סמוטריץ' טיפס על העץ ובהצלחה לכל מי שינסה להוריד אותו משם

כל מי שלא עוקב בדאגה אחרי הגזירות המסתמנות של האוצר, כנראה לא מבין כמה הן עומדות לפגוע לו בכיס. סמוטריץ' הולך חזק, כרגיל, על מעמד אחד: מעמד הביניים.

נתחיל מהגזירות הכלליות שאמורות כביכול לפגוע בכל המגזרים: כל הקצבאות של הביטוח הלאומי יוקפאו וכך גם מדרגות המס. כלומר, אולי לא תשלמו יותר מס, אבל בפועל לא תרוויחו יותר. סמוטריץ' אמנם הבטיח כי: "אף אחד לא יראה פחות בחשבון הבנק שלו, אבל יהיו הקפאות". אבל בואו נעזור לשר האוצר להבין פרט קטן וחשוב: בפועל, המשמעות של הקפאת סכומי קצבאות היא פגיעה בקצבאות, מכיוון שמרבית הקצבאות מוצמדות למדד המחירים לצרכן. כלומר, כל עוד יש עליית מחירים, מקבלי הקצבאות יוכלו לרכוש בעזרתן פחות מוצרים ושירותים ורמת חייהם תיפגע. התוצאה אגב, תכניס עוד אנשים ממעמד הביניים למעגל העוני.

גם הקיצוץ הרוחבי בתקציבי משרדי הממשלה היא כותרת לא ברורה שמשמעותה: הכל הולך להיפגע - הבריאות, החינוך, הרווחה. כל השירותים לאזרח הקטן יורעו, ומי שירצה יצטרך לשלם למגזר הפרטי - והרבה מאוד כסף.

נמשיך עם הגזירה המוזרה הבאה: מיסוי קרנות ההשתלמות. אולי הסיכוי היחיד של מעמד הביניים בואך הנמוך להשקיע ולחסוך כסף. הסיכום הוא כזה: תפקידו עכשיו סכום ותוכלו לפדות אותו בעוד 7 שנים ללא מס. שווה, נכון? אז עכשיו סמוטריץ' אומר: אם תמשיכו לפני שיעברו שבע  שנים תזכו בהטבה- רק 15 אחוזי מס על הרווחים שצברתם. אם תחליטו למשוך בתום 7 שנים או אחרי - המס על הרווחים יעלה ל-25 אחוזים. ברור לכם מה יקרה לכסף שחסכו בעמל רב אנשים אם יאלצו אותם במיוחד בתקופה זו לפדות אותו, נכון? הוא פשוט יתאדה.

סגירת משרדים מיותרים כלל לא עלתה על הפרק. גם לא עצירת תקציבים הזויים למגזרים לא יצרניים

על ייעול המגזר הציבורי אמר סמוטריץ' שמתוכננת "שורה שלמה של פעולות. אנחנו כממשלה צריכים להיות טובים יותר לפני שאנחנו מפילים מיסים על הציבור". כדוגמה הביא סמוטריץ' את עניין הקפאת השכר לאלפי עובדי המשרד הציבורי, ועצירת גיוסי עובדים למשרדי הממשלה. סגירת משרדים מיותרים כלל לא עלתה על הפרק. גם לא עצירת תקציבים הזויים למגזרים לא יצרניים.

בסיסמה שלו "כולם נכנסים מתחת לאלונקה", סמוטריץ' גם כלל לראשונה שטר כסף. מסתבר ששטר ה-200 שקלים הוא מקור כל הצרות של ההון השחור ויש לבטלו לאלתר. יותר הגיוני כמובן מלהוסיף תקציבים למשטרה כדי שיילחמו נגד ארגוני פשע ומשתמשים אחרים שעובדים בשחור בלי לשלם מיסים. בנק ישראל, אגב, כבר הספיק להבהיר שהעניין לגמרי בסמכותו, ולגמרי לא עומד לקרות.

