כבר יותר משמונה חודשים עברו מאז התגלה חולה הקורונה המאומת הראשון בישראל, ולא נראה שיש לנגיף תוכניות ללכת לשום מקום. הנזק הכלכלי שגרמה התקופה האחרונה למשק הוא כמעט בלתי נתפס, עם הערכות שמדברות על עשרות אלפי עסקים שייסגרו בגלל הקורונה ומאות אלפי מובטלים עד סוף השנה.
נתון אחד נוסף שמעורר דאגה, קשור למילה חדשה שנכנסה ללקסיקון שלנו בחודשים האחרונים: חל"ת. מעסיקים רבים נאלצו להוציא את עובדיהם לחל"ת על מנת לנסות ולצלוח את התקופה המאתגרת הזו, ולפי סקר כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר העובדים הנמצאים בחל"ת בחודש אוקטובר בגלל סיבות הקשורות בקורונה הוא 542,700 אנשים , כ- 14 אחוזים מכוח העבודה.
הבעיה המרכזית של הרבה מהמעסיקים הללו היא העובדה שבעוד שהם נאלצו להוציא את העובדים לחל"ת – העסק שלהם לא הפסיק לעבוד. העובדה הזו הצמיחה תופעה די מכוערת, של מעסיקים אשר דורשים – בין אם בצורה ישירה או עקיפה – מהעובדים אשר הוצאו לחל"ת להמשיך לעבוד, ועובדים רבים אשר חוששים לאבד את מקום העבודה שלהם בתקופה כל כך בעייתית לחיפוש עבודה, מסכימים לעשות זאת.
"יש שני סוגים של מעסיקים שנתקלתי בהם" מספרת נירית גלר-ג'מילי, יועצת ומנטורית לקריירה אשר עבדה עם אנשים רבים הנמצאים בבעיה הזו "יש את אלו שבאמת מנסים להחזיק את הראש מעל המים ולשרוד והדרך היחידה שלהם היא לעשות איזו שהיא קומבינה ובאמת מבקשים מהעובדים שלהם לעזור בזמן החל"ת כטובה ולא כתנאי. הרבה פעמים, כאשר מדובר במעסיקים טובים שהעובדים שלהם מעריכים אותם, הם גם יסכימו לעשות את זה כדי לעזור לעסק לשרוד.
הסוג השני, לדבריה, הוא מעסיקים שממש דורשים מהעובדים לעבוד ללא תשלום, ובעצם משתמשים בטונציה ובסמנטיקה מאוד מסוימת שיגרמו לעובדים להבין שאם הם יסרבו זה יילקח בחשבון בעתיד.
הסיפור של רוני (שם בדוי), צעירה אשר מתמחה במשרד עורכי דין, אינו שונה. "בגלל שהחל"ת קרה מאוד מהרגע להרגע היו הרבה לקוחות של המשרד שנותרו בלי מענה. כדי לנסות ולשמר אותם, השותפים במשרד שהם למעשה בעלי הבית, נתנו כל מיני הנחיות שהן מאוד לא בסדר – אבל עדיין היו בתחום האפור.", היא מספרת.
כמו מה למשל?
"הנחיות כמו 'תחזרי אליו', 'תעני לו ותעדכני אותו שאנחנו בחל"ת', וכל מיני דברים דומים. זה המשיך ככה לשבועיים הראשונים של הסגר הראשון, ואז אחרי שבועיים פתאום התחילו להגיע הודעות כמו 'שלחתי לך למייל האישי כמה דברים, תעברי עליהם ותתקני אותם'. אני סירבתי לשתף עם זה פעולה ולהגיב להודעות האלו, כיוון שאני בחל"ת וזה לא חוקי לבקש ממני לעבוד, וזה הגיע למצב שהבוס שלי שלח לי הודעה לשאול אם אני לא רואה מיילים. עניתי לו שאני לא רואה, כי אני בחופש, ובזה זה הסתיים".
"כשהתחיל הסגר השני ויצאנו שוב לחל"ת אז היו לנו מטלות לכל דבר מהרגע הראשון ואם לא עניתי אז הייתי מקבלת מיד מיליון הודעות שבודקות מה איתי, וזה פשוט היה מאוד לא נעים. הכי מרגיז זה שהכל נעשה בסמנטיקה של פקודה – 'תעברי על זה', 'איפה זה נמצא', 'מה קורה עם משה?'. כאילו אני בסטטוס עבודה רגיל. אחרי שסיננתי את אחד השותפים הועלתי לשיחת וועידה עם כל השותפים של המשרד, ואמרתי להם בצורה מאוד יפה שאני לא מתנדבת ואני עושה את מה שאני עושה כי אני מקבלת על זה תשלום ושכיון שזה לא מתקיים כרגע אז אני די אובדת עצות".
ואיך הם הגיבו?
"מאז לא דיברו איתי. זה אפילו לא התשלום שמשנה לי כמו הזכויות הסוציאליות – פנסיה, ימי הבראה, זמן הבראה. העובדה שאם במקרה בזמן שדיברתי בטלפון שיחת עבודה אני אמעד ואשבור את הרגל זה לא יוכר כתאונת עבודה".
ברבים מהסיפורים הדגש הזה חוזר שוב ושוב. אובדן ההטבות הסוציאליות, סכומים המופרשים לפנסיה, ביטוח לאומי ודמי הבראה, הוא זה שמעסיק את המפוטרים, יותר מאשר עניין העבודה בחינם.
