מי ישמור על העובדים של שר פיטנס
מי שיסתכל עלינו לא בהכרח ידע, אבל גם אנחנו נהגנו לשמור על כושר. אפילו נהגנו להתאמן במכון ידוע עם סניפים בכל רחבי הארץ, שמשך אליו לא מעט שמות נוצצים, וכמות גדולה יותר של מתאמנים אחרים ששילמו ממיטב כספם כדי לתפוס את שרירי הבטן כמו שצריך.
הכל היה טוב ויפה עד שערב אחד הגיע סמס שהודיע בשורה אחת שהמכון פשט את הרגל. תודה ושלום. מכיוון שבדיוק שילמנו אלפי שקלים על מנוי שנתי, מיהרנו לצלצל לעו"ד שטיפל במקרה כדי לשאול מתי יוחזר לנו הכסף. הפקידה בצידו האחר של הקו השתדלה לא לצחוק: "קודם כל מחזירים כסף לספקים". הספקים, במקרה הזה, הם עובדים. את דמי המנוי מעולם לא קיבלנו בחזרה. גם ה"ספקים" שפגשנו במשך שנים לאחר מכן רמזו שלא ראו שקל. הבעלים של הרשת, שבמשך שנים משך עוד ועוד כסף מקופת העסק, עדיין גר בווילה בשכונה יוקרתית במרכז.
נזכרנו בסיפור הזה השבוע, כשעל ראשי המתאמנים במכון של שר פיטנס (הלא היא שיר סנדה) נפלה הידיעה שהרשת צברה חובות של 24 מיליון שקל. יומיים לאחר מכן כבר הודיעה סנדה/פיטנס שהרשת כולה נסגרת.
בבקשת עיכוב ההליכים של פיטנס מתוארים החובות הגדולים של הרשת. האחריות לכל החובות (שמתחלקים בין שלושה בנקים, חברת אשראי, חברת אשראי חוץ בנקאי, בעלי נכסים, מס הכנסה ועוד) מוטלת על הקורונה. המגיפה אכן פגעה בתחום הכושר באופן משמעותי, אבל קשה להבין איך רשת שדיווחה על 6 מיליון שקל בקופה בשנת 2019, וגם כיום טוענת שיש לה עודף של 4 מיליון שקלים, מצליחה להגיע לחובות של 24 מיליון שקל.
החברות הגדולות יקבלו כסף בחזרה. ישראכרט לא ויתרה השבוע על שקל שפיטנס חייבת לה, מה שהוביל לסגירת הרשת. השאלה נותרת אם לקוחות ששילמו על מנויים שלא שווים היום דבר ועובדות ועובדים יקבלו את כל מה שמגיע להם.
"נמאס לי לממן חרדים שלא מוכנים לצאת לעבוד"
מודעה שפרסם השבוע עו"ד שימי קדוש ברשתות החברתיות, בה הוא קורא לעצמאים להקטין את תשלומי המקדמות למס הכנסה, במטרה להזכיר לממשלה שצריך לספור גם את מי שמשלם מיסים, רצה גררה אחריה לא מעט תגובות.
מספיק היה לראות את התגובות באייטם שפרסמנו כדי להבין את הלך הרוח הכללי: לאנשים נמאס לסחוב על הגב ציבורים שלמים שלא עובדים, והם בעד מהלכים שיזכירו לממשלה מי באמת מחזיק את המדינה.
לאמירה הזו הצטרף אתמול גם יאיר גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר ומהקולות הבולטים במחאה, שהבהיר לחדשות הבוקר כי מה שהחל כמאבק ברפורמה המשפטית התרחב בעיניו למאבק גם ב"מפעל ההתנחלויות וחרדים שלא מוכנים לצאת לעבוד". לדברי חבר הכנסת ממרצ לשעבר, הציבור אומר דבר פשוט: "נמאס לי להילחם, להקיז את דמי ולממן בכספי מפעל התנחלויות שאני לא מסכים איתו, נמאס לי לממן חרדים שלא מוכנים לצאת לעבוד ואני צריך לממן אותם ולהגן עליהם ונמאס לי להגן על מושחתים שחוגגים על הקופה הציבורית. תראי את ראש הממשלה במסע התענוגות ברומא. נמאס לנו, אנחנו פשוט לא מוכנים להמשיך ולשאת בעול הזה".
האם הקרע ימשיך להעמיק? אם לא יגיעו להסכמות כנראה שלא רק הכלכלה והביטחון יפגעו, ומלחמת האחים בפתח.
הכלכלן של קהלת יורד מהגדר
במשך כמעט חודשיים ניסו גורמים שונים ומשונים להבין מה חושב מיכאל שראל על המהפכה המשפטית. הכלכלן הראשי של פורום קהלת, המנוע הרעיוני מאחורי ביטול הפיקוח של הרשות השופטת על הרשות המבצעת, שתק. לא ידע. סירב להגיב גם על השאלה למה הוא מסרב להגיב. דרש התנצלות ממי שטענה שהוא מתנגד בעצם למהפכה המשפטית.
