1. ריאד, שבנו אלייך

    שלשום (ד'), מספר שעות אחרי נחיתתו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בישראל פורסמה הידיעה הבאה: ערב הסעודית תודיע כבר בסוף השבוע כי טיסות ישראליות יוכלו לטוס מעל שמי המדינה, וערבים ישראלים יוכלו לטוס לממלכה למצוות החאג'.

    על רקע הביקור, נפוצו בתקופה האחרונה שורת דיווחים בנוגע לאפשרות של נורמליזציה וקידום היחסים בין ישראל וסעודיה, ואומנם האמריקאים הבהירו כי ביידן לא צפוי להכריז פורמלית על יוזמות שלום חדשות, אך מתברר כי צפוי שדרוג של ממש בקשרים.

    מי שממהר לצנן את ההתלהבות, וסובר כי הסיכוי שנראה  בקרוב רכבת ישראלים בדרך לריאד לא גבוהים במיוחד הוא ד"ר נחום שילה, מומחה לסעודיה ולמדינות המפרץ מרכז דיין אוניברסיטת תל אביב.

    "מצד אחד", הוא אומר, "ליורש העצר הסעודי יש תוכנית רחבת היקף לפיתוחים כלכליים חדשים שאינם מתבססים על הנפט, אלא על גיוון שווקים ובתוכם החקלאות, אנרגיה ירוקה וכמובן איך לא -ההייטק. אין ספק שמוחמד בן סלמאן בונה תוכניות שבהן הישראלים יהוו שחקן מפתח מרכזי. בנוסף הקו שסלמאן מוביל הוא פרוגרסיבי , ובחלומו סעודיה צריכה לשלוט באסלאם המתון, ולהיות מדינה המקבלת בסבר פנים יפות עולי רגל ותיירים".

    יש רק כמה דברים פצפונים שמפריעים לזה, כמו העובדה שסעודיה מעוניינת בהתקדמות בערוץ המדיני פלסטיני ועד שהם לא יגמישו את הדרישות בנושא לא צפויה התקדמות משמעותית בנרמול היחסים. תוסיפו לזה את העובדה שסעודיה עדיין צריכה לשמור על קשרים עם איראן, לפחות למראית עין, ואת העובדה שהכל יכול להתפוצץ אם יורש העצר הסעודי לא יירש את הכתר בסופו של דבר.

    "גם אם יוכלו אזרחים ואנשי עסקים ישראלים לטוס לסעודיה עם דרכון ישראלי ולעשות בה עסקים בגלוי, עדיין ארוכה הדרך. הסכמי נורמליזציה אכן יוציאו אותם ממחשכי המרתף שבו פעלו עד כה, אולם בשום פנים ואופן לא יקפיצו אותם לקומת הפנטהאוז", מסכם ד"ר שילה.

    וכך נראה כי הסטוריז של הישראלים מחופשה בבירה הסעודית עוד רחוק.

  2. טוב נו, תעלו את המחירים בכמה שבא לכם

    לפני שמונה חודשים, געשה הארץ ורעשה סביב גל הודעות של החברות הגדולות במשק על העלאות מחירים מתקרבות. אחת אחרי השנייה הודיעו חברות ענק כמו אסם, דיפלומט, שסטוביץ, ליימן שליסל, וסנו כי לא נותרה להן ברירה, וכי עליית מחירי חומרי הגלם, האריזות והתייקרות עלויות השינוע, שזינקו לדבריהם בעשרות עד מאות אחוזים, הם הסיבה לעליות המחירים.

    מעיין פרתי, כתבת הצרכנות של חדשות 12, הפכה לאדם הכי עסוק בתחום, וחרכה מהדורות שנפתחו כל ערב בידיעה על התייקרות הטונה, הקטשופ ומרכך הכביסה שלכם. הרשתות החברתיות געשו ורעשו, גיא לרר והצינור פרסו חסות על המחאה, התקשורת לא הפסיקה לסקר את הנושא עד ששר האוצר ושרת הכלכלה נדרשו לסוגייה והתחילו לאיים.

    ליברמן פנה לוועדת המחירים הבין-משרדית, שאחראית על מחירי מוצרים בפיקוח, וביקש ממנה לבחון את הריכוזיות בשווקים של מוצרים שצפויים להתייקר, וברביבאי נפגשה עימן והצליחה לחלף הבטחה לדחות את עליות המחירים עד אחרי פסח.

    ובכן, פסח עבר ממזמן, וכנראה גם ההבטחות נשכחו. אחרי שהתכוונה להעלות מחירים ונסוגה: דיפלומט נערכת שוב להתייקרות. בשלב הראשון תצמצם היבואנית הנחות ומבצעים לצרכן, ובהמשך היא צפויה להעלות את מחירי המחירון של חלק ממוצריה.

