לצערנו, נהגים רבים נוהגים בכלי רכב ללא ביטוח חובה, לעיתים מתוך ידיעה, לעיתים מתוך שכחה לחדש את הפוליסה. במצב של נהיגה בלי רישיון בעת תאונה, או לחלופין כשנהג צעיר נוהג ברכב והוא מבוטח בביטוח שלא כולל נהג צעיר – מדובר כאילו הרכב אינו מבוטח.

נהיגה ברכב שאינו מבוטח בפוליסת ביטוח חובה, היא קודם כל עבירה על החוק (חוק פיצויי תאונות דרכים, או בשמו המקוצר פלת"ד). תעודת ביטוח החובה אמורה על פי החוק לכסות את כל נפגעי הגוף בתאונת דרכים – הנהג, הנוסעים או הולכי רגל, בלי קשר לאשמה של צד כלשהו בתאונה.  לדברי עו"ד אבי לסרי, מומחה לנזיקין, נזקי גוף בתאונות דרכים, תאונות עבודה וביטוח לאומי "על פי חוק הפלת"ד, מי שנפגע בתאונת דרכים, בין אם זה הנהג או מי שנוסע אתו, תובע את חברת הביטוח בה מבוטח הרכב, ולכן אין צורך לתבוע את הצד השני. ואולם, אם נפגעת תוך כדי נסיעה ברכב שאינו מבוטח, ומוכח כי הנהג השני אשם בתאונה, ניתן לתבוע אותו ואת חברת הביטוח שלו על נזקי הגוף שנגרמו לך בתביעת נזיקין בבית משפט".

ומה קורה כשמדובר בהולך רגל שנפגע מרכב ללא ביטוח, או בתאונת "פגע וברח", כשאז אין את מי לתבוע?

במקרה כזה עומדת לזכותו של הנפגע לתבוע את "קרנית" שהיא קרן פיצויים ציבורית באחריות הממשלה, אליה מפרישות חברות הביטוח אחוז מסוים מכל פוליסת ביטוח חובה שהן מוכרות.

"קרנית הוקמה בדיוק לצרכים אלה, בהם חוק ביטוח החובה הקיים אינו יכול לכסות את נזקי הגוף של הנפגע" מסביר סוכן הביטוח אריאל מונין. קרנית מפצה נפגעי תאונות דרכים שאין בידם לתבוע מבוטח היכול לפצותם על הנזק והסבל שנגרמו להם, כמו נפגעי 'פגע וברח'. היא גם מכסה את הנזקים של הנפגע במקרה שחברת הביטוח בה מבוטח הרכב, פשטה את הרגל, ואינה יכולה לפצות את הנפגע.

"גם במקרה שירדת ממונית ונפצעת (גם זה נחשב לתאונת דרכים), ונהג המונית נסע ולא הצלחת לרשום את מספר המונית, גם אז ניתן לפנות ל"קרנית" לשם קבלת פיצוי". מוסיף עו"ד לסרי ,שמדגיש  כי בכל מקרה של פנייה לקרנית, על התובע להראות באמצעות עדים, מסמכים וכד', שעשה ניסיון אמיתי לאתר את הרכב ממנו נפגע או בעליו.

אופניים חשמליים (צילום: עודד קרני)
במקרה של תאונה חשוב לאסוף פרטים של עדי ראייה | צילום: עודד קרני

את מי אפשר לתבוע בפגיעה מאופניים חשמליים שאינם נכללים בחוק ביטוח חובה או קרנית?

כל הנ"ל מתייחס לנפגעים מכלי רכב מנועיים. בשנים האחרונות פלשו לחיינו ברחוב האופניים החשמליים, שאינם נחשבים לרכב מנועי. מאות הולכי רגל כבר נפגעו מאלו, ואף היה מקרה מוות אחת שאירע בתל אביב. מה עושים במקרה כזה? את מי תובעים? גם הרוכב עצמו עלול להיפגע מנפילה וכדומה, לאו דווקא בתאונה, ואין מי שיפצה אותו.

על כך משיב הסוכן אריאל מונין: "על פי פקודת רכב מנועי, אופניים חשמליים, כמו גם רגילים, אינם נחשבים לרכב מנועי, ולכן הנפגעים מהם אינם זכאים לפיצוי במסגרת חוק ביטוח החובה או קרנית. ישנן הצעות חוק לשינוי המצב כדי שאופניים חשמליים ייחשבו לרכב מנועי, אך עד כה הן לא אושרו, וספק אם יאשרו אותן. במקרה כזה, עומדת לזכותו של הנפגע רק ברירה אחת – לתבוע את הרוכב תביעה אזרחית בבית המשפט".

"לשם כך," מוסיף עו"ד לסרי, "חשוב (בכלל בכל תאונת דרכים) לאסוף פרטים של עדי ראייה, דו"חות משטרתיים ומסמכים רפואיים על היקף הפציעה והטיפולים בה, וכמובן להצטייד בעורך דין המומחה לדיני נזיקין".

אגב, חברות הביטוח החלו לשים לב לסוגית  הזה כיסוי פגיעות מאופניים ואופניים חשמליים. אחת החברות הקטנות יחסית, חברת "שומרה" אפילו הרימה ראשונה את הכפפה והיא מציעה ביטוח צד ג' לרוכבים. ביטוח צד ג' מכסה פגיעות של הרוכבים באחרים, ויכול לחסוך כסף רב לעומת פסיקה של בית משפט בתביעה אזרחית שתוגש נגדם.

יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il