אוי, הנה גם התירוץ של "העלינו את המחירים בגלל החותי'ם" נפל

השבוע פורסם דו"ח שחושף את הנתון הבא: כוח הקנייה בישראל  נמוך בכ-27.2% בהשוואה לממוצע ה-OECD . בנותנים שאספו ועיבדו בפורום ארלוזורוב עלה כי בין 2005 ל-2022 הפער בין ממוצע ה-OECD לישראל, בקטגורית מוצרי מזון, שעמד ב-2005 על 20.4% התרחב בכ-8.5%. המשמעות היא שאנחנו נאלצים לשלם הרבה יותר על כל מוצר בסופר, ועבור 100 שקלים למשל - אנחנו יכולים לקנות הרבה פחות מוצרים מאשר במדינות אחרות.

לפי הדו"ח, שום הורדת מכסים, דוגמת הורדת המכס על פיקוח החמאה, לא באמת עזרה, והמחירים רק עלו. הפתרון, לטענת חוקרי פורום ארלוזורוב, יבוא רק מכיוון אחד - פיקוח של הממשלה על החברות שמגדילות את הרווחים שלהם על חשבון הציבור באין מפריע.

שטראוס מעלה מחירים בפעם השישית בשנתיים. יוניליוור גם היא העלתה שוב מחירים. אליהן הצטרפה אסם שמעלה מחירים בפעם החמישית בשנתיים האחרונות

כמה לא מפריעים להם? בסוף השבוע הודיעה חברת שטראוס על עליית מחירים שישית (!!!) תוך פחות משנתיים, והשבוע הצטרפה (שוב) יוניליוור והעלתה מחירים ב-16 אחוזים. למה? "עלייה החריגה והמתמשכת במחירי הקקאו בעולם". אתמול (ה'), בעיתוי מפתיע, הצטרפה אליהן אסם שהעלתה מחירים ב-9%. העלייה החמישית בשנתיים האחרונות.

את התירוץ של עליות מחירי הגלם בעולם פירקנו כבר בטור הזה, כבר לפני כחודש, והראנו למה ברוב המקרים זה פשוט שקר גס של החברות. אבל השבוע ברשותכם, אנחנו רוצים לפרק שקר נוסף שהחברות משתמשות בו כדי לתרץ את עליית המחירים החזירית שלהם: עלייה במחירי השילוח.

במקרה, או שלא, פורסם השבוע דו"ח של לא פחות מבנק ישראל שקובע, תחזיקו חזק, כי ישראל לא ממש נפגע מהתקפות החות'ים על ספינות בים האדום. "ניכר כי ישראל – למרות היותה היעד המוצהר להתקפות החות'ים – בולטת כיוצאת דופן ולא סבלה בעקבות התקפות אלו מירידה חריגה ביבוא מאסיה-אוקיאניה", נכתב בדו"ח. "הניתוח העלה שסך היבוא הישראלי מאסיה ומאוקיאניה לא ירד באופן חריג לאחר התקפות החות'ים - הן באופן מוחלט והן ביחס ליבוא משאר העולם גם מחירי היבוא לישראל, שכוללים עלויות תובלה וביטוח, לא עלו בשיעור משמעותי במחצית הראשונה של שנת 2024. אם כן, ההשפעה של התקפות החות'ים ושל ההסטה של נתיבי השיט בעקבותיהן על סחר החוץ הישראלי הייתה ככל הנראה מוגבלת".

אבל שזה לא יפריע לחברות בדגש על חברות המזון להעלות מחירים עוד יותר כמובן, כי למה לא בעצם. כשלממשלה לא אכפת, והיא לא נוקטת צעדים משמעותיים כדי לצמצם את העלאות המחירים- זה לא באמת משנה באיזה תירוץ משתמשים.

מורדים חות'ים על רקע הספינה גלקסי לידר שנחטפה (צילום: רויטרס)
מתברר שהחות'ים משפיעים פחות ממה שחשבתם | צילום: רויטרס

מי רוצה שמישהו שקורא ברמת של כיתה ה' יתכנן לו כביש?

"נתחיל מהיסוד: אין מהנדסים", אמרה אורלי שטרן, מנכ"לית נתיבי איילון, בפאנל בוועידת ישראל ה-11 לתשתיות ותעשייה שנערך אתמול (ה'). "הפקולטות לא מספקות את מה שהארץ זקוקה לה. אם אנחנו רוצים שמישהו יהנדס לנו פרויקטים של תשתיות, אין לנו כאלה. גם אין לנו מהנדסות".

לא ברור איך המצב ייפתר, כשלשליש מהישראלים יש יכולת קריאה ברמה של ילד בן 10. אוריינות הקריאה של בוגר אוניברסיטה בישראל נמוכה מזו משל בוגר תיכון בפינלנד.

שתי המסקנות הבלתי נתפסות האלה על מדינה שהצמידה לעצמה את השם "אומת ההיי טק" עלו השבוע בסקר המיומנויות PIAAC של OECD. מדובר בסקר מיומנויות לבוגרים, שבודק רמת המיומנות של בוגרים במיומנויות יסוד: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת.

