לאן נעלם הכסף? לשם
ושוב, לפני שהספקתם למצמץ עברו עוד תקציבי עתק לחרדים. על חשבונכם.
באמצע החודש אישרה ועדת הכספים חצי מיליארד שקל שיועברו לחינוך חרדי תמורת קיצוץ בביטחון וברווחה. והנה לא עברו שבועיים, ובלחץ המפלגות החרדיות הממשלה צפויה לאשר בישיבתה השבועית תוספת של 165 מיליון שקל לישיבות החרדיות. התוספת תגיע מתקציב משרד החינוך, וככל הנראה הממשלה תחליט לבצע קיצוץ רוחבי בכל תקציבי הממשלה כדי לממנה.
מכעיס נכון? כי יש עוד מישהו שמודע לכמה מעוות הדבר הזה ומיהר להצטדק. מדובר ביו"ר ועדת הכספים, משה גפני שאמר השבוע בוועדה כי: "מקור הכסף מגיע מהרזרבה ולא מיועד כלל למשרדי הממשלה, אך למעשה מדובר בסעיף טכני בלבד". הוא לא הסתפק בזה ואף פירט: "היות ושמעתי שלוקחים כסף מכל מיני נושאים חיוניים, הלכתי לבדוק, לא לקחו משום מקום, זה כסף קואליציוני שלקחו אותו מתוך הרזרבה. ביררתי את העניין והתברר שמדובר בהסכם שהיה צריך להתבצע כבר לפני 8-9 חודשים, היה צריך אישור של היועצת המשפטית, וזה נלקח מאותה רזרבה".
אלא שמישהו באוצר סוף סוף התעורר, והחליט, רגע לפני חלוקת הכסף, להבין לאן הוא הולך באמת. כי למרות שבהגדרת הכסף נועד ל "העברות תקציביות לפעילויות המוסדות התורניים", יש כמה הגדרות שאוצר התקשו להבין.
הסעיף הגדול שמעורר את החשד באגף התקציבים הוא זה שבמסגרתו הועברו 92 מיליון שקלים ל-"תמיכה בתרבות יהודית חרדית". על הנייר זה כסף שמיועד לחינוך בלתי פורמלי לתלמידים חרדים אחרי שעות הלימודים, אבל האוצר מבקש מהחשב הכללי לערוך עליו בדיקה יסודית יותר – ולבדוק אם נעשה שימוש לא תקין בסכום הזה.
עוד גוף הוא זה שנקרא "גוף תיאום וקישור", שאמור לספק את הפטור משירות צבאי לאברכים. לא ברור למה היקף הסעיף הזה הוכפל מ-5 ל-11 מיליון שקלים – וגם במקרה הזה הגורמים הכלכליים חושדים שהכסף הולך לעמותות שקשורות למפלגות החרדיות. היועצת המשפטית של משרד החינוך אמרה בדיון שהכספים האלה הולכים לעמותות פרטיות שמסייעות לבני הישיבות לדחות את השירות הצבאי שלהם – והמדינה היא זו שמשלמת על זה.
ההעברות האלה מצטרפות להעברות קודמות של עוד 150 מיליון למשרד הדתות, ועוד כמעט 400 לרשתות החינוך החרדיות שעברו לפני כשבועיים.
אז מה אומרים? לא אומרים.
דיפלומט לא נגמלת מהעלאת מחירים
יכול להיות שנגיד בנק ישראל צריך להתחיל להתקשר באופן ישיר ליבואנים ולהבהיר להם שהתקבלה החלטה שעוצרים את האינפלציה ועליות המחירים צריכות לעצור. בדיפלומט, שהפכה לסמל העלאות המחירים, לא קיבלו את ההודעה, והשבוע הודיעו שוב על העלאה צפויה של מחירים, הפעם באופן רוחבי על כל מוצריה. זו העלאת המחירים החמישית בשנה וחצי האחרונות של החברה שהרוויחה בשנה שעברה 76 מיליון שקל, ו-16 מיליון שקל ברבעון הקודם.
נזכיר שגם אם אתם לא מכירים את דיפלומט, כנראה שקניתם מוצר שהיא מייבאת. החברה עומדת מאחורי עשרות מותגים, בהם בהם סטארקיסט, ג'ילט, אוריאו, מילקה, פנטן, ג'ייקובס, היינץ, פמפרס ועוד.
במהלך הזה עשתה דיפלומט שני מהלכים שמעוררים תחושה לא נוחה בכל מי שנחשף אליהם. ראשית, היא ניסתה לגרום לציבור להאמין שמדובר בהעלאת מחירים מתונה, של אחוזים בודדים בלבד. אלא שמדובר בחישוב ממוצע של כל קטגוריות הטואלטיקה והמזון בחברה. בפועל, מוצרים פופולריים יתייקרו בחדות. מחירי חיתולי פמפרס, מוצרי הניקיון של פיירי ומותג ההיגיינה הנשית אולוויז — יעלו בין 18% ל-25%.
