אתם רציתם. אתם בחרתם
מחאת ההיי טק תופסת תאוצה. אומנם תום ליבנה, מייסד ורביט, היה הראשון להצהיר שירד מהארץ בעקבות הרפורמה המשפטית ולא ישלם כאן מיסים, אבל יומיים אחר כך מיהר להיפגש עם שר האוצר, ודיווח כי נערכה "ברוח טובה". בכל זאת, כדור השלג התחיל להתגלגל.
חברת הסייבר וויז (Wiz) הצטרפה השבוע לחד הקרן פאפאיה גלובל, והודיעה שתוציא את כספי החברה מישראל.
"אם כולם ינהגו כמוני, אז לא יהיה מאיפה לשלם לחרדים ולכל האוכלוסיות השונות והמגוונות את כל מה שהממשלה הזאת רוצה לתת, ולהרוס את הדמוקרטיה. לא אתן לזה יד", הסביר לבנה את הקריאה. אבל המהלכים מצידן של החברות הן לא רק פעולות מחאה, אלא בראש ובראשונה מהלך לגידור סיכונים במצב של אי ודאות כלכלית, שלטענתן ייווצר בעקבות העברת החוקים במערכת המשפט.
וזה לא הכל. מאות מעובדי ההייטק המשיכו להפגין השבוע נגד ההפיכה המשפטית בסמוך לאזורי התעסוקה ברחבי הארץ, ובין היתר חסמו את התנועה ברחוב קפלן בתל-אביב. המפגינים קראו "אין הייטק בלי דמוקרטיה" וקריאות נוספות נגד מהלכי הממשלה העלולים, לדבריהם, לרסק את הכלכלה וההייטק הישראלי, חרף אזהרות כלכלנים בכירים.
אבל העומד בראש הרפורמה לא שועה לאזהרות, ממשיך לנסות להוריד את הלהבות וצובע את המחאה בצבעי השמאל: "המיליונים שבחרו ידעו בדיוק למה הם מצביעים. ידעו על התוכניות שלנו במערכת המשפט - הם לא רק ידעו, הם רצו", הוא אומר בשכנוע עצמי עמוק.
מעניין איך יסבירו למעמד הביניים הקורס גם כך, שאין יותר קטר הייטק במדינה והוא נאלץ לשאת בנטל לבד ולממן אוכלוסיות שהממשלה כן חפצה בייקרן.
חמאה על הראש של היבואנים, והרבה כסף בכיס
הדבר הכי חשוב שקורה בישראל הוא המאבק על עצמאותה של מערכת המשפט. ובכל זאת, אנשים ממשיכים ללכת למכולת. שם, למרבה המזל, יש חמאה על המדפים. הרבה מאוד חמאה. אבל צרכנים חדי אבחנה שמו לב שהחמאה שם תמיד יקרה. יקרה הרבה יותר ממה שהיו רגילים בעבר.
החמאה נהנית ממעמד שאין להרבה מוצרים אחרים שנחשבים למוצרי בסיס. כבר כמעט שלוש שנים שלא מוטל מכס על החמאה. מנובמבר 2021 אין פיקוח על המחירים. אין מגבלות, אין מעורבות ממשלתית, השוק חופשי ומאושר.
מה קרה בפועל? המחירים עלו. החמאה של תנובה, שעדיין חוששת לייקר את החמאה באופן משמעותי, נשארה זולה יחסית: 6.90-8.90 לחפיסה של 200 גרם (תלוי בסופר שבו תקנו). הצרכנים מעדיפים את החמאה המקומית, אולם זו נעלמת מהר מהמדפים. בתנובה טוענים למחסור בשומן חלב שדרוש לייצור חמאה. בפועל, בתנובה מעדיפים להשתמש בשומן למוצרים אחרים, ככל הנראה רווחיים יותר. מה נשאר? מוצרים יקרים הרבה יותר.
