הפרצה שמאפשרת לחרדים לקבל משכנתאות יותר בקלות
ביום שלישי געשו הרוחות האינטרנטיות בעקבות סדרה של פוסטים של נאור נרקיס, מתמודד למועצת עיריית תל אביב, שהבטיח חשיפת ענק על הסכמים שבשתיקה להלבנת הון בחברה החרדית. הפער בין ההבטחות למציאות היה עצום, ובכל זאת שווה התייחסות.
מה קרה באמת? נרקיס הציג מסמך של בנק מזרחי טפחות, שבו מכיר הבנק בהכנסות של חרדים שמגיעות ממוזמן ומקצבאות שאינן מדווחות בהכרח למס הכנסה. כך גם מי שלא מציג תלושי שכר זכאי למשכנתא. במקום תלוש משכורת, הבנק מסתפק בהצהרת הכנסה מכולל, שעליה חתום רב או דיין. בנוסף, הוא פרסם הקלטה של שיחה לכאורה עם יועץ משכנתאות שמעודד צעיר חרדי ללכת ולסדר לעצמו קצבה מכולל כדי לקבל משכנתא.
אתמול (ה') כבר הגישו שני בעלי מניות בבנק בקשה לגילוי מסמכים בטענה שהבנק מאפשר לנוטלי המשכנתאות לעבור עבירות של הלבנת הון. אלא שבפועל מדובר דווקא בהסדר ידוע ומקובל, שמתייחס לתנאים במגזר החרדי בלי שיש סיכון לבנק. לא הוצגו ראיות להכשרה מודעת של כסף שחור על ידי גמ"חים או כוללים. העובדה שמדובר המוסדות עם פיקוח דליל, ושיש מידה גדולה מדי של אמון באישורים, היא עדיין לא הוכחה להלבנת הון.
יש כאן שלושה סיפורים, בעצם. החשוב מביניהם הוא הדיון המחודש בפער בשוק המשכנתאות בין הציבור החרדי לבין הציבור הכללי. בעוד שהבנק מתאמץ ומוצא פתרונות למגזר החרדי, במגזרים אחרים הוא פחות משקיע. נסו להיות עצמאיים ולקבל משכנתא ותגלו כמה מסמכים ואישורים תצטרכו להביא וכמה הבנק סומך עליכם. גרוע מזה, נסו להיות ערבים, ותגלו כמה מעט האמון של הבנק, וכמעט מועט העניין שלו בלסייע לכם.
מה שמביא אותנו לסיפור השני, שהוא תקשורתי יותר. במובן מסוים, אפשר לראות בו תשובה לשאלה: "למה עדיין צריך עיתונאים?". נרקיס, עם הרבה התלהבות ויכולת להדליק את עוקביו האינטרנטיים, הבטיח הרים וגבעות, כולל בכירים שיחשפו את השיטה הרקובה. מה שעמד במוקד ההודעות שלו לא הייתה מדיניות המשכנתאות של בנק כזה או אחר, אלא טענה שחרדים מלבינים הון דרך האישורים הללו. רק דבר אחד הוא לא סיפק: ראיות. עבור מי שמצייץ, "כולם יודעים שיש הרבה הון שחור במגזר החרדי", זו הוכחה מספקת. עיתונאים צריכים לעמוד בסטנדרט אחר. כלי תקשורת רבים, שלא מתאמים ביניהם עמדות, חיכו להוכחת הזהב. זו לא הגיעה. נרקיס התלונן על הסיקור החסר (וחגג את הכותרות שקיבל, כמובן), אבל בפועל הסיקור היה, בצדק, מתון מאוד.
הדיונים על ההון השחור בחברה החרדית, ועל ההון השחור במדינה בכלל, ארוכים כאורך הגלות. האם יש הון שחור אצל חרדים? כן. האם יש גוף שיודע כמה הון כזה ישנו? התשובה שלילית.
