הציבור נדפק והציבור ישלם: חברות הענק מעלות מחירים ואין אף אחד שיעצור אותן
בזה אחר זה העלו השבוע ענקיות המזון את המחירים, כשהן מנצלות את המלחמה והעידר העניין של הממשלה להילחם בכך: טרה העלתה את המחירים ב- 3.2 אחוזים בממוצע, תנובה הודיעה על עלייה במחירי החלב המפוקחים, אבל גם העלתה את מחירי מוצרי סנפרוסט, מעדנות, מאמא עוף וטירת צבי בשיעור של עד 9.8 אחוזים. הרי ידוע שאם החלב מתייקר - גם העוף חייב, כי למה לא בעצם?
אבל רגע, נראה לכם ששטראוס, שכבר העלתה כמה וכמה פעמים את המחירים במהלך המלחמה (רק בתחילת פברואר העלתה שטראוס את מחיריהם של כרבע ממוצריה בשיעור של עד 25 אחוזים( לא תקפוץ על העגלה? קפצה והעלתה את מחירי מוצרי החלב שלה ב- 3-4 אחוזים.
כמובן שלא נשכח כבר את יבואנית המזון דיפלומט שהכריזה בתחילת החודש כי היא מתכוונת להעלות את מחירי מוצריה בשיעור של עד 15 אחוזים, גלידות נסטלה שמחיריהן הועלו ב-6.5 אחוזים ויצרנית הנקניקים יחיעם שמעלה מחירים בעד 9 אחוזים. שחקנית נוספת שהעלתה מחירים היא הנקל-סוד, שמשווקת שורה של מוצרים בולטים בתחומי הטואלטיקה והניקיון, שחלקם יתייקרו בשיעור של עד 30 אחוזים.
היצרנים טוענים שההתייקרויות באו בעקבות עליית חומרי הגלם בעולם, אבל הטענה הזו הופרכה כבר מזמן בטור הזה. גם ההסבר של שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר הנכנס לא עוזר: "יד שמאל לא יודעת מה עושה יד ימין. ההוצאה החודשית של משפחה ממוצעת תעלה עד תחילת 2025 במאות שקלים לחודש תודות לממשלה שמעלה דרמטית מחירים שבתחום אחריותה ובכך מאיצה את האינפלציה במו ידיה", הוא מאשים את הממשלה.
תורג'מן מתייחס לשורה ארוכה של עליות מחירים במשק שהם פרי "עמלה" של הממשלה. בתחילת 2025 יעלה המע"מ ל-18 אחוזים (יש באוצר מי שמנסה להקדים מהלך זה כבר לשנה הנוכחית), מחירי מוצרי החלב שבפיקוח יעלו ב-5 אחוזים, הדלק ישלים עליה של כ-15 אחוזים מתחילת השנה, מס הבריאות יתעדכן מעלה בשיעור של 0.135-0.167 אחוזים, חוק חדש יאפשר לרשויות המקומיות לעלות את תעריף הארנונה למשקי הבית והעסקים וזה בנוסף לעליה השנתית ב-2024 בשיעור של 2.68 אחוזים, בינואר האחרון עלו תעריפי החשמל ב-2.6 אחוזים והם צפויים לעלות שוב, מחיר המים עלה ב-0.7 אחוזים וייתכן ויעלה שוב השנה, אגרות הרישוי לרכב מטפסות בעשרות שקלים לשנה, אגרות הרישוי לרכבים חשמליים יזנקו ב-2,300 שקלים החל מהשנה הבאה ובאוצר שוקלים להחזיר את מס הרכוש ולעלות את מס השבח.
תורג'מן צודק אבל שוכח להזכיר את הרווחים העצומים של הקונצרנים הגדולים. אלו שאפשרו להם לחלק דיבידנדים מטורפים לבעלי המניות שלהן: תנובה עם 200 מיליון שקל לבעלי המניות. ברייט פוד הסינית, שמחזיקה ב־73 אחוזים ממניות תנובה, קיבלה 146 מיליון שקל מהדיבידנד ואת היתר קיבלו הקיבוצים שמחזיקים ב־23 אחוזים מהמניות. על פי הפרסומים, הכנסות החברה בשנה שעברה עלו ל־7.8 מיליארד שקל לעומת 7.2 מיליארד ב־2022. אז, אגב, גם חילקה החברה דיבידנד דומה.
