3:00 לפנות בוקר של יום ראשון. כיכר רבין מלאה באלפי אנשים, כאילו ששבוע חדש לא מתחיל עוד רגע. הם קופצים, שרים, לא נרתעים ממי המזרקה המלוכלכים. מתגודדים סביב מכוניות ורוקדים לצלילי מערכות הסטריאו שלהן שמנגנות פעם אחר פעם את אותו השיר. הכיכר הזו לא ראתה אנשים כל-כך שמחים כבר תקופה ארוכה. כולם התאספו יחדיו לחגוג את הערב של נטע ברזילי (25), שבאותו הרגע הייתה במרחק אלפי קילומטרים משם וזכתה באירוויזיון בליסבון.
החגיגות לא מובנות מאליהן. לא רק שישראל לא התקרבה לזכייה ב-20 השנה האחרונות, רוב הישראלים היו אדישים לתחרות. אבל בחודשים האחרונים הפך האירוויזיון לדבר הכי חם ב-2018. נקודת המפנה התרחשה כשתאגיד השידור כאן שיחרר לעולם את השיר "TOY", שלא רק שכבש ברגע את ראש טבלאות ההימורים בחו"ל, אלא ביחד עם המבצעת שלו לא ירד מאז מהכותרות.
נכון לזמן פרסום שורות אלו, יש לברזילי מעל ל-3 מיליון אזכורים ברחבי הרשת הישראלית, ולשיר המנצח, שבתוך חודשיים וחצי הפך לנצפה בכל הזמנים בעמוד היוטיוב של האירוויזיון, סך של מעל ל-140 מיליון צפיות.
קשה להאמין שרק לפני פחות משנה איש לא ידע מי היא, ובטח שלא דמיין שהיא תכבוש את הקהל בסערה. החשיפה התקשורתית של נטע ברזילי בישראל כל-כך גדולה, שמנהליה בטדי הפקות החליטו שבתקופה הקרובה היא לא תתראיין יותר. בין שמדובר בניסיון לשלוט בכיוון התקשורתי, או בניסיון להחזיר מעט מסתורין לאומנית הצעירה, האיסור לא הוריד את ברזילי מהכותרות.
אבל איך התחיל כל הפסטיבל הזה? זו הדרך שבה נטע ברזילי והצוות שעבד סביבה בנו את המותג שהביא לנו את הניצחון באירוויזיון.
השלב ה-1: לזהות את הכישרון
תוכנית הטלוויזיה של קשת "הכוכב הבא" קיבלה ב-2015 את המושכות בבחירת הנציג לאירוויזיון, אחרי שבמשך ארבע שנים רצופות ישראל לא העפילה לגמר. "מנכ"ל רשות השידור, יונה ויזנטל, פנה אלינו", מספרת ל"גלובס" טמירה ירדני, שעומדת בראש טדי הפקות שאחראית על "הכוכב הבא". "הוא ראה שקשה להם להרים את זה ושזה עולה המון כסף שלא היה להם. אז הוא פנה לקשת ושאל אם אנחנו רוצים לשתף פעולה. הרמנו את הכפפה בשמחה וזה בהחלט הניב תוצאות". ירדני לא טועה. כל נציג שהתוכנית שלחה עלה לגמר, והשנה, כאמור, ישראל גם כבשה את המקום הראשון.
במידה מסוימת הצליחו ב"כוכב הבא" לפצח את הנוסחה. ברזילי והמיתוג שלה, שנרקם בעבודה משותפת של הזמרת עם הצוות שעבד לצידה, הם ההוכחה לכך. אבל ברזילי לא נפלה על צוות הליהוק של התוכנית יש מאין. מדובר בחיזור שנמשך חמש שנים.
"קשה מאוד לפספס את נטע, גם כשהיא שרה במרתף מול עשרה אנשים", מספרת קארין יעקובסון אשמואלי, המלהקת הראשית של הכוכב הבא. "את הפנייה הראשונה שלי אליה עשיתי ב-2013. שלחתי לה הודעה בפייסבוק והצעתי לה להגיע ל'אקס פקטור' שליהקתי אז".
