הדיקטטורה של המחירון
לפעמים נדמה שהבעיה המרכזית בעולם היא לא עוני, לא רעב ולא אקלים, אלא השיטה עצמה. השיטה הכלכלית. הנחישות הבלתי מתפשרת לשמר את עקרונות השוק החופשי גוברת על ההיגיון הבריא ועל הצורך בהישרדות. טובתם של בעלי המניות תמיד תגבר על טובתם של ההמונים.
והנה, לפני שבועיים, היה מי שהחליט לשבור את הכלים. אלכסנדר לוקאשנקו, נשיא בלארוס, הודיע שהאינפלציה בארצו אסורה על פי חוק. לאף אחד במדינה אסור להעלות מחירים. מ-ע-כ-ש-י-ו. לוקאשנקו, שעלה לשלטון בבחירות מפוקפקות ותומך בפלישה הרוסית לאוקראינה, אינו מודל לחיקוי בשום קנה מידה. ובכל זאת, המהלך הקיצוני הזה מעורר הרהורי כפירה. אולי באמת כדאי להודיע לכל הנוסעים שרכבת המחירים הזו פשוט מפסיקה לנסוע? חברות התובלה והמזון יוכלו לבחור בין הורדת ההכנסות לאפס, להסתפקות במחירים הלא רעים בכלל שקיבלו עד היום.
אבל בישראל, כמו במדינות אחרות, בוחרים בחופש. והחופש הזה איכשהו תמיד מתבטא בהעלאת מחירים. בענף המזון מחכים מאז מרץ להזדמנות להעלות מחירים. דחו לאחרי פסח, ואז דחו לקיץ ואז דחו לאחרי החגים. והנה, בניגוד לתחזיות של אויבינו, אחרי החגים הגיעו גם הגיעו ויחד איתם ההודעות על הפסקת המבצעים באסם, העלאת המחירים של יוניליוור. ושל טרה. ושל מחלבות גד. ושל שסטוביץ'. ושל דיפלומט. וסוגת. הרשימה עוד תתארך, אל תדאגו.
נכון, גם הפעם מן הראוי שתקום מחאת צרכנים שתגרום לבלימה של עליות המחירים. כמו הבחירות, זה כבר הפך להרגל. אבל דווקא הבחירות הן הזדמנות להסתכל על התמונה הגדולה יותר. אנחנו משלמים, בכיס, את מחיר הבחירה שלנו. בלי קשר לקואליציה הבאה, רוב הישראלים ממשיכים לבחור במפלגות שמקדשות את השוק החופשי, לעיתים בגרסתו הקיצונית ביותר. יותר ויותר מהן תומכות בהסרת כל הריסונים והבלמים האפשריים. לתת לחזק לנצח בלי שיטרידו אותו האנשים הקטנים בדרך. לא המפלגות האלה המציאו את עליות המחירים הנוכחיות. אבל המדיניות הכלכלית שבה הן תומכות היא זו שמאפשרת את דהירת המחירים המשתוללת שהופכת את ישראל למקום שבו ההישרדות הכלכלית היא שם המשחק.
זה לא חייב להיות המצב. אפשר לאמץ גם מדיניות אחרת. כזו שדורשת מיצרניות ויבואניות המזון לפרט את ההכנסות וההוצאות שלהן כדי להבין האם באמת העלאות המחירים הן בלתי נמנעות, או שבעל השליטה מזהה הזדמנות להגדיל את הדיבידנד שלו. כזו שבה מחיר השכירות יכול לעלות, אבל אופן מוגבל. לא צריך להפוך לדיקטטורה בלארוסית כדי לרסן את השוק כדי שיעבוד בשביל הציבור, ולא להפך.
יכול להיות שזה נשמע לכם קיצוני. אין בעיה. תמשיכו לשלם את מה שבחרתם.
דורשים מהח"כים להסתכל לנו בעיניים ולהתחיל לספק תשובות
אבל רגע, רק התחלנו עם הבחירות. בחודש אוגוסט יצאנו לפרויקט ענק: בדקנו האם ישראל יותר יקרה משאר העולם. בדקנו את עלות מחירי מוצרי מזון בסיסיים בסופר, עלות מוצרי טואלטיקה וניקיון, ביגוד, תחבורה ציבורית, ועוד. גילינו שברוב המוחלט של המקרים, ישראל אכן יותר יקרה משאר המדינות בעולם.