וכמובן שטראוס שחילקה דיבדנד דומה של 270 מיליון שקל (מתוכם 150 מילון ילכו לעופרה שטראוס ואחיה) אחרי שדיווחה לבורסה לניירות ערך כי שברה ב-2023 את שיא כל הזמנים עם מכירות גבוהות מ-10 מיליארד שקל ורווח תפעולי של 772 מיליון שקל.
למה הממשלה לא מתערבת? אתם בטח שואלים את עצמכם. וובכן, זוכרים את רשימות השיימינג של ניר ברקת?
ביום רביעי הבין שר הכלכלה סוף סוף שהן לא כל כך עוזרות. בשעות הערב, על רקע הביקורת על כישלון היוזמות שלו, העביר שר הכלכלה את המסר הבא: "העלאת המחירים של המונופולים בשעת מלחמה מעידה על חזירות שאינה יודעת גבול. אני קורא לציבור הישראלי לקנות חכם ולהחרים חברות שמעלות מחירים. אל תתנו יד למי שעושק את עם ישראל בשעת מלחמה ללא שום הצדקה ורק כי הוא יכול. רפורמת ׳מה שטוב לאירופה טוב לישראל׳ שתפתח את השוק הישראלי לתחרות אמיתית אחרי עשרות שנים של קרטליזם ומונופוליזם - אושרה בקריאה ראשונה בכנסת וממתינה לקריאה שנייה ושלישית. שוחחתי עם יו״ר הקואליציה ח״כ אופיר כץ על האצת תהליכי החקיקה בכנסת".
כששאלנו את השר אם הוא מצפה שעם ישראל ירעב ללחם, כי בגדול הוא קורא להחרים את כל הסופר, וכן כששאלנו אותו מתי בדיוק תקרה כל הרפורמה הזו שמוכרזת כבר כמעט שנתיים, לא קיבלנו תשובה.
כמה נפסיד בשביל המלחמה
בזמן כתיבת שורות אלה, משפחות החטופים עדיין מחכות לניצוץ של תקווה. הפרסומים על עסקת חטופים אפשרית העלו את מפלס התקוות, אבל גם את רמת הזעם כלפי הממשלה. בינתיים נדמה שהשרים, ובעיקר חברי הציונות הדתית, נחושים בדעתם כדי לעשות הכל כדי לסכל אפשרות של עסקה שתחזיר הביתה את מי שהופקרו על ידי המדינה. החטופים עצמם תמיד יהיו במקום השני למושגים שאהובים יותר על המפלגה (וגם על ראש הממשלה בנימין נתניהו) כמו "השמדה", "חיסול" ו"ניצחון מוחלט".
מעבר להשלכות המדיניות והפוליטיות של מדיניותה חסר התוחלת של הממשלה, לכל הצעדים שלה יש השלכות כלכליות משמעותיות. אפשר רק לראות את התנודות בבורסה, שבתחילת השבוע עלתה לאור הדיווחים על עסקה, ובהמשך השבוע כבר החל לצלול כשהאופטימיות דעכה והוחלפה בהצהרות לוחמניות של סמוטריץ' וסטרוק. כל זאת, נזכיר, בזמן שהבורסה גם כך נשארה מאחור לעומת העליות בבורסות ברחבי העולם.
אבל לא רק הבורסה מושפעת. הדיבורים על הפסקת אש חיזקו באופן כמעט מידי. קל לשכוח, אבל המטבע הישראלי נחשב לאחד החזקים בעולם לפני שהחלה הניסיון לכופף את מערכת המשפט. היום המערכת הכלכלית העולמית רואה בישראל מקום מסוכן וכאוטי. יש לזה מחיר. עסקת חטופים, מעבר ליתרונות האנושיים הברורים שלה, יכולה לקדם נורמליזציה עם סעודיה וירידה בסיכון של עשיית עסקים בישראל.