הסיפור השלישי הוא המהירות שבה עוקביו של נרקיס ואנשים נוספים מיהרו להאמין להצהרות הגדולות שלו. זה מעיד בעיקר על התקופה. בזמן שבו מפלגות חרדיות שותפות לניסיון לסרס את הדמוקרטיה כדי להעביר חוקים שייטיבו עם קהל מצביעיהן, כשכספים קואליציוניים אמורים לזרום בלי הכרה אל מוסדות חרדים לא מפוקחים כשציבורים אחרים נשארים מאחור (היי, ערבים), קל להאמין בדברים הגרועים ביותר. אלא שהעובדה שמשהו נשמע נכון, לא הופכת אותו לכזה.
אבל כאן לא מסתיים הסיפור. לאחר פרסום הטור, נאור נרקיס ביקש להגיב את הדברים הבאים:
תגובת ישראל נאורה: ״כל משפחה חרדית זכאית להגדיל את ההכנסה המשפחתית שלה באמצעות חתימת דיין, ומלגת כוילל, דבר שאושר על ידי בנק מזרחי-טפחות, וסוקר בהרחבה בכל כלי התקשורת המרכזיים. ראוי היה לציין בגילוי נאות שבנק זה הוא בעל עניין בערוץ 12. בנוסף, הכתבה מתעלמת מכלל ההתייחסויות של עיתונאים רציניים מדה מרקר, גלובס, כלכליסט, כאן 11 ורשת 13, ויתהה הקורא הנאור מדוע".
חשוב לדייק במקרה הזה בעובדות, גם בתגובות.
כל כלי תקשורת רציני דיווח על הטענות של נרקיס, אבל כולם חזרו והדגישו שהוא לא סיפק הוכחות. גם אנחנו, אגב, היינו שמחים להיות אלה שמפרסמים סיפור גדול כזה. רק שנרקיס כתב שיש לו המון הוכחות על היקף התופעה, מספרים ועוד ועוד, אך אף אחת מהם לא הוצגה - לא בפלטפורמות שם הוא מפרסם ללא הגבלה ולא בכלי התקשורת.
נכון, הבעלים של מניות הרוב של קשת הוא גם הבעלים של בנק המזרחי. אלא שזו לא הסיבה שהתעלמנו מהרעש שיצר נרקיס. העובדות הן שלאורך שנותינו כעיתונאים ביקרנו את הבנק כשהיה לנו משהו פשוט: פרטים והוכחות. לא פוסטים שמבטיחים ראיות, אבל לא מקיימים.
ואגב הבנק, אישית איננו חושבים שבנק זה או אחר הוא הסיפור כאן. זה הרבה יותר גדול מזה. אם המדינה אישרה ביודעין גלגול של כסף שחור במיליונים - זו פרשה מטורפת. אבל שוב - אנחנו צריכים הוכחות.
תארו לכם שהיינו מפרסמים כותרת כזו: "אתם לא מאמינים, מחר סוף העולם מגיע בוודאות, ויש לנו המון הוכחות", ובפועל היינו מציגים טופס היערכות למצב חירום של פיקוד העורף, הקוראים, ונרקיס בתוכם, היו צוחקים לנו בפרצוף.
אבל אנחנו לא צוחקים. אנחנו מאוד נשמח לחשוף את הפרשה במלואה ולהציג את כל העדויות. הדלת פתוחה, ומאוד נשמח לגלות את מקורות המידע.
כעיתונאים צר לנו, אבל אנחנו לא יכולים לשתף פעולה על סמך טענה מקרית של אדם, מכובד ככל שיהיה.
מה בדיוק קורה בשוק הביטוח ואיך אנחנו ניפגע מזה
רשות שוק ההון דרשה השבוע לקצץ בתגמול למבוטחים הסיעודיים. בצעד חריג, ביקשה הרשות לבצע קיצוץ של 600 שקלים מכל קצבה, מ-6,100 שקלים ל-5,500 שקלים, מתוך כוונה לייצב את הקרנות שהקימו קופות החולים לתשלום למבוטחים, אשר נמצאות על סף קריסה. עוד נקבע כי תקופת ההמתנה בפוליסה תוארך מחודשיים לחצי שנה, כלומר רק מבוטחים שתקופת הזכאות שלהם לתגמולים נמשכת יותר מחצי שנה יהיו זכאים להם.
