הדקו את החגורות - המינוס כבר כאן

סקר חדש שערכה לאחרונה האפליקציה הפיננסית קפטן קרדיט קובע כי כמחצית מהישראלים נאלצו להגדיל את מסגרת האשראי או חשבון העו"ש שלהם בחודשים האחרונים, עקב עלייה משמעותית בהוצאות.

זינוק הגדול ביותר נרשם בהוצאות על מזון, כאשר כ-50% מהציבור מדווחים על השפעה ניכרת בתחום זה. בנוסף, כשליש מהאוכלוסייה כבר לקחו הלוואה לאחרונה, ו-17% נוספים שוקלים לעשות זאת בקרוב.

מאות אלפי משקי בית בישראל נמצאים בחובות, אך בצל המלחמה, החובות האלה רק הולכים ותופחים. שליש מהציבור כבר לקח הלוואה, 55% חשים חוסר ביטחון כלכלי. חצי מהציבור הגדיל את מסגרות האשראי.

מי שקופץ על המציאה הם כמובן חברות האשראי והבנקים שמוצאים דרכים יצירתיות להגדיל לנו עוד יותר את החובות. כך, בישראכרט לדוגמה, מציעים "הלוואה לחגים" עד 200,000 שקל, אותה תוכלו להתחיל להחזיר רק עוד 3 חודשים. אגב, לא רק מי שיש לו מינוס יכול לקחת אותה. תוכלו לקחת את ההלוואה גם לרכישת רכב חדש למשל, כי למה לא בעצם.

לצד עליית המחירים, הפגיעה במשקי הבית בישראל צפויה להשפיע על בהכנסות, מה שעלול להכניס עוד רבים לסחרור כלכלי

כשעיקרי תקציב 2025 כבר כאן, ואנחנו מבינים כי שר האוצר מתכנן כי כל הקצבאות של הביטוח הלאומי יוקפאו וכך גם מדרגות המס, אנחנו מבינים שלצד עליית המחירים, הפגיעה במשקי הבית בישראל צפויה לבוא גם בהכנסות, מה שעלול להכניס עוד רבים לסחרור כלכלי.

זה הזמן להצטמצם, ולחשוב פעמיים על כל הוצאה. גם מי שלא הורגלו לכך וגם מי שמצבו הכלכלי כעת בסדר. כי עם חוסר תכנון המדיניות של הממשלה הנוכחית - אין לדעת מה יקרה גם עוד שלושה חודשים.

יריב לוין, בית משפט עליון
יריב לוין. שר המשפטים

היריב לוין שלך חזר

כמו הממשלה כולה, יריב לוין אולי היה בהלם אחרי השבת השחורה. אבל הזמן עובר, ומבחינת לוין, אפשר לחזור לשגרה. כלומר, פירוק מערכת המשפט כדי שהממשלה תוכל לעשות מה שתרצה ללא מגבלות חוקיות. לא כל ממשלה, כמובן. רק ממשלה שלוין חבר בה. בדמיונו, אולי אפילו מוביל אותה.

בתחילת השבוע לוין השתלח בבית המשפט העליון, אחרי חייב אותו לפעול על פי החוק ולעשות את מה שאמור להיות מובן מאליו: לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולבחור סוף סוף נשיא לבית המשפט העליון. על פי הנוהג, מדובר באקט טכני, כיוון שזקן השופטים מתמנה לנשיא. עיקרון ותיק שנועד למנוע פוליטיזציה של התפקיד. אלא שעבור לוין פוליטיזציה היא ערך עליון. במקום להיצמד לנוהל הוא הפך את העניין לקרב כדי שיוכל למנות את איש אמונו לתפקיד. משם השמיים הם הגבול, כולל שליטה בחברי ועדת החקירה הממלכתית לחקר האירועים שהובילו לטבח בדרום.

עבור לוין פוליטיזציה היא ערך עליון. קודם כל ממנים איש משלנו לנשיאות בית המשפט העליון, ומשם אפשר כבר לשלוט בחברי ועדת החקירה הממלכתית לחקר השבת השחורה

מבחינת לוין, מערכת המשפט אינה אלא כלי להלבנת כל מהלך. אין דוגמה טובה יותר מאשר החשיפה של דנה ויס לפיה ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים לוין ביקשו מהיועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירה פלילית מזויפת נגד ראשי המדינה. לחקירה מטרה כפולה: לעצור את צווי המעצר שעלולים לצאת מבית הדין הבינלאומי בהאג, ובמקביל לעכב ואולי למנוע לחלוטין את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7.10.

