חיסכון של 10 שקלים למשפחה בחודש? רק אל תתפרעו!
ראש הממשלה הודיע על קיצוץ בהתייקרות מחירי המים והחשמל ב-70% בממוצע. בנוסף על כך, מחירי הארנונה יוקפאו למשך שנה. סך כל החיסכון החודשי למשפחה ממוצעת: ארנונה - בערך 6 שקלים, דלק - בערך 10 שקלים, חשמל - בערך 20 שקלים בחודש, ומים - בערך 1.5 שקלים בחודש.
באופוזיציה מהרו כמובן ללגלג. השר לשעבר זאב אלקין, חבר המחנה הממלכתי, טען: "זו בדיחה. לנתניהו הייתה הבטחת בחירות - לבטל לחלוטין את כל עליות המחירים בחשמל ובמים. כשמתעמקים במה שהוצג שם, מה קיבלנו? בחשמל יחסכו 15% רק מההעלאה שהייתה. המשמעות של זה - חמישה שקלים לחודש, תוספת 'מאוד משמעותית' לתקציב אזרחי המדינה. אני בטוח שחמישה שקלים לחודש יעזרו להם. מבטיחים בעתיד אולי לנסות ולהגיע לתוספת של 20 שקלים לחודש, שגם זה לא כל העלאת המחירים".
גם מומחים מיהרו למתוח ביקורת: "זאת בכלל לא תוכנית שמורידה את האינפלציה", הבהיר פרופ' רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן. "הם פשוט מגדילים את גירעון הממשלה, וזה רק יכול בטווח היותר ארוך, או הבינוני, להגדיל את האינפלציה. אנחנו למודי ניסיון שבסבסוד ממשלתי לא נלחמים באינפלציה. זה בדיוק ההפך".
הרציונל של התוכנית ברור: חשמל ומים הם מחוללי ההתייקרויות הגדולים ביותר. ברגע שמייקרים אותם - מתייקרים בזה אחר זה המזון, והשירותים שאנחנו מקבלים, כי כולם צורכים את המשאבים הללו ומגלגלים את ההתייקרויות על הצרכן.
הבעיה העיקרית היא שבר ראינו מה קורה כשיש ניסיון לקבוע מחירים על ידי סבסוד ממשלתי, כמו בפעם ש"זרקו" עלינו מהשמים מענק קורונה של 750 שקלים. זה פלסטר שיכול לעשות תחושה טובה בטווח הקצר, אבל החשבון יגיע בהמשך.
אל דאגה, חברים, המסים יורדים
אם הכל כל כך רע, תהה חבר, אז מי כל האנשים האלה שמשלמים מחירים מופקעים על בתי מלון, יושבים במסעדות שמציעות אוכל בינוני במחיר שפעם אפשר היה לקנות בו את כל המסעדה וקונים דירות, למרות הכל? כנראה שהמצב לא כל כך רע.
האשימו את הריבית הנמוכה (שעלתה מאז), את העובדה שהבעלות על דירה תורמת לתחושת העושר, את העובדה שיש מי שהעז לקבל משכורת טובה. אבל ההסבר האהוב עלינו הוא החרדה. הפחד מפני מציאות כאוטית שמובילה אותך לקנות דירה יקרה מדי כי אי אפשר לסמוך על בעל הבית שייתן לך לגור בדירה גם אחרי גיל 70. אחר כך צריך לעבוד ללא הפסקה כדי לשלם על הבית. ואם עבדת ללא הפסקה, מתי יש לך זמן לבשל? לא תצא למסעדה? ואחר כל זה, לא מגיעה לך חופשה מפנקת? חיים רק פעם אחת, לא? לך תדע מתי תיפתח המלחמה הבאה.
אבל אם נעזוב לרגע את הפסיכולוגיה, ישראלים רבים יגלו השנה שהם משלמים פחות מסים. הכל, כמובן, תודות לאותה אינפלציה גבוהה וגרמה לנו להרגיש כמה קשה לחיות במדינה. שוב נוכל לשחק במשחק החביב על כולנו: מה הנטו החדש שלי? האם תרוויחו עוד 84 שקלים בחודש, כמו בעלי השכר הממוצע במשק? או שאולי תגלו שהמשכורת שלכם אמנם נמוכה, אבל יצאה ממדרגת המס בכלל? ואולי אתם מרוויחים 100 אלף שקל בחודש ותגלו כמעט 500 שקלים נוספים בחשבון. בכל מקרה, ביחד עם השקלים הבודדים מהתכנית הכלכלית החדשה. הנה, אתם לא מרגישים רגועים יותר.
