מה באמת קרה למחירי החלב
אי שם, ביולי 2022, עשה ליברמן צעד שאף שר אוצר לפניו לא עשה: הסכים לעלות את מחירי החלב, שהוקפאו לאורך שנים, מפחד שרים להיתפס כמי שאישרו עליות מחירים. משרד האוצר ומשרד החקלאות דרשו לעלות מחירים ב-6.5 אחוזים. ליברמן הסתפק בעלייה של כמעט 5 אחוזים.
אז איך סמוטריץ הגיע למצב שהוא מאשים את ליברמן בעלייה של 16 אחוזים שבאוצר ידעו עליה מראש? הנה התחשיב:
לאורך השנים מחירי החלב היו אמורים להתעדכן, אבל כאמור, אף שר לא אישר את העלייה. מכיוון שמשק החלב הוא משק מתוכנן, כל רפתן מוכר כמות מסוימת של חלב למחלבות, שבתורן מוכרות את התוצרים לקמעונאי ובסופו של דבר לצרכן. הממשלה מפקחת על כל סכום שמגיע לכל אחד מהגורמים.
לאורך השנים עלה המחיר שנדרש לייצור החלב, אבל בגלל שאף שר לא אישר את העלייה - הרפתנים המשיכו לייצר ולספוג את הנזק. זאת הסיבה שחברת טרה, למשל, צמצמה ייצור מוצרי חלב המפוקחים - כי זה לא כלכלי יותר. גם מחלבת רמת הגולן מפסיקה לייצר מוצרי חלב עקב קשיים כלכליים.
העלייה הרטרואקטיבית, כדי לעמוד בהפסדים הללו ולהמשיך להתקיים עומדת על 7 אחוזים שליברמן אישר כשעוד היה שר אוצר. כעת דורשים הרפתנים עלייה נוספת של 9 אחוזים, כדי להתמודד עם האינפלציה העולמית.
סמוטריץ והמחלבות ינסו כעת להבין אם הם יכולים להמשיך לדחות את העלייה הרטרואקטיבית של 7 אחוזים למועד לא ידוע, ולנסות למתן במקצת את העלייה.
אולי עדיף שתישארו בבית
ישנו הרגע הזה בכל חג, שבו הכל מתחבר. הדעת מתרחקת מצרות היום יום ומאירוחי החגים, ופשוט נחה. רגיעה שקשה להרגיש שלא הרווחנו אותה בעבודה קשה. למה לא כל יום יכול טוב כל כך, מסתננת מחשבה סוררת. אלא שכמו האביב הישראלי, מדובר בהבהוב קצרצר של נורמליות. עצתנו לכם? קחו את סוף השבוע לעוד רגע של מנוחה, כי ביום ראשון כנסת ישראל חוזרת לפעולה.
השיבה לפעילות של הפרלמנט אמורה להיות סימן מבורך. במקום דריכה, התקדמות בתהליכים שדורשים התייחסות. ואלוהים יודע שיש תהליכים שדורשים התייחסות. הראשון מביניהם הוא כמובן התקציב. בפועל, מדובר בבסיס לקיצוצים שיבואו בעקבות הפגיעה בכלכלה שביצעה אותה ממשלה שמבקשת לאשר את התקציב. יוקר המחיה, תמיד הבעיה הגדולה בישראל, זוכה להתייחסות פושרת בתקציב עצמו. אבל מי יודע, אולי יימצא איזה ח"כ שיתייחס. ומה עם השמירה על הסביבה? הנעת פרויקט המטרו? פתירת הפלונטר ששמו מערכת החינוך?
בינתיים, פרט להבהוב קצרצר בוועדת הכלכלה, נדמה שכל הבעיות האלה לא ממש נמצאות על הפרק. מה כן? החוק שיבטיח אי גיוס של חרדים, המשך המאבק על כהונתו של מנהיג מפלגה שהורשע בפלילים בתפקיד שר, חקיקות פרסונליות מפתיעות, הסתה מעל דוכן הנאומים וציפייה דרוכה לתשובה לשאלה האם הקואליציה תדרוך את האקדח שהניחה במערכת הראשונה, ותנסה לאשר בהליך בזק בתוך 12 שעות את המהפכה המשפטית. טרם נמצאו יוזמות לטובת כלל אזרחי ישראל (לא אמרתם שכולנו אחים?) שצפויות במושב הזה.
