למחאת המחירים אין פרצוף, אז כועסים על עומר אדם

משלמים, כמו שני משוגעים
אלפי תגובות ברשתות החברתיות תלו את הנבל המרכזי של השבוע בכיכר העיר: עומר אדם. הזמר הופיע בפארק הירקון בסוף השבוע שעבר, ולאחר שקיצר את ההופעה לשעה בלבד - המעריצים הרגישו שהוא לא סיפק את הסחורה.

חוסר שביעות הרצון של המעריצים, ששילמו עבור ההופעה 250 ו- 500 שקלים, לדשא ולגולדן רינג בהתאמה, קיבל במה נרחבת. גם ברשתות היו אינספור מגיבים שמחו על המחיר היקר שהם שילמו שעמד בניגוד מוחלט לתמורה הזעומה.

בסופו של דבר הלחץ עבד, ואדם הודיע השבוע בחשבון האינסטגרם שלו כי יפצה את המעריצים הזועמים, ויעניק כרטיסים בחינם למאוכזבים להופעות נוספות שייקבעו בהמשך.

אי אפשר שלא להקביל את סערת אדם לעוד סערה שהתחוללה השבוע, בה חברת ענק נוספת, שסטוביץ, הודיעה על העלאת מחירים קרובה, לאחר שדיפלומט וקימברלי קלארק עשו זאת שבוע לפניה. הפעם, אף שזה נושא הרבה יותר בוער מזמר שמתקתק הופעה וטס למיקונוס, הדממה ברשתות החברתיות צורמת.

"שמישהו ייתן לעם ישראל את האנרגיות לכעוס על חברות המזון שמעלות מחירים כמו על ההופעה של עומר אדם", היה סטטוס שנכתב בפייסבוק השבוע, ולא יכולנו להסכים יותר. הבעיה היא שבניגוד למחאת עומר אדם, אין פנים למחאת המחירים הנוכחית, וקשה יותר לכעוס על שלוש חברות, מאשר על בן אדם אחד.

בסיבוב הקודם היתה זאת הפסטה של אסם שהועלתה על המוקד, וגרמה לחברה ולשאר החברות להתקפל ולהמתין עם עליות המחירים. כנראה שהפעם נצטרך לבחור קורבן חדש כדי להצית את המחאה. רק חייבים לבחור מהר.

מסעדת הטורף בבאר שבע. המדינה לא צריכה להתנהל כמו דוכן פלאפל | צילום: שמעון איפרגן.
מרגישים שיש לכם מזל הפעם?
אם אתם רוצים להרגיש שזכיתם במשהו השבוע, סורו אל מסעדת "הטורף" בבאר שבע, שם החליטו לשבור את השוק עם שווארמת עגל בלאפה ב-25 שקל בלבד, כולל סלטים וצ'יפס ומנת פלאפל ב-10 שקלים. ההנחות, אגב, לא ניתנות למי שמבצע משלוח עד הבית.

ההיגיון הכלכלי, בהנחה שהמסעדה תמשיך את המבצע, הוא לוותר על חלק מהרווח לכל מנה, אבל לפצות בגידול של מספר הלקוחות ובמכירה של מוצרים נוספים, כמו שתייה.

לא רק בשווארמה בבאר שבע עושים מבצעים, גם משרד השיכון בעניין. השבוע נרשמו לא פחות מ- 112 אלף משקי בית להגרלה של 5,000 דירות במסגרת "דירה בהנחה" שייבנו ב-25 ישובים. במשרד השיכון אוהבים תכניות כאלה. לדאוג לשוק שבו יש לכל אזרח במדינה יש אפשרות לדיור הוגן זה קשה. לתת ל-5,000 בני מזל הזדמנות לקנות דירה במחיר נמוך יותר ממחיר המקובל זה קל יותר.

אמנם הסיכויים לזכות בדירה גדולים מעט יותר מהסיכויים לזכות בלוטו (1 ל-15 מיליון, בפעם האחרונה שבדקנו), אבל מנקודת המבט של המשתתפים בהגרלה, אין הבדל גדול. ינצחו, יקבלו זכות לדירה בפרויקט שעוד לא נתקבלו עליו האישורים הראשוניים, ויוכלו לממש את הזכייה בעוד שנים, במחיר שסביר להניח שיעלה וגם אחרי הנחה יחורר את כיסם. יפסידו, הם ימשיכו לנסות ולשרוד בסביבה שמזכירה ג'ונגל, שבה המקומות שבהם ניתן לממן דירה במחיר סביר הם גם המקומות שבהם קשה למצוא עבודה עם הכנסה ראויה.

הזוכה הגדול מההגרלה הוא למעשה משרד השיכון עצמו, באמצעות הגרלות שונות ומשנות מצליח למשוך את ממוצע מחירי הדיור כלפי מטה באופן קוסמטי. מאחורי הסטטיסטיקה מסתתרים רק מחירים שממשיכים לעלות. במצב כזה, עדיף להתנחם במנת פלאפל זולה במיוחד. לפחות תצאו שבעים.

סופרמרקט באמסטרדם | צילום: shutterstock
אולי אפשר לקפוץ לקניות בסופר בניו זילנד ולחזור?
ישראל מתייקרת. את זה כולנו יודעים. אבל מה קורה בעולם? השבוע במסגרת פרויקט מיוחד בחרנו חמישה מוצרים מובילים ב- 2 קטגוריות: מוצרי מזון בסיסיים ומוצרי טואלטיקה (הבדיקות הבאות יתפרסמו בתחילת שבוע הבא). בתחילה השווינו את אותם מוצרים בארבעה סופרים ברחבי הארץ, ואחר כך פנינו לישראלים בחו"ל, וביקשנו מהם שיבדקו כמה עולים אותם מוצרים הסופרים הקרובים לבית.

