בוקר אחד לפני כשנה צלצל הטלפון הסלולרי של יוסי (שם בדוי), נהג מונית ותיק מבאר שבע. על הקו היה חוקר ביחידה המרכזית של משטרת מרחב הנגב.
"תגיע דחוף לחקירה", אמר החוקר. הטלפון של יוסי נשמע מידיו, גופו רעד והוא כמעט עשה תאונת דרכים.
"לא הבנתי מה רוצים ממני. מעולם לא היה לי קשר לעולם הפשע. אין לי תיק במשטרה. אני 15 שנה נהג מונית. נכנסתי לפאניקה. התחלתי לחשוב מה עשיתי לא בסדר. הייתי חייב כספים בשוק האפור, אבל איזה נהג מונית לא חייב כסף. רובנו שקועים בחובות. חיים מתחת למים וגם זה בקושי", שחזר יוסי.
אחרי כחצי שעה יוסי הגיע למשרדי ימ"ר נגב. החוקר הסביר לו שהוא נחקר באזהרה בחשד לסיוע שנתן לארגון פשע גדול בנגב ושהעביר מסרים בין עבריינים.
"מתברר שכמה שבועות לפני כן הם עקבו אחרי כמה עבריינים בכירים בעיר. על הדרך עקבו אחריי, כי תושב העיר שהייתי חייב לו 100 אלף שקל ביקש ממני להעביר לו חבילה לכתובת מסוימת", סיפר יוסי, "העברתי את החבילה בתמימות, לא הבנתי מה היא מכילה בכלל. עשיתי טובה. פתאום שואלים אותי אם אני קשור לארגון פשיעה ומה אני עושה שם ואם אני יודע שהבחור ששלח אותי הוא בכיר באותו ארגון. נפלה לי הלסת באותם רגעים. בכיתי. ראיתי את עצמי כבר בכלא. הסברתי להם שכנראה ניצלו אותי ואין לי קשר לשום עבריינים והם בסופו של דבר האמינו לי ושחררו אותי בערבות. אני יודע על נהגים אחרים שהפכו לשטינקרים של המשטרה בתמורה לאי הגשת כתבי אישום נגדם".
"איזה משטרה?"
הסיפור של יוסי הוא רק קצה קצהו של מעורבותם של נהגי המוניות בארגוני הפשיעה, חלקם עושים זאת במודע בתמורה לכספים וטובות הנאה שהם מקבלים ואחרים נאלצים בעל כורחם לשתף פעולה עקב חובות של מיליוני שקלים.
"אני לא מתבייש לומר שאני, בתכל'ס, איך שלא תסתכל על זה, אני עובד עבור ראש ארגון פשיעה בדרום. כמעט כל הכסף שאני מרוויח הולך אליו או לחיילים שלו כדי לממן את ההימורים שלי. המונית שייכת לו. אני שכיר שלו. אני עבד שלו. אני חייב יותר ממיליון שקל. כדי להשתחרר מהם יש רק שתי דרכים: לברוח מהארץ או לתקוע לעצמי כדור בראש", הודה אבי (שם בדוי) נהג מונית מזה שבע שנים, "האפשרות השנייה רצה לי בראש כל הזמן. כל פעם שאני מתקרב לסיום החוב הם ממציאים לי ריביות נוספות. פעם אחת לא שילמתי באו אליי שני בריונים והרסו באלות את המונית. בפעם הבאה הבטיחו שיאשפזו אותי בטיפול נמרץ".
למה אתה לא פונה למשטרה?
אבי פורץ בצחוק פרוע: "אתה רציני? איזה משטרה? יש כמוני מאות ואלפי נהגים שחייהם תלויים בארגוני הפשיעה. המשטרה לא מסוגלת לתת לי הגנה. עדי מדינה חוסלו מתחת לאף של השוטרים, אז מה אני בכלל שיאבטחו אותו? יש לי הורים, אחים אני לא אסכן את חייהם".
המציאות הקשה שבה חיים נהגי המונית חושפת לא רק מצוקה כלכלית הולכת וגוברת אלא גם את הסודות האפלים שלהם, אותם סודות שהם מעדיפים לא לשתף בהם איש, אפילו לא בני משפחה מדרגה ראשונה.