הצעד השני היה לרמוז בדוחות של החברה שלא מדובר בהעלאת מחירים אחרונה. בתמימות מזכירה החברה שספקיה "מתכוונים להמשיך בהעלאת מחירים בהמשך השנה". מי ישלם את המחיר? אנחנו כמובן. האם בחברה לא יודעים לנהל מו"מ על מחירים עם ספקים? אותם ספקים שבמדינות אחרות מוכרים במחירים זולים יותר ובכל זאת ממשיכים להרוויח? או שאולי בשוק הישראלי השבוי כל כך קל להעלות מחירים ולהרוויח מיליונים, שאין באמת סיבה לעצור.
ממשלה מעט יותר נמרצת הייתה מסתערת על עליית המחירים הזו (ועל עליות אחרות) ומונעת אותה בגופה. בין אם בשיחות עם דיפלומט ובין אם בהכרזה על צעדים להכנסת יבואנים חדשים מתחרים. בינתיים, הרפורמה לפירוק יבואני המזון הגדולים נגנזה ומחכה למסקנות של עוד ועדה. עד שזו תזוז, אתם נדרשים להמשיך לשלם, או להתחיל להזמין מוצרים באינטרנט.
הקפיצה החשבון החשמל שאף אחד לא יכול להסביר
מאות תגובות ברשת מלמדות דבר אחד: הקיץ השנה היה יקר במיוחד, לא רק להורים שנאלצו להוציא הון על חופשות, פעילויות וקייטנות לילדים.
חודשי הקיץ השנה היו לוהטים במיוחד, ואילצו את הציבור הישראלי לשלם כסף רב עבור מזגנים ומכשירי חשמל נוספים. עשרות אם לא מאות משקי בית בישראל, קיבלו העונה חשבונות חשמל מנופחים במיוחד – ובהשוואה למחירי החשמל ששילמו בשנים הקודמות, המחירים היו גבוהים באופן חריג.
כשפנינו לחברת החשמל הם הרגיעו אותנו בתחילה, שאם מדובר בחשבונות שמבוססים על הערכת מונה בלבד (כלומר החשבונות לא מדויקים) עוד יש סיכוי להחזר רטרואקטיבי. אבל מה קורה אם החשבונות מבוססי קריאה? על זה בחברת החשמל לא ידעו לענות או לספק הסבר נהיר איך חשבונות החשמל קפצו בצורה כה דרמטית, ורק הסתפקו בתגובה: "אין לנו שום רצון לחייב לקוח על מה שהוא לא צרך – מעודדים את הלקוחות לקרוא את המונה ולעדכן".
ובינתיים, האלטרנטיבה היחידה שעומדת בפני הצרכנים היא מעבר לחברות מתחרות. מעבר שמותנה רק אם התקנתם מונה חכם. וממי מבקשים התקנת מונה חכם? ניחשתם נכון - חברת החשמל.
אלא שכשניסינו לחפש באתר אופציה להזמנת מונה חכם אונליין נתקלנו בקושי. אין באף מקום אופציה להזמין. רק מידע על מהו מונה חכם, ותוכניות הפריסה העתידיות של חברת החשמל, שאמורה להחליף את כל המונים בארץ תוך חמש שנים.
פנינו אליהם שוב ושאלנו אותם למה אין אופציה להזמין מונה חכם, כדי לבחון אפשרות מעבר לחברות מתחרות. על כך ענו לנו כי: "חברת החשמל רואה בתחרות ערך עליון כאמצעי להוזלה ולשיפור השירות ללקוח, והיא זאת שמאיצה את תהליך פריסת המונים כחלק מקידום משק החשמל ועידוד התחרות.
"ניתן להזמין מונה חכם באמצעות נציגי מוקד השירות הטלפוני 103, הפעיל בכל יום עד השעה 19:00, וגם בכ-30 עמדות קבלת הקהל הפרוסות ברחבי הארץ.
"באתר החברה קיים מידע בנוגע למונה חכם וכן מידע על אזורי פריסת המונים לתקופה הקרובה .האפשרות להזמין מונה חכם דרך אתר האינטרנט נמצאת בפיתוח , והלקוח יוכל לקבל חיווי בנוגע לצפי התקנת מונה בנכס שלו" .
עוד לא אבדה תקוותינו
הממשלה עוצמת עין (או שתיים- תלוי את מי שואלים), ומעדיפה להשקיע בחינוך החרדי ולהזניח את התחום שבאמת מכניס לה כסף: ההייטק.
נתונים ראשוניים על היקף ההון שגייסו הסטארט אפים הישראליים ברבעון השלישי של השנה מבהירים כי המשבר בהייטק המקומי הולך ומעמיק. לפי דוח חדש של לאומיטק ו-IVC, חברות ההייטק הישראליות גייסו 1.7 מיליארד דולר בחודשים יולי-ספטמבר - ירידה של 38 אחוזים לעומת הרבעון המקביל ב-2022. מספר עסקאות הגיוס הסתכם ב-85 - ירידה של 41 אחוזים.