ברזילי, שבאותו הזמן שירתה בלהקת חיל הים, סירבה. יעקובסון אשמואלי המשיכה לנסות מחדש שנה אחר שנה, עד שלבסוף קיבלה תשובה חיובית. "הצלחנו להביא אותה לפגישה, אחרי שהיא הבריזה מכמה פגישות עם יואב (יואב צפיר, במאי "הכוכב הבא" - פ"ט). היא ישבה בפגישה, בלי להוציא הגה, עם היד על הפה, והסתכלה עלינו בעיניים חשדניות. אבל היא כנראה הבינה שזה הצעד הנכון ושזה הזמן שלה".
למה התעקשת עליה?
"ראינו ודמיינו לאן הבחורה הזו יכולה להגיע, עם המראה, האופי והכישרון השונים שלה. אתה לא יכול להפוך להיות מותג אם אין לך את הבסיס לכך - ונטע באה כמותג מלכתחילה. היא מותג גם בכישרון ובחיים האישיים שלה, וגם באופן שבו היא מדברת ומתנהלת. זה משהו שרק חיכה להזדמנות לפרוץ ולהצליח".
הבסיס שעליו נבנה המיתוג של ברזילי הוא הייחוד שלה. היא שונה מהדמויות שרואים לרוב במיינסטרים, אבל בו-זמנית משהו בשוני ובייחוד שלה קורץ לכולם. היא פגיעה, אך מצליחה להתרומם מעל זה; היא לא מושלמת, אבל שלמה עם עצמה. הפעם זה לא המכנה המשותף הנמוך ביותר, אלא הצורך הבסיסי שמתחבא בכל אחד מאיתנו: להיות אני האמיתי ולקבל על כך אישור. החלום האמריקאי של האינדיבידואל, אם תרצו. הייחוד של ברזילי, לצד כישרון מוזיקלי שקשה להתעלם ממנו, הפך לקלף ההיכר שלה.
"כשהיא הגיעה לתוכנית הבנו שיש פה משהו מאוד מיוחד", מספר סיון יאנג, המפיק האמנותי של הכוכב הבא ומפיק המשלחת לאירוויזיון. "זרמנו איתה, הלכנו עם כל השיגעונות שלה, כמו הלופר שהיה חדש מבחינתנו. להגיד לך שישבנו ותכננו איזו אסטרטגיה וידענו מה הולך לקרות איתה? לא באמת. הדברים התגלגלו. פתאום הבנו בתוכנית שהיא אומנית, יוצרת, שיש לה אמירה. זה היה שלב אחרי שלב, אבל קודם כול היא הגיעה מהמוזיקה. הלכנו איתה עד הסוף כי הבנו שזה משהו אחר ומיוחד שלא נראה עוד על המסך".
אז אולי הצוות של "הכוכב הבא" לא הגיע עם אסטרטגיה מוכנה מראש, אך ללא ספק נעשתה חשיבה מאחורי ברזילי - החל מהלבוש שלה ועד השירים שביצעה בתוכנית. "היא הייתה מביאה את הרעיונות שלה ואנחנו היינו בוחרים את מה שהכי נכון ומתאים לאותו הרגע", נזכר יאנג. "כשנטע הייתה מגיעה לבחירת שיר, הייתי מפנה שעתיים בלו"ז של כולם. זה היה לוקח זמן כי היינו צריכים להבין מה היא רוצה".
הדגש על הייחוד שלה, סיפורי הילדות וקידום המסר העיקרי שלה - קבלת השונה - נבנו לאט בתוכנית. יאנג צודק, קודם כול הגיעה המוזיקה, או יותר נכון, בחירת שירים מדויקת שהעבירה את המסר. כך, אחד מרגעי השיא של העונה היה ללא ספק כשברזילי שרה לאמה את "What is Love". לפני ביצוע השיר, ברזילי סיפרה בהרחבה על קשיי הילדות והחרם שחוותה. כשהתחרתה על כרטיס לגמר, היא כבר ביצעה את "Beautiful" של כריסטינה אגילרה, שהפך להמנון עבור כל מי שמרגיש מנודה.