אוריינות הקריאה של בוגר אוניברסיטה בישראל נמוכה מזו משל בוגר תיכון בפינלנד. אלה לא חדשות טובות לדמוקרטיה, או סתם לשוק התעסוקה

מצבה של ישראל קשה, ומציב אותה בשורה אחת עם אריות כמו צ'ילה וטורקיה. אלה לא חדשות טובות למדינה מוכה שרק מנסה להתאושש מהאסון הגדול בתולדותיה. החדשות הרעות יותר הן שהנתונים האלה אינם חדשים. הם תוצאה של שנים ארוכות של הזנחה של מערכת החינוך, ובעיקר שנים של אפליה והתעלמות מרמת ההשכלה והיכולות במגזר הערבי ובמגזר החרדי. בשני המגזרים האלה נרשמו הפערים הגדולים ביותר בציונים לעומת הממוצע של כלל מדינות ה-OECD.

זו תהיה טעות לכלול אותן בקטגוריה נפרדת. ראשית, כי גם מצבו של הציבור הכללי אינו מזהיר. ושנית, כי אין עוד מדינה שהצליחה להרוויח מפערים בחברה שלה. הדירוג "הגבוה" ביותר שישראל קיבלה הוא במידת פיזור הציונים – הפער שבין האוכלוסייה הממוקמת ב-5% התחתונים, לבין זאת הממוקמת ב-5% העליונים. ישראל נמצאת במקום ה-7 בפערים, מתוך כל 31 המדינות – מה שמראה על פערים גדולים בין האוכלוסיות בישראל. הפערים האלה אולי נוחים למי שרואה את עצמו ניצב באופן טבעי בראש הפירמידה, אבל הם המתכון למדינה המשוסעת שאנחנו חיים בה עכשיו. במקום ערבות הדדית ותחושת גורל משותף – שנאה וקנאה. מדינה שלא בונה לעצמה עתיד טוב יותר, אלא בעיקר עסוקה בביזה של משאבים ובדיכוי אזרחים.

הממשלה הנוכחית עושה הכל כדי לשמר את המצב הזה. היא אפילו מקדמת אותו באופן אקטיבי. במשרד החינוך מקפידים להזדעזע מההתרסקות בציונים במתמטיקה ובמדעים במבחן טימס האחרון, אבל בפועל עושים הכל כדי להכין את הכישלונות הבאים. בלי תכניות לקידום מתמטיקה, בלי הכשרה למורים ועם קידום השכלה אקדמית מקוצצת כנפיים ותקציבים ועם תקצוב פוליטי לרשתות חרדיות שמגדלות מצביעים, אבל לא אנשים שמסוגלים להתמודד עם האתגרים של עולם העבודה.

המחדל הזה, שנמשך כבר שנים, ילווה אותנו עוד שנים ארוכות. אם לא תהיה התעוררות, הווילה בג'ונגל תהפוך לאט לאט לצריף, עד שנצטרף סוף סוף למזרח התיכון, ונהיה באופן מוצהר מדינת עולם שלישי.

אילוסטרציה (צילום: פלאש 90 - יהונתן סינדל, חדשות)
לא טובים במבחנים | צילום: פלאש 90 - יהונתן סינדל, חדשות

ממשלה שלא רואה אוכלוסיות שלמות ממטר

אמרנו שהממשלה לא עושה כלום? היא כן יושבת בישיבות שהתקיימו השבוע במסגרת יום קסום ששמו: "יום העוני".

מסמך חדש שהוצג לח"כים חושף את הפגיעה הקשה של יותר משנת לחימה דווקא באוכלוסיות החלשות ביותר. המלחמה הנמשכת פגעה בעיקר באוכלוסיות מוחלשות, שאין להן "כרית ביטחון" של חסכונות או רשת ביטחון כלכלית.

המלחמה הנמשכת פגעה בעיקר באוכלוסיות מוחלשות, שאין להן "כרית ביטחון" של חסכונות או רשת ביטחון כלכלית

בשורה התחתונה: יש צורך בהול שמשרד הרווחה ישתלט על המצב וימפה את האנשים והצרכים שלהם לפני שיהיה מאוחר מדי.

"אנשים לא מבינים עד כמה המצב חמור. אסור שהמלחמה תשמש תירוץ להזנחת המאבק בעוני. מעבר לתחושות הקשות והבושה שחשים אנשים עניים, דמיין את ההרגשה של להיות רעב. זה בלתי נתפס בישראל של 2024. לכן, המצב מדאיג במיוחד, כולל הניסיון לבטל את המועצה לביטחון תזונתי"', " אומרת עו"ד בקי כהן-קשת מהפורום למאבק בעוני".

אם הממשלה נחשלת בלהגן על כלל הציבור מעליות מחירים, אולי לפחות היא תוכל לעזור לעניים. בתנאי שהם כמובן אוכלוסייה ששווה להתנחמד אליה. אחרת - קחו מספר וחכו בתור.