סקר שנערך על ידי חברת Kroll Consulting בתחילת חודש יוני, מצביע על עומק המשבר בהייטק הישראלי, כאשר 70% מחברות ההייטק שנסקרו ממשיכות לצמצם או מקפיאות לחלוטין את גיוסי העובדים בהשוואה להיקף הגיוסים בחודש פברואר השנה.
עם זאת יש גם נקודת אור: אולי חברות נאלצות לגייס הון לפי שווי נמוך יותר, ובכך להפסיד כסף, אבל המשקיעים חוזרים להשקיע בחברות סטארט אפ צעירות יחסית בשלבי הגיוס הראשוניים (שלב הסיד). לראשונה זה חמישה רבעונים נרשמה עלייה בהיקף ההון שגויס בסבבי הסיד: 143 מיליון דולר לעומת 107 מיליון ברבעון השני של השנה.
הנתון הזה מראה דבר אחד מעודד: האמון בישראל כמעצמת הייטק לא נפגע סופית בעקבות המהפכה המשפטית.
כך שבר משרד האוצר את המשטרה
זה היה עוד שבוע קשה למי שעדיין מקווה לסמוך על משטרת ישראל שתשליט סדר. בחברה הערבית ממשיכים לספור את המתים – ביום רביעי נטבחו חמישה בני משפחה בבסמת טבעון, ככל הנראה כנקמה על רצח אחר שאירע בחיפה באותו היום. בדרבי התל אביבי ביום שלישי גילו אוהדי כדורגל צעירים מה קורה כשפרשים משטרתיים מחליטים לדהור לתוך הקהל בלי הבחנה.
יש לא מעט סיבות להתפרקות הזו, ורבות מהן מפורטות בכתבת התחקיר של רוני זינגר ב"שומרים", שמתארת כיצד אלפי שוטרים עזבו את המשטרה, והשאירו מאחור תחנות לא מתפקדות ורשויות שקונות הגנה בכסף. את המעט שנותר רומס איתמר בן גביר, שנפגש עם שוטרים באופן ישיר ומעודד אותם לנהוג ביד קשה כלפי מתנגדיו. לא מעט גורמים מצביעים שם על המפכ"ל קובי שבתאי כגורם האחראי למחדל. הוא, כצפוי, טוען שמדברים בשקרים.
מה שצד את עינינו בתחקיר הוא התפקיד של משרד האוצר בכל הסיפור. לפני כשנתיים נחתם במפתיע, ותחת מחאה קולנית של מפקדים בכירים, הסכם גג לשכר עם משרד האוצר. במשך שנים התנגדו מפכ"לים לחתימה של הסכם דומה, וכנראה שמסיבה טובה מאוד.
על פי בכירים במשטרה, ההסכם הוא הגורם המרכזי מאחורי פרישה של אלפי שוטרים בשנתיים האחרונות. למה? ההסכם מחייב את המשטרה לפטר לא פחות מ-16% מסך השוטרים שגייסה בחמש השנים האחרונות, על פי ציוני הערכה תקופתית. האוצר אמנם הוסיף מענקים בסל 30 מיליון שקל לשוטרים בתפקידים שוחקים, אבל גם זו הותנתה בפיטורים של שוטרים. התוצאה: כל שוטר ראה את עצמו כמועמד אפשרי לפיטורים. וכך, היציבות שסיפקה המשטרה לשוטרים, שעזרה לשמר אותם, התפוגגה.
כל זה, חשוב להזכיר, בתקופת ממשלת השינוי, כשהשר עמר בר לב תומך במהלך ובמשרד האוצר יושב אביגדור ליברמן. ההתנגדויות במשטרה לא הועילו, ההסכם נחתם, והשוטרים החלו לנטוש. ב-2022 עזבו את המשטרה 1,800 שוטרים, פי שלושה ממספר המתפטרים שנתיים קודם לכן. השנה עזבו את המשטרה כבר 687 שוטרים נוספים. שוטרים טובים עוזבים, ומפנים את מקומם לשוטרים איכותיים פחות עם הכשרה גרועה יותר. במשטרה גיבו וטענו שהמגמה מתהפכת.
בזמן שהתחקירים מתמקדים במשטרה, לנו לא ברור מדוע משרד האוצר לא חולק מעט מהאחריות על המהלך ההרסני. הביקורת כלפי שר האוצר הנוכחי שרירה וקיימת, ומתחדדת לאור דף המסרים האנטי דמוקרטי אותו הקריא לקראת הדיון בבית המשפט העליון ביום חמישי. גם הוא, סביר להניח, היה חותם על הסכם הגג עם השוטרים. אבל באותה מידה חשוב להמשיך ולזכור שאותה מדיניות שמקדם משרד האוצר במשך שנים בלי קשר לעומד בראשו, נושאת עמה תוצאות הרסניות.
אולי בזמן חשבון הנפש על הדמוקרטיה, כדאי שבאוצר יערכו חשבון נפש כללי יותר, ויעדיפו את טובת המדינה על פני טובת האקסל.