מה יותר טוב? תקינה ישראלית או אירופאית?
מאז הכניסה של רפורמת מוצרי החשמל לתוקף בספטמבר שעבר, לא השתנה הרבה. משרד האנרגיה איפשר, לבקשת היבואנים, תקופת ביניים שבה ייבאו במקביל מוצרי חשמל לא רק על פי הרגולציה האירופית אלא גם זו הישראלית, על מנת שלא לשנות את כללי המשחק ברגע אחד.
הרפורמה נועדה לסיים את הכפל ברגולציה של יבוא מוצרי החשמל (ישראלית ואירופית) על מנת לקדם את המשק הישראלי לצריכת אנרגיה יעילה יותר. הרגולציה האירופית תהפוך לרגולציה הבלעדית לייבוא מכשירי החשמל לישראל.
המטרה היא להביא להוזלת עלות ייבוא מכשירי חשמל, הגברת התחרות במשק והקלה על ייבוא מקביל של מכשירים. בנוסף, בזכות הרפורמה צפויים להגיע לישראל מכשירי חשמל עם רמת נצילות אנרגטית גבוהה יותר, דבר שיביא לצמצום צריכת החשמל של משקי הבית, הקלה ביוקר המחייה והפחתת הזיהום והפליטות.
מה שאתם הולכים לראות מיום ראשון בחנויות הן מדבקות כפולות של מוצרים שמאושרים גם לפי התקינה הישראלית וגם לפי התקינה האירופאית. זה לא אומר שיש תקינה יותר טובה. פשוט לפי המהלך החדש כל המוצרים חייבים לשאת את תו התקינה האירופאית שיאשר שאכן המוצרים נבדקו והם מאושרים, אך יש מוצרים שאושרו גם לפי תקינה ישראלית שבוטלה (בדיקות כפולות על מוצרים שכבר נבדקו ואושרו - מה שגרר עיכובים וייקור מוצרים), והמדבקה פשוט נשארה.
מי ראה את ניר ברקת?
הודעת ייקור המוצרים של חברת דיפלומט בשיעור מטורף של 25 אחוזים תפסה את שר הכלכלה ניר ברקת בביקור במרוקו.
בזה אחר זה העלו תנובה, טרה ושטראוס את מוצרי החלב המפוקחים לצד אלו הלא מפוקחים, בגלל משבר המחלבות שסיקרנו בשבוע שעבר, ושסמוטריץ' מתקשה לפתור לשביעות רצון כולם.
אבל המכה הניצחת באמת היתה כאמור של חברת דיפלומט. באותו ערב נודע כי בימים האחרונים שלחה בקשות להעלאות מחירים לחלק מרשתות השיווק, בהן ביקשה לייקר בשיעור של עד 25% את מוצרי היינז, פרינגלס, מילקה ואוראו. בנוסף, היא ביקשה לייקר בשיעור של 7% את המזון לתינוקות נוטרילון שאותו היא מפיצה.
בחברה הסבירו כי הם סופגים עליות מחירים מאז השנה שעברה וכי יצליחו לא לייקר חלק מהמוצרים, אבל בענף המזון הופתעו מגובה עליית המחירים שמבקשת דיפלומט לבצע.
שר הכלכלה התייחס לעליית המחירים שביצעו המחלבות - ואמר כי זה נראה כמו מהלך מתואם מראש, הוא ביקש מרשות התחרות לבדוק איך קורה ששלוש המחלבות הגדולות מפרסמות באותו יום את אותה ההודעה על העלאת המחירים.
במקביל, הוא הנחה את מנכ״ל משרדו להציג לו בהקדם הצעת חוק ממשלתית לפירוק המונופולים והקרטלים בתחום המזון בישראל, הבטחה שאנחנו שומעים ממנו כבר מיום שבו נכנס לתפקיד.
כששאלנו אותו מדוע אינו מתערב ועוצר את עליות המחירים, השיב דוברו כי יש דברים אשר לא בסמכותו כי אם בסמכות משרד האוצר. דהיינו, סמוטריץ'.
לנו זכור כי בסיבוב הקודם שדיפלומט וחברותיה ניסו לעלות מחירים - שר האוצר דאז ליבמן יחד עם שרת הכלכלה ברביבאי נסגרו איתם ימים שלמים בחדר בניסיון לבלום את העלייה.
ואנחנו לפחות מצפים שיהיו פחות הנחיות ויותר מעשים, כי נראה שאנחנו הולכים לקראת גל התייקרויות, שלאיש בממשלה לא דחוף לעצור.
