפרד מכ-40 שקלים בממוצע. זאת ועוד, מי לא מכיר את רגעי האימה חסרי הוודאות שבהם לא ברור אם הפס המגנטי המשופשף והבלוי יתקשר עם הרשת? לרוע המזל, הבלאי הטבעי שמגדירות חברות האשראי עבור כרטיס הוא שלוש שנים. במבחן המציאות זה הרבה פחות מכך ולא פעם אנו נאלצים להסביר לפקיד בבנק שהזמן עושה את שלו, אך לשווא. משלמים.
דמי כרטיס – ממש כמו דמי ניהול של חברת אחזקה, חברות האשראי גובות בין 8 ל-19 שקלים בחודש. על אף שהיא נגבית מהבנק, היא מייצגת את השירותים השונים שמעניקה חברת האשראי – כמו דמי חבר, דמי הגבלת אחריות, דמי הלוואת אקספרס וכו'. חשוב לדעת שגם אם הכרטיס שלכם יאופסן בבוידעם, דמי הכרטיס ייגבו כרגיל.
עמלת תשלום נדחה – כמה מרגיע לראות את התשלום הגבוה שהתחייבתם אליו נפרס על פני כמה חודשים ואת הסכום הגלוי לעין מצטמק. אבל להדחקה הזו יש מחיר – והוא בממוצע כחצי שקל על כל חודש של תשלום, מלבד הראשון. זה אולי נשמע מעט, אבל אם תבדקו את כמות התשלומים בעסקאות השונות, ייתכן ויש שם קצת יותר ממנת פלאפל.
חו"ל – אמנם הרשת הפכה את העולם כולו לכפר גלובלי קטן שבו המידע זורם מהר מאי פעם, אך מבחינת חברות האשראי – הוא מגיע ברכבת משא, ולכן עמלות הקניה בחו"ל הן גבוהות ביותר. לאחרונה ניצלו החברות הוראה של בנק ישראל לאחד את העמלות השונות על חיוב בחו"ל כדי להקפיץ את המחיר. כך למשל, על משיכת מזומן בחו"ל תשלמו עמלה של בין 3.7 ל-4 אחוזים מסכום המשיכה. לשם השוואה – עמלת הכספומטים הפרטיים בארץ שנתפשת כגבוהה (בחלק מהכספומטים 6.90 שקלים) תהיה במשיכת סכום של 200 שקל 3.45%.
אין חריגה בהוצאות
על יקיר בן מאור הבנק כפה את הפסקת השימוש באשראי לאחר שעבד באופן לא רציף, אך על הכפייה הזו יש לו רק דברים טובים להגיד: "זה מעולה. אני רואה את זה בעיקר כשאני עושה קניות. אני מגיע עם סכום קצוב, ומתכנן את הקניות שלי בהתאם. אנשים לא מבינים כמה ההשפעה הפסיכולוגית של הכרטיס עצומה. אני בסך הכל מביא את כמות הכסף שאני צריך, ולא חורג ממנה. כמובן שאין עמלות – שהן כמובן כשמסכמים שנה הוצאה לא מבוטלת. ברמת היומיום אני חי בצורה הרבה יותר מאוזנת. מעסקאות גדולות אני נמנע כשלא צריך, בדלק אפשר לקנות כרטיס נטען בסכום של מעל ל-300 שקל, ו-ויזה נטענת פותרת את העניין של קניות בחו"ל".
"כרטיס אשראי הוא בסדר כל עוד הוא אמצעי תשלום. ברגע שהוא הופך לאמצעי מימון, זו בעיה", מסביר אוריאל לדרברג, מנכ"ל עמותת "פעמונים", ארגון המעודד להתנהגות כלכלית נכונה. "זו הדרך המהירה להיכנס לסחרור כלכלי. אנשים לא מבינים שכרטיס אשראי הוא בעצם הלוואה, והלוואה יקרה במיוחד. הוא אמנם יכול לעזור בתחומים מסוימים, בעיקר לצורכי מעקב ורישום, אבל שימוש לא נכון בו הוא מאוד נפוץ, וקל מאוד לעשותו".
לדרברג מציין את עמלת הקרדיט כבעייתית במיוחד. "אנשים לא מודעים אליה והיא משפיעה המון על הכיס בסוף כל חודש. יש פתרונות למי שלא רוצה להשתמש בכרטיס אשראי, למשל כרטיסים נטענים שמחייבים אותך באותו הרגע או לא במועד עתידי. לאנשים ללא יכולת שליטה זה ממש חובה".
למה יש כל כך הרבה עמלות, ומה בעצם מידת הפתיחות של השוק הזה?
"הבעייתיות הגדולה היא שבסוף, יש רק שלושה שחקנים בשוק הזה (ישראכרט, ויזה לאומי ו-ויזה כאל", ג.ו). כאשר אין תחרות אז לוקחים יותר, ממש כמו בשוק הבנקאות. לפני 3 שנים כולנו שילמנו יותר על סלולר וברגע שהשוק נפתח המחירים צנחו".
אז למה לא מכניסים עוד שחקנים חדשים?
"בזה בדיוק מתעסקות הוועדות של משרד האוצר, יש הבנה שיש כאן מונופול, דואופול, משחק של מעט שחקנים. ברור שצריך לעשות שינוי. מהו? כנראה שאנחנו עוד לא יודעים".