ה-E-commerce בישראל נחלק למעשה לשניים, חנויות או רשתות המחזיקות גם סניפי אינטרנט אשר פעילות האון ליין אינה משמעותית מבחינתם, ולעומתם יש כמה שחקני מפתח כמו וואלה! שופס, גרופון, buy2, ציינה ביי ועוד, אשר מהווים את גלעין ה- E-commerce בישראל.
הבעיה העיקרית, לדעתי, היא שרשתות ישראליות, בעיקר חברות האופנה, מתייחסות לחנות האינטרנט שברשותן כאל סניף נוסף. לעומת זאת בארצות הברית מתייחסים לפעילות באינטרנט כאל רשת בפני עצמה, הן מבחינת כוח האדם, תקציבים נפרדים ולעיתים אף יוצרים תחרות בין הפעילות און ליין לבין הפעילות בסניפים לצד שמירת הסינרגיה בין שני הצדדים.
עוד ב-mako כסף:
- האנשים הכי עשירים ב-19 מדינות בעולם
- אתם מספרים לבני הזוג שלכם הכל על חשבון הבנק שלכם?
- תביעה נגד yes: השתמש בחשמל של בניינים ללא אישור
בישראל יש רוח של שינוי בתחום, רשתות מבינות ומכירות בחשיבותה של חנות און ליין אך אנחנו עדיין לא שם, הן מבחינת השמת כוח-אדם הן מבחינת מתן תקציבים מתאימים. התפיסה היא עדיין "מי קונה בגדים באינטרנט בלי למדוד?". בארצות הברית שאלה כזו לא קיימת בכלל. אני מאמין שכשיגיע היום ובישראל לא תשאל השאלה הזו, זה היום בו ה- E-commerce בישראל יהיה דומיננטי וחזק.
בארצות הברית, מעבר לאתרי הענק כמו אמזון ואיביי, אנו רואים שכמעט כל רשת ענקית מחזיקה גם אתרי אינטרנט ענקיים ומובילים, לא רק בתחום הביגוד. בישראל, מלבד אתרים ספורים, אנו לא רואים באינטרנט חברות ענק כמו רשתות עשה זאת בעצמך, רשתות ריהוט ועוד. רשתות האופנה התחילו להבין את הפוטנציאל אך יש להן דרך ארוכה לישר קו עם הנעשה מעבר לים.
גם בהיבט תודעת השירות וזמני האספקה אנו רואים הבדלים מהותיים בין ישראל לארה"ב. בישראל מרכיב השילוח הוא עדיין פקטור משמעותי בגזרת המחיר לצרכן, ואילו בארצות הברית אנו רואים משלוחים חינמיים רבים. הם מבינים את הצורך ביצירת קשר מתמשך עם הלקוח והופכים את נושא השילוח למשהו פחות בעייתי עבורו.
תפיסת ה- E-commerce בארה"ב מטפחת את הקשר עם הלקוח ויודעת לעשות Re-marketing מדויק וחכם ברגע שהיא יודעת שלקוח אהב משהו מסוים באתר. בעולם שבו אנו מוצפים במיילים ובתכנים שיווקיים ורף הגירוי הוא מאוד גבוה, הרי שיש כאן סוג של אמנות שהאמריקאים יודעים להוביל ב"איך לעבור את המסננת של הלקוח". אמנות זו היא יכולת נרכשת, כזו הנובעת מהשקעה שיווקית מאסיבית באתרים, מניתוח הנתונים ומחשיבה מתקדמת. אין ספק שהאמריקאים יודעים לעשות שימוש נכון באתרי הרכישה ולפצח את הרגלי הקנייה של הלקוחות. בישראל הנושא עדיין בחיתולים, הרשתות מתנהגות יותר לפי עונות השנה ולפי התכתיבים השיווקיים "הרגילים", ואנחנו רואים פחות מחשבה שמוקדשת ללקוחות האינטרנטיים.
אם נסתכל על ה- E-commerce בארצות הברית נוכל לראות שהוא בנוי ממגוון רב של מוצרים ואינו מתבסס על הלהיטים הקבועים. התפלגות ההכנסות ממסחר קמעונאי מראה עקומה עם ריכוז סביב מספר קטן של מוצרים הנהנים מדרישה מסיבית, לצד "זנב ארוך" המורכב מאינספור מוצרים קטנים יותר אשר נמכרים בכמויות קטנות. לדעתי, ה- E-commerce הישראלי מתמקד אך ורק במרכז העקומה, כלומר במוצרים הפופולאריים בלבד ואילו ה- E-commerce הבינלאומי מציע את כל מגוון המוצרים. לדוגמא, יש לנו לקוחות רבים המחפשים לרכוש מוצרים לא קונבנציונליים כמו מסור חשמלי או סט כדורי באולינג והם לא ימצאו את מבוקשם באתרים הישראלים. ארצות הברית מציעה את כל הספקטרום הקיים ברכישות און ליין ואילו ישראל עדיין רחוקה מכך.
מה צופן העתיד ל- E-commerce בישראל? להערכתי יש בפנינו תקופה של בין 5 ל-7 שנות למידה והתפתחות עד שנרגיש כאן שינוי של ממש. ברמה המקצועית אנחנו רואים ניצני שינוי בתפיסה, אפשר לראות שהאינטרנט הולך והופך למקצוע בפני עצמו, מה שמעיד על מגמה מתפתחת בשוק הישראלי והכרה בחשיבות הנושא. אני מאמין שנראה בעתיד הקרוב רשתות שיתבלטו עוד יותר, כאלו שכבר התחילו לפעול כיום ועם הזמן ילכו ויתמקצעו בתחום. מי שיפעל היום ידע להתבלט בהמשך.
לעומת זאת, בארצות הברית אשר נמצאת כמה שלבים לפנינו, אנו רואים כבר כיום כניסה מאסיבית לתחום המובייל, כך למשל ברגע שלקוח נרשם לאתר מיד מוצעת לו אפליקציה מתאימה וקופונים רלוונטיים. כיום, ה- E-commerce האמריקאי מנסה לגרום ללקוח לאפשר כניסה אל תוך הנייד שלו, שכן כך ניתן ללמוד על הרגלי הצריכה שלו ולהציע לו הטבות מיוחדות. המגמה כיום היא להיכנס לטלפון של הלקוח על מנת להגיע לארנק שלו בסופו של דבר.
ירון בן אלי, מנכ"ל ushops, אשר מתמחה בייבוא אישי מארה"ב, ידבר על השוק בישראל אל מול השוק האמריקאי בועידת go E-commerce של מידע כנסים שתערך ביום חמישי ה-28.07 במלון דיוויד אינטרקונטיננטל
יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il