עלילת שר פיטנס ממשיכה להסתבך
שבוע עבר מאז שפרסמנו כאן לראשונה עדויות של ספקים ועובדים של "שר פיטנס" בבעלות שיר סנדה ובלה עידן מעטי, והפרשה ממשיכה לייצר כותרות. במסגרת התיק התגלה השבוע כי לאורך כל שנות פעילות החברה, סנדה ובעלה קידמו את עצמם על חשבון המותג, ומכספי החברה.
"למעשה לא הייתה שום הוצאה פרטית, כל הוצאה פרטית הוצאה מהחברה. אין הוצאה פרטית שלא יצאה מהחברה, שמימנה את חייה הפרטיים של בעלת החברה ובעלה, ולכן למעשה מומנה על ידי הנושים שלהם חייבים 24 מיליון שקל לדברי החברה", אמרה הנאמנת הזמנית, עו"ד חנית נוב.
בואו לא ניתמם. אין עסק בישראל שיש לו רואה חשבון "יצירתי" שלא רשם אי פעם הוצאות פרטיות על חשבון החברה שלו, אבל נראה שסנדה ובעלה לקחו זאת למחוזות אחרים.
רוצים דוגמא? בדיון נחשף כי בני הזוג ערכו מסיבה להולדת בנם בסכום של למעלה ממיליון שקלים. כל ההוצאות כמובן על שם החברה.
איך חברה עורכת מסיבות ראוותניות בזמן שהיא חייב לספקים ולעובדים למעלה מ-24 מיליון שקלים? זה מה שבני הזוג כנראה יתקשו להסביר לבית המשפט.
שלום, הכלכלה שלכם נגמרה
אובדן של 50 מיליארד עד 100 מיליארד תוצר לנפש בשנה. הצמיחה לנפש עלולה להיחתך בחצי. פגיעה אנושה בהכנסות המדינה, שתוביל בתורה לקיצוץ בלתי נסבל בתקציב. במילים פשוטות: או שתידרשו לשלם למדינה יותר, או שהמדינה (שכבר עכשיו לא נותנת יותר מדי) תתן לכם הרבה פחות. במילים עוד יותר פשוטות: משבר כלכלי כמעט חסר תקדים.
זו התחזית של אנשי משרד האוצר למציאות הכלכלית שתגיע בעקבות המהפכה המשפטית של נתניהו, לוין ורוטמן. תחזית שאחריה כל המדינה הייתה אמורה לעצור את נשימתה. אלא ששר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לא שקל לרגע לעצור. הרי מה היא הכלכלה לעומת יצירת משבר עם ארה"ב למען תלמידי ישיבת חומש או ערעור היחסים עם ירדן?
מילא היה מדובר בשר אוצר סוציאליסט שמגיע להתעמת עם נערי האוצר. לא זה המקרה. מבחינת האידיאולוגיה הכלכלית יש לסמוטריץ' ולבכירי משרדו הרבה מן המשותף. השר, שמתהדר במקצוענות, לא הזיז אף אחד מתפקידו, לא צעק שהוא "בא למשול" ולא מינה את חבר מהטייסת למנכ"ל המשרד. לכאורה, בא לעבוד. בפועל? הישיבה על ההשלכות הכלכליות של המהפכה המשפטית נדחתה עוד ועוד ושר האוצר טס לחו"ל למקומות בהם אף גורם רשמי לא מעוניין בו.
המסקנה היא ששר האוצר מודע למחירים, אבל הם זניחים בעיניו. לא הוא ישלם אותם. הוא ימשיך לדבר על כך שבא "לעבוד בשביל כולם", ולקדם אינטרסים צרים שחשובים רק למיעוט מבני הציונות הדתית.
סמוטריץ' עוד ימשיך לספוג ביקורת, ובמידה רבה של צדק. אבל בעוד שעל חשבון הנפש של פוליטיקאים קשה לבנות, אולי זו ההזדמנות לבקש בנימוס גם מבכירי האוצר לעסוק בהתבוננות פנימית משל עצמם. השיטה שבה קודמה המהפכה המשפטית היא בדיוק השיטה שבה משתמש האוצר כדי לכפות את מדיניותו על המשרדים השונים, לא משנה מאיזו מפלגה מגיע השר. מדי חוק הסדרים מכניסים שלל חוקים קיצוניים כדי "לוותר" עליהם אחר כך. כך עומדת בפני השרים בחירה: או לעשות בדיוק את מה שהאוצר רוצה, או לקבל מציאות גרועה אפילו יותר. דמוקרטי זה לא.
המדיניות של האוצר תמיד תבקש לקצץ בתקציב, תמיד תראה בזכויות עובדים משהו שצריך להגביל ותיגמר בסוף בהפרטה. אם זו לא הייתה המציאות שלנו, היה משעשע לראות איך הפקידים מתמודדים עם הגישה הזו מהצד השני. כמה חבל שהפעם הם כנראה צודקים בתחזיות.
האם זה הזמן סוף סוף לקנות דירה
כשפורסם מדד מחירי הדירות של אוקטובר האחרון, קצב העלייה השנתי חצה את רף 20 האחוזים, ולא נראה בדרך לעצירה. אבל מאז הדברים השתנו וקצב העלייה השנתי נחתך בתוך רבעון אחד בכמעט שישה אחוזים - מה שמצביע כמובן שהמשבר בענף הנדל"ן כבר כאן.