פיקוח מחירים הוא טעם החיים
מהלך מוזר במיוחד של משרד הכלכלה השבוע היה האיום להכניס את הקולה לפיקוח. כבר נכתבו במדור הזה כמה פעמים מילות אהדה לא מסויגות מפיקוח על מחירים, אבל גם אנחנו לא תיארנו לעצמנו על מה בדיוק יבחרו בממשלה לפקח.
לפני שנמשיך, ראוי לעשות גילוי נאות מורחב. משפחת ורטהיים, הבעלים של החברה המרכזית למשקאות קלים, היא גם בעלת המניות המרכזית בקשת, בעלת האתר אותו אתם קוראים. מותר וחשוב לקרוא את מה שנכתב כאן על הנושא בביקורתיות.
ובכל זאת, קשה לחשוב על מהלך טיפשי יותר. ראשית, בגלל הגוף המאיים. ניר ברקת, בין יתר מעלותיו, אוהב לעבוד באופן צמוד עם פורום קהלת, שנציגיו הם אדריכלי המהפכה המשפטית. בניגוד להצהרות הפומפוזיות נגד בעלי הון שנשמעו במהלך השבוע האחרון, בקהלת דווקא אוהבים טייקונים, ונזעקים כדי לשמר את זכויות היתר שלהם. פיקוח על מחירים, כל פיקוח, הוא בעיניהם צעד פסול ומגונה.
אז איך קרה ששר שתומך בשוק חופשי מבקש לפתע להגביל מוצרים של חברה במשק, רגע אחרי שהממשלה שלו ביטלה מס שפגע במכירות של אותה חברה? התשובה טמונה כנראה במהלך המרכזי יותר של הממשלה, ובתוצאותיו ההרסניות. המהפכה המשפטית עוררה על הממשלה את זעם הציבור, בצדק גמור. אלא שלא רק הצעדים האנטי דמוקרטיים של יריב לוין ובנימין נתניהו עוררו את כעסם של מתנגדי הממשלה וגם של רבים שתמכו בה בתחילת הדרך. היה זה בעיקר חוסר העניין הבולט שלהם בכל שאר תחומי החיים שנוגעים לאזרחי המדינה. רק עכשיו, חצי שנה תמימה לאחר הבחירות, הבינו בממשלה את הבעיה ואת הפגיעה האנושה שהם עלולים לספוג. מה עושים? מעמידים פנים שיש תכניות לטיפול ביוקר המחיה ומנסים להסית את האש אל בעלי ההון. זה אמין כמו "התכנית הזו תחזק את הדמוקרטיה".
בנוסף, גם מטרות צריך לדעת לבחור. טונה, קוטג' וחלב הפכו לסמל יוקר המחיה כי הם מוצרי בסיס במידה כזו או אחרת בתפריט הישראלי. קולה, עם כל הכבוד, אינה כזו. לא ברור לה הציבור החרדי הזדעק כל כך על המס שהוטל עליה ועל משקאות ממותקים אחרים, ולא ברור מי חשב שבאמת מדובר במוצר יסוד. אולי מדובר במזימה סודית של רופאים שמטפלים בסוכרת.
מי באמת זכאי לחינוך חינם
בשבוע האחרון כל כלי התקשורת בישראל התגייסו כדי להסביר את עניין התוכנית לגיל הרך 0-3. התגייסו ולא הצליחו שכן מדובר בתוכנית מסובכת של "אם" ו"כאשר" כל כך פתלתלה, שאפילו כתבי הכלכלה בכירים התקשו להסביר אותה.
קחו למשל את ההדגמה המצוינת של קרן מרציאנו במהדורה המרכזית השבוע. מרציאנו הדגימה כמה צריך להרוויח אב משפחת ישראלי המונה אותו, בת זוגו ילד בן שנתיים וילדה בת שש. בחישוב יצא כי על מנת להנות מהטבת נקודות הזכות שמציע ראש הממשלה, עליו להרוויח יותר מ- 14,530 שקלים, וכדי להנות מהטבה חלקית, לפחות 12,180.
אבל, וזה אבל גדול, מרציאנו הציגה דוגמא ספציפית למשפחה ספציפית. אם למשפחת ישראלי היו מספר ילדים שונה, או בגילים שונים, או שמא ההורים היו גרושים - כל התמונה הייתה משתנה.
בנוסף, אסור לשכוח שמההנחה המתוכננת על המעונות ייהנו רק הורים שהצליחו להכניס את ילדיהם למעונות המפוקחים, המונים רק חמישית מהביקוש בארץ. גם אז אין הנחה אוטומטית וכל אחד יקבל הנחה לפי כושר השתכרות כמו שהיה מקובל עד עכשיו ולא מעבר (תמ"ת).