במקביל, ברזילי השתמשה באופנה כדי לייחד את עצמה. לאחת ההופעות בתוכנית, למשל, היא עלתה עם אוברול מעוטר במשפטי קבלה עצמית של המעצבת רתם לויתן. "נטע שונה ממה שהכרתי עד היום", מספר הסטייליסט איתי בצלאלי, שהיה אחראי על הלבוש של המתמודדים ב"כוכב הבא" ומלווה את ברזילי גם היום. "יש לה המון מה להגיד על בגדים, היא יודעת איך היא רוצה להיראות והיא לא נתנה לנו ליפול לכל מיני מקומות של שרוולונים ובגדים בסגנון כזה. פשוט חגגנו אותה".
אבל הקונצנזוס בנוגע לברזילי נוצר רק לאחר זכייתה בתוכנית. לצופים לקח זמן לעכל מה בדיוק הם רואים. "בכל תקופת ההתחלה של נטע לא חשבתי שהקהל יתחבר כל-כך מהר", נזכרת ירדני. "זה היה די אזוטרי בשביל תוכנית כמו 'הכוכב' שמכוונת לקהל הרחב. עשינו פתאום שירים חצי אוונגרדיים עם איזה לופר, והחשש שלי היה שייקח לקהל זמן להתחבר לכזה דבר. היה כאן מאבק אמיתי. החיבור נעשה על-ידי בחירת שירים מוכרים יחסית. ההחלטה לשיר את 'גנגם סטייל' בגמר הייתה בפירוש חלק מההנגשה שלה. הוא ממש חיבר אותה סופית עם הקהל הרחב".
תמיכת השופטים והיד החופשית שהעניקו לה בתוכנית, עזרו לברזילי לשבור את המחסום של הקהל הישראלי. "אנשי המקצוע והשופטים זיהו שהפוטנציאל שלה להצליח באירוויזיון הרבה יותר גבוה", מסבירה מורן פז, אשת יחסי ציבור ומיתוג. "הקהל חשב במונחים ישראליים מאוד, ונטע כ'מוצר יצוא' של ישראל היא 'מוצר' מאוד נכון. יש משהו באג'נדה ובפרסונה שלה שהוא מאוד אוניברסלי. אני בטוחה שהרבה נשים התחברו אליה והזדהו איתה ורואות בה מודל חיקוי. היתרון של זה על פני עוד זמר עם קול טוב ברור מאוד".
השלב ה-2: לבחור בשיר הנכון
אחרי הניצחון, תאגיד השידור הישראלי נכנס לתמונה. ועדה מיוחדת שהייתה מורכבת מיואב צפיר, טמירה ירדני ושלושה נציגים מטעם כאן הייתה צריכה לבחור את השיר שיישלח לאירוויזיון. הוועדה בחרה ב-TOY שנכתב על-ידי דורון מדלי וסתיו בגר.
"שמענו המון שירים בלי לדעת מי כתב אותם, ובחרנו בשיר הזה. הוא בלט לעומת האחרים", מספרת ירדני. אחרי שהשיר נבחר הוא גם עבר מקצה שיפורים עם ברזילי, שבהתחלה התקשתה לקבל אותו. הקירקורים בשיר, שכבר הפכו לסימן ההיכר הן של השיר והן של הזמרת, היו בכלל רעיון של ברזילי (שבזכותם ובזכות כמה שינויים נוספים אף קיבלה אחוזים מהתמלוגים).
