"צריך לצאת למלחמה בהשמנה"
יעל רבהון, מנכ"לית אבוט ישראל
זנב: "כשמדברים על בריאות הילדים בישראל, הבעיה הבוערת ביותר היא השמנת הילדים.
כבר בסוף שנת 2016 פורסם בדו"ח ארגון הבריאות העולמי כי למעלה מחצי מיליון ילדים בארצנו סובלים מהשמנה ועודף משקל, נתון המציב אותנו במקום הראשון באירופה בדירוג ההשמנה. נתון זה אושש השנה במחקר שפרסמה "מכבי שירותי בריאות", שמיפה את התופעה בארץ ומצא כי בראש רשימת הערים עומדות באר שבע, נתניה ובת-ים עם אחוז הילדים הגבוה ביותר שסובל מעודף משקל והשמנה. התופעה של השמנת ילדים, שהופכת למגפה, מדאיגה כמובן מהפן הבריאותי שצופה כי ילדים הסובלים מהשמנה עלולים להפוך למבוגרים עם בעיות בריאותיות כגון סוכרת, עודף כולסטרול, לחץ דם גבוה, מחלות מפרקים ועוד".
ראש: "אני רוצה לברך את משרד הבריאות, שמוביל עשיה ענפה בתחום, שמטרתה להפחית ולמגר את תופעת ההשמנה. המשרד פרסם השנה הנחיות חדשות לתזונה בריאה בצהרונים, במוסדות לימוד, והמלצות עדכניות ורלוונטיות לתזונה בריאה . למלחמה בהשמנה צריכים להירתם כל הגורמים לרבות מערכת החינוך, קופות החולים ותעשיית המזון, ובכוחות משולבים אני מאמינה כי נצליח להוביל לשינוי הרצוי".
"הטכנולוגיה תביא בשורה לציבור הנכים"
לבנת פורן, מייסדת ויו"ר חברת "לבנת פורן – זכויות רפואיות"
זנב: "שנת 2045 אולי נראית רחוקה, אבל כשמבינים שזו השנה שבה קופת הביטוח הלאומי תתרוקן לחלוטין, פתאום נזכרים שזה העשור שממנו והלאה רובנו נפנה לראשונה לקבל את שמגיע לנו, ונהיה זכאים לקצבה חודשית. בשנה זו למעשה אזרחי ישראל יאבדו את הביטחון הסוציאלי הבסיסי שלהם. השנה, גם החשב הכללי באוצר וגם מבקר המדינה התריעו על מה שידוע כבר שנים ולא מטופל, הם חשפו לציבור שהגירעון הכלכלי של המוסד לביטוח לאומי כל כך עמוק, עד שקצבאות הזקנה שלו, כולל קצבאות נכות וקצבאות למעוטי יכולת נמצאות בסכנה ממשית. "על פי התחזיות, כבר ב-2026 צפוי כי מאזני הביטוח הלאומי יהיו גרעוניים, ועד 2045 ינוצלו הרזרבות שנאגרו בשנים הקודמות וקרן הרזרבה תתרוקן עד תום.
"הסיבה העיקרית לקריסת הביטוח הלאומי היא התארכות תוחלת החיים. מקבלי קצבת הזקנה כאן כדי להישאר ומי שעבד ושילם לביטוח הלאומי 30-40 שנה, צפוי שיהיה זכאי לקצבת זקנה עוד 20-30 שנה וקופת הביטוח הלאומי אינה ערוכה לכך. מה שמטריד הוא שגם בחודש הבא כל אחד מאיתנו יעביר כספים רבים ממשכורתו לקופת הביטוח הלאומי הקורסת. זוהי תחילתה של מפולת השלגים אך עוד ניתן לתקן ולהציל את הביטוח הלאומי. עם תכנון נכון לטווח ארוך וחשיבה נכונה, עם עיניים פקוחות לעתיד וקבלת החלטות אמיצות ניתן להציל את הביטוח הלאומי".
ראש: "כ-15% מאוכלוסיית העולם סובלים ממוגבלויות שונות. עבור אוכלוסייה זו הטכנולוגיה היא לא עוד גאדג'ט אלא דבר שביכולתו לשנות חיים באופן דרמטי, להוות כלי פורץ דרך לאיכות חיים ולהגביר את שילובם של הנכים בחברה בכלל ובשוק העבודה בפרט. השנה ולראשונה בעולם, התארגנה משלחת ישראלית בהובלת עמותת 'PresenTense' המפעילה בישראל את מאיץ היזמות הראשון בעולם ליזמים בעלי רעיונות לפיתוחים טכנולוגיים עבור אנשים עם מוגבלויות. במסגרת המשלחת נפגשו החברות הישראליות עם משקיעים, בין היתר עם NAB - הבנק הגדול ביותר באוסטרליה, טבע אוסטרליה ו-Celestino, חברת נדל"ן המתמחה בהקמת פארקי מדע ותעשייה ועוד, אשר מזהים כעת את היצירתיות והפתרונות החדשניים שמגיעים מכיוונה של ישראל וצמאים לשיתוף פעולה חוצה יבשות. יש כאן בשורה גדולה לציבור הנכים בעולם כולו, ובישראל אני מצפה שתרחיב את אפשרויות התעסוקה וההשתלבות בחברה ותפתח עבורם מעגלי פרנסה נוספים".
