בלוף המבצעים ברשתות השיווק
כמדי שנה, עם ישראל מנצל את הימים לפני פסח כדי לקנות את עצמו לדעת. הרי עם יוקר המחיה הגבוה בימים אלו שווה להתנהל נכון כלכלית ולחפש את המבצעים.
רגע, אמרנו מבצעים? אז כדאי שתשכחו מזה. בדיקה של לובי 99, מצאה כי לסופרמרקטים בישראל יש מנהג מגונה של הצגת מבצעים "מדומים": פרסום מבצע על מוצרים שמחיר המחירון שלהם עלה, אך מחירם עדיין יקר יותר מהמחיר טרם המבצע. על פי הארגון החברתי, נראה שהתופעה חוזרת על עצמה בעיקר בקרב מוצרים כמו פריכיות, נוזל לניקוי כלים, רטבים וממרחים – בדגש על ריבות.
ובכלל, גם אם יש "מבצע" הרי הוא מהמחיר הגבוה גם ככה שהחברות דורשות. רק בשבוע האחרון התבשרנו שדיפלומט מעלה מחירים, ומיד גם החברות הנקל סוד ונסטלה יישרו קו. בעוד שהנקל סוד עושים קופה בעיקר על מוצרי הניקיון הפופולריים כל כך לפני פסח בגלל "עלייה במחירי התשומות", נסטלה הודיעה כי היא מעלה את מחירי הגלידות, דווקא לקראת הקיץ בגלל התייקרות הקקאו.
אבל לפני שאתם נופלים בפח הזה רק תזכרו את שטראוס, שהעלתה מחירים ותרצה את ההלאה ב"עליית מחירי חומרי הגלם", ואז רצה לחלק לבכירים שלה דיבידנד של 270 מיליון שקל. 150 מיליון מתוכם יעברו לחברה של משפחת שטראוס, כלומר לכיסים של הבעלים.
אז מה עושים? אם תשאלו את שר הכלכלה ניר ברקת, בעיקר מצטלמים עם מוצרים שמחירם עלה, מנסים לעשות עליהם שיימינג וממליצים לא לקנות אותם. ובכן, כמו שראינו השבוע - התוכנית הזו לא ממש עובדת, והמחירים ממשיכים לטפס. רצינו להגיד שההתנהלות של שר הכלכלה כבר גובלת בבדיחה אבל הבדיחה כמובן - על חשבוננו.
משרד האוצר מפחית שכר, והתלמידים יסבלו
בשיחות בבית ספר תיכון במרכז, המורים הקפידו לא להפר שביתה ולגלות מה הציונים שניתנו לתלמידים. ובכל זאת הם השתדלו לתת הערות שירמזו באופן כללי על מצבו כדי של כל תלמיד כדי שאלה יוכלו להבין מה מצבם לקראת סוף השנה. עבור חלקם מדובר במידע קריטי לקראת הבגרויות.
אלא שאת משרד האוצר וארגון המורים הדברים האלה מעניינים מעט פחות. באוצר, שמורכב מאנשים שמעולם לא עמדו מול כיתה, ממשיכים להיאבק על הדבר החשוב ביותר עבורם: חוזים אישיים. לשלם טוב למעטים (מההיי טק, כמובן) שיבואו ללמד את המקצועות הריאליים. מקצועות הומניים או סתם חינוך לא נמצאים בתכנון וממילא לא מניבים דיבידנדים שאפשר למדוד.
בצעד חסר תקדים הורה הממונה על השכר באוצר למרכז השלטון המקומי להפחית למורי התיכונים שכר בעקבות העיצומים בניסיון לאלץ את יו"ר ארגון המורים רן ארז לחזור לשולחן המשא ומתן. מדובר במהלך שבוצע בעבר במגזרים אחרים של המשק - אבל מעולם לא לגבי מורים. מעין בלון ניסוי לקראת שבירת ניסיונות שביתה עתידיים.
נזכיר שבמוקד העימות נמצאת השאלה מה סוכם בעל פה יום לפני תחילת שנת הלימודים. האם רן ארז הסכים לאחוז מסוים של חוזים אישים במערכת? ארז ממשיך להכחיש. אבל גם הוא לא טלית שכולה תכלת. במקום להגיע להסכמים זמניים בזמן לימודים ותחת אש המלחמה, אפשר היה לדחות את הדיון לקיץ בלי לוותר על מה שנתפס כעקרונות יסוד.
מי שקולו לא נשמע הוא התלמידים עצמם. עם שנות לימוד חלקיות במקרה הטוב מאז 2020, תחת איומים בריאותיים ופיזיים וטראומה לאומית שרק מתחילה להתבהר, התלמידים זקוקים לכל העזרה שהמערכת מסוגלת לתת להם. אלא שלאוצר ולארגון המורים יש סדר עדיפויות אחר.
האם שווה לקנות עכשיו דירה?
חצי שנה לתוך המלחמה הוא טווח זמן מצוין לבדוק מה עשתה המלחמה לשוק הנדל"ן. מבדיקה שערכנו השבוע עולה תמונה מאוד מעניינת: בעוד שבענף הדירות יד 2 המגמה מעורבת ויש ערים שהמלחמה היטיבה איתן לעומת כאלה שלא, במחירי השכירות המגמה היא כלפי מטה באופן מובהק.
