הורסים את ההווה ודואגים שלא יהיה עתיד

קשה היה לבחור מה היה הרגע הקשה ביותר לעיכול השבוע. האם זה האישור החפוז והמביך בוועדת החוקה של החוק שמאפשר השתלטות פוליטית על מינוי שופטים? אולי הניסיונות להדיח את היועצת המשפטית לממשלה על כך שהיא עדיין משתמשת במילה "חוקי"? או שמא הדחת ראש השב"כ רונן בר בניסיון למנוע לכאורה חקירה על הקשרים שנחשפים בין לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו לקטאר?

אין ספק שהתחושות הקשות מכולן הן אל מול התחנונים של שורדי השבי להנהגה הישראלית לא לחזור למלחמה ולא לסכן את החטופים שעדיין נשארו בידי חמאס בתופת העזתית. נראה שאפילו שנה וחצי בגיהינום לא מספיקה כדי להוציא את הממשלה מאטימותה. נתניהו ושריו שמעו, ובחרו בבן גביר.

ההווה נראה אפור ומדכא. אבל בכנסת מבטיחים שגם העתיד יהיה כזה. התקציב שמסגרתו אושרה באמצע השבוע מציע תקווה מועטה למי שחולם על תקומתה של ישראל ממאות ימים של מלחמה. החלק המכוער ביותר בגזרות הוא כמובן הקיצוץ (החד-פעמי, מבטיחים לנו) במשכורות עובדי המגזר הציבורי – מורים, רופאים, אחיות וחיילים בקבע. סליחה, לא לכל העובדים. מוסדות הפטור של החינוך החרדי יוחרגו מהקיצוץ. אחרת ישראל אייכלר לא יעביר את התקציב. בארגון המורים התעוררו (משום מה בהסתדרות המורים קצת פחות), והודיעו שיגישו בג"ץ נגד האפליה.

אפשר לפטור את העניין כאפיזודה פוליטית אופיינית לממשלה שעוסקת בעיקר בקבוצות אינטרס ומתעלמת מכל שאר הציבור, גם אם מדובר בציבור המצביעים שלה. אבל מדובר בבעיה עמוקה יותר. הממשלה וחבריה מנסים באופן שנראה כמעט שיטתי לפגוע בכל מה שמבטיח שלישראל יהיו הישגים גם בעוד 20 ו-30 שנה.

במקום להשקיע באקדמיה, שר החינוך משקיע את עיקר מרצו לוודא שלא יהיו שם יותר מדי שמאלנים. במקביל הוא מאיים לשלול תקציבים מאחד התיכונים המובילים במרכז כי המנהל שמאלני. המורים הצליחו לקבל העלאה בשכרם, שעד שהגיעה כבר נשחקה לגמרי תחת גלגלי האינפלציה. העובדה שיש עדיין מי שנכנס למערכת החינוך במטרה ללמד (ולהתמודד עם ההורים הישראלים הקשים) היא סוג של נס.

בלי השקעה אמיתית בחינוך אין הישגים ואין דמוקרטיה. ייתכן שזו הייתה המטרה לאורך כל הדרך?

באותה העת, סעיפי הכספים הקואליציוניים נחשפים ומגלים מאות מיליונים שעוברים למערכת החרדית, ברגע האחרון, בלי שזו תעשה מאמץ להעניק כלים שמאפשרים קיום בעולם המודרני. עוד מאות מיליונים מועברים לחלוקה לתמיכה במקורבים ומטרות מפלגתיות צרות במקום לשיקום הצפון והדרום.

זה אמת בסיסית כל כך, שקשה להבין למה צריך להזכיר אותה מחדש: בלי השקעה אמיתית בחינוך, אין הישגים. אין חופש. אין דמוקרטיה. ייתכן שזו הייתה המטרה לאורך כל הדרך?

"היה מקום לשנות את הרכב התקציב כך שיכלול יותר מנועי צמיחה, בדגש על השקעה במערכת החינוך", אמר אתמול נגיד בנק ישראל. הוא מנומס מדי. אפשר לתאר את מה שקורה עם הכסף הציבורי בשתי מילים פשוטות: ההפקרה נמשכת.

בנימין נתניהו, יריב לוין (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
דאגה לפוליטיקאים, לא לאזרחים. בנימין נתניהו ויריב לוין | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

למה סמוטריץ' שתק ולא אמר מילה על וויז?

זה היה השבוע של ענקית הסייבר וויז, חברת אבטחת הענן שנמכרה לגוגל תמורת סכום שיא של 32 מיליארד דולר. מדובר באקזיט הישראלי הגדול ביותר, הרכישה הגדולה ביותר של גוגל ואחת הרכישות הגדולות בתחום הסייבר, אולי אפילו הגדולה ביותר אי פעם.

הסיבה לכך שגוגל הסכימה לשלם את הסכום הזה, אחרי שבעבר הציעה "רק" 23 מיליארד דולר וסורבה, היא על פי דיווחים שונים, שהיא מתכוונת להפוך את וויז לשלד עליו תוקם "גוגל סקיוריטי" - חברת הסייבר המאוחדת שלה, והטכנולוגיה של וויז מתאימה לגוגל כמו כפפה ליד.

