העשור האחרון, בלי ספק, היה העשור של הדיור. המחירים פרצו את כל הגבולות כבר לפני סוף העשור הקודם, והובילו למחאת ענק על יוקר המחיה. בתגובה, המחירים רק המשיכו לעלות, על אף תכניות שונות ומשונות כמו "חוק מע"מ אפס" של יש עתיד ועד "מחיר למשתכן" של כולנו.
עם או בלי קשר להתייקרות, הבנייה בישראל נמשכת ללא הפסקה. כך נוצרו שכונות ששונו ללא היכר בזכות שיפוצים בחסות תקנות תמ"א 38, קו רקיע שהתמלא במגדלים גבוהים יותר ויותר ושכונות שלמות, ואף ערים שלמות, שהן שכפול הסדר המופתי של המודל הקלאסי ל"עיר שינה" – מודיעין.
לכבוד סיכום העשור, חזרנו לאחור כדי לבדוק איך נראו הערים הכי גדולות והכי מתפתחות בישראל לפני עשר שנים - והשווינו לצילומים שלהן מהיום. מחריש, העיר שקמה מתוך החלטת ממשלה, דרך קו הרקיע המשתנה של תל אביב, ההתיישבות הבדואית בדרום וראש העין שצומחת באחוזים מדהימים.
חריש: במקום יער, רחוב ראשי
המבקרים לועגים שלעיר שצמחה מתוך יישוב קטן בפאתי ואדי ערה, התושבים טוענים שיש לה עתיד, אבל ברור שחריש כאן כדי להישאר. בשנת 2013 גרו בעיר 1,001 איש. בשנת 2015 ירד מספר תושבים ל-969. ואז הגיע המהפך. בשנת 2018 התגוררו בישוב 7,569 תושבים – גידול חסר תקדים של כמעט 680 אחוזים. בעוד שעד שנת 2012 נרכשה בעיר יחידת דיור אחת בלבד, נכון לשנת – 2018 נמכרו כבר 3,526 יחידות דיור.
אפשר לומר שחריש היא התשובה היהודית לעיר רוואבי הפלסטינית, שתי ערים חדשות שפותחו בעשור באחרון. חריש היא פרוייקט גדול בהרבה מרוואבי, מהסיבה הפשוטה שבחריש, בניגוד לרוואבי, המדינה סיפקה באדיבות רבה את כל התשתיות הנדרשות.
כדאי לשים לב: העבודות כבר בעיצומן גם בצילום בן 10 השנים, אבל ההבדל בין הירוק של 2009 לרחוב המהונדס של 2019 חד להפליא.
כיכר דיזנגוף בתל אביב: חזרה לעבר, למען העתיד
מי שנוסע בנתיבי איילון לא יכול שלא להתפעם מקו הרקיע של תל אביב. עוד ועוד מגדלים, חלקם כמעט גורדי שחקים, צצים כפטריות אחרי הגשם והיד עוד נטויה. הצפי הוא לבניית בניינים רבים נוספים בני ארבעים קומות ויותר, אשר יביאו גם לגידול דרמטי במספר התושבים בעיר, או במספר יושבי המשרדים בעיר. שימו לב לקווי הרקיע המשתנים בצילומים.
ואם המגדלים מסמנים חדשנות, בכיכר דיזנגוף בחרו לחזור אחורה. בינואר 2017 ראש העיר רון חולדאי וגורמים נוספים בעירייה הורו להרוס את הכיכר הגבוהה ולבנות כיכר חדשה במפלס הרחוב. בנובמבר 2018 הושלמו העבודות בכיכר באופן רשמי. המזרקה המיתולוגית, "מים ואש", שיצר יעקב אגם, הוחזרה אל מרכז הכיכר החדשה. סמל זה סמל, מושמץ ככל שיהיה.
כדאי לשים לב: הפער העצום בין ההזנחה של אחד המקומות המרכזיים בעיר בשנת 2009 לתחושת ההתעוררות של הכיכר המחודשת. בעשור הבא נגלה אם מדובר בתחושה זמנית, או קבועה.
המועצה האזורית חורה: יהיה פתרון?
אורח החיים המסורתי הקדום שניהלו הבדואים במדבר הולך ונדחק על ידי אורח החיים המודרני והעירוני. עולם הנוודות המוכר והידוע של ה"בדואי" הקדום, תם ומגיע לקיצו.
כ-370 אלף בדואים חיים בישראל וכ-250 אלף מהם מתגוררים באזור הנגב. בשנים האחרונות קיימת מגמה מוגברת של מעבר של תושבי הפזורה ממבנים ארעיים למגורי קבע, וזאת לצד גידול משמעותי בהיקף התושבים. כתוצאה מכך, בשנים האחרונות גובשו מספר תוכניות בנייה אך רבים מתושבי הפזורה, אשר מעוניינים לגור בכפרים רחבי ידיים תוך שמירה על אורח החיים המסורתי, מתנגדים להן.
לאחרונה הועלתה לדיון תוכנית חדשה: "פתרונות זמניים למגורים ומבני ציבור עבור אוכלוסיית הבדואים בנגב", שיש הרואים בה העברה בכפייה של אלפי תושבים מהכפרים הבדואים בנגב למקום זמני חסר תשתיות בשולי העיירות הבדואיות הקיימות.
כדאי לשים לב: לצפיפות ההולכת וגוברת בצילום. המטע של 2010 נעקר לטובת מבני תעשייה, והבתים הפכו לצמודים הרבה יותר אחד לשני.