לא ברור כמה סמוטריץ' מנפח את הגזירות כדי לרדת מהעץ עם מה שהוא באמת רוצה, אבל בין ארנון בן דוד יו"ר ההסתדרות שצפוי להתנגד לפגיעה בעובדים לבין החרדים שצפויים לסבול מהפגיעה בקצבאות - צפוי לא קרב איתנים שספק רב אם הוא יצליח לעבור.

בכל מקרה, בשורה התחתונה - זה הולך לפגוע בנו בגדול.

גולדקנופף וסמוטריץ' (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
מה יקרה כשהחרדים יבינו שהם גם משלמים מחיר | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

מה ההישג של רן ארז חוץ מגשר בין כיפור לסוכות

במהלך העיצומים האינסופיים של המורים רמז יו"ר ארגון המורים רן ארז שבמקרה שראש הממשלה בנימין נתניהו יתערב במו"מ, עניינים יתחילו לזוז. נתניהו, כמו תמיד עם בעיות שנוגעות לאנשים אמיתיים, התעלם. ראש הממשלה התעקש לפנות זמן כדי לנסוע לניו יורק בזמן שהצפון בוער ובדרום עדיין נמקים חטופים במנהרות. המטרה: שנדבר על העובדה שנתניהו נסע לניו יורק במקום לדבר על מנהיגותו ההרסנית של נתניהו. לזה יש זמן. למורים? אפילו לא דקה.

אבל לא מן הנמנע שבינו לבינו ראש הממשלה מקנא ברן ארז. יו"ר ארגון המורים מבוגר מנתניהו בכמה שנים טובות, ונדמה שמאז ומעולם היה יו"ר ארגון המורים. לפני שבועיים נדמה היה שמשהו נשבר, כשעצר את שביתת המורים בתיכונים לפני שהגיע לסיכום כלשהו עם האוצר. מתנגדי העבודה המאורגנת מחאו כפיים. השבוע, אחרי שגם התלמידים התחילו לשבות מרוב תסכול, לפתע נגמרו עיצומי המורים בתיכונים שנמשכו שנתיים וחצי. ארז הצליח להביא הסכם, ואפילו כזה שנחשב כניצחון.

אבל מי באמת ניצח? ארגון המורים יכול להרגיש טוב עם עצמו, אחרי שבשורה התחתונה הפגין עמוד שדרה מול משרד האוצר, שטובת החינוך והמורים לא עומדת בראש מעייניו, מול ציבור אדיש, נציגי ציבור אפתיים ותקשורת שלא התעניינה בנושא. החוזים האישיים, שעמדו במוקד המאבק במהלך כל השנה האחרונה, הפכו למשהו תלוי. הארגון הסכים לאחוז קטן יותר מאשר הסתדרות המורים, וקיבל זכות לבטל את הסידור בעוד ארבע שנים. בנוסף, בניגוד לתקוות האוצר, המורים לא יקבלו חוזים אישיים. רק יצור מוזר שנקרא "עמיתי הוראה". החלום הרטוב של פיטורים מהירים של מורים נגנז גם הוא.

חשוב מכל, ארגון המורים הצליח לעמוד בפיתוי של מענקים חד פעמיים והתעקש על תוספת שכר שנכנסת לבסיס. למעשה, ההצלחה של הארגון הייתה משולשת: החוזים האישיים עוקרו, שכר היסוד של המורים עלה והוגדלו הגמולים על תפקידים מיוחדות ופעילויות מיוחדות בבית הספר. מבחינת המורים מדובר בשיפור עמדות משמעותי לקראת המשא ומתן הבא, בעוד ארבע שנים.

מנגד, לא מדובר בהצלחה מלאה. עצם העובדה שהחוזים האישיים נכנסו למערכת היא אותה רגל בדלת שעליה חולמים במשרד האוצר. עליית השכר והמענקים למורים היא מבורכת, אבל עולה החשש שעד שנחתם סוף סוף ההסכם, התוספת נשחקה תחת גלגלי האינפלציה. כלומר, יש סיכוי שמורה בשנת 2019 יכול היה לעשות עם המשכורת שלו קצת יותר ממורה בשנת 2024.