למען ההגינות, חשוב לציין שעלות החמאה ליבואנים זינקה בשנה האחרונה ב-14.4 שקל. אלא שהמחיר הממוצע לצרכן עלה ב-24.6 שקל. כי אם אפשר לעשות עוד כמה שקלים בשוק שהתרגל לצרוך חמאה, למה שמישהו יפספס את ההזדמנות? לא פחות משישה יבואנים מתחרים ביניהם על שוק החמאה, בעיקר על מי ימכור אותה ביוקר. הצרכן, שלא תמיד מוצא את האנרגיות למחאה, משלם.
מי שחולם להעביר את מודל החמאה לכל השוק, כולל לחינוך ולבריאות, הוא כמובן פורום קהלת, חביב הממשלה החדשה (ובוא נודה על האמת, גם על חלק מהממשלה הקודמת). בפורום מקדמים במרץ תפיסה של חופש כלכלי מוחלט. התפיסה הזו מבקשת מאיתנו לסמוך בעיניים עצומות על "כוחות השוק" ועל התחרות. המציאות מוכיחה שהמודל הזה לא באמת מייצר קסמים. בפועל, הוא פותח את השוק לשליטה של בעלי הון, שמאלצים אותנו לשלם עוד ועוד.
תיעוד פעילות משלחת החילוץ "ענפי זית" בטורקיה, במהלכה חילצו צעירה מבין ההריסות >> pic.twitter.com/ocI98N2ADT
כמה עולה המשלחת של צה"ל לטורקיה? סוד כמוס
משלחת "ענפי זית" של צה"ל, משרד הביטחון ומשרד החוץ המריאה השבוע למוקד רעידת האדמה בטורקיה. המשלחת, שמונה 150 איש, כבר רשמה מספר הצלחות בחילוץ הלכודים תחת הריסות המבנים במדינה. בנוסף פורסם כי ישראל גם תקים בטורקיה בית חולים שדה.
לאור העובדה שהמשלחת מונה בעיקר אנשי צבא בסדיר, כוחות מילואים, והמון ציוד רפואי והנדסי ממחסני משרד הביטחון, פנינו הן לדובר צה"ל והן למשרד הביטחון, ושאלנו אותם שאלה פשוטה - כמה תעלה המשלחת לישראל.
במשרד הביטחון טענו שהציוד יוצא מהמשרד, אבל העלויות ידועות רק לצה"ל. בדובר צה"ל מחכים עם התגובה, ובינתיים אין אף מענה. למה? אין לדעת. אולי מפחדים שהסכומים שהושקעו יעצבנו מישהו.
יש לציין כמובן את העובדה שבכל משבר הומניטרי יוצאות משלחות של פיקוד העורף, וישראל תמיד ניצבת בחזית באירועים מסוג זה (אם כי לא תמיד מקבלת את מלא הקרדיט שמגיע לה), אבל העובדה שמושקע המון כסף וכוח אדם, והתחושה שמסתירים מהציבור את העלויות של מבצעים כאלה, מותירה טעם לא נעים בפה.
מי שכן תרמו מכיסם האישי היו דווקא החברים באיגוד לשכות המסחר. חברי האיגוד, שיצרו לאחרונה קשרים מצוינים עם עמיתיהם בטורקיה, קיבלו מהם פנייה אישית ובהולה לסייע, בצירוף רשימה של דברים שהם זקוקים להם.
כמה התגייסות הייתה? מספיק כדי ליצור משברון. מסתבר שגם לשכת המסחר הארצית וגם לשכות המסחר בתל אביב קיבלו פניות ונענו לאתגר. לרשות אחת עמדו מטוסים של טורקיש אירליינס, אחרי שהמרכז הלוגיסטי של קבוצת 207 בפארק נמלי ישראל באשדוד הקצה שטח אחסון. השנייה עבדה עם ארגון לתת שמארגן ציוד. אחרי דין ודברים פנימי נפתר העניין בהבנה משותפת שיש אנשים שמחכים לציוד וסוף טוב הכל טוב.
