מתרגשים? ב-1 בספטמבר יחזרו ילדי ישראל לגנים לבתי הספר ושנת הלימודים תחל באופן רשמי. אבל מה אם, חלילה וחס, יקרה להם שם משהו? מי מבטח את הילדים שלכם, ומי אחראי במקרי תאונות?
ובכן, על פי חוק, כל תלמיד הרשום במוסד חינוך בישראל ולומד בו, מבוטח בביטוח תאונות אישיות לתלמידים שעליו הוא משלם במסגרת תשלומי החובה לבית הספר או לגן. הביטוח תקף 24 שעות ביממה ומכסה גם את שעות הפנאי, למרות שהתלמיד לא בבית הספר. ילדים בפעוטונים, במעונות יום ובגני ילדים המופעלים על ידי הרשויות המקומיות מבוטחים אף הם בביטוח דומה. כדאי להשקיע קצת ולבדוק מה כוללת פוליסת הביטוח הזו שמפוקחת על ידי משרד החינוך. ניתן לדרוש ולקבל את הפוליסה באמצעות מזכירות בית הספר ולבדוק את פרטיה - חבל שתפספסו את מה שמגיע לכם כתוצאה מחוסר מודעות.
עוד ב-mako כסף:
- הוט חויבה לחבר פושט רגל לטלוויזיה בכבלים
- נפצע בסניף של רמי לוי - ויפוצה ב-32 אלף ש"ח
- כך מלמדים את הילד לחסוך בסוף החופש
הם יש מקרים בהם פוליסת הביטוח אינה תקפה?
יש מקרים חריגים שבהם תאונות אינן נכללות בפוליסת הביטוח לתלמיד, כמו למשל במקרה שבו נפגע תלמיד בתאונת דרכים, גם אם התאונה התרחשה במהלך טיול שנתי מטעם בית הספר. ביטוח תאונות אישיות לתלמידים אינו תקף בשום מקרה של תאונת דרכים, כי אז מופעל הביטוח של הרכב המעורב בתאונה.
מקרים נוספים שבהם הפוליסה לא תקפה הם כשתלמיד נפגע בעקבות פעולת טרור או איבה, במהלך פעילות צבאית (דוגמת מלחמה), רשלנות רפואית או תאונת עבודה (אם התלמיד עובד במקביל ללימודים), שבגינה הוא זכאי לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי. הפוליסה לא מכסה גם מקרים של מחלה, אלא אם כן המחלה נובעת מתאונה שמכוסה על ידי הפוליסה, או מקרים של נכות נפשית (מלבד הטרדה מינית) שלא נובעת מנזק פיזי שנגרם מתאונה שמכוסה על ידי הפוליסה.
את מי אפשר לתבוע במקרה של תאונה בבית הספר / בגן?
יש שני מסלולים לתביעה בגין פציעה שהתרחשה בזמן שהות במוסד חינוכי:
א. תביעת חברת הביטוח:
כפי שצוין, על פי חוק חייב כל ילד להיות מבוטח 24 שעות ביממה למשך כל השנה, וזה כולל כמובן פגיעה שהתרחשה במסגרת בית הספר או כל מוסד חינוכי אחר. במקרה כזה אין חשיבות לאופן שבו אירעה התאונה או מי אשם בה, אלא נבדק רק הנזק שנגרם כתוצאה ממנה. הפיצוי שיינתן יהיה בהתאם לחומרת הפציעה והנזק שנגרם, כגון מספר ימי אשפוז, הוצאות רפואיות, רמת נכות וכן פיצוי בגין הפסד ימי לימודים.
ב. תביעת נזיקין:
אם הפציעה או התאונה נגרמו בשל ליקוי בטיחותי במוסד החינוכי או רשלנות של הצוות, כגון תחזוקה לקויה של מתקני בית הספר, נפילה מכיסא או מעקה שבורים, נפילה לבור במגרש משחקים או תקרה שקרסה על ראש הילד - ניתן לתבוע ישירות את האחראים לכך בתביעת נזיקין. כלומר, את משרד החינוך ו/או הרשות המקומית שבה מצוי המוסד, ו/או את המוסד החינוכי עצמו. במסלול זה אין הגבלה של סכום הפיצוי, אבל בתביעה כזו צריך להוכיח את רשלנות המוסד בתחזוקת המתקן באופן שגרם לפציעה. אם הילד נפל בלי שהוכחה רשלנות מצד המוסד החינוכי, הוא לא אחראי לכך בדיוק כפי שאיש אינו אשם בכך שהילד מעד ונפל ברחוב ללא סיבה.
מה אם הפגיעה נגרמה במהלך טיול שנתי מטעם בית הספר?