המרוויחים הגדולים ביותר מעסקת הרכישה ההיסטורית יהיו ארבעת המייסדים אסף רפפורט, עמי לוטבק, רועי רזניק וינון קוסטיקה, שמחזיקים לפי ההערכה כ-9% בחברה כל אחד. אם העסקה תצא לפועל, כל אחד מהם יקבל כ-2.07 מיליארד דולר לפני מס. על פי ההערכות, שיעור המס שישולם למדינה בעקבות עסקת וויז-גוגל יעמוד על 15 עד 18 מיליארד שקל. חלקם של המייסדים הישראלים בתשלומי המס לקופת המדינה יעמוד על כ-12 מיליארד שקל.

כששר האוצר עסוק בקיצוץ תקציבים מההשכלה הגבוהה לטובת מגזר ללא השכלה – אולי עדיף שיישב בשקט

בסיפור הזה ישנם כל המרכיבים הנוצצים של אומת ההייטק, האתוס הישראלי והגניוס היהודי, והוא למעשה מחזיר לישראלים קצת תקווה ואוויר לנשימה שהנה חזרנו להיות אומת ההייטק הנחשקת, רווית הסטארטאפים והאקזיטים החלומיים. הוא משכיח במקצת את הבלאגן ששורר כאן במדינה ומחזיר אותנו לימים יפים יותר.

רק קול אחד חשוב נעדר מהחגיגה ולא בכדי. הקול של שר האוצר שהיה אמור לחגוג על ידיעה כזו – לא נשמע. הסיבה כמובן היא ההתבטאויות של המייסדים שיצאו בגלוי נגד ההפיכה המשטרית, ובתגובה לה הוציאו את החשבונות העסקיים של החברה מישראל – דבר שהוביל להפסדים של מיליארדים של מיסים לקופת המדינה. מיליארדים שהיו יכולים להגיע, אגב, לחיזוק ההשכלה הגבוהה שתייצר לנו עוד "וויזים" כאלו.

אבל כשיש לך שר אוצר שעסוק רק בלקצץ עוד ועוד תקציבים מההשכלה הגבוהה ולהעביר אותם למגזר ללא השכלה - אולי מוטב שיישב בשקט ולא יתגאה בעסקת ענק שהביאה להמון גאווה לצד הפסדי כספים משמעותיים למדינה.

טראמפ רוכש טסלה ממאסק (צילום: Andrew Harnik/Getty Images)
טראמפ ומאסק עם טסלה על מדשאת הבית הלבן, וצילום של הנאום של טראמפ | צילום: Andrew Harnik/Getty Images

כל המדינה מונופול אחד גדול

זה קורה כמעט לכל מי שמשתמש בשירות "גט טקסי"(Gett) : מזמינים מונית, עוקבים אחרי בואה ומגלים שחמש דקות הגעה שנרשמו על המפה הופכות באופן מפתיע להרבה יותר, מתקשרים לנהג ואין מענה. בשלב מסוים אין ברירה אלא לבטל. מה זה אומר? אם לא ידעתם, זה אומר לשלם 12 שקלים על ביטול.

השבוע, לאדוה זנו, כותבת תוכן ומשפיענית, נמאס מנהגי מוניות שלא מגיעים וגורמים לנו לשלם דמי ביטול. מקרה שקרה לאביה במונית שבר אותה והיא החלה לאסוף מקרים קשים מלקוחות ולפתוח בתביעה ייצוגית.

מעבר לפגיעה הצרכנית צריך להבין דבר מאוד חשוב. לגט טקסי יש מונופול על שוק המוניות בערך כמו שוולט שולטת על שוק המשלוחים. ברגע שגוף ששולט בשוק מרשה לעצמו להוריד פלאים את רמת השירות ולא לטפל בתלונות צרכנים או להעלות מחירים בלי הצדקה - ובלי שלצרכנים תהיה אלטרנטיבה נורמלית – זה מונופול.

ברגע שגוף ששולט בשוק מרשה לעצמו להוריד פלאים את רמת השירות או להעלות מחירים בלי הצדקה – זה מונופול

וככה בדיוק מתנהלת מדינת ישראל בשנים האחרונות - מטפחת שחקנים בודדים בענף עם שלל בירוקרטיות וחסמים. כמו במקרה הביצים שפרסמנו בתחילת השבוע, שם משרד החקלאות הבטיח כי הוא צפוי לייבא ביצים מארצות אחרות כדי שלא יהיה מחסור בשוק. כן כן, המשרד שמונע מחקלאים ישראלים לנהל את מחזורי ההטלה של התרנגולות כך שיתאימו לביקוש – ומעמיס שלל חסמים על חקלאים שרוצים להיכנס לתחום – רץ לייבא עכשיו ביצים מחו"ל כדי שלא יהיה מחסור. אבסורד זאת מילה גדולה מדי למה שמתחולל כאן.

העיקר להתגאות ברפורמות ופתיחות שוק מצד אחד, ומנגד לא לטפל במונופולים שרק מעמיסים עוד יותר על יוקר המחיה בישראל.