הרטוריקה הבריונית של לוין מול בית המשפט העליון אומרת עליו משהו. אבל מעשיו מעידים עליו הרבה יותר. האיש שיחד עם נתניהו הוביל מערכה נגד החוק הישראלי והכשיר את הקרקע לאסון הגדול בתולדות מדינת ישראל מנסה לחמוק מאחריות בכל דרך אפשרית. הוא מוסיף חטא על פשע כשהוא מנצל את אותו האסון כמכשיר להמשך המאבק בכל מי שאינו משרת את מפלגתו. בחסות המלחמה, כך הוא מקווה, איש לא ייצא לרחובות למאבק על בית המשפט.

שחיתות בנמל (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
נמל אשדוד | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

קרנבל בנמל

עשרות עובדים שפעלו בנמל אשדוד, ובהם בכירים, נעצרו השבוע בחשד לעבירות של הברחת סחורות בעבור שוחד, עבירות מס והלבנת הון בהיקף עשרות מיליוני שקלים. הפשיטה של משטרת ישראל הגיעה לסיומה לאחר כ-4.5 שנים בהן סוכן משטרתי פעל באופן סמוי בנמל אשדוד. מדובר בהפעלת הסוכן הארוכה ביותר בתולדות המשטרה בשיתוף רשות המיסים. בין העצורים: יבואנים מהארץ ומהשטחים, עמילי מכס, בודק מכס ועובד משרד התחבורה.

במטרה ללמוד את תחום ההברחות, לחשוף את העבירות ואלו המבצעים אותן, וכן לתקוף את אותם עבריינים, בהחלטה משותפת של המשטרה ורשות המיסים, איתרה וגייסה ימ"ר לכיש שוטר חדש שענה לכל הקריטריונים, הוא הוסמך והוכשר כבודק מכס של רשות המיסים והוחדר בשנת 2020 לעבוד כבודק מכס בטחוני במשרה מלאה, בנמלי ובמסופי המטען באשדוד.

בודק מכס (או עמיל מכס) הוא האיש שאמור לייצג את בעלי עסקים שמייבאים או מייצאים סחורות מול רשויות המכס במדינה. הוא זה שאחראי על הסדרת הניירת, מסווג את הסחורות בסיווג ממנו ייקבע המיסוי, באופן שיהיה מוסכם על מס הכנסה, ואחראי על גביית המס מאותו בעל עסק בהתאם לסיווג שקבע. התפקיד הזה בעצם נועד להקל על בעלי העסקים שכן הוא אחראי בנוסף גם על ביטוח המשלוח, האחסון במחסנים ועוד.

דמיינו לכם מה קורה אם אותו עמיל מכס מסווג סחורה יקרה כזולה, או מעביר מכולות שלמות מתחת לרדאר מבלי שבעלי העסקים יצטרכו לשלם. מיליונים של מס שהמדינה אמורה לקבל הולכים לפח.

עמילי המכס החלו לבקש מהסוכן המשטרתי שיסייע להם בהרחת סחורה, תמורת שוחד של עשרות ומאות אלפי שקלים ששילמו לו

וזה בדיוק מה שגילה הסוכן (שמכונה ג'ק ספארו). לאחר שהצליח לרכוש את אמונם של היבואנים ועמילי המכס האחרים, החלו אלה לבקש ממנו לסייע להם בהברחת סחורה. איך? הוא יהיה זה שיבדוק לכאורה את המכולה שהגיעה לנמל ויוודא כי תכולתה תואמת לתצהיר שהועבר לרשויות המכס, ובהתאם לאותו תצהיר ואישור הבודק יוחלט על גובה המס שייגבה. כל זאת בתמורה לכספי שוחד של עשרות ומאות אלפי שקלים ששילמו החשודים לסוכן. עוד עולה חשד כי אותם גורמים שיחדו גורמים נוספים, בהם עובד בית המכס באשדוד ועובד משרד התחבורה, שנעצרו גם הם.

בימים שהמשטרה מותקפת מכל הצדדים, נחמד לדעת כי למרות הכל, יש מי שעושים את עבודתם. עכשיו רק נשאר לעקוב ולראות, כמה מהר המקורבים לצלחות ישוחררו.