אין בדברים שנכתבים כאן שמחה. בנושא הזה, עדיף לטעות. עדיף לגלות שבעצם נעשו צעדים גדולים ומרשימים ששיפרו את איכות החיים של כולנו. עדיף לכל כותבי הטורים לאכול את הכובע. אלא שהשנים האחרונות, ובעיקר החודשים האחרונים, הוכיחו שההפך הוא הנכון. בכל פעם שחשבנו שהגענו לתחתית, נמצאה תחתית חדשה.
מחירי הדירות יורדים. אז מה?
בשבוע שעבר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים רשמיים המעידים כי מחירי הדירות בחודשי ינואר־פברואר ירדו. עד כאן החדשות הטובות. ועכשיו אלו שפחות: הירידה לא התחלקה באופן שווה מבחינה גיאוגרפית: מי שנהנה מירידת המחירים היו מחוזות ירושלים והדרום, בעוד שבצפון ובמרכז המחירים ממשיכים לעלות.
בינתיים הרוכשים הפוטנציאלים יושבים על הגדר ומחכים. רובם להורדת ריבית והגמשת תנאי המשכנתאות. ההיגיון אומר שאם אין קונים, והם חייבים לגור הרי איפשהו - אז דווקא מחירי השכירות יעלו. בעזרת אתר יד2 בדקנו את מחירי השכירות בגוש דן כיום, לבין מחירי השכירות בסוף שנת 2022 וגילינו, להפתעתנו, שלא.
בהרצליה ותל אביב מחירי השכירות דווקא ירדו ברבעון ב- 15 אחוזים לדירות 3 חדרים, בעוד שמי שרשמה עליה הייתה קריית אונו (11 אחוזים) וראשון לציון (7 אחוזים). גם במחירי השכירות בדירות 4 חדרים המצב דומה: תל אביב והרצליה מציגות ירידות במחירי השכירות (13 אחוזים ו-7 אחוזים בהתאמה), בעוד שבבני ברק, בקריית אונו ובראשון לציון המחירים עדיין עולים.
המסקנה היא שאולי יש ירידות מחירים מינוריות כרגע, אבל את ההנחה של ה-200,000 שקל שנראה בקניית דירה, נשלם בריבית שנחזיר במשכנתא - וזו לא ירידת מחירים אמיתית. בסוף, גם השכירות תמשיך לעלות.
אל תקראו אם אתם לא רוצים שיכאב לכם הלב
על רקע העליות במחירי החלב, ולכבוד יום העצמאות למדינת ישראל, החלטנו לבדוק בכמה התייקרו כמה מהמוצרים היותר פופולריים בכל העשורים שבהם המדינה קיימת.
לפני הנתונים יש לציין את הדבר המדהים הבא: היה לנו קשה לאתר את המחירים, כי מלבד חברת החשמל שטרחה לשמר את ההיסטוריה (אם כי לא את המחיר), לחברות המזון אין נתוני מחירים היסטוריים, גם לא למועצת הלול או מועצת הירקות, גם לא במשרד הכלכלה.
ב-1953 עלתה כיכר לחם 3.18 שקלים (175 פרוטות אז) ובשעת עבודה אחת יכולתם לרכוש 6 כאלה. לעומת זאת ב-2023 כיכר לחם עולה 7.9 שקלים, ותוכלו לרכוש בשעת עבודה 8 כיכרות. גם מחיר הביצים עלה: ב-1953 עלתה ביצה אחת 4 אגורות (2 פרוטות אז) ובשעת עבודה אחת יכולתם לרכוש 555 כאלה. לעומת זאת ב-2023 ביצה עולה 1.17 שקלים, ותוכלו לרכוש בשעת עבודה רק 57 ביצים.