הסיבות לירידה, חוץ מבערים שנמצאות בחזית האש, הן שתיים: היעדר ממ"דים בחלק גדול מהדירות המוצעות למכירה וכפי שכתבנו למעלה - מחירי השכירות שמושכים את השוק למטה. שוכרים רבים מעדיפים דירה עם חדר מוגן מאשר עם מקלט שכונתי, ומסיימים חוזים כדי למצוא משהו בטוח יותר.
הסיבה השנייה היא אי הוודאות השוררת בשוק. שוכרים רבים שגויסו למילואים לא ממהרים לחתום על חוזים ואף עוזבים דירות, גם סטודנטים לא בדיוק מציפים את השוק. מי שכן מציפות את השוק כרגע הם דירות AirBnb שהצטרפות לחגיגת השכירות ומתחרות על ליבם של השוכרים בהיעדר תיירים.
ברגע שמחירי השכירות יורדים, הרבה קונים פוטנציאלים מעדיפים לשבת על הגדר ולחכות. בטח עם סביבת הריבית הגבוהה היום.
גם שוק דירות יד ראשונה לא מלקק דבש. בסוף השבוע שעבר נערך יריד "נדלניישן" שהביא את התמונה הכי עדכנית של מה שקורה בפועל: הנחות והטבות על דירות חדשות בסכום שמגיע עד ל-200 אלף שקלים.
אז האם שווה לקנות עכשיו דירה? כן ולא.
לא - כי הריבית בשמיים ונמצאת כמעט בשיא זה 16 שנה. בנק ישראל אומנם הוריד את הריבית בינואר, אבל מאז השאיר אותה על כנה במשך חודשיים בגלל חוסר הוודאות ששורר בשוק. מי שיכול להרשות לעצמו לקחת משכנתא בתנאים האלה כדאי שיקול זאת בחיוב אבל לא הרבה מסוגלים לעמוד בתשלומים הגבוהים. במיוחד בגלל יוקר המחיה שרק מטפס כאן.
ולמה כן? כי קצב התחלות הבנייה צנח מאז תחילת המלחמה. אין פועלים וגם לא נראה שהולכים להגיע חדשים בחודשים הקרובים. גם האיום השבוע של טורקיה על הגבלת הייצוא לישראל עושה את שלו.
ענף הבנייה הישראלי מתבסס על יבוא משמעותי של חומרי גלם מטורקיה, ובראשם מלט, ברזלים לסוגיו וכן חומרים ומוצרי בניין. בין היתר מיובאים מטורקיה מוצרים המשמשים בחדרי האמבטיה כשיש, אסלות וכיורים.
כל אלו יעצרו את ההיצע המצומצם ממילא שיש כאן וימשכו את המחירים חזרה כלפי מעלה.
בשבוע של חרדה, בנק ישראל לא מציע גלולת הרגעה
בשבוע שבו מפלס החרדה מעימות כולל במזרח התיכון הרקיע שוב שחקים, קשה היה להתרגש מאוד מההכרזה של בנק ישראל על גובה הריבית. ובכל זאת, היו עוד כאלו שטיפחו תקווה עמומה להקלה בגזרות שהטיל הבנק בעקבות האינפלציה.
אותה חרדה, שבגללה מתפרסמות ידיעות על "מעקב אחרי אוניות אירניות", היא גם זו שגרמה לבנק להותיר את הריבית על כנה בשיעור של 4.5 אחוזים. או בניסוח הכלכלי המנומס: "פרמיית הסיכון של המשק הישראלי עלתה".
אחד הדברים המטרידים ביותר בתחזית של בנק ישראל הוא חוסר הוודאות. הבנק פרסם שלל תחזיות להמשך, שכוללות בין היתר דעיכה של הפעילות הצבאית ב-2024 וחזרה לצמיחה ב-2025, אבל מסייג הכל ב"אי וודאות". באווירה כזו, הבנק מבקש להמשיך ולרסן את המשק כדי לא להתמודד עם אינפלציה משתוללת ומשק שצולל כלפי מטה. מדובר בסכנה אמיתית, לרוע המזל, במשק שבו המחירים רק יודעים לעלות.
אי אפשר שלא להתרשם מהעובדה שבנוף הנוכחי, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ממשיך להתנהל באופן מקצועי שנאמן להשקפת העולם שלו. כשהוא עוסק בתקציב הביטחון הוא לא נבהל ומזכיר שצריך לא רק להקדיש את מירב תקציב המדינה לביטחון, אלא גם להבין לאן הולך כל שקל. גם בתחום הבינוי הוא ממשיך להאמין שהריבית הגבוהה מרסנת העלאת מחירים שהקבלנים מייחלים לה.
אלא שבצד השני עומדים אלפי בעלי עסקים קטנים שעדיין מחפשים איך להתאושש מהמלחמה, אלפי מפונים שלא יכולים לדמיין את העתיד שלהם ומשק שההשקעות בו הולכות ומתדלדלות. הממשלה העדיפה לקדם תמיכה בתומכיה על פני צמיחה של המשק. בנק ישראל פחות ציני, אבל כדאי להזכיר שגם לו יש תפקיד ביצירת עתיד למדינה.