תמונת ניצחון: לא התמוטטנו
ביום ראשון בבוקר אפשר היה לשמוע אנחת רווחה כללית במדינה כולה, ובבורסה בפרט. "המשקיעים הישראלים מגיבים בקור רוח למתקפה של איראן", הודיעה דוברות הבורסה. "האם יש עוד מדינה בעולם שיורים עליה 500 טילים והשוק פותח בירוק?".
אפשר להבין את ההתלהבות ואת הרצון להפגין עוצמה אחרי כמה ימים שבהם הציבור הישראלי נמתח עד לקצה. מבחינה כלכלית, מעבר לחשש הפיזי לבניין הבורסה, התרחיש הפסימי כלל צלילה של השערים והתמוטטות כלכלית. אבל התקיפה האיראנית נבלמה כמעט כולה, ובפתיחת המסחר השערים עלו.
כל זה הספיק להצהרות מלאות גאווה, אבל במציאות עליות השערים הפכו מהר מאוד לירידות. החשש מהתקיפה איראנית נגד ישראל הפך לחשש של תקיפה ישראלית נגד איראן. הבורסה לא צללה, נכון, וזה משמח. אלא שעם מלחמה שסופה אינו נראה באופק, חטופים שחזרתם לא מתוכננת ואלפי מפונים שעדיין מקוששים כסף מהמדינה כדי לשרוד וממשלה שמגלה אדישות לשיקום הכלכלי והחברתי שהמדינה דורשת, קשה מאוד להיות אופטימיים.
גם בכלכלה ניצחנו pic.twitter.com/fvHugZ4Nv9
פרופ' צבי מזא"ה מאוניברסיטת תל אביב, שחגג השבוע גילוי של חור שחור מהפכני, סיכם בריאיון ל"כאן תרבות" את הבעיה כולה כשנשאל על החרם האקדמי על ישראל. "אנשים לא מבינים שמה שהוביל לפיתוחים הטכנולוגיים שהגנו על ישראל ביום שבת זו אקדמיה ברמה גבוהה, שהגיעה למקום הזה בזכות שיתוף פעולה בינלאומי. רוב האנשים בארץ, כולל מקבלי ההחלטות, לא מבינים עד כמה אנחנו תלויים בחוץ ובקשרים שלנו. אני חושש שכל המדע שלנו הולך להתדרדר".
כרגע לא נראה שאיש מתכוון לפתור את הבעיה של האקדמיה, וגם פתרון לבעיה הכלכלית לא נראה באופק. בינתיים מסתפקים בחגיגות של חוסן ויציבות. אפשר רק לפנטז על הפריחה שהייתה כאן לו המדינה הייתה מתנהלת באופן סביר בשנים האחרונות.
הסקרים נגמרו ועכשיו הזמן לעליות מחירים
אם פתחתם את מוספי סוף השבוע בעיתונים הגדולים בשבת האחרונה, ראיתם בוודאי ש"רמי לוי" הוכתר על ידי לא מעט גופי תקשורת כזה שמספק לצרכן את הסל הזול ביותר. לא הספקתם להתאושש מהידיעה, הפכתם את הדף וגיליתם שדווקא רשת "חצי חינם" נמצאה כסל הזול ביותר על ידי גופי תקשורת אחרים. כמה עמודים אחר כך דווקא "יוחננוף" ניכסה לעצמה את התואר, ו.. הבנתם את הקטע.
הבלבול הזה לא קורה סתם. הוא נובע בעיקר בגלל שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שכל גוף תקשורת מרכיב לעצמו את הסל, באין גוף ממשלתי מסודר שיקבע סטנדרטים בסיסיים. זה מוביל לכך שחלק מהמוצרים ברשת אחת יכולים להיות זולים יותר לסל הספציפי שהרכיב גוף התקשורת, אבל אם הוא ישנה את הסל - רשת אחרת תצא דווקא הכי זולה.
הסיבה השנייה נעוצה כמובן במלחמת המחירים בסופרים עצמם. בדיקה שעשינו על אותו סל שהרכבנו, בעזרת המכון לחקר הקמעונאות הניבה נתון מעניין: בערב הסל הזול היה של רשת "אושר עד". יום למחרת דווקא רשת "רמי לוי" יצאה הכי זולה.
המשחק הזה של הרשת הכי זולה משתנה אחת לשעה לפי הסקרים של כלי התקשורת. הרשתות מחכות לבדיקות האלה ומוכנות להוריד מחירים כדי לנצח בתחרות. המבחן הגדול של הרשתות יהיה בימים הקרובים: האם הן ינצלו את המצב הביטחוני המתוח ואת הלחץ לפני החג – הסיבות שעושות אותנו פחות סבלניים להשוואות מחירים ולהצבעות ברגליים, כדי להעלות את המחירים או שישאירו אותם על כנם?
אל תשכחו שמהאחד במאי נראה כאן עוד עליית מחירים של דיפלומט, הנקל סוד ונסטלה בגלל "עליות חומרי הגלם". זה גם היה התירוץ של שטראוס כשהן העלו את המחירים ופיטרו עובדים, ואז רצה לחלק לבכירים שלה דיבידנד של 270 מיליון שקל. 150 מיליון מתוכם יעברו לחברה של משפחת שטראוס, כלומר לכיסים של הבעלים.