"אני יודע על מאות נהגים שעובדים עם ארגוני פשיעה מחוסר ברירה. הם הימרו בקלובים ששייכים להם וחייבים מאות אלפי שקלים ויש גם כאלה שהגיעו לחוב של מיליוני שקלים", גילה יוסף נהג מונית ממרכז הארץ, 30 שנה על ההגה, "זה נגמר לרוב בגירושין ואם לא אותם עבריינים מפחידים מגיעים לבתים, מאיימים על הנשים שאם הבעלים לא ישלמו את החוב יפגעו להם בילדים".
מקרה כזה היה של נהג מונית תושב אחד הישובים בלכיש, שככל הנראה ברח מהארץ לאחר שצבר חוב של כשני מיליון שקל. העבריינים סימנו את אשתו, הניחו לה מטען סמוך לדלת הבית ועל פי החשד הציתו מכונית ששייכת לאחד מבני משפחתה כאות אזהרה לכך שהיא צריכה לשלם את החוב של בעלה.
"הם עקבו אחר האישה, בדקו היכן היא עובדת, איפה הילדים שלה לומדים, העבריינים ניסו ללחוץ על האישה כדי שתעביר את המסרים לבעלה וזה יחזיר להם את הכסף שהוא חייב", סיפר קרוב משפחה של האישה, "היא חיה בפחדים ולפני כמה ימים עזבה את העיר בה גרה עם הילדים ועברה לעיר מרוחקת מאוד כדי שלא יפגעו בילדיה".
"אני יודע לצערי על קיומה של התופעה הכאובה הזו", מודה מצי שבתאי, יו"ר ארגון נהגי המוניות, "נהגי המוניות מגיעים מחתך אוכלוסיה רחב כל כך - החל מאחרון העבריינים ועד מהנדסים ועובדי הייטק לשעבר. יש נהגי מוניות ששקועים בחובות כספיים כבדים מאוד, בהליכי גירושין, חשבונות הבנק שלהם מעוקלים עקב התמכרות להימורים או התנהלות כלכלית לא נכונה. חלקם לקחו הלוואות בשוק האפור מעבריינים כשהם לא מצליחים להחזיר אותן, הם הופכים ל'קופים', עובדים בשביל אותם עבריינים בכל מיני עבודות. העבריינים מנצלים לרעה את נהגי המוניות המסכנים וגורמים להם להסתבך. זו תופעה שהולך ומתגברת ככול שהמצב הכלכלי של נהגי המוניות נהיה גרוע יותר".
כ-21 אלף מוניות יש בישראל, מונית אחת על כל 420 תושבים. יהודה בראור, יו"ר איגוד נהגי המוניות ובעלי התחנות, מבקש להבהיר שרובם המכריע של הנהגים לא מעורבים בפעילות פלילית. "אני מעריך שמדובר בלא יותר מחמישה אחוז מכלל נהגי המוניות ובעיקר מדובר בחאפרים שעובדים בצורות לא מסודרות ונאלצים לקחת הלוואות בשוק האפור והופכים לשפוטים של אותם עבריניים ונאלצים לעשות את דברם. מצבם של נהגי המוניות בכלל לא מזהיר, רובנו נאלצים לקחת הלוואות בבנקים כדי לקנות מוניות חדשות ולשרוד. תגיד לי אתה, נהג מונית שמעקלים לו חשבון, אין לו כרטיס אשראי ואין לו אפשרות לקחת הלוואות מאיפה יקח כסף? בלית ברירה מהשוק האפור וזה מסבך אותם וגורם להם להיות תלויים באותם עבריינים".
השלמת הכנסה
לפחות שלושה ארגוני פשיעה גדולים בישראל השתלטו בשנים האחרונות על כמה תחנות מוניות בישראל, על פי הערכות המשטרה. בין השאר השתלטו הארגונים על קווי מוניות שירות אותם הם מפעילים באמצעות אנשי קש מטעמם.
ההערכות של גורמי משטרה בתחום המודיעיני בעבר ובהווה שענף המוניות וקווי השירות מכניסים לאותם ארגוני פשיעה למעלה ממיליארד שקל בשנה.