"בלי אקזיט, ועם יותר עובדים בישראל"
ענבל לביא מנכ"לית קבוצת Webpals
ראש: "שמחתי לראות השנה שיותר חברות הייטק מובילות בתחומן בוחרות לפעול ולהתבסס בארץ. חברות כמו וויקס, צ'קפוינט ואחרות ממשיכות ליישם את אסטרטגיית הגידול בארץ ובכך מבטיחות מקורות פרנסה ויציבות לעובדיהן בישראל. הדבר מהווה שינוי מגמה מהבהלה לאקזיט שהובילה מנהלים בשנים קודמות, למגמות חדשות של הבעת אמון בטאלנט ובמשק הישראלי על ידי בניית חברות גדולות וטיפוחן בשוק בישראל".
זנב: "במשק כולו יש גידול כללי במספר התפקידים הבכירים שמאיישות נשים וזה מבורך. אך אם בוחנים עמדות בכירות בתחומי ההייטק (דירקטוריות, מנכ"ליות, יזמיות ותפקידי הנהלה) ישנו עדיין פער בלתי נתפס בין יחסן בחברה ליכולת השפעה שלהן על השוק. הדגש בחברה שלנו הוא על שיוון הזדמנויות חוצה חברה ותפקידים, כמות הנשים שהגיעו להישגים מרשימים וקודמו לעמדות ניהוליות גבוהה ולראיה בוובפאלס מחצית מהנהלת החברה הן נשים".
"דרך ארוכה עד שניפטר מהגזענות"
חנה דורסמן, מנכ"לית עמותת "חינוך לפסגות"
ראש: "היוזמה למצוינות בחינוך המדעי-טכנולוגי, "5פי2", לה שותפים משרד החינוך וגופים וארגונים רבים נוספים, שמטרתה להכפיל את מספר התלמידים והתלמידות המסיימים תיכון עם 5 יחידות במתמטיקה ומדעים. המשך מימוש יוזמה זו במהלך השנה החולפת היווה בהחלט הצלחה, שכן הגשמתה של מטרה זו תסייע לצמצום הפערים בחברה הישראלית, משימה שאנו שותפים לה ומכירים בחשיבותה. יוזמה זו החלה לפני למעלה משנה, אך במהלך השנה החולפת ניתן היה לראות שינוי משמעותי בגישה של בני ובנות נוער כלפי לימודי המתמטיקה ואת ההבנה כי חיזוק המתמטיקה יכול לחזק את ההישגים בהמשך בשוק העבודה, להעלות את רמות השכר שירוויחו אותם ילדים וילדות ולפתוח עבורם אפשרויות נוספות לעתידם האישי והמקצועי".
>> 100 משפטים לחיים שייתנו לכם זריקת מוטיבציה בדרך להצלחה
זנב: "שנת תשע"ז המשיכה להציב בפנינו את אחד האתגרים המהותיים בחברה הישראלית שטרם צלחנו – נושא ההסתה והגזענות. נתונים מ"דו"ח השנאה" של קרן ברל כצנלסון מעידים על למעלה מ-5 מיליון התבטאויות שנאה ברשת במהלך השנה החולפת, עלייה של כ-16% (!) משנה שעברה. בין אם מדובר בהתבטאויות שנאה על בסיס עדתי, מגדרי, מקצועי או כל בסיס אחר, ניכר כי לפנינו עדיין דרך מאוד מאוד ארוכה לעשות סביב הנושא, בכדי לצמצם את התופעה והשלכותיה. חשוב להבין, התבטאויות מסוג זה ותופעת ההסתה והגזענות בכללותה, הינן בעלות השפעה שלילית על הפערים הקיימים בחברה הישראלית, באופן שעלול להחריף ולהגדיל אותם. צמצום גלי השנאה, מלבד היותו מהותי לחיים בחברה, יכול למעשה להוות בסיס לחוסן חברתי ולצמצום פערים עתידי בהיבטים שונים, בהם היבט חברתי, חינוכי ומקצועי".