בסיכומו של יום, הבשורה היא שרק חלק קטן מההורים אם בכלל יצליח להנות מהטבות התוכנית, כי בניגוד לבתי הספר, שם החינוך מוגדר חינם לא משנה כמה אתה מרוויח - בתוכנית הספציפית הזו יש רק הנחות שמותנות בהררי "אם וכאשר".
אהה כן, וזה עוד לפני שדיברנו על הנתון המדהים הבא: אין שום תקציב מתוכנן או מאושר שהוזכר בתקציב המדינה של 2023-2024.
ככה ביננו, שתדעו.
לחם קודש
תארו לעצמכם מצב שבו חברה במשק הייתה מוחרמת בגלל שבראשה עומד חרדי. את זעקות השבר של נציגיו הפוליטיים של הציבור החרדי אפשר היה לשמוע עד חוף הים של תל אביב. גם אחרים היו מצטרפים. בכיוון השני, לעומת זאת, זה עובד אחרת. עמר בר-לב הפגין בעד גיוס חרדים, ואף רמז שחוק הגיוס הוא מתנה מנתניהו תמורת התמיכה במהפכה המשפטית. התגובה החרדית? תביעה לחרם על מאפיית אנג'ל, שמעסיקה את בר-לב כיו"ר דירקטוריון. התירוץ: ההפגנה נערכה מול מקבל ההחלטות האמיתי, מנהיג הציבור החרדי הרב אדלשטיין, ולא מול בית של מישהו אחר. אין כאן כוונה לזלזל בחשיבותו של הרב אדלשטיין לחרדים. אלא שמתגנבת התחושה שאם זה לא היה כבודו של "גדול הדור", כבר היה נמצא הסבר אחר למתקפה.
הגדיל לעשות ח"כ גפני, שקשר באופן תמוה את העובדה שבר-לב הפגין מול ביתו של הרב אדלשטיין לכשרות של מאפיית אנג'ל. אפשר רק לקוות שבעניינים שעוברים דרכו בוועדת הכספים הוא מפגין חשיבה לוגית בריאה יותר.
הסערה, נכון לכתיבת שורות אלה, מתחוללת בעיקר ברשתות החברתיות. שם החלה תופעה מעניינת של ניפוח הקריאות לחרם לכלל איום עולמי על שלומה של תעשיית הלחם. ראשית, לא ברור עד כמה תלויה מאפיית אנג'ל בשוק החרדי. על פי ההערכות, מדובר בציבור שקונה בעיקר את המוצרים שהרווחיות שלהם נמוכה למדי. לא סביר, כמובן, שמאפיית אנג'ל תוותר על ההכנסה הזו. אבל מעט פרופורציות לא יזיקו.
מוזרה מכולן הייתה ההצהרה שישיבת מיר בירושלים, טוענת לכתר הישיבה הגדולה בעולם, הודיעה שתפסיק לצרוך את מוצרי המאפייה. הצריכה היומית של המאפייה, טענות כמה צייצנים חרדים בנוסח אחיד באופן חשוד, גדולה יותר מהצריכה השבועית של לחם בתל אביב. ראשית, מוזר לגלות שיש מי שהתמחה בשוק הלחם עד כדי כך שהוא יודע מיד מה היא צריכת הלחם של תל אביב כולה. האם זה כולל מאפיות בוטיק? ומה עם הפיתות בפלאפליות? זה נחשב? בכל מקרה, יש כאן בעיה מתמטית – בישיבה לומדים בין 7,000 ל-8,000 תלמידים. בתל אביב יש 468 אלף תושבים.
מיד החלה מתקפה נגדית, לפיה בישיבת מיר כלל לא קונים לחם ממאפיית אנג'ל, אלא ממאפייה מתחרה. כיוון שבאנג'ל החליטו לא להגיב, הרמנו טלפון למאפייה המתחרה, כדי להבין מי קונה ומאיפה. שם לא התלהבו להיכנס לנושא. "אני מתעסק בלחם, לא בפוליטיקה", אמר נציג המאפייה. ובכל זאת, גם הוא התקשה לזכור אם המאפייה אכן מוכרת לישיבה או לא. לבסוף דווקא הכריע נגד, אבל בעיקר בגלל הפרסומים ברשת.
כך שככל הנראה מדובר בעסק לא רע בכלל, ובכל זאת רק עוד פלח שוק. כזה שמתעלם לגמרי מנושאים אקוטיים לקיום הישראלי, אבל נעמד על הרגליים האחוריות כשזה מגיע לדעות מנוגדות לשלו. או לקנייה של כלים חד פעמיים.
עוד משהו קטן
מישהו חגג את האחד במאי? מחזיקים אצבעות שיהיה מה לחגוג גם בשנה הבאה.