סמוטריץ', פליז תביא את פריימארק
ישראל עצרה השבוע מלכת. שר האוצר שלח מכתב (!!!) לענקית הקמעונאות האמריקאית קוסטקו, והציע לה להצטרף לחגיגת המותגים ולפתוח סניפים בישראל. זה הספיק לתקשורת (וגם, נודה על האמת, לכותבי שורות אלו), כדי לצאת בכרזות על בואה של הרשת, לעסוק בהשוואות למתחרים, בניתוח של מה זה יעשה לשוק וכמובן להסביר למה הרשת הזו בכלל לא מתאימה לישראל.
אז ברוח שליחת המיילים, הנה עוד כמה רשתות שהיינו שמחים אם סמוטריץ' ישלח להם מייל: בראש ובראשונה: פריימארק. הרשת שכל ישראלי נכנס "כדי להציץ" וחוזר עם אובר וויט לארץ. השנייה היא ספורה- רשת צרפתית בינלאומית שמוכרת את מותגי האיפור הכי ידועים בעולם, וגם היא נחשבת תחנת חובה לישראלים בחו"ל.
ואם כבר קוסטקו, למה לא להביא את וולמארט וטרגט - המתחרות של הרשת מחו"ל? הרי במכתב ששלח שר האוצר למנכ"ל קוסטקו, קרייג ג'לינק, הוצע לו להתחיל בפעילות הרשת בישראל כיוון ש: "ממשלת ישראל שמה לה כאחת ממטרותיה להוריד את יוקר המחיה בישראל ולהגביר את התחרות בשוק קמעונאות המזון". אז יאללה, על הדרך אולי תייצר יותר תחרות.
מוזמנים לכתוב בתגובות עוד רשתות שהייתם רוצים ששר האוצר יביא. מי יודע אולי הוא יקרא.
האדמה רועדת, אבל לא במשרד הפנים
כמה אפשר להאמין לסטטיסטיקה? תלוי איפה אתם גרים. אם אתם גרים במקרה בבית שאן, חצור הגלילית או צפת, הסטטיסטיקה היא נתון חשוב ואמין. בכל 100 שנה יש בישראל רעש אדמה בעוצמה של 6 בסולם ריכטר. רעידת האדמה החזקה האחרונה הייתה ב-1927. המסקנה: רעידת האדמה הגדולה הבאה מתקרבת, וצריך להיערך.
בישראל, כמו בישראל, ההיערכות אומרת שורה של מסקנות של ועדות וחוסר עניין בהיערכות לטווח ארוך. על פי דו"ח מ-2022 בערי הסיכון אמורים להיפגע יותר מ-50 אחוז מהמבנים. האם מישהו מתאר לעצמו שכל המבנים האלה יהיו ריקים בזמן רעידת אדמה? כנראה שלא. אבל דוחות של מבקר המדינה ושלל ועדות בין משרדיות לא יצרו הרבה שינוי. עמידר אמנם חיזקה בשש השנים האחרונות 70 מבנים, אבל זה מותיר כמעט 1,800 מבנים אחרים שדורשים טיפול. תשתדלו לא להיות באחד מהם בעשור הקרוב.
תמ"א 38, התקווה הגדולה לחיזוק מבנים, הצליחה להביא לשינוי בעיקר בת"א והסביבה. המספרים באזורי הסיכון האמיתיים מעליבים, בעיקר את התושבים עצמם. אפילו התכנית שאושרה בתחילת השנה שעברה לחיזוק מבנים לא כללה את הערים שנמצאות על השבר הסורי אפריקאי.