מישהו עוד ייקח בעלות על ה"הטבה" הזאת. אבל מדובר במשהו טכני, שמתבצע אוטומטית. שר האוצר יכול היה להיות סוס, וזה עדיין יקרה.
האם זה מה שיפתור לכם את החרדה? סביר להניח שלא. ההטבה הזו לא מספיקה להתמודד עם עליית המחירים בכל תחומי החיים, ועם נטל הריבית שמכביד עם כל מי שלקח משכנתא. אבל היי, תמיד תוכלו להתנחם באיזו מסעדה טובה, פעם בחצי שנה.
גבירותי ורבותי: מהפך
אחרי שנים של מאבק על הפסגה של רשימת "האנשים העשירים ביותר בעולם" גם אילון מאסק וגם ג'ף בזוס מודחים ממנה, ואת מקומם תופס ברנאר ארנו, נשיא LVMH, צרפת, המוכר יותר כבעלים של לואי ויטון, ספורה ואחרים. ארנו הוסיף לשוויו בשנה החולפת כ-38 מיליארד דולר, וזוהי הפעם הראשונה שהוא מדורג במקום הזה.
אחריו ניצב אילון מאסק. לא מפלה גדולה עבור מי שרגיל לריב על הפסגה, אבל עסקת ענק מפוקפקת שביצע השנה, בה הוא רכש את חברת טוויטר (ומאז מתאמץ להרוס אותה) גרמו לו לא רק לסיים במקום השני, אלא לאבד משוויו 79 מיליארד דולר. בשנה שעברה שווי נעמד בכ-219 מיליארד דולרים והשנה "רק" 140.1 מיליארד דולרים.
כניסה מרשימה נוספת שייכת גאוטם אדאני ההודי, שנסק מהמקום ה-11 היישר למקום השלישי. אדני הוא האדם הראשון מאסיה שמגיע למקום כה גבוה בדירוג. פרט לשליטתו בנמל הגדול בהודו, נמל מודרה, הקבוצה של עדני שולטת במגוון שירותים עסקיים, כולל תחנות חשמל סולריות ונכסי נדל"ן, אבל אתם אולי שמעתם עליו כשבאוגוסט השנה פורסם כי רכש את נמל חיפה בישראל.
כמעט כל המיליארדרים השנה ברשימה ספגו מכות ואיבדו מהונם: מי באופן חריג כמו מאסק, וג'ף בזוס, שאיבד מהונו 62 מליארד דולרים לאחר שמניית אמזון חטפה מכה קשה השנה (בזוס יורד למקום החמישי), או לארי פייג' מייסד גוגל ששווי ירד ב-34 מיליארד דולרים.
לצד אלו יש מי שמרוויחים כמו וורן באפט, קרלוס סלים, מרים אדלסון שקפצה ב-10 מקומות מהמקום החמישים למקום הארבעים, אבל בסך הכללי שנה לא טובה עוברת על עשירי העולם, שאולי מצביעה יותר מהכל על המיתון אליו אנחנו נכנסים.
מחירי הדירות יורדים, אתם חייבים להאמין לנו
דוח הכלכלנית הראשית של משרד האוצר סיפק את התחמושת לכל מי שרוצה מאוד להאמין שמחירי הדיור, שהפכו את החיים במדינה למירוץ בלתי נסבל אחרי המשכורת הבאה, בדרך לירידה. לכאורה, מדובר בחדשות טובות. היקף העסקאות נחתך ב-57% בנובמבר 2022 לעומת התקופה המקבילה ב-2021. הציבור יושב על כספו, עוד רגע, ממש עוד רגע, הקבלנים יילחצו ויורידו מחירים והנה, הגענו למנוחה ונחלה: מחירי דירות סבירים.
כל זה נשמע טוב על הנייר, אבל המציאות מעט שונה. ראשית, השוואת המצב בחודשים האחרונים לשנה הקודמת מפספסת את הייחודיות של אותה השנה. המשק היה בעיצומה של ההתאוששות מסגרי הקורונה (אם כי לא מהקורונה עצמה), ואנשים הוציאו. הרבה. למעשה, נובמבר 2021 היה חודש של שיא של כל הזמנים במכירת דירות – 18,200, לא מעט בגלל החשש של משקיעים מעליית מס הרכישה.