הביטוח הסיעודי הוא ביטוח שמעניקות קופות החולים, שנועד להעניק למבוטחים רשת ביטחון כלכלית בעת צרה. הוא מבטיח שלא ניאלץ לשאת בנטל הכלכלי לבדנו, או להפיל אותו על בני משפחה, אם נגיע למצב סיעודי (חוסר יכולת לתפקד לבד). עלות הטיפול באדם סיעודי, שנועד לסייע לו בביצוע כל אותן פעולות יומיומיות שהוא אינו מסוגל לבצע בכוחות עצמו, מוערך בין 11 אלף שקל בחודש לטיפול בבית ועד 20 אלף שקל בחודש כשמדובר באשפוז במוסד סיעודי. כיום, המימון שמעניקה המדינה לטיפול באדם סיעודי רחוק מלהיות מספק, ולכן רבים משלמים כסף כל חודש לביטוח שיבטיח כי בעתיד הדבי תסייע להם ולבני משפחתם במימון הטיפול בהם.
ברשות שוק ההון ניסו להרגיע את הרוחות, והסבירו שלמרות הפחתה בתגמולי הביטוח החודשיים, הסכום החדש שמשולם על ידי פוליסת הסיעוד בקופת החולים בנוסף לגמלת סיעוד המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי לאזרחים הזכאים לכך, עדיין מגיע ל-11 אלף שקל. זה אמור לכסות את עלות הטיפול.
נכון לעכשיו הקיצוץ לא אמור לפגוע במי שכבר יש לו ביטוח סיעודי דרך קופות החולים. מי שייפגע הם רק מצטרפים חדשים וגם זה מרגע שהתקנה תיכנס לתוקף. מצד שני- ברגע שייאזל הכסף בקופות - הן לא יוכלו לשלם בכל מקרה. הבעיה היא שלא ניתן לרכוש כיום ביטוח סיעודי פרטי בחברות הביטוח.
בפועל, למרות צפירות ההרגעה, בסופו של דבר אם הכסף בקרנות ייגמר- כולנו ניפגע.
בכל מקרה מי שמנסה לעצור בינתיים את התהליך הוא משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, שהורה לקופות החולים שלא לפעול על פי הוראת רשות שוק ההון. כעת קופות החולים עומדות בין הפטיש לסדן ולא יודעות למי הן אמורות להקשיב.
סמוטריץ' גזען או שסתם טיפס על עץ גבוה מדי?
נתחיל בספוילר: זה ייגמר בהצעת חוק להגבלת זכות ההצבעה של אזרחים ערבים. אולי יימחקו רשימות ערביות (כולן "תומכות טרור", לפי שר האוצר), אולי יותקנו מצלמות שירתיעו מצביעים ערבים מהגעה לקלפי (תוך כדי גלגולי עיניים צדקניים של ח"כים מעוצמה יהודית) ואולי פשוט יוחלט שרק יהודים כשרים על פי הרבנות יכולים להצביע. אלה הצעות מופרכות, בלתי נסבלות, אבל הן בדרך. יכול להיות שהן לא יאושרו בסיבוב הראשון, אבל זו תהיה רק יריית הפתיחה לנורמליזציה של מה שלא אמור להיות נורמלי. המהפכה המשפטית שנתניהו מקדם ביחד עם לוין ורוטמן נועדה גם לזה.
