ירושות לפעמים מסתבכות, ולא רק בגלל ריבים בין היורשים. בפסטיבל מספרי סיפורים שיתקיים בחוה"מ סוכות בין 14.10 ועד 22.10, ייערך פאנל של עורכי דין ושופטים בדימוס, אשר יביאו סיפורי ירושות שלכל אחד מהם עלילה עם טוויסט מפתיע. אחת המשתתפות בפאנל, עו''ד איילת שיים מור, מגשרת משפחתית ועוסקת בדיני משפחה וירושה כבר 20 שנים, מביאה שני סיפורי ירושות כאלה.
"בפגרת הקיץ האחרונה, בעיצומה של חופשה, קיבלתי שיחת טלפון מבחור עם מבטא רוסי כבד, שבקושי הצליח לספר שדודה שלו נפטרה ולא הותירה אחריה אף קרוב מדרגה ראשונה, ולכן הוא, האחיין אמור לרשת את הדירה שלה בקריית ביאליק, ביחד עם אחיין נוסף. מכיוון שהדודה לא השאירה צוואה, הדין קובע שהאחיינים הם היורשים החוקיים במקרה הזה. הוא סיפר שפנה אליי בדחיפות, משום שראה שהדירה עומדת למכירה ותמה איך זה יתכן והרי הוא היורש," מספרת עו"ד שיים מור.
עורכת הדין הסבירה לו שככל הנראה דודתו החליטה להוריש את הדירה רק לבן דודו, כנראה במסגרת צוואה, ובכל מקרה היא נמצאת כרגע בחופשה, אבל הבחור התעקש לפגוש אותה עוד באותו יום ולהוכיח לה אחרת. היא הדגישה שאם היא תצטרך לקטוע את חופשתה כדי לפגוש אותו, ויסתבר שהוא "מתבלבל", היא תגבה ממנו שכר טרחה כפול. למרות זאת האיש התעקש להיפגש.
"במשרד פגשתי בחור קשה יום, שהודה בפניי שהוא משתכר מעט, אבל הבטיח לשלם לי שכר טרחה בסך מחצית שווי הדירה שיירש, אם אטפל בתיק בהצלחה," מספרת עו"ד שיים מור. "ביצעתי בדיקות באתר הרשם לענייני צוואות וירושות, ואכן גיליתי שיש צו ירושה על פי דין, ואולם, צו הירושה הוצא רק על שם האחיין הנוסף".
עו"ד שיים מור הבינה שמשהו לא תקין וביקשה מהלקוח הוכחות שאימו הייתה באמת אחותה של המנוחה, כך שהוא אחיין של המנוחה וזכאי לרשת אותה. לאחר מכן היא שלחה אותו לרשם ירושות וצוואות להוציא את מסמכי הבקשה לצו ירושה שביקש האחיין השני. "מה הסתבר? שהאחיין הנוסף חתם על תצהירי שקר, והצהיר שהוא היורש היחידי ובן המשפחה היחידי של המנוחה. מישהו במשרד המשפטים לא בדק את התיק כמו שצריך, וכך הרוויח האחיין הרמאי וזכה לצו על שמו ולדירה במלואה, בעוד שהאחין הנוסף נשאר בלי כלום".
"עבדתי כל הלילה כדי להוציא בקשה לצו מניעה למכירת הדירה, שחצי ממנה שייך לבחור ששכר את שירותיי", היא מספרת. "הגשתי בקשה דחופה לתיקון צו הירושה ולביטול צו הירושה שניתן שלא כדין תוך רמיה, והצלחתי אחרי מאמצים גם לשכנע את בית המשפט לעצור את המכירה של הדירה וגם לתקן את צו הירושה כדי שהלקוח שלי יירש חצי דירה".
