מספר ימים לאחר ההודעה הדרמטית על ריקול של מוצרי עלית, בעקבות הימצאות סלמונלה במפעל השוקולד הגולמי שלה, ספגה שטראוס, החברה האם, גל בקשות לתביעות ייצוגית בהיקף כולל של חצי מיליארד שקלים. הטענה היא כי החברה שיווקה מחודש פברואר מוצרי מזון שאינם ראויים למאכל אדם, ועל כן צריכה לפצות את הצרכנים על הנזק הכספי שנגרם בשל רכישת מוצרים פגומים.
אלא שלצד הצרכנים שרק רכשו את המוצרים, ישנם לא מעטים שגם עשו בהם שימוש, ונרשמו מקרים בודדים של סימנים קליניים של מחלת הסלמוזיס (סלמונלה), הכוללים שלשולים, כאבי בטן מלווים בהתכווצויות, חום גבוה, כאבי ראש, בחילות והקאות, שיוצרים אי נעימות של ממש בקרב החולים, ובמקרים מסוימים, אף עלולים ליצור נזקים ארוכי טווח.
לפיכך, עולה השאלה – האם אותם צרכנים זכאים לקבל פיצוי כספי? האם אותם צרכנים זכאים לקבל פיצוי כספי? ואם כן- איך ניתן לתבוע ובמה זה כרוך?
אכלתי חטיף, קיבלתי כאבי בטן נוראיים ואני חושד כי מדובר על סלמונלה. האם אוכל לקבל פיצוי כספי?
"אין די בעצם כאבי הבטן על מנת לסלול את הדרך לקבלת פיצוי. לשם כך, תחילה יש לבצע בדיקות שמעידות כי אכן מדובר על סלמונלה", אומרת עו"ד וינר. "מבלי שקיים ממצא עובדתי קליני בנוגע לכך, אין כל סיכוי לקבל פיצוי. לצורך כך, יש להוכיח שני דברים. ראשית, כי הצרכן צרך מוצר נוגע בסלמונלה, זאת על ידי בדיקת מעבדה שמוכיחה זאת. בנוסף, עליו להוכיח כי מדובר על חטיף שלגביו שטראוס הודיעה כי קיים חשש לקיומו של החיידק בו".
עשיתי בדיקה והתברר כי חליתי בסלמונלה. מכוח איזה חוק אוכל לתבוע ולקבל פיצוי?
"קיימים שורה של חוקים שמכוחם ניתן להגיש תביעה. ראשית - חוק האחריות למוצרים פגומים, שקובע כי אדם העוסק למטרות מסחריות בייצור מוצרים או בהרכבתם, לרבות אדם המציג את עצמו כיצרן של מוצר במתן שמו או סימנו המסחרי או בכל דרך אחרת, ולרבות ספק של מוצר או יבואן, חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר".
"בנוסף, מכירת מוצר נגוע בסלמונלה מהווה הפרה של סעיף 35 לפקודת הנזיקין – שקובע את יסודותיה של עוולת הרשלנות: קיומה של חובת זהירות כלפי הניזוק, הפרת החובה (התרשלות); וכמובן התרחשות הנזק והקשר הסיבתי. ניתן אף להחיל על המקרה את כלל "הדבר מעיד על עצמו"- עזר ראייתי בדיני הנזיקין, המעביר את נטל הראיה אל הנתבע במקרים בהם קיימת עמימות עובדתית בנוגע לנסיבות שהביאו לידי קרות הנזק".
"ומעבר לכל אלו, מכירת מוצר נגוע מהווה הפרה של שורת חובות חקוקות וכן פגיעה באוטונומיה של הצרכן - ראש נזק שקובע פיצויים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לאדם בגלל ששללו ממנו את האפשרות לבחור".
האם די בהוכחה כי נדבקתי בסלמונלה על מנת לקבל פיצוי?
"לא. במסגרת תביעה נזיקית, על התובע להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הרשלנות של הנתבע לנזק שנגרם לו. מדובר למעשה על צורך להוכיח כי התקיים קשר רציף המחבר בין שרשרת האירועים שקרו בעולם הפיזי ועד לנזק שנגרם לתובע. במקרה של סלמונלה, התובע יידרש להוכיח כי צרך מזון מסוים, ממותג מסוים, בפרק זמן שסמוך להופעת התסמינים. המחלה מופיעה 8 עד 72 שעות לאחר הדבקה. שלשול, בחילה, הקאה, חום גבוה וכאב בטן עוויתי הם הביטויים השכיחים ביותר".