הייחוד של TOY, לצד הקצב הקליט, הוא הרלוונטיות שלו לתקופה והחיבור לתנועת MeToo#. פז מאמינה שהשיר משקף קריאה נכונה של קהל היעד. "יש פה עבודה נכונה. זה מתחיל מזה שברזילי היא הבחורה הנכונה בתקופה הנכונה, וממשיך בבחירה להעצים אספקטים של MeToo# וככה להיות חלק מנושא מאוד מדובר. גם ההחלטה ללכת על השוני שלה כבחירה ולא כגורל זו החלטה מאוד נכונה".
אבל כדי למשוך את תשומת-הלב העולמית צריך היה לארוז את השיר באריזה הנכונה. "יואב (צפיר - פ"ט) אמר שהוא רוצה לעשות קליפ ביוטי", אומר יאנג. "הוא רצה לעשות קליפ מתקדם, את 'דיווה' של 2018. כי הרי כש'דיווה' יצא לפני 20 שנה, הוא היה קליפ מאוד מטופל ופורץ דרך מבחינת הארט, הדיוק והאימג'ים שלו. יואב אמר שזו ההשראה".
לתפקיד בימוי ויצירת הקליפ נבחרה קרן חכמה. תהליך העבודה על הקליפ, שלרוב נמשך כשלושה שבועות, ארך עשרה ימים: חמישה ימי הכנה, יום צילום וארבעה ימי עריכה, שבהם עבדה חכמה לצד העורך שחר אמריליו.
"אחת מהישיבות הקריטיות התרחשה אצלי בסלון בערב פורים", היא נזכרת. "כולם באו אליי: יואב וסיון, ומיכאל ששון שעשה את הארט ואיתי שבחר את הבגדים. הבנו שהקליפ הזה הולך להיות ויזואלי וישבנו וחשבנו על החיבורים. הבאנו את כל הרעיונות שיש לנו, סגרנו בסיס, אמרנו מה אנחנו רוצים ביום צילום, וזה היה אחד מימי הצילום הכי מספקים שהיו לי".
חכמה השתמשה בצבעים כדי לשים את ברזילי במרכז. "החלטנו לא להתבייש וללכת על טוטאל לוק. היה לנו ברור שבקליפ יהיו צבעים חזקים ושכל תלבושת תהיה על הקצה. בדרך-כלל, כשמצלמים מישהו באדום על אדום, למשל, אז תמיד מנסים לעדן. פה הלכנו על רקע אדום מאוד ותלבושת אדומה וצמודה מאוד ועם שיער שהולך יחד עם זה. רצינו שהרקע יקפיץ אותה קדימה. מבחינתנו היא הייתה אלה ורצינו לתת את כל מי שהיא ולהוציא אותה כמה שיותר חזק החוצה - שהכל יהיה וואו. באיזשהו שלב צילמתי אותה מקרוב מאוד וביקשתי שתעשה תנועות מוגזמות עם העיניים והשפתיים - ואז היא הביאה את הפזילה. היא פשוט רקדה עם הפנים שלה. היא הבינה בדיוק מה רציתי ונתנה לי חומר כדי ליצור את רגעי השיא הקטנים בקליפ שנראים נורא מדויקים".
אלמנט שזלג מהקליפ לאירוויזיון עצמו היה הקימונו היפני, שהופיע גם בתמונה שקידמה את השיר ונבחרה על-ידי יאנג. "שברתי את הראש איך אני ממתג את נטע, ואני משתמש בכוונה במילה מיתוג כי באירוויזיון צריך למתג. היה לי ברור שמה שיוביל את השקת הקמפיין של השיר יהיה הסטייל היפני, כי אי-אפשר היה להתעלם מהתמונות שעשו איתה. ואז הגיעה השאלה איזו תמונה בוחרים לעטיפה של הסינגל. רוב התמונות היו כשהיא מסתכלת ישירות על המצלמה, אבל דווקא בתמונה שהיא פורשת את הידיים ועוצמת עיניים הייתה מין שלווה כזו. השיר כל-כך גדול, יש בו משהו שמח ומגניב, ובגלל שהוא כזה חשבתי שצריך ללכת דווקא על התמונה הרגועה והשלווה. התמונה הזו יצרה סקרנות ומסתוריות".