עד שפתאום, אחרי שכלכלן אחרי כלכלן אחרי כלכלן הזהירו מפני המהפכה. אחרי ששתי חברות דירוג אשראי הזהירו מפני ההשלכות, נזכר גם שראל להתעורר. מי שציפה ששראל יירק לבאר ממנה הוא שותה התבדה: הוא מקפיד לציין את "הפגמים במערכת האיזונים והבלמים" ותומך ב"פשרות של קהלת", שכוללות את הוצאת פסקת ההתגברות מהמהפכה המשפטית ועוד שלל הצעות פשרה.
אבל החלק החשוב של דבריו של שראל הוא האזהרות שלו מפני פגיעה קשה בכלכלה אם יעברו החוקים שמגבילים את בתי המשפט והופכים את מינוי השופטים לפוליטי לגמרי. מעבר לפן הכלכלי, מבהיר שראל שהרפורמה תעניק לממשלה כוח בלתי מוגבל. הממשלה, בתורה, תעשה בכוח הזה שימוש כדי להבטיח שאיש לא ייקח ממנה את הכוח הפוליטי. איזה סמולן.
חודשיים לקח לשראל להצהיר את מה שרבים וטובים הבינו מיד. עם זאת, מה ששראל עדיין מסרב להפנים הוא הקו הישיר המחבר בין המדיניות הכלכלית הדורסנית שהוא וחבריו בקהלת מקדמים במשך שנים (ואולי גם קידמו קודם לכן במשרד האוצר), לבין המהפכה המשפטית. הארגון שמעריץ מיליארדרים ומונע בגופו כל התערבות למען האזרחים שנרמסים על ידי בעלי הון בטענות של "חופש" לא מוכן באופן טבעי שאיזו רשות משפטית תכתיב לו איך תתנהל המדינה. הכסף הוא זה שצריך לשלוט. זכויות אדם? זכויות עובדים? סתם מילים שמפריעות לאנשים להרוויח. זו המדיניות ששראל מטיף לה.
נחמד ששראל התעורר עכשיו. אולי בעוד כמה שנים הוא ייזכר לעשות חשבון נפש גם בנושאים אחרים.
הכתבה שהקפיצה את ספאר
בתחילת השבוע נחתם ההסכם הרשמי ורשת שופרסל הודיעה שהיא תהיה אחראית על כניסתה של רשת הסופרמרקטים ההולנדית ספאר לישראל. המהלך צפוי להפוך למאבק "ראש בראש" נגד קארפור, שאותה הביאה לארץ רשת יינות ביתן.
מדובר בשתי רשתות מזון אירופאיות גדולות, שלכל אחת מהן מותג פרטי חזק וזול, שיכול להתחרות במחירים הישראליים. אבל האם הוא באמת יעשה את זה? לא בטוח בכלל.
ערכנו השוואת מחירים על מספר מוצרים בינלאומיים בכדי לבדוק האם באמת כניסתן של שתי ענקיות הולכות לפתוח את השוק ולהוזיל מחירים. לשם השוואה בדקנו את המחירים של שתי הרשתות בארצות המוצא שלהן לעומת מחירי אותם מוצרים ברשתות שמביאות אותם לארץ. המסקנה הייתה שבעוד שקארפור מצטיירת כזולה יותר, ספאר ממש לא.
ונחשו מה לא איחר להגיע? נכון מאוד. טלפון מנציגי ספאר שטוענים שההשוואה להולנד לא נכונה. "בהולנד מדובר בחנויות נוחות בלבד", נאמר לנו. בספאר ביקשו שנשווה את מחירי המוצרים בארץ למחירי רשת ספאר באוסטריה. לא במפתיע, ספאר היא הרשת הזולה ביותר בהשוואה הזאת.
השאלה העיקרית תהיה אלו מוצרים מהמגוון העצום של ספאר הולך להגיע לכאן והאם המחירים יהיו יותר שופרסל או יותר אושר עד. על השאלה הזאת בספאר עדיין לא מכונים לענות.
חגיגת הארנונה נמשכת
לכל מצהלות ההסתדרות נחתם בשבוע שעבר הסכם שכר עם האוצר. על פי ההסכם, העובדים במגזר הציבורי יהיו זכאים לתוספת שכר רוחבית של כ-11 אחוזים. העובדים הזכאים ייהנו מתוספת שכר שקלית אחידה בגובה 500 שקל ומתוספת שכר אחוזית של 6 אחוזים. התוספות יינתנו בפעימות לאורך תקופת ההסכם. בנוסף, יינתן מענק חד פעמי של 6,000 שקל לכלל העובדים במהלך חודש אפריל ולרגל חג פסח.
בין הנהנים מההסכם החדש הם גם עובדי העיריות שיזכו לקבל תוספת שכר, אבל כאן המממנים הישירים יהיו אנחנו, שכן על פי חוק הארנונה, תעריף המס צמוד ב-50 אחוזים לעליית השכר במגזר הציבורי וב-50 אחוזים למדד המחירים לצרכן. זאת אומרת שהארנונה שלנו צפויה לעלות בעוד עשרות שקלים, כדי לממן בין השאר את תוספת השכר הזו.
זה לא חייב להיות ככה, אבל בשביל זה צריך לשנות את הסעיף בחוק שקובע שכל פעם שיש תוספת לשכר הציבורי במשק - הארנונה עולה אוטומטית.
אם כבר שינויים בחוק ההסדרים - הנה שינוי שייטיב עם הציבור ובמיוחד עם בעלי העסקים.