"בנוסף לכך, כאמור, התנהלות שטראוס עולה לכאורה לכדי הפרה של חוקים נוספים, שכולם גם יחד צריכים להיכלל במסגרת כתב התביעה".
אילו פעולות אני נדרש לבצע על מנת להוכיח כי קיים קשר סיבתי?
"יש לקשור בין המוצר הפגום ובין ההדבקה. לצורך כך, יש לשמור את עטיפת המוצר, או להציג את הקבלה שמצביעה על רכישתו. אם יש עדים שניתן באמצעותם להוכיח כי המוצר אכן נאכל – מה טוב. בנוסף, כאמור, יש להצביע על סמיכות זמנים בין האכילה וההדבקה".
מה סכום הפיצוי שאני עשוי לקבל במקרה בו בית המשפט יקבל את התביעה?
"יש לחלק את הפיצוי לשניים: הנזק הממשי - הפיזי או הרפואי ועוגמת הנפש. בתביעה לפיצויים עבור נזקי גוף, גובה הפיצויים נקבע בעיקרו על בסיס חוות דעת רפואית. תקנות סדר הדין האזרחי, קובעות, כי על מנת להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה, תצורף לכתב התביעה אסמכתה רפואית קבילה. גובה הפיצוי נגזר מאופי הפגיעה, חמורתה והיקפה. בהקשר הנוכחי, חיידק הסלמונלה עלול לגרום למספר מחלות כאשר הנפוצה שבהן היא גסטרואנטריטיס. מדובר בזיהום של דרכי העיכול שהתסמין העיקרי שלו הוא שלשול, לעיתים אף שלשול דמי. אם יוכח כי בעקבות ההדבקות נוצר לצרכן ליקוי כרוני – הדבר יביא לעליה בגובה הפיצוי, שיכול לנוע בטווחים של עשרות אלפי שקלים ומעלה".
"לצד זאת, יתכן בהחלט כי ההדבקות בסלמונלה בעקבות צריכת מזון מסוים, הובילה להיווצרות של לקות נפשית שבאה לידי ביטוי בחרדה או בתעוקת נפש. כך למשל, אם מדובר על צרכן חולה סוכרת, שרגיל להסתובב כאשר בכיסו מונח חטיף שוקולד. ככל שהתפרצות המחלה גרמה לו לחשוש מלצרוך שוקולד, הדבר עשוי בהחלט להוות ביטוי נפשי קליני שיכול לזכותו בפיצוי שיכול להגיע לעשות אלפי שקלים, שוב, בכפוף להוכחת הנזק באמצעות רופא מומחה".
"בנוסף, התובע אף יכול לדרוש פיצוי בגין עוגמת נפש, שעונה לגדרה המשפטית: 'נזק שאינו של ממון', גובה הפיצוי נקבע על ידי בית המשפט. על התובע להצביע כיצד האירוע פגע באיכות החיים. למשל, אדם שרגיל היה לצרוך בארוחה שלו חטיף שנמנה על החטיפים שפורסמו כנגועים בסלמונלה וחדל מכך בשל הפרסום, נדרש כעת למצוא חלופה מתאימה, מה שעשוי לגרום לו לאי נוחות. גם במקרה בו מדובר על צרכן לדוגמא, ששלח חבילות שי למכריו או ללקוחותיו, שכללו מוצרים שנחשדים כנגועים בחיידק. עצם אי הנעימות שכרוכה במשלוח מתנה כזו , לצד החרדה שהתעוררה בעקבות כך, עשויה בהחלט להוות עילה לתביעה בגין עוגמת נפש. הכל כמובן בכפוף להבאת ראיות מוצקות. גובה הפיצוי בהקשר זה נע בין אלפי שקלים בודדים לעשרות אלפי שקלים".
עוה"ד מירלנה וינר היא מומחית לדיני נזיקין וביטוח ממשרדו של עו"ד אליאס פאנוס.