אבל אז החלטנו לבדוק לא רק את ההוצאות שיורדות בכרטיס האשראי, אלא גם את הרווחה הכללית והנפשית של תושבי ישראל: בדקנו את תנאי הפנסיה בישראל ביחס לעולם, כמות ימי החופש שמקבלים הורים לעומת כמות ימי החופש לילדים, מה מקבלים בשאר המקומות ילדים בגילאי 0-3 וכמה זה עול. התמונה היתה מאוד עגומה. ישראל מפגרת מאחור כמעט בכל אספקט.
אז מה הפתרון?
בעוד שבועיים מתרחשות בחירות חמישיות במדינת ישראל והגיע הזמן לקבל תשובות לשאלות היום יומיות שמעסיקות אותנו באמת: איך מתכוונים לטפל ביוקר המחיה? מה עושים עם משבר הדיור? מי אמור לדאוג לאוכלוסיית הגיל השלישי ואיך מקדמים את החינוך במדינת ישראל למאה ה-21
בשיתוף עם התוכנית של פאולה וליאון, החלטנו להזמין כל יום נציג משמונת המפלגות הכי גדולות לאולפן, להסתכל לו בעיניים ולשאול אותו או אותה, איך המפלגה מתכוונת להתמודד עם הנושאים הללו לכשתיבחר.
השבוע התארחו שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן מטעם המחנה הממלכתי, וחבר הכנסת הרב גלעד קריב מטעם העבודה. את התשובות ריכזנו באייטמים נפרדים, אחד לכל מפלגה, כדי לתת לכם את התמונה המלאה ולעזור לכם להגיע להחלטה במי לבחור. והכי חשוב - צאו ותשפיעו, כדי שאולי נצא מהלופ הזה ונאפשר לממשלה להתחיל לקדם תוכניות ארוכות טווח, עבורנו.
האם סוף סוף מחירי הדירות בדרך לירידה?
בזמן שנראה שהמדינה מאבדת את המושכות על שוק הדיור, והמחירים ממשיכים לטפס בקצב חריג של 20% בשנה, פורסם השבוע דו"ח של הלמ"ס שמאשר כי כי חלה ירידה של 24.2% במכירת דירות חדשות בשלושת החודשים האחרונים (יוני-אוגוסט) לעומת שלושת החודשים שקדמו להם. בחודשים אלה נמכרו כ-9,240 דירות חדשות, ירידה לעומת הרבעון הקודם (מארס-מאי 2022).
כמות הדירות החדשות ירדה מאוקטובר 2021 בקצב של 2.8% לחודש, לאחר שממאי 2020 נרשמה עלייה בקצב של 1.4% לחודש.
הסיבה הזו נובעת בעיקר מהעובדה שסביבת הריבית עלתה כאן באופן חריג. מנתונים שפרסם השבוע בנק ישראל, עולה כי היקף המשכנתאות ששיווקו הבנקים בספטמבר השנה הסתכם ב-7.7 מיליארד שקל בלבד, ירידה של כ-21% לעומת החודש הקודם. זהו החודש הרביעי ברציפות שבו נרשמת ירידה בהיקפי המשכנתאות, והיא תואמת לירידה במכירות הדירות.
המצב כרגע הוא שהרבה רוכשי דירות כבר לא יכולים לעמוד בהחזרים, והם ממתינים על הגדר, מה ששולח גם את הקבלנים להמתין עד יעבור זעם, ועד שהריבית תרד חזרה. האם זה יוריד את מחירי הדירות? לא בטוח בכלל. אומנם נראה בלימה בעליות המחירים, אבל מי שמצפה שדירות שנמכרו ב- 2.5 מיליון ימכרו בפחות, יכול כנראה להמשיך לצפות.
בשורה טובה למינוס בבנק של המורים, פחות טובה לחינוך של הילדים
תודו שהופתעתם לגלות על חתימת ההסכם בין משרד האוצר להסתדרות המורים. הרי ההסכם שווק בתרועה רמה כבר בסוף אוגוסט. אז, כשניסינו להסביר שלוח החופשות החדש יתחיל רק בשנת הלימודים הבאה, היה מי שפקפק. אבל הדיונים על הפרטים הקטנים נמשכו, ורק אתמול (ה'), נחתם סוף סוף ההסכם בפועל.