אלא שכאן בא הטוויסט בעלילה: "למחרת, ביום שישי, הטלפון שלי פתאום מצלצל", " היא נזכרת. "על הקו היה עו"ד שהזדהה בתור המייצג של 'מר חממי'. אמרתי לו – יש לך טעות, אני לא מכירה אותך ולא את מר חממי. והוא אומר לי – 'חכי. יש לנו עניין משותף. מר חממי הוא הבעלים של הדירה שאת נלחמת עליה בבית משפט, אותה דירה שבכלל שייכת למנוחה מקרית ביאליק, המנוחה נתנה למר חממי את הדירה במתנה עוד בחייה. נכון שיש לה שני אחיינים, אבל הם לא דאגו לה ובשנים האחרונות, מי שטיפל בה, קנה לה תרופות ובשבת בבוקר הביא לה ג'חנון, היה חממי. היא מאוד העריכה את מה שהוא עושה עבורה, וחצי שנה לפני מותה היא העבירה לו את הדירה כמתנה בחייה, והכל מצולם ומתועד בשטרות ובמסמכים וגם בוידאו, למנוע ספק שנוצלה לרעה. אמנם הרישום בטאבו טרם הושלם כי חממי, איש קשה יום, לא שילם עדיין על העברה בטאבו, אבל זה יוסדר בימים הקרובים".
"בשורה התחתונה" הדגיש אותו עורך דין, "את יכולה להמשיך להילחם על צו ירושה אבל הלקוחות שלך יורשים אפס שקלים, כי כל מה שהיה למנוחה זו הדירה, אותה דירה שהעבירה במתנה למר חממי. אני רק מקווה", אמר וצחק, "שאת שכר הטרחה לא לקחת באחוזים, כי אחוזים מאפס שקלים ירושה הם אפס שקלים שכר טרחה.
עו"ד שיים מור לא ויתרה כל כך מהר והודיעה לו שהיא תעשה הכל כדי שמר חממי לא יירש את הדירה. לבסוף אותו חממי והאחיינים הגיעו להסכם כי הראשון ישלם לאחרונים 20 אחוזים מסכום מכירת הדירה, ולבסוף עו"ד קיבלה את שכר הטרחה, שהוא אומנם לא בשווי מחצית מהדירה שהלקוח שלה ירש אבל גם יותר מאפס שקלים.
הבן החתים את אמו על העברת המפעל המשפחתי לידיו והותיר אותה בלי כל
בני (שם בדוי) איש עסקים אמיד, ניהל מפעל משפחתי משגשג שבו הועסקו גם שלושת ילדיו, כשהבכור היה יד ימינו. "לפני שנתיים," מספרת עו"ד שיים מור, "נקלע המפעל לסכסוך עם מפעל מתחרה, ובני רצה ליצור מצג שווא שהוא עצמו וגם המפעל שלו בקשיים, כדי לשכנע את המפעל המתחרה שאין טעם לתבוע אותו כי אין ממה להיפרע. לשם כך משכן בני, בעל המפעל את בית המגורים המשפחתי לבנק בהלוואת משכנתא, כשבדיעבד הסתבר, שעשה זאת ללא ידיעת רעייתו שסמכה עליו, התלוותה איתו לבנק וחתמה איפה שאמר לה מבלי לדעת על מה. את הכסף העביר בדרך לא דרך לבנו, יד ימינו, עד אשר יעבור זעם.
אבל הזעם לא עבר ובני, שהיה צעיר, בן 56, בריא וספורטיבי, יום אחד קיבל דום לב ומת מתוך שינה.
"במהלך השבעה," מספרת עו"ד שיים מור, "הבן הבכור, שבדיעבד התגלה כבן הסורר, הבטיח לאימו שידאג לעסקי המשפחה ולמפעל והחתים אותה על מסמכים שונים, שרק לאחר מכן הסתבר שהיו אלו מסמכים בהם היא מעבירה את המפעל על שם הבן".