לכך אפשר להוסיף גם את עליות המחירים הבלתי נגמרות, שחוסות בצילה של המלחמה. חוסר הוודאות הבטחוני והרפיון של הממשלה לא מאפשר בלימה של ממש של האינפלציה. בצירוף העובדה שגם בארה"ב לא מתכננים להוריד ריבית בקרוב, בעלי המשכנתאות הישראלים ימשיכו לחכות להקלה מהחנק שנכפה עליהם לפני שנתיים.
ואם זה לא מספיק, הסלמה ביטחונית נוספת תוביל להעמקת הגירעון התקציבי של המדינה ולזינוק נוסף בהוצאה הביטחונית. משלמי המיסים, שעוד מחכים לגזרות הגדולות שדחתה הממשלה ל-2025 בניסיון לעמעם את הקשר בין מעשיה לבין החור בכיס שלנו, יידרשו לשלם גם את הגירעון הזה. מזל שהסיוע האמריקאי עוזר במעט.
יש מקרים בהם קורבן כלכלי הוא מוצדק למען השגת מטרות אחרות. אלא שהפעם אזרחי המדינה כבר הקריבו קורבן. לדרוש מהם קורבן נוסף נדמה לא אנושי, ומאוד מאוד לא חכם.
כמה כסף צריך כדי לא לעבוד יותר לעולם? ובכן, הרבה
בסוף השבוע האחרון פרסמנו כתבה ששברה את הרשת, וזכתה לתגובות אמוציונליות במיוחד: כמה כסף צריך כדי לא לעבוד יותר לעולם?
לשם כך בחרנו שני אפיקי השקעה מרכזיים: נדל"ן להשקעה, וכן השקעה בשוק ההון אותה חילקנו לשתיים: השקעה בסיכון גבוה – כלומר השקה במניות שתבטיח רווח גדול יותר אך גם הפסד כואב יותר, והשקעה בטוחה בסיכון נמוך - שתניב אולי רווח קטן יותר אך תהיה בטוחה מהפסדי ענק.
בדקנו את התוצאות לגבי כל עשירון: החל מעשירון ראשון שמשתכר בחודש כ-7,000 שקלים, ועד עשירות עשירי שחי ממשכורת מפנקת של כ-56 אלף שקל בחודש.
התוצאות עגומות למדי. מי שנמצא בעשירון הראשון ורוצה להרוויח כביכול את המשכורת שלו, רק כ-7,000 שקלים בחודש, חייב לגייס סכום שיספיק לבית בשווי של כ- 2.75 מיליון שקל כדי להשכיר אותו בסכום הזה, או מינימום של כ-870 אלף שקלים לשים בתיק השקעות בסיכון גבוה. תסכימו איתנו שלאדם שמשתכר רק כ-7,000 שקלים בחודש, הסכום הזה, במיוחד בארצינו הקטנטנה והיקרה להחריד (כפי שראינו בסעיף הקודם), הוא סכום דמיוני ולא ריאלי.
גם כשעולים במדרגות העשירונים ומגיעים לטופ - אנשים שרוצים להרוויח 56,000 שקלים בחודש מבלי לעבוד, צריכים נכסים בשווי של כמעט 34.5 מיליון שקלים כדי לחיות מהשכירות, או מינימום תיק השקעות של 6.7 מיליון שקלים בסיכון גבוה. אדם שיש את הסכומים האלה אולי ירצה לקבל הרבה יותר כסף בעבור ההשקעות שלו.
לא מעט אנשים כתבו למערכת (כן, יש אנשים שעדיין כותבים למערכת ממש, ואנחנו מעריכים אותם קצת יותר) והתלוננו שמדובר בסכומים לא ריאליים. אלא שמראש לא היה מדובר בהמלצת השקעה, ויותר בחיבור למציאות של הפנטזיה לזכות בסכום כסף גדול ולהפסיק לעבוד. אם אתם רוצים לעבור מהדמיון למציאות, תבינו את היתרונות והחסרונות של כל מהלך, בדקו לעומק את נושא המיסוי ותציבו בפניכם מטרות. ואם הצלחתם, נשמח לקבל מכתב למערכת.