מי שהוזל הוא דווקא העוף שירד מ- 43.5 שקלים לקילו ב- 1953 ל-20 שקלים בלבד ב- 2023. אם יכולתם לקנות פעם שליש עוף עבור שעת עבודה - היום תוכלו לרכוש 3 עופות בשעה אחת בממוצע.
הלאה לנתון כואב באמת: דירת 2 חדקים במרכז תל אביב עלתה ב- 1953 כמעט 291 אלף שקלים. כדי לקנות אותה הייתם צריכים 75 משכורות. אותה דירה כיום תעלה לכם כ- 3.2 מיליון שקלים, וידרשו 271 משכורות.
עוד קצת מותרות: אם חשקה נפשכם בטיסה לניו יורק אי שם בקום המדינה, הייתם מוציאים על כרטיס 14,518 שקלים. כיום המחיר עדיין בשמיים (הבנתם?) אבל תשלמו "רק" שליש - 5,375 שקלים על טיסה הלוך ושוב לתפוח הגדול.
עוד נתון מפתיע הוא נתון החשמל: 67 אגורות לשעת הפעלה של נורת ליבון ב- 1953 לעומת 53 אגורות ב- 2023.
האם בעתיד נראה ירידות מחירים או שהמשק ימשיך לעלות- הכל תלוי באג'נדות שמובילה הממשלה שחוזרת מהפגרה השבוע.
לרשימת הנתונים המלאה והמפתיעה היכנסו לכאן.
לחגוג כאילו השנה היא 2010
סיפרו לכם שענף היי טק נמצא בצלילה, וכל החברות מפטרות עובדים. זה נכון, אבל זה לא אומר שענקיות ההיי טק מפסיקות להרוויח. השבוע הצליחו שלוש מהן – גוגל, מיקרוסופט ומטא (פייסבוק, בפי העם) להגשים את שאיפתו של כל מנכ"ל ולהביס את תחזיות האנליסטים לגבי ההכנסות ברבעון הראשון של השנה. המניות, בתגובה, זינקו כלפי מעלה.
כמה זה בדולרים? מיקרוסופט הכניסה 52.9 מיליארד, והרוויחה 18.3 מיליארד דולר. אלפאבית (חברת האם של גוגל), דיווחה על הכנסות של 69.8 מיליארד דולר ורווח של 15 מיליארד דולר. החברה הפחיתה מהמאזן 2.6 מיליארד דולר בעקבות הוצאות על פיטורי עובדים וסגירת משרדים. מטא, שנמצא ב"שנת יעילות", דיווחה על הכנסות של 28.65 מיליארד דולר ורווח של 5.7 מיליארד דולר.
ובכל זאת, במקום להתמקד בהצלחה של הפעילות הנוכחית שלהן, בכל החברות האלה מקפידים לדבר על AI. צוקרברג מוכן להפסיד 4 מיליארד דולר בשנה בשביל לקדם את חזון המטאוורס שלו. ומה הדחיפות? לכאורה, כי מדובר בטכנולוגיה החדשה שאמורה לשנות את השוק (או סתם להוסיף לו, תלוי מה האינטרס העסקי שלכם באותו הרגע). כמו יבשת אמריקה במאה ה-15, כמו האינטרנט בשנות ה-90, זה המקום ששווה להפסיד בשביל להשתלט עליו. מי שיתפוס מקום ראשון, לכאורה, יגרוף את כל הקופה.
אבל, ובעיקר, כי בעולם העסקי המוזר שאנחנו מתנהלים בו, להיותם "סתם" חברה שמרוויחה כמו כל התקציב של מדינה קטנה במזרח התיכון זה לא מספיק. נדרשת צמיחה תמידית ואינסופית. את המחיר של הצמיחה הזו משלמים העובדים שנשכרו בחופזה בשנים האחרונות, ועכשיו אלפים מהם נשלחים הביתה. האקסלים שמחים. הכלכלה קצת פחות.