במקרה של פגיעה במהלך פעילות חיצונית מטעם בית הספר, כמו למשל טיול או סיור, צריך יהיה להוכיח רשלנות. למשל, במקרה בו לקחו את התלמידים למסלול שאינו מתאים לגילם, או שהיה חסר ציוד מתאים - במקרים מעין אלה ניתן יהיה לתבוע את ביה"ס. המגמה היא לעודד טיולים אבל צריך לדאוג לאמצעי בטיחות.
ומה אם תלמיד "מבריז" מבית הספר ונפגע מחוץ לשטחו?
במהלך שנת הלימודים התלמידים יוצאים לפעילויות מחוץ לבית הספר, וצעירים רבים לפעמים גם "מבריזים". לפי החוק, פוליסת הביטוח לתלמידים מעניקה מטריית הגנה לתלמידים גם מחוץ לשערי בית הספר. כאשר תלמיד מבריז מבית הספר, אין לכך משמעות מבחינת הפוליסה והוא עדיין יהיה זכאי לפיצוי.
האם הביטוח חל גם על חופשות של תלמידים בחו"ל?
ככלל, פוליסות התלמידים המונפקות בישראל אינן מסייגות את מיקומה של הפגיעה, אשר יכולה להתרחש בכל מקום בארץ ובעולם. עם זאת, יש לבחון היטב כל פוליסה ופוליסה לבחינת חריגים או סייגים המוציאים את התרחשות האירוע מכיסוי הפוליסה. כך למשל תאונת דרכים שהתרחשה בחו"ל (או בארץ, כאמור), אינה נכללת בפוליסה.
מי אחראי אם נגרם נזק לרכוש בית הספר או לרכושו האישי של התלמיד?
ככלל, העובדה שהתלמיד הוא קטין לא פוטרת אותו באופן מוחלט מנזקי רכוש כגון ונדליזם שביצע בבית הספר, הן לרכוש בית הספר והן לרכוש אישי של תלמיד אחר. עם זאת, חשוב לציין כי במידה והנזק לרכוש לא נגרם בזדון, ואף עולה בקנה אחד עם התנהגות לא אחראית של בית הספר כמו למשל השארת ילדים ללא פיקוח מתאים והשגחה נאותה, עשויה חלק מהאשמה ליפול על המוסד הלימודי עצמו, אם אפשר להראות שיכל להקטין או למנוע את הנזק.
מה הדין במקרה של תקרית אלימה של תלמיד כנגד המורה או להיפך, שכתוצאה ממנה נגרם נזק לאחד הצדדים?
אם המורה נפגע, או שנגרם לרכושו נזק, הוא צריך לתבוע את התלמיד ואת הוריו מאחר ומי שמשלם בסוף אלו ההורים שיצטרכו לפצות את המורה בגין הנזק. כאשר המורה הוא שתוקף את התלמיד, יש לתלמיד עילת תביעה כלפיו וכלפי מעסיקו של המורה, דהיינו, בית הספר.
מה הדין במקרה של תקרית אלימה שהתרחשה בין התלמידים עצמם?
במקרה שכזה ייתכן וניתן יהיה להטיל אחריות על הגורם המפקח בבית הספר, שבגינו ניתן היה למנוע את האירוע או לצפות אותו מראש. יחד עם זאת, לא כל מריבה בחצר בית הספר ניתן לייחס לרשלנות. בשורה של פסקי דין נקבעו קריטריונים שונים שתכליתם בדיקת סבירות התנהלות בית הספר, וביניהם - גילם של הילדים המתקוטטים, המקום שבו אירעה הקטטה (בכיתה או בחצר), שעת הקטטה (האם בשיעור או בהפסקה) - כך שבפועל בית המשפט בוחן את עילת הרשלנות בנסיבות כל מקרה ומקרה באופן פרטני. חשוב לומר שביהמ"ש מטיל נטל מוגבר על המורה במקרים של ילדים קטנים, אשר מתקשים לצפות את הסיכונים שמורים יכולים לראות מראש.
במידה ואחות בית הספר לא נמצאת ויש תלמיד פצוע - האם מדובר ברשלנות רפואית?
אם תלמיד נפגע בין כותלי בית הספר, חשוב שהוא יקבל את הטיפול הרפואי הראשוני במהירות המרבית. אין חובה משפטית להימצאותה של אחות בכל זמן נתון, והעזרה הראשונה יכולה להינתן גם ע"י גורם חיצוני כמו מד"א - ובלבד שהמענה יהיה סביר ובמועד הנדרש. אפשר לראות מפסיקות עבר כי בתי המשפט נטו לייחס אחריות לבית הספר במידה והוכח כי מתן הטיפול הרפואי היה לקוי, או סבל משיהוי בלתי סביר שבגינו ניתן היה למנוע או למזער את הנזק.
עו"ד עמיקם חרל"פ הוא מומחה לתביעות נזיקין, ביטוח ורשלנות רפואית, עומד בראש משרד עמיקם חרל"פ ושו"ת
יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il