כך גנבו למלחמה את הקרדיט מתחת לאף
בבנק ישראל פתחו בוודאי השבוע שמפניות בקול תרועה רמה. "הצלחנו!", הם טפחו לעצמם על השכם. "העלאת הריבית הדרסטית וחניקת בעלי ההלוואות והמשכנתאות הוכיחה את עצמה והנה האינפלציה ירדה חזרה לטווח הנורמה". אבל אז, הו אז, באה עופרה שטראוס וקלקלה את כל החגיגה.
הכותרות הכלכליות של השבוע היתה מדד המחירים לצרכן, שהפתיע בירידה של 0.1%, מה שאומר שסוף סוף שיעור האינפלציה השנתי ירד ל-3%. זאת לראשונה מאז תחילת שנת 2022. בהודעה שפורסמה מטעם בנק ישראל נכתב כי ירידות מחירים בולטות בחודש דצמבר נרשמו בסעיפי: פירות טריים ותרבות ובידור שירדו ב- 2.2% כל אחד, הלבשה והנעלה שירד ב-1.8% וריהוט וציוד לבית שירד ב-0.7%.
לעומת זאת, עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות טריים (שעלו ב-3.2%) שכר הדירה החודשי עבור השוכרים אשר חידשו חוזה (עלייה של 3%) ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.4%.
אי אפשר לקרוא את הדברים בלי להרים גבה. בנק ישראל, למעשה, גנב את הקרדיט למלחמה.
הרי איזה סעיפים ירדו? תרבות ובידור (קשה לבלות עכשיו, מסיבות מובנות), הלבשה והנעלה (למי יש כסף לזה כרגע כשכל עסק חמישי במדינת ישראל קורס בגלל שהבעלים במילואים). גם ריהוט וציוד לבית כנראה לא קונים 125 אלף המפונים מבתיהם.
לעומת זאת שכר הדירה עלה. כן כן, שוק גמור. כשאין התחלות בנייה כרגע כי אין מי שיבנה את הבתים, שלשוק נוספו עוד אלפי המשפחות שהזכרנו קודם לכן - שכר הדירה נוטה לעלות. עניין של ביקוש והיצע.
שיא השיאים הייתה הודעתה של שטראוס, שגם היא הצטרפה לקלחת הרותחת של ההתייקרויות (בגלל החות'ים, בגלל מחיר חומרי הגלם ובגלל מה לא) ומעלה מחירים בעד 25% ברבע ממוצריה, בהם מותגים מובילים מבית שטראוס ועלית שמחיריהם יועלו ביותר מ-10%.
אז עם כל זה, אתם כבר מבינים מה יקרה ברגע שהמלחמה תסתיים נכון? אנשים יחזרו לקנות כי "חיים רק פעם אחת" וכי "מגיע לנו" – המחירים ימשיכו לטפס בעין מפריע ובינתיים אף אחד לא עוצר את השתוללות המחירים בסופרים.
ראוי שבנק ישראל ישים לב לדברים האלה, אם הוא לא רוצה לחזור ולהעלות את הריבית רגע אחרי שהמלחמה תסתיים, כדי להילחם באינפלציה שכנראה משתוללת כאן באין מפריע מתחת לאפו.
מקוצצים ומקוצצים יותר
כצפוי, הצעות הקיצוץ הקיצוניות של האוצר שהוצגו בשבוע שעבר היו בעיקר בסיס ל"פשרות" של הרגע האחרון של הדיונים על אישור התקציב בממשלה. כי הרי באיזו מן מדינה נחיה אם התקציב סתם ייצג עבודת עומק ומטרות ארוכות טווח. העיקר הוא התגוששות, ההישג, הניצחון שאפשר להציג לקהל הבוחרים.
כך נתניהו והאוצר "התפשרו" על נקודות הזיכוי שנתינות להורים לפעוטות עד גיל 3. בתמורה האוצר קיבל את מה שכנראה כיוון אליו מראש: העלאת המע"מ, מס רוחבי ולא שוויוני, שבו גם מי שמרוויח 5,000 שקל בחודש משלם כמו מי שמרוויח 50 אלף שקל. קיש "הצליח לבלום" קיצוץ של כמיליארד שקל במערכת החינוך, ובתמורה קיבל עוד הזדמנות לנסות ולהשתלט על התקציב של המועצה להשכלה גבוהה. איזה מזל, מקצצים למערכת החינוך רק 300 מיליון שקל. כך גם במשרד החקלאות ובמשרד התחבורה.
גם בכספים הקואליציוניים, שהושמצו בצדק, חל קיצוץ. אלא שכאן, באופן אופייני, קיצצה הממשלה פחות מהסכום עליו הצהירה. הממשלה הודיעה על קיצוץ של 2.5 מיליארד שקל בכספים שמיועדות למטרות מגזריות, אלא שבפועל קוצצו 2.4 מיליארד שקל. מי מאיתנו לא מעגל מספרים ב-100 מיליון. האם זה גם הסכום שיקוצץ בפועל אחרי האישור בכנסת? קשה לדעת.