ראש העין: עוד ועוד תושבים
בשנים האחרונות ראש העין צומחת באופן חסרת תקדים, בעיקר בזכות המירוץ הבלתי נגמר של הישראלים אחרי דירה במחיר סביר, ואם אפשר קרוב למרכז. בתחילת העשור הנוכחי ראש העין מנתה 38,900 תושבים, ואילו נכון לסוף 2018 גרים בעיר 56,344 תושבים - עלייה של יותר מ-44 אחוזים.
גידול מרשים נוסף חל במספרי הדירות שנמכרו בעיר. בין השנים 2009- 2013 נמכרו רק כ-1,476 דירות, ועד שנת 2018 נמכרו עוד 6,504 יחידות - גידול של 340 אחוזים. בשנת 2016 נפתחה השכונה החדשה בעיר, "פסגות אפק", שעד כה נבנו בה שישה מתחמי מגורים המכילים 15,700 דירות. מטרת השכונה החדשה היא להגדיל את אוכלוסיית העיר ל-100 אלף תושבים.
כדאי לשים לב: לכאורה, המבט מכיוון תל אפק אל העיר לא מרמז על שינוי דרמטי, עד ששמים לב לחלק האחורי של התמונה, שהתמלא במגדלי מגורים צפופים.
אזור הבורסה ברמת גן: צומחים למעלה
במשולש הגבולות בין תל אביב, רמת גן וגבעתיים עוד מחכים לשינוי הדרמטי מכולם: פתיחת קו הרכבת הקלה. עוד ועוד מגדלים מוקמים על סף התחנות החדשות, ואפשר רק לקוות שהקו אכן ייפתח בעשור הקרוב.
קל לשכוח שעד לפני מספר שנים פעלו במתחם מספר מועדוני חשפנות ובתי בושת, שנסגרו לאחר פעילות מאסיבית של עיריית רמת גן ומשטרת ישראל. בשנת 2017 שופץ מתחם הבורסה באופן משמעותי, רחובות מרכזיים שסמוכים לכיכר הפכו ידידותיים להולכי הרגל, ובמרכז המתחם הוקמו מסעדות ומועדונים שהפכו את המרכז לתוסס הרבה יותר.
כדאי לשים לב: לא במפתיע, שלל מגדלים נוספו לקו הרקיע של האזור. טרנד מפתיע מעט הוא התוספות של מגדלי מגורים שצופים אל אחד הצמתים הסואנים במדינה. עדיין לא בתמונה: המגדל הגבוה בישראל, שצפוי להיבנות על מגרש חניה בשטח השיפוט של תל אביב.
ירושלים: צליל מיתר
לאחר שנים של חשיבה, השקעה ובנייה, בשנת 2010 נחנכה בהצלחה נסיעת המבחן הראשונה של הרכבת הקלה על גשר המיתרים בירושלים. בגובה 119 מטרים ועם דמיון לא מפתיע לשאר הפרויקטים של האדריכל סנטיאגו קלטרווה, הגשר הפך לאחד מסמלי העיר על אף שלל ההתנגדויות לקיומו.
אבל בירושלים, כמו בירושלים, ממשיכים לנסות ולמצוא פתרונות לכניסה לעיר. כיום שוב האזור הפך לאתר בנייה, בדרך למהפך הצפוי בעוד כשלוש שנים, בהן מתוכנן לקום בו רובע עסקים שוקק, תחנה מרכזית סואנת ומנהרות תת-קרקעיות בהן זורמת תנועה של מכוניות.
כדאי לשים לב: כמה שלא תיבנה מחדש הכניסה לעיר, בנייני המגורים הצמודים אליה כנראה ימשיכו להיות ללא שינוי או תזוזה.
בית שמש: בדרך לשינוי?
שנת 2018 הייתה שנה של מהפך עבור תושבי העיר בית שמש. בשנה זו הפסיד ראש העיר החרדי משה אבוטבול בבחירות המקומיות ואת מקומו תפסה ד"ר עליזה ברוך, דתיה לאומית. בעשר השנים בהן כיהן אבוטבול כראש עיר, בית שמש עלתה לא מעט לכותרות כסמל להקצנה דתית והדרת נשים. נכון לשנת 2018, מתגוררים בבית שמש כ-118,676 תושבים, עליה של 15 אחוזים מאז שנת 2015. מאז שנכנסה ברוך לתפקיד, בנובמבר 2018, אוכלוסייה צעירה וליברלית יותר מתחילה לחזור לעיר.
כדאי לשים לב: לא משנה איזו אוכלוסייה מתגוררת בה, תנופת הבנייה ניכרת בנוף של בית שמש, שהופך לאורבני יותר ויותר וממצב אותה סופית כעיר גדולה למהדרין.
רוואבי: יש סיכוי למודיעין הפלסטינית?
A dreamer? Maybe…
— Bashar Masri (@BasharFMasri) January 26, 2019
See what 10 years of dreaming can do#RawabiCity #10YearsChallenge pic.twitter.com/bsOHn4QZp7
רוואבי (גבעות) היא העיר המתוכננת הראשונה והיחידה ברשות הפלסטינית. על אף שהרשות הפלסטינית הייתה אמורה לעזור בבנייה של העיר הצעירה, בפועל הפרויקט הוקם על ידי איל ההון האמריקאי-פלסטיני בשאר אלמצרי, במימון קטארי. בנייתה של העיר החלה בשנת 2009 ועד שנת 2015 הוקמו בה כ-1,000 יחידות דיור. בשנת 2016 התגוררו בעיר כ-200 משפחות, ונכון לשנת 2017 מתגוררים בעיר כ-4,000 בני אדם.
כדאי לשים לב: לדמיון לערים שצומחות יש מאין בישראל. השאלה הגדולה היא האם רוואבי תצליח גם למלא את הדירות בתושבים.
צילומים: עופר חן, גל פיליבה, shutterstock
כתיבה: ליאור שלו