הגזמה? היסטריה מיותרת? חרדתיות? אולי. מנגד, הסירוב של בצלאל סמוטריץ' השבוע להעביר מענקי איזון לרשויות המקומיות הערביות הוכיח שהכל אפשרי. ייתכן, כפי שטוענים גורמים פוליטיים, ששר האוצר הוא אדם פרגמטי הרבה יותר בחדרים סגורים. ייתכן והוא אפילו מקבל את ההנחה הפשוטה שערבים הם פשוט בני אדם, ועדיף שילמדו באוניברסיטה ויהיו להם תנאי חיים בסיסיים כדי שישתלבו בחברה. כל עוד זה לא מתבטא בשטח אין לזה משמעות. מה שהיה בלתי נתפס בעבר, הולך והופך לנורמה.
מה יש? המשך המשחק "מי שונא יותר ערבים", שמלכד את הימין יותר מכל דבר אחר. בן גביר אוסר על ח"כ לבקר עצור (בעודו מהלל אנשים שעלולים לעמוד לדין באשמת הרג או אפילו רצח)? סמוטריץ' משיב בשלילת כסף של אחד המגזרים החלשים בישראל. רק אחר כך נשלפים התירוצים: פשיעה, עקיפת סמכות של השר ועוד ועוד. מביך במיוחד היה לשמוע את נימוקיו של השר יצחק וסרלאוף שמתקומם על "מנגנונים שמעבירים כסף למקורבים" בניסיון לתמוך בסמוטריץ'. זאת, כמובן, בניגוד לכספים הצודקים שעוברים למשרדים מומצאים של חברי הציונות הדתית. וסרלאוף, חבר במפלגה הקיצונית ביותר שהייתה שותפה בממשלה אי פעם, ניסה בראיונות להתגונן מפני האשמות בגזענות. שוב ושוב חזרו המילים: "אני נותן להם", "אני עוזר להם", "הם מקבלים ממני". כי כך רוצה השר את הערבים שלו: סמוכים על שולחנו, מייחלים לתמיכתו, מושפלים מולו. לא סתם אזרחים. החזון של קהלת מתגשם.
אולי באמת מדובר באיזה ספין שמיועד להתמודד עם דעיכה בסקרים. פחות משנה אחרי הבחירות, מצב הסקרים חשוב מאוד, כידוע. כך או כך, זה מעיד רעות על מי שתמיד תמיד בוחר בדרך הגזענית והקיצונית, וכך מכשיר בציבור נורמה חדשה-ישנה של אפליה ממוסדת, קיצונית מכל האפליות שקדמו לה.
אלא שהפעם שר האוצר הלך רחוק מדי. כמה רחוק? אפילו השר משה ארבל מש"ס ושרי הליכוד, שלא היססו בעבר להצהיר על "מיליארדים לתנועה האיסלמית" ושאר הבלים, קפצו והתנגדו למהלך. גם הם מבינים את הסכנות של דרדור מוחלט של החברה הערבית. השאלה אם הם גם יבינו את הסכנה שבשאר המהלכים הגדולים של הממשלה.
לתשומת לב השרה להפרדת רחצות לילות במעיינות
החל ממחר ועד אמצע שבוע הבא נסבול שוב מגל חום קיצוני, וזאת לאחר גלי החום שעברנו ביולי האחרון. המידע הזה לא משפיע רק על התכנונים שלכם לסוף השבוע או על חשבון החשמל שלכם, אלא גם צפוי להשפיע הרבה אחרי זה- במחירי הפירות והירקות שלכם.
מבדיקה שערכנו השבוע עולה כי חלק מהחקלאים כבר מודים שהחום גרם לנזקים משמעותיים ליבולי הקיץ.
"כל גל חום כזה מביא לכך שחלק מהיבולים נרקב בשטח, והחקלאי נדרש להשקיה מרובה, שזה תשלום גבוה על מים. גם הפחת של החקלאי יגדל ויהיו לו עלויות נוספות על השקיה. בנוסף, בחום קיצוני מעבירים את הירקות והפירות להובלה בקירור לחנויות – זו הובלה יקרה יותר, שגם היא תתבטא בעליית מחירים".