גם ע', שעבדה בחברת סטארטאפ קטנה עד תחילת הקורונה, מספרת דברים דומים. "בחברה שאני עבדתי בה תמיד הייתה אווירה מאוד משפחתית, וגם כשיצאנו לחל"ת בפעם הראשונה בתחילת המרץ האווירה הזו שררה עלינו והייתה תחושה שכולנו באותה סירה וכולנו נפגין סולידריות וננסה להמשיך לעבוד כדי לשמר את הלקוחות שנשארו לנו, גם אם אנחנו באופן רשמי בחל"ת".
הבעיה התחילה כאשר החל"ת נמשך עוד ועוד, וע' וחבריה לעבודה מצאו את עצמם במצב בלתי אפשרי – מצד אחד הם המשיכו לעשות משימות פה ושם בשביל החברה, אבל מצד שני לכולם היה נראה שאין הרבה סיכוי שהחברה תשרוד ולכן אולי כדאי להתחיל לחפש משהו אחר.
"בהתחלה באמת הייתה תקווה שתוך חודש-חודשיים כל הסיפור הזה יסתיים אז באמת הייתה לנו מוטיבציה לעבוד, אבל אחרי חודשיים התחלנו לדבר בינינו על זה שיש פה בעיה. מצד אחד לא דרשו מאיתנו לעבוד אבל כן היו דברים שהיו מצופים, ומצד שני גם לא היו שקופים איתנו לגבי העובדה שהחברה כנראה לא תחזיק מעמד, ולכן לחפש עבודה אחרת היה נראה כמו מעשה לא סולידרי".
תחזרו לעבודה בחצי משרה
עוד עובדה שמקשה על שוק העבודה להתאושש היא שמעסיקים רבים שמנסים להרים את הראש מעל המים מציעים לעובדים לחזור מהחל"ת, אם כי באחוזי משרה נמוכים יותר. כיוון שמי שהיה שכיר זכאי לקבל דמי אבטלה, עובדים רבים לא מעוניינים בעסקה הזו, כי המשמעות שלה היא למעשה להרוויח פחות ממה שהם מקבלים מדמי האבטלה.
עם זאת, בועת דמי האבטלה לא תחזיק לנצח, וביוני הקרוב (כאשר דמי האבטלה יופסקו), הרבה עובדים עומדים למצוא את עצמם בבעיה ממשית. "תופעת העבודה בחל"ת היא תופעה מאוד נפוצה, כשאין למדינה איך לטפל בה" אומרת גלר-ג'מילי. "המצב כרגע הוא שביוני שוק העבודה הולך להיות מוצף לחלוטין וזה יהיה בלתי אפשרי למצוא עבודה, ומיד אחר כך יש את החופש הגדול והחגים שהם תקופה בעייתית בפני עצמם, ולכן אני כיום מנחה אנשים שמתייעצים איתי לקחת עבודה שמוצעת להם, גם אם ההצעה היא פחות רווחית ממה שהם הרוויחו לפני או מדמי האבטלה, כדי להימנע ממצב שהם עומדים מול כל מחפשי העובדה ביוני".
בשיחה שניהלנו עם עו"ד סיגל רונן-כץ מ"כל זכות", אתר הזכויות של ישראל, היא מספרת שאכן לאחרונה הועבר תיקון חדש לפיו אדם אשר קיבל דמי אבטלה במשך 75 ימים החל מחודש מרץ והתחיל לעבוד בין ה1.11.2020 לסוף דצמבר 2020 יהיה זכאי למענק מביטוח לאומי אשר ישלים את הפער בין דמי האבטלה שלו למשכורת החדשה למשך ארבעה חודשים, ובכך יהפוך את העבודה לכדאית יותר מאשר להישאר בבית.
"נניח שיש עובד שעבר במשרה מלאה וקיבל דמי אבטלה לפי משרה מלאה, וכעת המעסיק שלו מציע לו לחזור ל20 אחוז משרה בלבד. הוא יכול להחליט לחזור לעבודה ועדיין לקבל מענק כך שהכיס שלו לא ייפגע בתהליך", היא מסבירה.
"חשוב לזכור שלמעסיק אסור לפי החוק לדרוש מעובד אשר נמצא בחל"ת לבצע אף עבודה, ומדובר בעבירה על החוק גם כלפי העובדה אבל גם כלפי ביטוח לאומי", היא מציינת, "כיוון שאדם שעובד לא אמור לקבל דמי אבטלה".
לדבריה, גם מעסיקים אשר מציעים לשלם את השכר רטרואקטיבית לאחר החזרה מהחל"ת מבצעים עבירה על החוק ,כיוון שעל פי החוק אדם צריך לקבל שכר בתום החודש שעבורו מתקבל השכר.
לכן, עו"ד רונן-כץ מזכירה לכל עובד אשר נמצא במצב זה לקיים תיעוד מלא של כל העבודה שהוא מתבקש לעשות, כיוון שהזכות לתבוע את המעסיק עומדת לזכותו.
רוני, מתוקף היותה מתמחה במשרד עורכי דין כבר עושה זאת. "אני היום במצב שאני לא מוכנה יותר לדבר על דברים שקשורים לעבודה בטלפון, אני רוצה שהכל יהיה באימיילים או בהודעות כדי שיהיה לי תיעוד ואם אחליט אז אני אוכל לתבוע אותם על העבודה שעשיתי בזמן החל"ת בהמשך".
לא בטוחים מה הזכויות שלכם? ניתן להיעזר במדריך לחל"ת בקורונה של אתר כל-זכות