האם האבלה, שבקושי ידעה קרוא וכתוב והיתה עקרת בית כל חייה, סמכה על בנה, אבל הוא בכלל היה עסוק בלסגור את המפעל. הוא רוקן אותו ממלאי, חיסל את הפעילות בו, פיטר את עובדיו, בין היתר שני אחיו, ויצר מצג שווא של חדלות פירעון. כל זאת בתוך פחות מחודש ימים. ולא רק זה אלא שבזמן הזה, פתח מפעל מתחרה עם חבר, כשהמפעל נרשם על שם החבר כדי שלא יקשרו את המפעל אליו".
בעקבות מעשי הבן הסורר, נותרה האלמנה, שמעולם לא עבדה, ללא הכנסות, לבטח לא כאלה שהורגלה אליהן לצד בעלה האמיד, וללא מי שמשלם את המשכנתא על הבית שבו התגוררה עם בעלה ז"ל.
"לאחר כמה חודשים," ממשיכה עו"ד שיים מור, "פנה אליה הבנק ממנו ניטלה המשכנתא, בדרישה לשלם את החזרי המשכנתא שלא שולמו - אותה משכנתא שלקח בעלה ללא ידיעתה אליה שיעבד את ביתם. משלא שילמה את החוב, הבנק הוציא אותה מביתה מכיוון שהזוג לא הספיק להסדיר ביטוח חיים טרם מותו של הבעל.
ל"מזלה" של האלמנה, אמה נפטרה באותו הזמן, והאחים שלה איפשרו לה לגור בדירת האם שנפטרה, דירת חדר בשכונה נידחת ביפו, אחרת היא הייתה ברחוב. מבית פרטי בשכונת יוקרה, לדירת חדר עלובה ומתפוררת.
בנקודה הזו שכרה האלמנה שכרה שירותיה של עו"ד שיים מור, יחד עם ילדיה ואחיה. "לא עשו לי חיים קלים כי היה קשה מאוד להתחקות ולהוכיח את מעללי הבן, שהשאיר אחריו שטח נקי מראיות", מספרת עורכת הדין. "את הכל עשה כביכול כדת וכדין. הכל היה חתום ומוסדר ולאם לא נותר אלא להתפלא על שבעת שהיא בוכה על בעלה, היא נשדדת על ידי בנה".
לבסוף במסגרת הליך גישור סוכם שהבן ישלם לאמו 2,000 שקלים לחודש עד תום חייה. זה היה הסדר הפשרה עלוב ביותר לאשה הזאת שגידלה אותו ואת שני אחיו, אבל הוא לא היה מוכן לשלם יותר מזה, ולאימו לא היה לא כסף ולא כח לנהל הליך משפטי, ארוך, מסובך ומסוכן להוכחת האמת.
"בפגישה האחרונה בינינו, הגיעה האלמנה עם אחד מאחיה, איש כוחות הביטחון; הסברתי לה שאסור היה לה לחתום על המסמכים שהגיש לה הבן לחתימה מבלי שקראה אותם. גם שהיה זה בנה, בשר מבשרה. היא הבטיחה מעכשיו לקרוא לפני שחותמת, ואם היא לא מבינה, שיקריאו לה", מספרת שיים מור.
אלא שאז החליטה עורכת הדין לעשות ניסוי קטן. "בסוף הפגישה שלפתי מסמך הסכמות והסדר תשלום והאישה חתמה איפה שהצבעתי. בלי להניד עפעף. הראתי לה שהשתלתי בתוך המסמך חוב שלה לכאורה, של 2 מליון שקלים שכר טרחה, והיא חתמה בלי לקרוא", היא מספרת.
"'את יודעת על מה חתמת עכשיו'", שאלתי. ' על מה שהסברת לי', היא ענתה. הראתי לה שהסברתי לה א' והחתמתי על ב'. רק בשביל להוכיח לה שהיא עדיין תמימה וחייבת להתנהל אחרת. המסקנה: חשוב לקרוא על מה חותמים ולא לחתום גם אם זה הבן שלך, בעלך, הבנק, אח שלך, או אבא שלך , או עו"ד שנחזה להיות ישר – בסוף מזה בדיוק אנחנו, עורכי הדין, מתפרנסים," מסכמת עו"ד שיים מור.