    אבל בניגוד לפעמים בקודמות, הסיפור הזה אומנם פתח מהדורות השבוע, ופרתי אף עשתה עבודה מעולה כשהצליחה לגרום לרשתות השיווק להוריד מחירים כמו את מחירי הענבים, ואף עצרה את את עליות מחירי הלחם (לעת עתה), אבל למרות העבודה הקשה שלה- כמעט ואין שיח ברשתות החברתיות יותר על עליות המחירים. יתרה מזו, גיא לרר בדק עם העוקבים שלו אם "שווה לו" להצית את המחאה מחדש וביקש ליקיים אם הם בעניין, והתקשורת בכלל מסקרת כמה עולה חדר במלון שג'ו ביידן מתאכסן.

    מה השתנה?

    ובכן לאורך החצי שנה הזו פשוט הכינו אותנו נפשית. בהתחלה אמרו שעליות המחירים רק נדחות – ולא מתבטלות. ואז דברים התחילו לאט לאט להתייקר כאן מבלי שנמחה: החשמל, הדלק, מחירי השכירות. דיפלומט והחברות עקבו בשבע עיניים אחרי המהלכים הללו, וכשראו שאנחנו רדומים הם הבינו: כשצועקים זאב זאב, בסוף אף אחד לא מתרגש.
    רשות שדות התעופה השמדת מזוודות חפצים (צילום: באדיבות המצלם)
    השמדת מזוודות בנתב"ג. לא מקבלים פיצוי בקלות | צילום: באדיבות המצלם

  3. מי לא מתרגש מזה שגורסים מזוודות בנתב"ג

    הבלגן בשבועות האחרונים בנמלי התעופה מביא לאבדן מזוודות נוסעים בקצב חסר תקדים, וגם לשיאים של ביזיון בהתנהלות עובדי נמל התעופה. הפרסום השבוע כאן אצלנו על השלכת מזוודת לאשפה ובזיזתן בשדה התעופה היה מביך במיוחד. בקיצור: ממש כיף לתכנן חופשה בימים אלו.

    אבל בחברות הביטוח שמוכרות ביטוחי נסיעות וביטוח כבודה, מי שאמורות לפצות את הנוסעים בתשלום על המזוודות האבודות (שלא נאמר הגרוסות), משום מה מסרבים להתרגש, אף שהן צפויות לספוג הפסדים של כמה מיליוני שקלים.

    בבדיקה שערכנו התברר כי אף חברה לא שינתה או הקשיחה את תנאי הפוליסה במידה של אובדן מזוודה או נזק לתכולה והסיבה היא פשוטה. חברות הביטוח מעדיפות לקחת את הסיכון ולשלם כ-2,000 דולר במקרה של אובדן, מאשר לאבד את הנוסעים.

    "חברות הביטוח סופגות תביעות הרבה יותר משמעותיות במסגרת ביטוחי נסיעות לחו"ל, שבמרכזן כיסויים רפואיים, תביעה על פציעה בחו"ל, עם ניתוח ואשפוז, ואולי גם הטסה לארץ, יכולה להגיע לכ – 70-80 אלף דולר" הסיבר לנו ולנטין ליסק, מנהל של מחלקת ביטוחי נסיעות לחו"ל בסוכנות אליפים. "אם בחברה אחת יהיו 100 מזוודות אבודות ולפני כן מעוכבות, הפיצוי לכל 100 התובעים יגיע אולי לתביעה רפואית אחת של מבוטח שנסע לחו"ל. נוסיף לכך, שחברות הביטוח מגלגלות מיליארדי שקלים בשנה, אז הפסד של כמה מאות אלפי דולרים, הן מעדיפות לספוג ולא לעורר שערורייה בעניין".

    אבל חשבתם שזה כל כך קל לקבל 2,000 דולר? הנה הטעות שלכם. אם מזוודה מוכרזת כאבודה (21 יום לאחר שנעלמה היא מוכרזת כאבודה על ידי חברת התעופה), דעו כי לא פשוט כלל לקבל פיצוי מחברת הביטוח.  במקרה כזה, על המבוטח לעשות 'רשימת מלאי' שבה הוא מפרט כל פריט שהיה במזוודה האבודה, מתי ואיפה הוא נרכש. חברות הביטוח לא ממהרות לשלם את הפיצוי, ואם הפריט נרכש לפני 5 שנים, הן 'תחשבו' גם בבלאי שלו ויפצו בהתאם.

    אז בהצלחה לכם עם לחשב כמה החולצה מזארה או קרם הפנים מהסופר פארם עלו לכם לפני 3 עונות.