זה מאפיין של המשק המקומי, ואולי נעז להגיד העולמי, בשנה האחרונה. סגרי הקורונה, שהיו באמת חסרי תקדים בהיקפם, הובילו לשורה של תופעות חברתיות וכלכליות יוצאות דופן, בלשון המעטה. גם בולמוס הוצאות של אנשים שהצליחו לחסוך במפתיע ורצו לפצות את עצמם על מה שהם תפסו כשנה אבודה, וגם רווחים חסרי תקדים עבור חברות שהיו בצד הנכון של המגיפה. לא, לא רק חברות של תרופות. במקום להתייחס לתקופה הזו כתקופה של מזל גדול, ואז חזרה לשגרה, או חזרה לשגרת חדשה, המשק כולו דמיין משום מה שרגעי השיא האלה צריכים להימשך לנצח.
מה עושים? לא מעט חברות העלו מחירים. בתחום הנדל"ן היה מדובר גם חברות קבלניות, וגם מוכרים פרטיים. כשהקונים עומדים בתור, וגם הדירה הבאה שהם ירצו לקנות התייקרה, מי יכול להאשים אותם. התוצאה הבלתי נסבלת הייתה זינוק של 20% בשנה במחירי הדירות. מכיוון שאחרי כל התפרצות מגיעה תקופת רגיעה, ברור שמספר העסקאות ירד. וכן, גם לריבית של בנק ישראל יש תפקיד. מכאן ועד ההכרזה שאנחנו עומדים בפני ירידה במחירי הדירות, הדרך ארוכה.
אבל יודעים מה? בואו נעמיד פנים שמחירי הדירות אכן יעשו את הבלתי יאומן, ויירדו מעט. חשבון פשוט יגלה לכם שהמחירים לא באמת יחזרו אל הרמת שהם היו בה רק לפני שנה. מישהו באמת מאמין שהמשק הישראלי יכול לעמוד בצניחה של 20% במחירי הדיור בבת אחת? בסופו של דבר, כולנו נשארנו עם שוק דיור שבו משפחה צריכה להוציא את כל חסכונותיה (כולל של כל המשפחה המורחבת) כדי לקנות דירה, ואז להסתכל קדימה אל 30 שנה של תשלומים הולכים ועולים.
מי צריך קיוסק מארצות הברית?
ביום רביעי האחרון נפתחה בקול תרועה רמה חנות הנוחות בניחוח חו"ל: רשת 7Eleven האמריקאית פותחת סניף ראשון בישראל בדיזנגוף סנטר. הסקרנות עשתה את שלה וקונים מילאו את הסניף החדש, ואף את המדרכה שלצדו בשעות הערב. לא ברור אם הייתה זו הציפייה למוצרים ייחודיים כמו הברד, או הניסיון להבין האם באמת מדובר במוצר ייחודי שלא נראה כמוהו בישראל, או בחנות נוחות דומה למוכר, רק עם ניחוח חו"ל.
בישראל מציעה הרשת שורה של מוצרים שאמורים לענות כל הצרכים של הקונים - שילוב של בית קפה על הדרך, קיוסק מורחב ובית מרקחת. המנכ"ל הנרגש הבטיח מחירים אטרקטיביים וחווית קנייה מהפכנית, שכוללת בעיקר שירות עצמי ללא הצורך לחכות למשל לבריסטה שיכין לך את הקפה, אבל הצצה למחירים מגלה שאין כאן ממש מחירים שוברי שוק: קפה בתשעה שקלים, חצי פיצה ב- 20 שקלים, כריכים ב- 30 שקלים ועוד.
בנוסף יש את עניין המזג התרכני הים תיכוני שלא תמיד מובן לרשתות זרות. תשאלו למשל את סטארבקס - רשת בתי הקפה שהיא הצלחה פנומנלית בחו"ל, שלא הצליחה בארץ, או את דנקן דונטס, ובורגר קינג שגם הם ניסו לעשות סיבוב בישראל ונכשלו.
האתגר של 7Eleven הוא לכן כפול: להתאים את המוצרים של הרשת לדרישות הצרכן הישראלי, ולהוריד את רמת המחירים לזו שמקובלת בחו"ל. אם הם יצליחו – אולי ההבטחה של אלקטרה צריכה, הגוף שהביא את הרשת לארץ, " להגדיל את התחרות ולהיות חלק משמעותי בשוק הזה" – תתממש.