מורה בכיתה, אילוסטרציה (צילום: getty images)
תרצו להיות מורים? | צילום: getty images

מערכת החינוך גרועה, אבל היי, דפקנו עוד שביתה

תומכי פורום קהלת חגגו הפסקת השביתה של ארגון המורים בתחילת השבוע. בני הנוער חזרו למערכת חינוך מוכה, שעדיין נמצאת תחת עיצומים. אבל כל אלה הן מטרות משניות עבור מי שעבורן שבירת זכות השביתה וחיסול כל ועדי העובדים הוא המטרה האמיתית.

"זה מאבק על שליטה", טען שר האוצר. סמוטריץ' קיווה שיובן שמי שמנסה לשלוט במערכת הוא רן ארז, היו"ר הבלתי נגמר של הארגון. אלא שהמאבק האמיתי הוא על שליטה של הממשלה במורים, והחלשה נוספת שלהם. כל השאר הוא זוטות בעיני אנשי האוצר. לא נעשה כל מאמץ ליזום מהלך שמשפר במשהו את מצבה של מערכת החינוך, רק החוזים האישיים עמדו במוקד. תוספות השכר שהובטחו למורים (ולא היו במחלוקת), כבר קוצצו על ידי הממשלה ונראה שלאיש לא אצה הדרך לסיים את המשבר לנוכח השביתה, ובוודאי שאיש לא עושה מאמץ עכשיו כשהעיצומים נמשכים ואין ציונים ופעילויות נוספות. אולי באוצר קראו יותר מדי עלונים של קהלת, ומקווים שיבוא מיליארדר ויממן טיול שנתי פרטי לתלמידי התיכון מכיסו. בעיקר שהמורים ישלמו מחיר מכיסם הפרטי ויפחדו להרים את האף. כמו יריב לוין, גם שם גילו שבחסות המלחמה אפשר לנסות ולקצור הישגים.

יותר משדאגו לתלמידים, באוצר רצו ללמד את המורים לקח. גם שם גילו שבחסות המלחמה אפשר לקצור הישגים

ארז, מצידו, גילה שלא כל המורים איתו. וכשהתמיכה מעורערת, קשה להמשיך בשביתה לאורך זמן. בטח כשבאוצר נחושים לא לשלם למורים משכורות. מנהיג העובדים שמשדר קשיחות ויתר לאוצר על הסעיף החשוב ביותר, ועדיין לא הביא הישג. מי שמנסים להציל את כבודה של מערכת החינוך ולהוביל לפיתרון הם הנהגת ההורים הארצית ומועצת התלמידים, שמאיימים לשבות. נותר רק לראות אם יעמדו במילתם וייאבקו למען מערכת החינוך ועובדיה.

בינתיים, המורים שבו לכיתות בלי תוספת שכר שהם מחכים לה כבר שנתיים. במקביל, משרד החינוך חגג דוח של ה-OECD על שעות לימוד ושכר המורים. לכאורה, הכל נהדר. על מה אתם שובתים בכלל? המורים מרוויחים יותר מעמיתיהם באירופה ומקבלים ימי חופש לרוב. בפועל, כשקוראים את הדוח, מתגלה תמונה אחרת. ההוצאה לתלמיד נמוכה ב-20% בהשוואה לכלכלות מתקדמות אחרות. בחטיבות הביניים יש בישראל בממוצע 28 תלמידים בכיתה. הממוצע של OECD הוא 23. אין נתונים על החטיבות העליונות. מורה חדש בתיכון מרוויח 4,500 שקל פחות מעמיתיו בשאר מדינות ה-OECD.

אם דוחות משעממים אתכם, נסו ללכת למנהלת בית הספר הקרובה למקום מגוריכם ולבקש עבודה. תתקבלו מיד. למה? בזמן שמשרד החינוך ומשרד האוצר מבקשים לקצץ למורים עוד ועוד ולהציג אותם כעצלנים, אלה הבינו את המסר והם נמלטים מהתנאים הקשים שנכפו עליהם. אבל אל דאגה, מרגע שישמעו על החוזים האישיים הם ישמחו ללמד כיתות של 40 תלמידים תוך כדי חשש תמידי מפיטורים.

אסדת הגז לווייתן  (צילום: n12)
אסדת הגז לוויתן | צילום: n12

יצרניות הגז מבקשות: תנו לנו להרוויח עוד כסף

מחאת הגז התמקמה לה באמצע הדרך של המחאות הגדולות נגד מדיניות הממשלה, בין מחאת יוקר המחייה של 2011 למחאה נגד ההפיכה המשטרית, שעדיין נמשכת באופן כזה או אחר. מאז שהגז החל לזרום והאסדה העצומה תקועה באופן מטריד מול חופי מישור החוף, נדמה שהמחאה שככה. ההסכמים נחתמו, הגז מגיע למפעלים והמיליארדים גם הם זורמים. בעיקר ליצרניות הגז.