"בכמה מקרים בכירים בארגוני פשיעה נכנסו בכוח כשותפים בתחנות מוניות וקווי שירות. הציבו את הדבר הזה כעובדה מוגמרת לבעלי התחנות והם נכנסו בלית ברירה", מגלה קצין מודיעין לשעבר ששירת שנים רבות בדרום הארץ, "להערכתי יש כמה מאות נהגי מוניות בישראל שמסייעים לארגוני פשיעה בצורה מודעת בעיקר בגלל מצוקה כלכלית. כלומר הם מעבירים חבילות של סמים מעיר לעיר או משכונה לשכונה, אמצעי לחימה (מטענים), מעטפות מלאות במזומנים שנגבו כדמי חסות מבעלי עסקים, משמשים כתצפיתנים עבור העבריינים ומעבירים להם מידע און ליין על יריביהם. עבריינים משתמשים בנהגי מוניות בגלל שהם הכי פחות חשודים בעיני המשטרה כמשתפי פעולה וכחשודים בפלילים וניתן בקלות להפעיל אותם".
לפני כעשרים שנה, כאשר הגבול בין ישראל למצרים היה פרוץ לחלוטין נהגי מוניות רבים הפכו לבלדרים כאשר העבירו שקים של סמים מהישובים בפזורה הבדואית שבנגב, הסמוכים לרמת חובב, לסוחרי סמים ממרכז הארץ. באותה תקופה גם בעלי מכוני הליווי בדרום ובמרכז הארץ נעזרו בנהגי מוניות להסיע את נערות הליווי שהוברחו ממצרים לישראל לסרסורים בארגוני פשיעה במרכז הארץ וצפונה. עבור כל נסיעה כזו קיבל בזמנו נהג מונית מאותם עבריינים סכום שנע בין 3,000 ל-5,000 שקל על הסיכון שהוא לקח על עצמו.
"יש נהגים שעשו את זה כהשלמת הכנסה. למיטב זכרוני רק נהגי מוניות בודדים הורשעו בסיוע לפשע, כי הרוב היתממו בחקירות וטענו שלא ידעו מה הם מעבירים בתאי המטען של המוניות", נזכר סגן ניצב בדימוס ישראל אריאלי, ששימש כקצין מודיעין במחוז הדרומי של המשטרה וכיום עובד כחוקר פרטי, "יש נהגי מוניות שמנוצלים על ידי חיילים בכירים בארגוני פשיעה ויש כאלה שעובדים איתם במודע כדי להחזיר חובות שצברו בגלל הימורים או התנהלות כלכלית לא נכונה".
היו גם מקרים בודדים שלא נחשפו, בהם נהגי מוניות נחטפו על ידי עבריינים והוכו בגלל שלא שילמו את חובם ונאלצו להעביר לידיהם את המוניות וכל רכושם בתמורה לאי חיסולם או פגיעה בבני משפחותיהם.
"אם אתה שואל אותי אני מציע לכל נהג מונית שלא להסתבך עם השוק האפור ולא עם העבריינים", ציין דוד (שם בדוי), נהג מונית מתל אביב שנקלע לחובות של מאות אלפי שקלים, "ברגע שאתה נכנס לזה, הסיכוי שתצא משם שואף לאפס. הם ירדפו אותך עד הקבר כדי שתחזיר להם את הכסף ואם לא הם יגרמו לך להתאבד. אבל למשפחה שלך לעולם לא יהיה שקט".
ממשטרת ישראל נמסר: "ראשית ראוי להעמיד דברים על דיוקם - במשטרת ישראל לא מוכרת כל תופעה כאמור ולא ברור על מה מבוססת קביעה זו בהיעדר דוגמאות ספציפיות שיתמכו בכך. גם בקשת המשטרה לקבלת מידע אודות תלונות או אירוע על מנת לברר את הנושא לא נשאו פרי ועל כן ראוי להימנע מתיוגם של נהגי מוניות לא מעטים כדברי הכתב כגורמים מחוללי פשיעה. שלא בשולי הדברים נדגיש כי ככל שמגיע לידיעת המשטרה מידע או תלונה המעלים חשד לפלילים, הנושא נבחן ומטופל בהתאם ובכפוף לסמכות המוקנית בדין".