החוויה הראשונה שלי עם העוני מתחילה מהילדות. גדלתי במשפחה ברוכת ילדים, אבא שלי נשוי לשלוש נשים ויש לי 23 אחים. גרנו באוהל. אוהל זה דבר מאוד יפה למי שעובר ליד הכביש לצלם אותו. אך מאוד קשה למי שחיי בו. אני רוצה לקחת אתכם איתי למסע בנבכי העוני.
ביום הראשון ללימודים בבית הספר התרגשתי מאוד. במשך כל הלילה החזקתי בידי את התיק והבגדים החדשים שאבא קנה לי לכבוד כיתה א'. בבוקר שתיתי תה ויצאנו לדרך - מרחק שעה הליכה ברגל עד לתחנת האוטובוס. אימא שלי הכינה לי אוכל בשקית, לחם וביצה. זה היה רק ביום הראשון. בהמשך השנה, ואלו שבאה אחריה - הייתי מגיע לבית הספר בלי אוכל.
בכיתה ו' עברתי חוויה קשה. המורה קבע תאריך לטיול לכיתה למשך יומיים וזה הטיול הראשון בחיי. התקרב זמן הטיול ואני לא שלמתי כי לא היה לי. חוץ ממני לאבי היו עוד 15 אחים לומדים, והוא לא יכול היה לממן את כולנו. בגיל 12 אבי נפטר. החלטנו כולנו לעבור מחיי הפזורה לרהט.
היום, בגיל 39, אני סוגר מעגל כמנהל מרכזי הנוער של עמותת עלם בכפרים הבדואים בנגב. לצערי, מצבם של בני הנוער שאני פוגש לא שונה בהרבה ממה שהיה מצבי. לפי ממצאי דו"ח עמותת עלם לשנת 2016 אשר הוגשו לנשיא המדינה, 242 בני הנוער המקבלים סיוע מהעמותה בכפרים הבדואים - חיים כולם בעוני ובמקום מגורים לא קבוע ומוסדר; 74% (180) מבני הנוער בכפרים הבדואים חוו אלימות או היו מעורבים באלימות; מתוך 20 אלף בני נוער המקבלים סיוע בעלם, 15% (106) מהפונים למרכזים לצעירים חסרי בית הינם מהחברה הערבית ;30% (236) מבני הנוער והצעירים הנמצאים על רצף סיכון גבוה בעלם הינם מהחברה הערבית.
לא צריך השכלה, רק כסף
חוויית העוני פוגשת אותי בכל יום ויום בעבודתי עם הנוער במגזר הבדואי. בתחילת דרכי בעמותה, פגשתי את מ', נער בן 16 שנשר ממערכת החינוך. המשפחה חיה בכפר לא מוכר אשר אינו נגיש לכביש הראשי, בעונת החורף ילדי המשפחה לא לומדים, בשעות היום הנער משוטט, עובד בעבודות מזדמנות, התחיל לעשן ולהתחבר לעבריינים. באחת משיחותנו, מ' סיפר כי הישגיו הלימודיים היו טובים אולם בשל קושי של המשפחה לספק לו ציוד בית ספר ודמי כיס. כל יום אביו ביקש שיעזור בפרנסת המשפחה. מ' סיפר כי הוא מתוסכל, חסר אונים, מיואש וחסר תקווה לעתיד ואמר משפט מצלצל וחזק: "אם הייתי בן למשפחה עשירה הייתי משלים את הלימודים ולומד באוניברסיטה ולצערי אין במשפחה מי שיעודד אותי להמשיך וללמוד כי שני הוריי לא למדו ומבחינתם השכלה היא דבר לא חשוב והעיקר לעבוד ולהביא כסף".
במסגרת פעילות מרכזי הנוער של עלם בכפרים הבדואים בנגב, אנו מנסים לתת לנערות ולנערים פינה של שקט, הקשבה, תמיכה וארוחה חמה. חווים איתם יחד את המציאות הלא פשוטה, מדברים על ההווה וחושבים על העתיד. מנסים לתת תקווה, לחלום חלומות. מעודדים אותם לחשוב על פתרונות. להאמין שאפשר. מגלים את הכוחות שבכל נער ונערה. דוחפים להשלמת השכלה, מכוונים להכשרה מקצועית והשתלבות בעולם העבודה. מאמינים ביכולתנו להביא לשינוי בחיי בני הנוער ומשפחותיהם.
על מנת לשנות את מצבם של המשפחות הבדואיות בכפרים שבנגב, על המדינה לפעול בכמה מישורים: להציע פתרון מערכתי לסוגיית העוני בחברה הבדואית - מצד אחד השקעה בפיתוח מקומות תעסוקה נגישים ומאידך העצמה ועידוד מוטיבציה להשתלבות בתעסוקה; סוגי העבודות המוצעות חייבים להיות לא רק עבודות כפיים אלא גם להציע מקומות תעסוקה מתקדמת המתייחסים לכלל האוכלוסייה, גברים ונשים; כל פתרון לסוגיית העוני צריך להיות מותאם ומוסכם על התושבים ולא דרך כפייה חיצונית; הנגשת תשתיות מסודרות של מים, חשמל, בריאות, רווחה וחינוך.
לאחרונה סיימתי לבנות את ביתי ברהט ועברתי להתגורר בו. יש לי מטבח מפואר ומים חמים להתקלח וטלוויזיה בכל חדר. נסעתי הרבה טיולים. אלוהים עזר לי ואני בר מזל. אני מזמין פיצה דרך אפליקציה והילדים שלי מבקשים ממני להחליף את הצבעים של האייפדים שקניתי להם. העולם שלי השתנה. אבל כשאני עושה את הדרך כל בוקר לעבודתי בכפרים, אני חוזר אל אותו הילד שהייתי לפני שלושים שנה, אני חוזר אל המסע בנבכי העוני.
בימים אלו מתקיים מבצע ההתרמה של עמותת עלם. לתרומות היכנסו לאתר עלם www.elem.org.il