אלא שדוח שהגיע אלינו השבוע מראה שמבחינת משק הגז, הסיפור עדיין לא הסתיים. בדוח שהופק לבקשת איגוד הגז הטבעי, שמייצג את החברות בתעשיות חיפושי הנפט והגז, יש לא מעט נתונים, והוא כולו מלא באופטימיות. בקצרה, תעשיית הגז מספקת לישראל שנים של ביטחון אנרגטי. הישראלים משלמים הרבה פחות מעמיתיהם האירופאים על חשמל בזכות הגז ועד כה המדינה הרוויחה במסים ובתמלוגים 25 מיליארד שקל בזכות הגז. והזרוע עוד נטויה.

בליבו של הדוח מסתתר עניין הייצוא. לפי האיגוד, הייצוא הוא מה שמציל את משק הגז הישראלי. הוא זה שמאפשר את הפיתוח הכלכלי של התשתיות שמאפשרות למשק להשתמש בכל כך הרבה גז.

האם באמת הכל כך טוב במשק? כנראה שלא. "כיום, מחיר הגז בעולם הוא יחסית גבוה למחיר בישראל. לחברות הגז יש אינטרס למקסם את ההפקה ולמכור מהר יותר במחיר גבוה", אומר אריאל פז סוויצקי, מנהל המחקר של לובי 99, שעוקב אחר הנושא כבר שנים. "על פניו יש בזה יתרון. הייצוא יוצר הכנסות, והמדינה מרוויחה מיסים. זה הופך אותנו לגורם מבוקש עם המצרים והירדנים. הבעיה היא שככל שאנחנו מתקרבים ליום שבו אנחנו מאבדים את העצמאות האנרגטית, אנחנו מסכנים את הביטחון האנרגטי שלנו. אפשר לדמיין איך השנה האחרונה הייתה נראית אם מעבר לכל הבעיות היינו צריכים להתמודד עם הפסקת אספקה".

על פי הערכות של גורמים שונים, בתוך 16 עד 20 שנה ישראל תתחיל להיות תלויה בייבוא גז. כלומר, תהיה תלויה בחסדיהן של מדינות אחרות. רזרבות הגז שמתפארות בהן החברות (באמצעות האיגוד) כוללות כבר גז שמובטח לגורמים בחו"ל.

"ישראל חייבת להבטיח את צרכי המשק, ורק לאחר מכן לאשר ייצוא. הביטחון האנרגטי שלנו קודם לשורת הרווח של המונופול"

המחיר לעומת אירופה? זה נעשה בהשוואה לתקופה שבה החלה המלחמה באוקראינה, ואירופה מצאה את עצמה בלי ספקית הגז המרכזית שלה. מאז האירופאים עשו התאמות, עברו לסוגי אנרגיה נוספים, וכיום המחירים ירדו.

25 מיליארד שקל בתמלוגים ומסים? זה הרבה פחות מהסכום שהובטח במקור בכל הדיונים על הגז.

למה חשוב לחברות הגז לצייר את התמונה הכי ורודה שאפשר? ובכן בקרוב מתכנסת ועדה בשם ועדת דיין, בראשות יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה. זו ועדה שקמה בכל חמש שנים ובוחנת את מדיניות הממשלה בנושא הגז. בזמן הקרוב היא אמורה לפרסם שימוע ציבורי בנושא. נראה כמו תזמון מצוין להראות שייצוא זה הדבר הנכון, וכסף לחברות הגז הוא גם כסף למדינה.

באיגוד טוענים שריקון מאגרי הגז הוא לא בעיה. בקרוב ממילא כולנו נעבור לאנרגיה מתחדשת וירוקה (הגז לא נמצא בקטגוריה הזו, ועוד מאגרים גדולים מחכים להתגלות. בפועל, הדבר כלל אינו בטוח, וקצב ההתקדמות של ישראל במעבר לאנרגיות מתחדשות הוא מביך בלשון המעטה. בינתיים, המדינה נאלצת לסמוך על הגז.

"ישראל חייבת להבטיח את צרכי המשק, ורק לאחר מכן לאשר ייצוא. הביטחון האנרגטי שלנו קודם לשורת הרווח של המונופול", מסכם פז סוויצקי. בקרוב נראה במי תבחר הממשלה.