    והנה אולי נקודת אור לסיום - חברות הביטוח צופות כי עד החגים המצב ישתפר, אז אולי לא כדאי עדיין לקבור את רעיון החופשה הבאה כל כך מהר.
    טוויטר נפלה (צילום: twitter)
    אופס, התבלבלתי, לא רוצה לקנות אתכם | צילום: twitter

  4. צייץ אותי, אילון: כשהאיש העשיר בעולם משחק עם כסף של אחרים

    זה כנראה הדבר המוזר ביותר שקרה השבוע בכלכלה העולמית. טוויטר, חברה שנלחמה בעור שיניה כדי שאילון מאסק לא ישתלט עליה, תובעת את מאסק, שרצה לקנות את טוויטר קודם אבל לא רוצה לעשות את זה עכשיו, כדי להכריח אותו לקנות את טוויטר.

    אם כל זה נשמע לכם מבולבל וחסר היגיון, אתם צודקים. כל הסיפור אופייני מאוד להתנהגות הפרועה, לכאורה, של האיש העשיר על ביותר בעולם. באפריל, מאסק טען שלא מדובר בכלל בעניין כלכלי. הוא רוצה להציל את חופש הביטוי בכיכר העיר ברשת החברתית האהובה על פוליטיקאים ועיתונאים מאנשים נאורים מדי ומספאמרים. אלא שאז הבורסה החלה לצנוח, פתאום מאסק היה שווה הרבה פחות כסף, והכלכלה חזרה לעניין אותו.

    בניסיון להיחלץ מעסקת ענק של 44 מיליארד דולר, מאסק החל לצייץ. הוא השמיץ את עובדי טוויטר, לעג לניסיון להכריח אותו לא לגלות פרטים חסויים על החברה, טען ש-90 אחוז מהמשתמשים הם בוטים בלי לספק הוכחות והתעלם מהעובדה שקודם לכן זו הייתה הסיבה שהוא ביקש לבצע את עסקת הענק.

    מי הפסיד? כל בעלי המניות של טוויטר, והם רבים וטובים. המניפולציות של מאסק הצליחו לקחת חברה עם לא מעט בעיות אבל גם עם שווי של מיליארדים, ולהפוך אותה לבדיחה של הבורסה.

    זו לא הפעם הראשונה שמאסק מתעלם מחוקים שחלים על אנשים רגילים בעולם העסקי. מהטענות שיש לו "מימון מובטח" כדי להוציא את טסלה מהבורסה ועד קידום מטבע דיגיטלי שהפסיד 90 אחוז מערכו מאז מאי 2021. אם בית המשפט האמריקאי ייתן לו לסגת מהעסקה בלי לשלם מחיר, זו לא תהיה הפעם האחרונה שמיליארדר משועמם שישחק עם חברת ענק רק כי הוא יכול.
    קופה עם שטרות ומטבעות אירו (צילום: Dante Busquets, shutterstock)
    ההבדל היחיד בין דולר לאירו? אחד שטר ואחד מטבע | צילום: Dante Busquets, shutterstock

  5. שובר שוויון

    אם אתם גרים במוסקבה וקוראים את השורות האלה, ואנחנו יודעים שאתם עושים את זה, אתם ודאי זקוקים למעט נחמה. הניצחון המהיר שהובטח על ידי פוטין לפני כמה חודשים לא נראה באופק. הכלכלה הרוסית סופגת מהלומות (אם כי קשות פחות מהתקוות של המערב) ולגו מנתקת את הקשרים עם המדינה.

    מה עושים? מתנחמים בכך  שהמלחמה באוקראינה הצליחה לדפוק גם את הצד השני. הקורבן הכלכלי האחרון של המלחמה – האירו. השבוע, לראשונה אחרי עשרים שנה, האירו והדולר השתוו. סוחרי המטבעות התחילו להתעייף מהכלכלה האירופאית שסובלת מאינפלציה, משבר אנרגיה והחשש העתידי שרוסיה תצמצם את אספקת הגז לאירופה, ובעיקר לגרמניה. במקביל, הדולר הפך ליקירם של המשקיעים שחוששים ממיתון מתקרב.

    יש משהו מסחרר בכל הסיפור. רק בפברואר האחרון האירו היה שווה 1.15 דולר. לפני שנתיים, אנשי הבנק המרכזי האירופי היו מודאגים מאירו חזק מדי ומאינפלציה נמוכה מדי. היום? מטבע בצניחה ומחירים שלא מפסיקים לעלות.

    עבור הישראלים שעומדים בתורים האינסופיים בנתב"ג מדובר בחדשות מצוינות. החופשה באירופה הפכה לזולה יותר, אם מתעלמים מהעלייה הכללית של המחירים ביבשת. גם המוצרים המיובאים מאירופה הפכו לזולים יותר. עבור היבואנים, כמובן. משום מה ירידה בעלויות לא תמיד עושה את דרכה לצרכנים. מה שבטוח יעשה את דרכו אל כיסנו הוא הדולר המתחזק. הייבוא בדולרים מתייקר, וכך גם המוצרים. תודה, החבר פוטין.