מנגד יש חקלאים שמסבירים כי רוב סוגי הפירות למשל כבר נקטפו, וההתייקרות שצפויה לנו בחודשיים הקרובים היא דווקא בגלל סיבה אחרת: "חגי ישראל (חגי תשרי ופסח) חלים בדיוק בעונות המעבר מזני קיץ לחורף ולהיפך. בעת התחלופה יש פחות יבול, ולכן המחירים יקרים יותר".
ככלל, מדענים חוששים שהחרפתו של משבר האקלים תוביל בעתיד למחסור חמור במזון. כמות גלי החום החריגים צפויה להיות מוכפלת פי 12 עד 2040. בשנים שעברו גלי החום גרמו לפגיעה קשה בחקלאות: ב-2018 השמיד החום כמחצית מתבואת אירופה, ובשנה שעברה חקלאים בבריטניה צפו בפירות והירקות שלהם מתים מהחום בטרם הספיקו לקטוף אותם. אולי זה מה שצריך להעסיק את השרה להפרדת רחצות לילה במעיינות. אהה סליחה, השרה לאיכות הסביבה עידית סילמן.
למה אתם לא רוצים לחסוך בחשבון החשמל?
בעקבות הרפורמה ב- 2018, לניהול משק החשמל, הצטרפו כבר 4 חברות שמציעות חשמל במחיר מוזל: פזגז, אלקטרה פאוור (סופר גז), אמישראגז, וסלקום. אלו ינטרו את השעות בהם אתם משתמשים בהכי הרבה חשמל ויבנו לכם תוכנית הטבות שתוזיל לכם עלויות דווקא בשעות העומס.
מבחינת הלקוח (אנחנו) השינוי בספק לא משפיע בכלום. אנחנו עדיין נקבל חשמל הביתה דרך התשתית של חברת החשמל, פשוט נשלם את החשבונית בסוף החודש לחברה בה בחרנו. למרות זאת, הישראלים עדיין לא נוהרים בהמוניהם לעזוב את חברת החשמל, ורק 12 אלף לקוחות עברו לספקיות החיצוניות.
הסיבה היא גם לוגיסטית וגם כלכלית. כדי לעבור לספקית אחרת, לא מספיק להרים טלפון ולהודיע שרוצים להתחבר. צריך להתקין מונה חכם, שלא קיים ברוב הבתים כיום. ההתקנה היא מאוד פשוטה: מרימים טלפון לחברת החשמל ומבקשים להתקין מונה חכם שעלותו 260 שקלים. (אגב, גם אם תבחרו להישאר בסוף בחברת החשמל, למונה חכם יתרונות רבים כפי שהסברנו כאן). מה שצריך לקחת בחשבון זה שההתקנה לוקחת בין חודשיים לארבעה חודשים.
סיבה נוספת היא כלכלית: המעבר לספקית אחרת אמורה לחסוך נכון להיום כ-8 אחוזים מסך החשבון בשנה. לא מציאה גדולה. הדבר הזה אמור להשתנות בתחילת ינואר 2024, כשתוסר ההגבלה שחלה על הספקים לרכוש את החשמל מחברת חשמל בלבד, והספקים יוכלו לרכוש חשמל מכל היצרנים הפרטיים, גם בתעריף זול מזה של חברת החשמל, כולל חשמל סולארי זול. אז יוכלו הספקיות להציע חבילות הרבה יותר אטרקטיביות – חשמל זול במיוחד בשעות הצהריים מחברת חשמל סולארי, להוסיף מתקן אגירת חשמל לשעות הערב, טריפלים ויותר של חברות שיציעו גם חשמל, גם אנרגיה ירוקה, גם סלולר וגם טלוויזיה, או גז.
ולכן כדאי שכבר עכשיו תרימו טלפון לחברת החשמל ותבקשו להתקין מונה חכם, כדי להיות ערוכים לחסוך כסף, באחד החשבונות הכי כבדים שקיימים היום בהוצאה החודשית.