בסוף, עם שיר וקליפ מוכנים, הדבר היחיד שנשאר להחליט הוא איך הולכים להציג את ברזילי בתחרות. "השם נטע ברזילי היה קצת ארוך", אומר יאנג, "אז בסוף החלטנו על 'נטע'. חשבתי שזה קצר וקולע, כל אחד יכול להגיד נטע, גם אירופים". ואז, ב-25 בפברואר יצא "TOY" לאוויר העולם וכבש את ראש טבלאות ההימורים.
השלב ה-3: לגרום לעולם להתאהב
עם שחרור השיר, המיתוג של ברזילי תפס תאוצה. היא קיבלה במה רחבה והראיונות עמה התפרסמו כמעט בכל העיתונים. "היא הייתה פשוט מעולה בראיונות ולא נפלה למקומות הקלישאתיים שאומנים נופלים בהם כשהם אומרים את מה שהם חושבים שהמראיין רוצה לשמוע", מסבירה פז. "ברגע שאתה עונה מה שמצופה ממך, אתה הופך לצפוי ומשעמם. הראיונות איתה היו מעניינים. ראוי לציון הראיון שלה עם גאולה אבן שאמרה לנטע 'אין לך מה לחזור בלי הניצחון'. זו אמירה שנטע אמורה לענות עליה 'כן, בטח. אני יודעת, כולם מחכים'. אבל לא, היא אמרה לה 'בואי נגזים גאולה, זו תחרות מוזיקה'. התשובה הזו כל-כך ישירה וכנה, וגם מאוד נכונה, והיא הפכה אותה לצ'ארמרית".
למרות שהקהל הביתי חשוב, המטרה באירוויזיון היא לכבוש את הקהל באירופה, זה שגם מצביע. על מלאכת הקידום הבינלאומי עמלו אמנון ספקטור, דובר המשלחת הישראלית לאירוויזיון ואחד מהבעלים של בלנדר תקשורת, וצוות הדיגיטל של כאן. ספקטור היה אחראי לקידום של נטע בכלי התקשורת הזרים, ואילו התאגיד התמקד בדיגיטל.
בחודשים שקדמו לאירוויזיון התראיינה ברזילי למאות כלי תקשורת זרים. למרות התחושה בארץ, היא כמעט שלא נתקלה בשאלות פוליטיות. "המסר של נטע לא היה לאומי, אלא כזה שמתייחס להעצמה נשית וקבלה עצמית", מסביר ספקטור. "אלה מסרים שאפשר להתחבר אליהם בלי קשר ללאום או לדת שלך. זה גם מסר שפוגש הרבה מאוד מיעוטים, נשים, חברי הקהילה הגאה. לאורך כל הדרך הזו ההתעסקות הייתה מאוד לגיטימית, מחבקת ואוהדת, והתוצאה מדברת בעד עצמה. זו לא הייתה מלחמת הסברה".
גם בעבודה מול התקשורת הזרה, המסר של ברזילי לא הוכתב מלמעלה. הדגש היה אותו דגש מ"הכוכב הבא". "בוודאי שמתכוננים לראיונות ולשאלות", אומר ספקטור, "אבל הכל נובע מהאמת שלה. לא היה מצב שמישהו יגיד לה 'יהיה טוב אם תגידי את זה'. מותג טוב קורה כשהאדם שמדבר מאמין במה שהוא אומר, כשאלה המילים והשפה שלו".
צוות הדיגיטל של כאן, שבערוץ הטלוויזיה שלו שודר גמר האירוויזיון, קיבלו לידם "מוצר מוגמר". מפה הם עבדו בשתי חזיתות - מחלקת הפרומו והקריאייטיב, שבראשה עומד אורן פלדי, התמקדה בחשיפת המותג של "כאן 11", ואילו הדגש של מחלקת הדיגיטל היה לחשוף את ברזילי לכמה שיותר אנשים. לשם כך נעזר התאגיד בשירותי חברת המלצות התוכן אאוטבריין שקידמה את הקליפ, וחשפה אותו בכלי תקשורת ברחבי העולם. לפי הנתונים של כאן, שיתוף-הפעולה הזה הניב 9 מיליון צפיות ברחבי אירופה.
