הצ'ק הישן הופך כבר היום מפיסת נייר העוברת מיד ליד לאמצעי דיגיטלי לכל דבר. שלא כמו שנטען בכתבה "מוותרים על מזומן? האח הגדול מחכה לכם" (6.6.16) הצ'ק כבר מזמן אינו עומד באותה שורה עם שטרות המזומן. כבר היום סליקת צ'קים מתאפשרת באופן דיגיטלי לחלק מלקוחות הבנקים. כל זאת חלק ממגמה רחבה יותר בשנים האחרונות, אשר מעבירה יותר ויותר שירותים בנקאיים אל הטלפון הסלולארי.
הפוטנציאל ברור. שירותים בנקאיים מתבססים על קבלת מידע עשיר, מתן הוראות והעברת כספים בין אפיקים שונים בחשבון או בין חשבונות. הציבור כבר רגיל ששירותים דומים – ובעיקר קבלת מידע – מסופקים עד כף היד, ואנחנו מצפים שהסלולרי ישרת אותנו גם בפעולה הבסיסית של העברת כספים. שירותים כאלה יהפכו את הסלולרי למה שנהוג לכנות "ארנק דיגיטלי".
עוד ב-mako כסף:
אולם השירותים הללו מתקדמים לאט, בעיקר בגלל הצורך לשכנע שמדובר באמצעים בטוחים. מי שמשלם באמצעות הסלולרי חושש שאם המכשיר ייגנב, חשבון הבנק שלו יתרוקן. גובר גם החשש מהאקרים שיפרצו את הסיסמאות ויתחזו לבעל החשבון.
חברות ענק כמו אפל, מאסטרקארד וגוגל שמבינות שהעתיד מצוי בתשלומים דיגיטליים, משקיעות כיום ביצירת מכשירים המאובטחים באמצעות טביעות אצבע או זיהוי פנים, ועל פרוטקולים מאובטחים בין הסלולרי לסולק של בעל העסק.
בחודש שעבר המליץ בנק ישראל לקדם את התשתית הנדרשת לתשלומים דיגיטליים בארץ. אולם בכל הנוגע לתשלום בכרטיסי אשראי, ישראל מפגרת אחרי העולם. ניתן לומר שאחת לעשרים שנה נרשמת מהפכה בתחום. כשחברות האשראי קמו הן עשו שימוש בשוברי נייר, ב"מגהץ" הפלסטיק המפורסם כשאת מעגל האבטחה סיפקה שיחה עם מוקד חברת האשראי. בשנות התשעים הגיעה קפיצה טכנולוגית עם המעבר לקורא המגנטי כשאמצעי הבטיחות היה החתימה, ובהמשך קוד שלוש הספרות.
זו השיטה הנהוגה בישראל כיום. בשנה הבאה אמורה להיכנס טכנולוגיה המוכרת כבר שנים בעולם, EMV. בכרטיס האשראי יוטבע שבב קטן שיכיל מידע על הלקוח והאבטחה תתבטא בהקלדת הקוד הסודי. הסורקים שיקראו את השבב של הלקוח יהיו מסוגלים גם לתקשר עם הסלולרי, אם הוא ירצה לשלם באמצעותו.
אלא שבמקביל יש שיטת העברת כספים ותיקה שנהנית מאמון הצרכנים ומרמת ביטחון גבוהה – המחאות. ב-2014 בוצעו בישראל 114 מיליון תשלומים בהמחאות, בסכום של 854 מיליארד שקל. זאת, לעומת 242 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי. הסכום המשולם בכל צ'ק גדל בשנה שעברה ב-6%, ל-7,808 שקל בממוצע. ההמחאות מספקות אשראי נוח לצרכן, גמישות וביטחון לשני הצדדים, בעיקר כאשר הסליקה מאובטחת.
עתה נותר להצעיד גם את ההמחאה קדימה. מכיוון שהיא נהנית מאמון ואמינות, נותר רק להקל על העברת התשלום והדבר מתרחש עם יצירת ההמחאה "החצי-דיגיטלית". כלקוחות נמשיך לעשות אותה פעולה: לרשום את פרטי הצ'ק. אלא שההעברה הלאה, מבית העסק לבנק, תהיה דיגיטלית כקובץ מצולם או סרוק.
השיטה הזו נכנסה תחילה לשימוש בארה"ב וכעת היא נכנסת לארץ. יש בה יתרונות רבים לכל השחקנים, כשהמרכזי שבהם הוא קיצור משמעותי במשך חיוב ההמחאה. בנוסף, הבנקים יחסכו כ-100 מיליון שקל הנדרשים כעת לשינוע הצ'קים ואחסונם, והקלת ההליך תסייע גם במאבק בהון השחור.
השלב הבא הוא להרחיב את ההפקדה הדיגיטלית של הצ'קים, כך שלקוח יוכל לצלם את הצ'ק ולשלוח אותו לבנק. כיום לאומי ובנק הפועלים מאפשרים זאת לחלק מההמחאות.
מבחינה זאת, הסלולרי טומן הבטחה לכל אמצעי התשלום. השימוש במזומן, באשראי ובהמחאה הוותיקה והטובה יימשך, והיתרון המובנה בכל אחד מהם יישמר.
הכותב הוא מנכ"ל חברת ERN לסליקת תשלומים