אבל כשאין ממשלה מתפקדת ויוקר המחייה בכלל לא באג'נדה שלה - מה מצפים מהקמעונאים? שיתחשבו בנו על דעת עצמם?
בקיצור ענינו לכם על השאלה הראשונה: המחירים בכל מקרה הולכים לעלות.
האינפלציה שלכם חזרה
מדד המחירים לצרכן שהתפרסם השבוע עלה בחודש מרץ 2024 ב-0.6%, מעל תחזיות האנליסטים, כך שב-12 החודשים האחרונים עלתה האינפלציה ב-2.7%. עם זאת לפני שנכנסים לפאניקה נבהיר: אנחנו עדיין עומדים בתוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל, אשר על פי התחזיות צופה אינפלציה של 2.8% בעוד כשנה.
אבל רגע לפני שאתם נושמים לרווחה וממשיכים הלאה בחייכם, הנה כמה דברים שצריכים להדאיג אותכם בעקבות העלייה הזו:
הריבית - עלייה בקצב מדד המחירים לצרכן אומר בראש ובראשונה דבר מרכזי אחד: אף אחד לא יוריד את הריבית עכשיו, מה שאומר שמשקי הבית ימשיכו לסבול מריביות גבוהות בתשלומי המשכנתא ובאוברדרפט.
מחירי השכירות - סעיף מחירי הדיור להשכרה, שעלה ב- 0.6 אחוזים אומר שמכירי השכירות עלו. בהינתן העובדה שאף אחד לא נותן פתרון למפונים, הנתון הזה ככל הנראה ימשיך רק לעלות.
עליית מחירים - גם המחירים שעולים לא מבשרים טובות להמשך עליית המדד. עליות מחירי המזון והטואלטיקה כפי שחשפנו בסעיף הקודם בחסות החברות שמשתוללות כאן באין מפריע היא רק חלק מהתופעה. השבוע גם התבשרנו שמחירי החלב - מוצר מפוקח - עומדים לעלות ועימם גם מחירי מוצרי החלב האחרים כמו גבינה צהובה, גבינה לבנה ושמנות.
כל זה לא מבשר טובות לאינפלציה ולממד המחירים שככל הנראה ימשיך לעלות לאורך השנה ויחצה את היעד, מה שאומר שהכסף שלנו יקנה פחות. הרבה פחות.
איילת שקד מכינה נקניקיות מבית המשפט שלכם
אם חשבתם שההפיכה המשפטית התחילה עם נאום הבלהות של יריב לוין בינואר 2023, הגיעה החשיפה החשובה של השיחות בין שרת המשפטים לשעבר איילת שקד וראש לשכת עו"ד לשעבר אפי נווה וגילתה שהתהליך החל עוד לפני כן. בלי הצהרות מפוצצות, בלי הסתה נגד שופטים ובלי מפגינים שמנסים להציל את המערכת.
הכל נעשה באופן בוטה ופשוט. אפי נווה מודה שהוא מתפרנס מבית המשפט המחוזי בתל אביב, ומקדם את מינויו של איתן אורנשטיין. שיחות שנחשפו עוד קודם לכן בהארץ גילו יחסי קח תן בין השניים. שקד שומעת את הדברים, מודה ש"לא היה שום סיכוי בעולם שהייתה ממנה אותו" ועושה בסופו של דבר בדיוק מה שנווה מבקש.
כך נראית פוליטיזציה מלאה של התהליך, כזו שלוין ממשיך לכאורה לחלום עליה. אחד הטיעונים המרכזיים של נווה לטובת אורנשטיין נוגע בנאמנות הפוליטית שלו. ראשית הוא מציין את חברותו של נווה בליכוד (אחרי ששקד מציינת שמתחרהו של אורנשטיין הוא סמל בציונות הדתית) ואומר את המשפט המדהים הבא: אמר לי 'תראה, החלטה אחת שכתבתי משהו נגד ימני או קו ימני אני יושב בתיקי פירוקים'".
שקד הגיבה לדברים אתמול (ה'), ומיהרה לקשור את התמונה המכוערת שנחשפה לאותה משילות שאותה היא אוהבת כל כך. "לראשונה נבחרי הציבור זכו ליכולת לממש מדיניות", התפייטה. מהי אותה משילות ומדיניות? מינוי שופטים שהפסיקה שלהם לכאורה ידועה כשימני, או משהו בעל אינטרס לימין, מגיע לאולמם. אין ספק שמדובר במשפט צדק. "זה לא נעים לראות איך מכינים נקניקיות", ניסתה שקד להציע צירוף מילים שייזכר, בסגנון נתניהו. אלא שהבשר שנטחן כאן הוא הדמוקרטיה בישראל. את הטעם הרע שלו כולנו נצטרך לסבול עוד שנים קדימה.
העבודה של שקד בצללים מפחידה הרבה יותר מזו של לוין, כי האיום נשאר בתחום האפור והמשעמם. החשש האמיתי הוא שניסיון ההפיכה הבא לא יתבצע בנאומים והצהרות שחצניות, אלא במחשכים, כשכולנו מסתכלים לכיוון אחר. חוק יסוד: חקיקה שיקבע כללי משחק הגונים והוגנים שאי אפשר לכופף לפי רוב מקרי יכול להציל אותנו מהמצב הזה.