איש מהאנשים שהשתתפו במו"מ, בוודאי לא שר החינוך, לא ניסה לטפל בבעיות היסוד של מערכת החינוך. זו שממשיכה לצופף כיתות, גורמת למורים לנוס על נפשם  ומתמקדת בציונים ולא בחינוך

חמור מכל, איש מהאנשים שהשתתפו במו"מ, בוודאי לא שר החינוך, לא ניסה לטפל בבעיות היסוד של מערכת החינוך. זו שממשיכה לצופף כיתות, גורמת למורים לנוס על נפשם למקצועות אחרים, מתמקדת בציונים ולא בחינוך של ממש וזוכה להתעלמות הגובלת בבוז מכל מי שאמון עליה. אף חוזה אישי לא יפתור את הבעיות האלה.

ובכל זאת, מדובר בניצחון לעבודה המאורגנת. רן ארז הוא לא בדיוק המודל ליו"ר ארגון עובדים. העדויות על כוחניותו ועל שליטתו הכמעט דיקטטורית בארגון המורים רבות, ובכל זאת הוא מוודא שלא יהיה לו תחליף. גם למשוך מו"מ במשך שנים בלי להגיע להסכם זה לא הישג גדול. מנגד, בניגוד לראש הממשלה שלו, הוא לפחות מצליח להביא הישגים שמיטיבים במשהו עם הציבור. בימינו, זה לא מעט.

עגבניות (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
מחיר בלתי נתפס. עגבניות | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

מפוצלים ננצח, את רשתות השיווק

72 אחוזים תוך שנה. הנתון המטורף הזה שייך למחירי העגבניות שנסקו פלאים מראש השנה שעבר לראש השנה הזה. גם מחירי מזון בסיסיים אחרים כמו שמן זית (כ-40 אחוזים יותר), מוצרי עוף טרי (35 אחוזים), בשר (10 אחוזים), דגים קפואים (8 אחוזים), ירקות טריים (20 אחוזים יותר), תבלינים (עלייה של 8 אחוזים) והשימורים (עלייה של 11 אחוזים), עלו. הכל מתייקר, מה שמשאיר את הצרכן הישראלי עם הוצאות אדירות לחג הזה.

הרשתות טוענות שהספקים מעלים מחירים, שהייבוא מטורקיה נפסק, שיש עלייה גם בהוצאות האחזקה – אלה תמיד שימשו כתירוץ השכיח ביותר. ועדיין, ניכרים פערים גבוהים מדי בין הרשתות, אז מתברר שזה לחלוטין אפשרי לגבות פחות.

הרשתות מאשימות את כולם בעליות המחירים ועדיין, ניכרים פערים גבוהים מדי ביניהן. אז מתברר שזה לחלוטין אפשרי להוריד מחירים

מהבדיקה שערכנו בשיתוף המועצה לחקר הקמעונאות עולה נתון מעניין מאוד. אם נבדוק את כל סל המוצרים שהרכבנו לפני החג, כזה שכולל בתוכו מוצרי בסיס לאפייה, פירות וירקות, אלכוהול ויין, מוצרי חלב וגבינות, משקאות קלים, מוצרי בשר, עוף ודגים, וכן סל מוצרי ניקיון – נגלה כי רמי לוי היא הרשת הזולה ביותר. אבל, וזה אבל גדול, אם נחלק את הקניות שלנו בין כמה רשתות, נגלה כי בכל קטגוריה הסל הזול ביותר הוא בכלל ברשת אחרת.

המסקנה העיקרית מהבדיקה הזו היא אחת: אנחנו לא חייבים להיות קהל שבוי. הרשתות מציעות לנו שקיפות מלאה, ואנו יכולים לתכנן את הקניות שלנו בהתאם. על פי הנתונים, אנו מבקרים במרכולים לפחות שלוש פעמים לפני ערב החג, ולכן ניתן לחסוך לא מעט אחוזים בפיצול הקניות ובהכנת רשימת קניות חכמה.