בנוסף, פרוטוקול הישיבה חשף כי נתניהו וסמוטריץ' מנסים להעלים את המושג "כספים קואליציוניים". לכאורה, מהלך מבורך. אלא שבפועל מדובר בניסיון להחביא העברות מגזריות, שמיועדות להיטיב עם קהל מצביעים במקום את אזרחי המדינה כולם, אי שם בנבכי התקציב, הרחב מכל פיקוח משפטי.
התוצאה תהיה כואבת לכולנו. כפי שפרסמנו אתמול, כל ישראלי צפוי לאבד בין כמה מאות לכמה אלפי שקלים בשנה בעקבות הגזרות החדשות. וכאן טמונה הבעיה המרכזית של התקציב. גם הגישה המגזרית של סמוטריץ', וגם הגישה האידיאולוגית יותר שמיוצגת על ידי האוצר ובנק ישראל, מניחות שאין ברירה וצריך להכאיב לציבור כולו כדי לעמוד בהוצאות העצומות של המלחמה. הגישה הזו מתעלמת מן הצורך להשקיע במשק כדי להקים אותו מחדש על הרגליים. המקום היחיד שבו מותרת השקעה גדולה הוא הביטחון. השאר? שיסתדרו בעצמם.
וכך, כשקיצוצים הם צו השעה, איש לא מחשב את ההפסדים שנגרמים למדינה בגלל ההשקעה הקטנה מדי בתחומים שמרכיבים את חיי היום יום שלנו. הנזק של 40 מיליארד שקל שגורמים הפקקים הבלתי נגמרים, הנזק הבריאותי והכלכלי של זיהום האוויר שזוכה להתעלמות, הנזק המצטבר של חוסר פיתוח מערכת הבריאות עבור אוכלוסייה שרק הולכת וגדלה. כל אלה עולים למשק, שזה אנחנו, הרבה מאוד. העיקר שלמורשת גנדי הגדילו את התקציב.
השבוע בו האמון במוצר צריכה בסיסי נפגע
לפחות 14 פעם העבירו אלינו את הכתבה הזו על הכסף שנעלם בביט, יחד עם האזהרה לא לעשות יותר עסקים דרכה, והקריאה לבדוק טוב טוב שגם לא לא נעלם כסף.
נעם גררה היילפרין תובעת בימים אלה את אפליקציית התשלומים שבבעלות בנק הפועלים, בטענה שכל התשלומים שהועברו אליהם ערב אחד על ידי הלקוחות, דרך אפליקציית BIT – לא הגיעו אליהם, אחד אחרי השני. זאת, על אף שבערב האירוע עצמו, השניים סיפקו שירות ללקוחות רק לאחר שאלה הציגו בפניהם אישור תשלום באפליקציה.
ביט, בצעד תמוה ומטופש, אומנם הודתה בטעות, אבל הפתרון, אחרי כ-5 שעות על הקו במצטבר, היה "לעשות מאמץ עליון" ולשתף את גררה היילפרין בפרטיהם של 20 מתוך למעלה מ-100 לקוחות מאותו הלילה, כדי שהיא, שימו לב לזה, תרדוף אחריהם ותבקש בשנית את הכסף.
בואו נודה על האמת - תקלות יכולות לקרות, במיוחד במוצרים טכנולוגיים. אבל ההתנהלות של ביט פגעה קשות באמון שלה בקרב הלקוחות, כי הרי המהות של האפליקציה היא להעביר כספים מצד א' לצד ב' בפשטות ובמהירות, מתבססת על אמון של לקוחותיה שהכסף שהעבירו, אכן יגיע לנמען. השימוש באפליקציה לא יכול להתבצע בלי אמון באישור ההעברה שהיא מנפיקה.
"את הבקשה הצנועה והלגיטימית שלנו, לפיצוי בגובה הסכום שנעלם מהחשבון שלנו – הסכום עליו הוצאנו קבלות באותו לילה, ועליו אנחנו הולכים לשלם מס – BIT דוחים על הסף. 'אנחנו רק מתווכים בין צד א' לצד ב'', הם טוענים, ובשום מצב לא מתכוונים להשלים סכום זעיר מבחינתם, ויום עבודה שלם מבחינתנו – כסף שהם מודים שאיבדו", מספרת גררה היילפרין.
לקוחות פרטיים, עסקים קטנים ובינוניים, ואפילו חברות ביטוח כבר עברו להתנהל דרך ביט. אם גררה היילפרין נפגעה - מה הסיכוי שמישהו אחר לא יחווה את אותה התנהלות? למה אפליקציה כל כך חזקה ששייכת לבנק חזק מתנהלת כאחרונת בעלי העסקים הקטנים? ידע הציבור וילך ויבדוק את חשבונותיו בדחיפות.