בינתיים, המורים קיבלו תלושי שכר מקוצצים. אמנם ההסכם מאפשר החזר רטרואקטיבי על החודשים הראשונים של הלימודים, אבל כדי לקבל את מלוא התוספת המורים יצטרכו לחכות לשנת הלימודים הבאה כדי להרוויח יותר. על פניו, מדובר בהישג. המורים הוותיקים, למרות מסע ההשמצות הבוטה, כן יקבלו תוספת שכר. עובדי הוראה מתחילים יקבלו 9,000 שקל בחודש (אם יצליחו ליפול על משרה מלאה, לא עניין פשוט במערכת) ומנהלים ירוויחו 19 אלף שקלים בחודש.
זה צעד בכיוון הנכון. אבל מדובר בצעד אחד, שעדיין רחוק מאוד מפתרון הבעיות הרבות במערכת. גם אם מתמקדים בנושא השכר בלבד, לא מעט מורים עדיין טוענים במידה של צדק שהתוספות לא באמת הופכות את המקצוע לנחשק.
וזו, בפועל, הבעיה המרכזית. מורים בישראלים נאבקים מאבק קיומי כלכלי כשהם יוצאים מהכיתה, אבל גם מאבק כשהם נכנסים אליה. במקביל לשיפור התנאים ההעסקה שלהם (ואל תטעו, זו עבודה שראויה לתגמול גבוה), המורים זקוקים גם להיכנס לכיתה צפופה כל כך עד שגם מרי פופינס הייתה מוותרת על ניסיון להעניק חינוך של ממש. הם זקוקים למסגרת עבודה שתאפשר להם להעניק יחס לתלמידים במהלך שעות היום, ולא להשתעבד טוטאלית לתלמידים ולהורים עד לנקודת שבירה בלתי נמנעת. הם זקוקים למערכת שמעניקה להם הדרכה וכלים מגוונים כדי לעשות את מה שהם באמת אמורים לעשות: לחנך וללמד.
תוספת שכר זו התחלה טובה. אולי השלב הבא זו ממשלה יציבה שבאמת מעניינת בחינוך. זה יכול להיות שינוי מרענן.
עוד נתחיל הסוף להאמין שדואר ישראל בדרך לשיפור ענק
לאחרונה אנחנו עדים להתרבות הודעות הפישינג המתחזות לדואר ישראל. מטרת ההונאה היא לגרום לכם ללחוץ על קישור במטרה לשלם את "האגרה או המכס" ולמסור את פרטי האשראי. אם אתם באמת ממתינים לחבילה, ולא שמים לב להונאה - הדבר הזה יכול לעלות לכם בעשרות אלפי שקלים.
במטרה להילחם בתופעה, דואר ישראל משיק אפליקציה חדשה, שאמורה לסייע ללקוחות לעשות סדר בחבילות שהם ממתינים אליהן ולא ליפול בפח.
האפליקציה מאפשרת לעקוב אחרי הפריטים שהזמנתם בממשק חדש, ולראות את השלבים של כל חבילה במסלול השילוח. בנוסף, נוספה הפניה ישירה לביצוע פעולות רלוונטיות לשלבים השונים, כמו תשלום מיסים או העברת מסמכים נדרשים.
חידוש נוסף פותח כמענה למציאות בה רבים מזמינים מוצרים מאתרים שונים וממתינים לכמה חבילות במקביל, דבר שמקשה על המעקב אחר מה אמור להגיע ומתי. באפליקציית הדואר החדשה החבילות שבדרך מזוהות עם מספר הפריט ושם האתר ממנו נשלחה החבילה, ולראשונה, גם עם תוכן החבילה, כפי שעודכן בעת ההזמנה והועבר מאתרי הסחר לדואר. לדוגמה, יצוין כי חבילה מאתר מסוים, מכילה צעצועים, תחפושות, פריט ריהוט, ספר או תיק.
כשצריך לפרגן אנחנו מפרגנים, ושאפו לדואר ישראל על ההתקדמות הטכנולוגית לעבר המאה ה-21. עכשיו רק צריך שהחבילות אכן יגיעו ליעדן, ושלא נצטרך לרוץ ולחפש חבילה בקריית מלאכי, אם אנחנו גרים ברמת גן, או נקבל עדכון שהחבילה הגיעה לארץ ומאז נעלמו עקבותיה. אז אפשר יהיה להגיד שדואר ישראל באמת משתפר.