מבדיקת גלובס השבוע עולה כי גם אם החברות עצמן מנסות לשדר עסקים כרגיל, הירידות כבר מורגשות במשרדי המכירות. הצצה אל מבצעי חברות הנדל"ן האחרונים מגלה מבצעים רבים, ובעיקר יצירתיות רבה בדרך שבה ההנחות מוצעות: פריסת תשלומים לשנים קדימה, הפחתת ריבית לרוכשים והבטחה לשאת בעלות המשכנתה המתנפחת. כל ההנחות הללו מיתרגמות לירידה אמיתית במחיר שהרוכש משלם בפועל.
אבל האם באמת יש כאן בשורה? לא ממש. בשלושת הרבעונים האחרונים של שנה שעברה, חלה ירידה תלולה בהתחלות הבנייה, והרבעון האחרון רשם ירידה של כ-23% לעומת הרבעון האחרון של 2021. זאת אומרת שההיצע יורד. גם עליות הריבית תורמות את שלהן וזוגות מתקשים לעמוד בהחזרי המשכנתא הקיימת או ליטול אחת חדשה.
לכן אם קראתם את הכותרות וחשבתם שהגיע הזמן לקנות את הדירה שחלמתם עליה - כדאי שתחשבו שוב.
(עוד) בשורה מבאסת להורים
למי שיש לו ילדים בגילאי 13-18 ובנה על נקודות זכות למשכורת, שיקלו במעט על יוקר המחיה - צפויה אכזבה. משרד האוצר אומנם אישר השבוע את תוספת נקודות הזיכוי להורים עובדים לילדים בני 13 עד 18, אבל רק בשנה הבאה. עם זאת, התוספת עבור הורים לילדים בני 6 עד 12 תימשך השנה.
נקודות זיכוי מס הן לא בדיוק "כסף לכיס", אלא תמהיל של זכאויות שהופכות בתלוש השכר להנחה בגובה המס שיש לשלם. באופן בסיסי, כל ישראלי זכאי ל-2.25 נקודות זיכוי, כשנשים זכאיות לחצי נקודת זיכוי נוספת. שוויה של כל נקודה עומד על 235 שקלים בחודש, ומי שמקבלים אותה הם רק מי שנדרשים לשלם מס שעולה על סכום ההנחה.
משמעות הצעת החוק החדשה היא שגברים יהיו זכאים לנקודת זיכוי אחת במס ונשים יהיו זכאיות ל-2 נקודות זיכוי במס בגין כל ילד בטווח הגילאים האמור. שווי נקודת זיכוי במס בשנת 2023 הוא 2,820 שקלים בשנה ומשמעותה של כל נקודה היא הפחתה של 235 שקלים מגובה המס החודשי של מי שזכאי לה.
כיום, אישה זכאית לנקודת זיכוי אחת במס בגין כל ילד בגילי 6 עד 17. בשנת 2022 היו זכאים אבות ואימהות לנקודת זיכוי אחת נוספת במס בגין כל ילד בגילאים 6 עד 12.
לפחות משהו טוב אחד הממשלה הנוכחית שימרה מהממשלה הקודמת. אולי כדאי לשקול עוד כמה דברים.
עליית המחירים הנסתרת
בזמן שהמונים מפגינים ברחובות, והממשלה עסוקה בעיקר בחוקים שמיועדים להיטיב עם מי שהממשלה חפצו ביקרו (כלומר, ראש הממשלה), בוועדת הכלכלה של הכנסת מנסים עוד להילחם ביוקר המחיה. בימים כתיקונם, אפשר היה לדון בשאלות אם הצעדים אותם מקדמת הוועדה יעילים או לא, האם באמת יש בה שיתוף בין קואליציה לאופוזיציה והאם הנושאים שעומדים במוקד הדיונים הם הם הנושאים שיש לדון בהם.
אבל בימינו אלה מותרות. עצם העובדה שבשבוע הבא ידברו בוועדה על תיקון במוסך או על בנקאות בחברה הערבית היא נס. בטח כשבשאר הכנסת עוסקים באופנים בהם ניתן לסרס את שלטון החוק ואת כללי המנהל התקין.
אחד הנושאים שבמדינה שפויה היה מוביל את החדשות הוא הדיון על צמצום הרגולציה על יבואני ויצרני מזון, בניסיון לבלום את יוקר המחיה. השוואות מחירים שונות שפורסמו כאן בשבוע האחרון כבר גילו לצרכנים שהמחירים בסופר עלו בעשרות אחוזים.
אבל ייתכן והמבצעים ברשתות עדיין מסתירים מהצרכנים את המצב האמיתי. על פי נתוני המערכת לניהול מסעדות Zester, שמקושרת לספקי מזון ולמסעדות במקביל, מחירי חומרי הגלם הפופולריים בפסח עלו בשיעורים חדים במיוחד:
סלמון טרי - עלייה של 33%
מוצרי - עוף עלייה של 25%
ביצים - עלייה של 19%
כבש - עלייה של 30%
קמח - עלייה של 20%
מי שרוצה להתנחם, יגלה שמחירי חומרי הגלם של החרוסת (תפוחים, אגוזים, תמרים ודבש) לא עלו. כך גם מחירי הסלרי, החסה והחזרת.
המבצעים יוכלו להדוף את העליות האלה בחג הזה, אבל לא בטוח שיספיקו לציבור בחגים הבאים, ובטח לא בראש השנה. יבואניות ויצרניות המזון מחכות כבר יותר משנה להעלות מחירים, ולרשתות לא נותן כוח להיאבק בהן. במצב הזה, אולי לא צריך לדון בהקלה על הרגולציה, אולי צריך לדון בהחמרה שלה, כדי להפסיק את החגיגה.