כמה אפשר להאמין לסטטיסטיקה? מדענים טוענים שהממוצע של 100 שנה מטעה. ראשית, מקור רעידת האדמה שהתרחשה ב–1837 היה מביירות ועד קרית שמונה, ולעומת זאת ב–1927 היא התרחשה באזור בים המלח, אז לכו תחפשו את הרעידה הבאה. בנוסף, ממוצע נוהג לשקר – רעידת אדמה יכולה להתרחש בעוד חמש שנים, או שתי רעידות חזקות בעוד 100 שנה. הממוצע יישמר.
כמה אפשר להאמין לסטטיסטיקה? אם אתה שר במשרד בפנים, אתה יכול לקוות שהיא תעבוד לטובתך, והאסון הגדול יתרחש כשכבר תהיה בתפקיד בכיר יותר, או בפנסיה או שתודיע שבית המשפט העליון אשם. כך הרשה לעצמו אריה דרעי להודיע ש"מדינת ישראל לא ערוכה לרעידות אדמה", ולשכוח שהוא עצמו היה שר הפנים, שממונה על תכנון החירום במקרה של רעידת אדמה, מתחילת 2016 ועד אמצע 2021. חמש שנים וחצי. אולי אם שר הפנים המחליף מש"ס, מיכאל מלכיאלי, היה מגיע למשרד, אפשר היה לקוות לשיפור.
עלילות דרעי ומס הסוכר
עצרו הכל. למרות קמפיין שלם של ש"ס נגד "מס הסוכר" של ליברמן שפגע דווקא בחרדים, יו"ר ש"ס אריה דרעי, לשעבר שר הבריאות, מתלבט אם להוריד את המס על השתייה המתוקה.
כזכור, שר האוצר הקודם ליברמן, הטיל את המס שייקר את השתייה הקלה וזאת כדי להפחית את הצריכה של המשקאות עתירי הסוכר. החרדים טענו כי מדובר בצעד שנועד לפגוע בחברה החרדית, והבטיחו כי עם חזרתם לשלטון הם יבטלו את המס.
אבל הנה הטוויסט בעלילה: ביום שני כינס דרעי את גורמי המקצוע במשרד הבריאות והביע את ההכרה בנזק שגורם הסוכר לבריאות הציבור, הן בהשמנה והן במחלת הסוכרת, והביע את מחויבותו להמשך המאבק לקידום אורח חיים בריא. נתונים רשמיים של בנק ישראל, אגב, הראו כי מאז הטלת המס חל צמצום של כ־10% ברכישת משקאות עתירי סוכר, ובמגזר החרדי הייתה ירידה גדולה יותר, של 17% בצריכה.
איך הוא עושה זאת בזמן שמצד אחד שנה הוא אמר שוב ושוב בכל ריאיון שהמס זו גזירה של ליברמן נגד המגזר החרדי, ומצד שני הוא מבין טוב מאוד את הנזקים הבריאותיים? לדרעי יש פתרון קסם: תחילה הוא ייצר בסיס נתונים שיאפשר לעקוב אחר צריכת סוכר על פי חתכים שונים. הוא גם יקדם הגבלות בחקיקה על פרסום מזון מזיק לבריאות וקידום אזהרה על נזקיו.
בשלב השלישי הוצע לאכוף איסור מכירת שתייה מתוקה ומזון מזיק בשטחי בתי ספר, ובחינה של צעדים רגולטורים נוספים כלפי התעשייה, אשר יבטיחו ירידה משמעותית ומתמשכת בהמשך צריכת הסוכר.
הדבר עורר את זעמם של הציבור החרדי שרואה בכך התקפלות, ובש"ס נבהלו והבהירו כי לא מדובר בביטול המס, אלא בחינה שלו. בהודעה שפרסמה המפלגה נאמר: "המס שהטיל ליברמן על השתיה המתוקה לא נבע מדאגה לבריאות הציבור שלנו, אלא ממטרה מכוונת לפגוע בו בכיס. הבטחנו לבטל את המס הזה וכך בכוונתנו לעשות".
וכל זה כשלדרעי בכלל אסור להיות שר.