"מתי ההורים יורידו את הילדים מהאופניים החשמליים?"
אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים
ראש: "מידי שנה מגיעים כ-200 אלף ילדים מגיל לידה עד 17 לחדרי המיון בבתי החולים ברחבי הארץ עקב היפגעות מתאונות. ארגון 'בטרם' הדגיש בפני משרד הבריאות את החשיבות באיסוף מידע, אודות נסיבות ההיפגעות של ילדים המגיעים למלר"דים עקב תאונות. מידע אשר יש בו כדי להשפיע על פעילות המניעה, החקיקה והאכיפה בתחום. בהתאם לכך החליט מנהל הרפואה במשרד הבריאות לקדם תהליך הטמעה של איסוף נתוני היפגעות ילדים במסגרת תכנית התמריצים לחדרי המיון בכל בתי החולים בארץ. המשרד קיבל את המלצת הארגון ליישם את הטמעת איסוף נתוני ההיפגעות על פי סטנדרט MDS המבוסס על מודל של ארגון הבריאות העולמי. כ- 17 בתי חולים לוקחים חלק בתהליך האיסוף מתוך 24 חדרי מיון ילדים ומדובר בהישג משמעותי וייחודי שמאפשר מיקוד ומיפוי ההיפגעות לצורך למידה וגיבוש תכניות מתאימות".
זנב: ה"אופניים החשמליים ממשיכים להביא לתאונות בקרב ילדים ובני נוער וטרם נמצא המענה המתאים להעלאת המודעות של ההורים והילדים לפתרון התופעה. צעד משמעותי למיגור התופעה הוא השינוי בחקיקה שהגבילה את השימוש באופניים חשמליים מגיל 16 ומעלה. למרות זאת אנו עדים לריבוי תאונות ולהורים שממשיכים להעניק לילדיהם את האפשרות לרכב על אופניים חשמליים למרות שלא עברו הכשרה בסיסית בחוקי התעבורה ובכך לגרום לסכנה ממשית הן לילדיהם והן לאזרחים שנקרים בדרכם בכביש או במדרכה. אופניים חשמליים מהווים כלי תחבורה פופולארי שמידת השימוש בו עולה בקצב מהיר מאוד. לפי נתוני המכס ולשכת המסחר, במהלך שנת 2013 נמכרו בישראל כמעט 30 אלף זוגות אופניים חשמליים, רובם לבני נוער. בנוסף, מכון גרטנר מעיד על עליה דרמטית בהיפגעות במעורבות אופניים חשמליים (רוכבים והולכי הרגל) ומראה כי בין השנים 2013-2016 חלה עליה של פי 13 במספר הנפגעים המאושפזים עקב תאונה בה היו מעורבים אופניים חשמליים. כמו כן, על אף התקנות שאוסרות רכיבה מתחת לגיל 16 במחצית השנייה של 2016 חלה עליה במספר הרוכבים מתחת לגיל 16 שאושפזו כתוצאה מתאונה אני יכולה רק לאחל לכולנו ששנת תשע"ח תהיה בטוחה יותר בדרכים".
משאירים את הבדואים מאחור
מנכ"לית המכללה האקדמית ספיר, אורנה גיגי
זנב: "אוכלוסיית הבדואים במדינת ישראל נשארה מחוץ לשיח ומחוץ לליבת התעסוקה בישראל. אחד הכישלונות של השנה החולפת הוא חוסר יכולת מערכתית לתת מעטפת מתאימה לצעירים הבדואים שרובם אינם מצליחים להשתלב בשוק העבודה או בלימודים מתקדמים, דבר המוביל לתסכול וחוסר יכולת לראות את עתידם כחלק מהמרקם החברתי בישראל. מתוך צורך זה, פותחת מכללת ספיר זו השנה השלישית את התכנית 'שער לאקדמיה' המיועדת להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה הבדואית בנגב".
ראש: "אחת ההצלחות של שנת 2017 היא ההתפתחות המשמעותית של תחום ההייטק בנגב, שהפך לאזור אטרקטיבי במיוחד עבור יזמים. החממות שצצות באזור, מנסות לפתות את ההיי-טקיסטים לעבוד במקום וחברות ההייטק כמו אמדוקס ואלביט, משמשות כמקומות תעסוקה מרכזיים בנגב הצפוני. כחלק מהמגמה המבורכת, הוקמה השנה חממה טכנולוגית במכללת ספיר בשיתוף עמותת SouthUp שעוסקת בחדשנות ופיתוח אזורי. במקביל, הקימה המכללה מרכז יזמות וחדשנות ומעבדת מדיה מתקדמת בשיתוף פעולה עם חברת סיסקו".