"נטע היא משהו מיוחד, ובאמת קלטנו את זה מהר ועבדנו בכמה חזיתות בדיגיטל", מסביר אלעד טנא, סמנכ"ל חטיבת הדיגיטל של כאן. "בנינו רכיב שמאפשר לעשות פילטר של נטע בסטוריז בפייסבוק, עשינו תחרות ריקוד ל-TOY, צילמנו קליפ ללימוד צעדי הריקוד של השיר, והמנצחים קיבלו כרטיס לאירוויזיון. אבל הדבר המרכזי שעשינו היה סיקור - פתחנו אזור ייעודי באתר, שלחנו את מלך זילברשלג לסקר את האירוע מליסבון, וגם עשינו לייב של התחרות בדיגיטל - ובאמת המספרים היו מאוד גבוהים".
טנא לא מגזים, בתאגיד לא רגילים למספרים כאלה. מבחינת הטלוויזיה, הגמר הניב רייטינג של 35%, וכשברזילי ביצעה את השיר נצמדו למסך כבר 47.9% ממשקי הבית. בסך-הכול, בכל הפלטפורמות של כאן, צפו כ-2 מיליון אנשים. "הסיפור של נטע היה חלק מהקסם שלה. הקרדיט הוא קודם כול לנטע, לשיר ולמסרים שהיא הדגישה. רכבנו על הגל והשתדלנו להדהד את זה", מסכם טנא.
בסוף הכול הסתכם בשתי הופעות: בחצי הגמר ובגמר עצמו. ברזילי בקימונו עם קוקיות, שלוש רקדניות וקיר שלם עם פסלי 'מנקי נקו', חתולי המזל היפנים. מאז, הלוק הזה הפך לאייקוני. הקימונו, שעוצב על-ידי מאור צבר, נבחר כדי לייחד את ברזילי משאר המתמודדים. "דורון מדלי החליט שהוא לא רוצה שמלה גדולה של כוכבת אירוויזיון, וככה זה נוצר", נזכר בצלאלי. "הרקדניות לבשו נגזרת מהקימונו, ובכל פריים שלה אפשר היה לראות חגיגה".
העבודה הקשה השתלמה. "האותנטיות שלה זה מה שהוביל להתאהבות טוטאלית בדמות שלה", אומרת פז. "ואם נדבר על מיתוג של אמנים חדשים, אז כשאין לך משהו מספיק מעניין משל עצמך צריך להמציא את המיתוג. כשאתה מספיק ייחודי, הלוק והפרסונה שלך הם סוג של גימיק, וכל מה שצריך זה להעצים, להגדיל ולהבליט אותם. זה מה שהם עשו".
השלב ה-4: למקסם רווחים ולהתכונן לשנה הבאה
למרות שזה אולי לא מרגיש ככה, ברזילי עדיין בתחילת דרכה וכבר קוטפת את פירות ההצלחה. נכון לזמן כתיבת שורות אלו נחתם חוזה להפצת "TOY" עם חברת ההקלטות הבינלאומית "S-Curve Records", וברקע מתקיימים גם מגעים עם חברות תקליטים גדולות אחרות לגבי החתמתה של ברזילי עצמה. בנוסף, לאחרונה נבחרה ברזילי להוביל קמפיין עבור פרטנר, שבו תקדם את שירות הטלוויזיה הדיגיטלי פרטנר TV.
בנוסף, לאחרונה סיפרה ברזילי בראיון ל"ישראל היום" כי לפני הפרסום היא הרוויחה 700 שקל להופעה בחתונה. כש"גלובס" התקשר לאחר הזכייה כדי לברר כמה יעלה להביא את ברזילי כדי לשיר בחתונה, התברר שלא רק שאין תאריכים פנויים עד לסוף אוגוסט, המחיר להופעה, שכוללת ארבעה שירים, לופר והגברה - כבר עומד על כ-60 אלף שקל.
ההופעות הן לא הפרנסה היחידה של ברזילי. לצד התמלוגים מ-"TOY", ברזילי מקבלת גם מחצית מרווחי המותג מטדי הפקות, שהשקיעה כחצי מיליון שקל בקליפ ובהפקת המופע הישראלי. "היא עושה את עבודתה, והיא מוכשרת ומגיע לה גם להרוויח", הסבירה ירדני.
כעת תצטרך ברזילי להוכיח שיש בה יותר מהמיתוג שלה. "עכשיו זה תלוי במוזיקה ובהופעות שלה", אומרת פז. "צריך לראות איך הדמות הזו תעבור ממשהו חד-פעמי למשהו ששווה לעקוב אחריו בשוטף. בגלל שהקריירה שלה זינקה בהתבסס על גימיק, אפילו שהוא אמיתי ולא מומצא, יהיה יותר קשה לשמור עליו לאורך זמן. הגימיק הזה קיים רק בפעם הראשונה, בפעם הבאה כולם כבר יכירו אותו והסיפור צריך להיות שונה. השאלה היא אם עדיין יעניין אותנו לשמוע אותה. אני מאמינה שהתשובה תהיה כן, כי היא מאוד מוכשרת".
ומה לגבי שחזור ההצלחה? יכול להיות שייקח כמה שנים עד שנזכה לחזות שוב בתופעה כמו נטע ברזילי. "זה פאזל שמורכב מהמון גורמים", מסכמת המלהקת קארין יעקובסון אשמואלי. "זו היא, זה משרד ההפקות, זה האנשים הנכונים, זו הבשלות, זה הכישרון. פשוט הצלחנו להביא לפריים טיים ולמיינסטרים דבר אחר, מאוד מחובר אקטואלית, וביחד יצאה כזו פצצה. לא בטוח שבעונה הבאה, שאני עובדת עליה במרץ, זה יבוא כל-כך בקלות. אני אעשה את מרב המאמצים שכן, אבל זה באמת משהו שקורה פעם בכמה שנים טובות".
המספרים של נטע ברזילי
הסיקור התקשורתי שלו זכתה נטע ברזילי מאפיל באופן מובהק על הסיקור לו זכו קודמיה. יפעת מחקרי מדיה בחנה את הסיקור התקשורתי של תחרויות האירוויזיון בשלוש השנים האחרונות. היקפי הסיקור נבחנו במהלך שלושה חודשים - החל מחודשיים לפני התחרות ועד חודש אחריה בכל שנה. כך, בעוד שברזילי סוקרה 5,140 פעמים בתקשורת ואירוויזיון 2018 סוקר 6,280 פעמים, אמרי זיו, שהתמודד באירוויזיון לפני שנה, סוקר רק 560 פעמים. אירוויזיון 2017 סוקר 1,320 פעמים. חובי סטאר, שהתמודד ב-2016, זכה לסיקור דומה לזה של זיו. הוא סוקר 565 פעמים ואילו אירוויזיון 2016 סוקר 1,230 פעמים.
בנוסף, הפופולריות של TOY מתגברת. נכון לתחילת יולי, השיר זכה ל-19.6 מיליון האזנות בסופטיפיי ברחבי העולם. באפליקציית המוזיקה Deezer מעידים כי כמות האזנות לשיר זינקה ב-250% לאחר הזכייה באירוויזיון. המדינות שמאזינות הכי הרבה לשיר מאז מארס דרך האפליקציה הן (בסדר יורד): ישראל, אירנלד, צרפת, ארה"ב וגרמניה. ואילו הערים הישראליות ששמעו הכי הרבה את השיר הן תל-אביב, רמת-גן, ראשון-לציון, חולון וירושלים. ויש גם חלוקה מגדרית: 67% הן מאזינות מרחבי העולם.