רגע אחרי שתתרשמו מהשוואת מוצרי הטואלטיקה, והשוואת מותרי מזון בסיסיים, תגלו שהמסקנה כאן זהה: בכל העולם המוצרים מתייקרים, לא רק אצלינו, אבל בניגוד לשאר העולם המשכורת כאן יותר נמוכות משמעותית והמוצרים בישראל יותר יקרים.

למה זה קורה?

ראשית, התהודה הציבורית: כל עוד אין מחאה צרכנית המחירים ימשיכו לעלות באין מפריע. הסיבה השנייה היא שאין בישראל מספיק תחרות, וחברות יכולות לעשות מה שהן רוצות כמעט ללא הפרעה. לצערנו אנחנו גם לא כוח צרכני מספיק גדול בעולם כדי שנקבל הנחות מפליגות, אבל גם אם אנחנו כבר מקבלים- הרווח מתחלק בן היבואן לרשתות השיווק.

מה צריך לעשות? אין כאן פתרונות קסם, ואנחנו לא נפיל אתכם מהכסא עם רעיון מהפכני וחדש: תתכננו רשימה מסודרת של התפריט השבועי שלכם, תזמינו אונליין וכך תמנעו מפיתויים, תרימו את העיניים למעלה או תורידו אותן למטה כשאתם הולכים במעברים בסופר - שם מתחבאים המותגים הזולים, או תקנו במעדניה.

יקר יותר. לחם אחיד | צילום: אמיר מנחם, mako אוכל
מה התייקר השבוע
ברוכים הבאים לפינה שאנחנו מקווים שלא תופיע כאן כל שבוע, אם כי אנחנו לא רואים איך זה קורה בעתיד הקרוב.
1. מחיר הלחם האחיד שנמצא תחת פיקוח מחירים עלה ביום ראשון ב-20%, שהם 1.5 שקלים לכיכר. מחיר הלחם האחיד יעלה מ-7.11 שקלים ל-8.53 שקלים לכיכר.

2. חברת קימברלי קלארק ישראל הודיעה על עליית מחירים. מחירי המכירה במרבית מוצריה בשיעורים של בין 5.5% ל-9.6%. עליית המחירים תתבצע בקטגוריות הנייר, החיתולים, המגבונים, ההיגיינה ומוצרי טיפוח וניקיון הבית.

3. יצרנית מוצרי הטואלטיקה שסטוביץ הודיעה לרשתות הקמעונאיות על עליית מחירי המכירה במרבית מוצריה בשיעורים של בין 5.5% ל-9.6%.

מדובר בפעם השנייה ששסטוביץ' מעלה מחירים השנה. בין המוצרים שיתייקרו: מאסטר שף – רטבים, עלייה של 8%, אטריות מאסטר שף ונודלס - 10%-16%, אורז – 9%. טונה ריו מרה – עלייה של בין 7%-15%, צו'קוטה – ממרחים, עוגה ושוקולד מריר עלייה של בין 5%-14%.

ויש גם נקודת אור קטנה.

4. בחודש הבא נשלם פחות על הדלק. שר האוצר מתכוון ליזום הפחתה נוספת של הבלו על הדלק, שכבר פחת בחצי שקל לליטר, החל מתחילת אוגוסט. ככל הנראה תעמוד ההפחתה על חצי שקל נוסף, מה שיוזיל את המחיר לליטר בנזין 95 בשירות עצמי ל- 7.58 שקל. אם מחיר חבית נפט ימשיך לרדת, תיתכן הוזלה נוספת. אבל עד אז, בחודש הזה, נמשיך לחשב האם כדאי להתניע את האוטו, כדי לחסוך עוד כמה שקלים.

זוכרים שפעם היינו יוצאים מהבית להיבדק? | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בשביל להבין אם מגיע לכם פיצוי מהמדינה, תצטרכו ללמוד עוד שני תארים
אחרי שנים של עבודה תמורת פרוטות במשרות שלא היו שלמות אף פעם, ח' החליטה לצמצם את עבודתה כקלינאית תקשורת במסגרת ציבורית ופתחה קליניקה פרטית. לעסק כזה, כידוע, לוקח זמן להתרומם. ההשקעה הראשונית גדולה, אבל לתמורה לוקח זמן להגיע. אבל אחרי מספר חודשים, יותר ויותר לקוחות הציפו את המקום. בעיקר בגלל הכישורים הגבוהים של ח', אבל גם בגלל המדיניות המתמשכת של המדינה (שהחלה כבר לפני כמה וכמה ממשלות), להפוך את הטיפול במקצועות הפארא רפואיים במערכת הציבורית לבדיחה.

אבל זה לא העניין, הפעם. איתרע מזלה של ח', ואת הקליניקה שלה היא פתחה אי שם באמצע 2019. גם היא, כמו כל בעלי העסקים הפרטיים, נפגעה קשות מגלי הקורונה השונים. בין מטופלים שנמצאים בבידוד ולא מגיעים, מטופלים שמפחדים מהידבקות ולא מגיעים וסיכוני ובני משפחה שנדבקים ודורשים יחסי, כל גל פגע בה באופן ישיר בחשבון הבנק.

פגע, אבל לא מספיק. כי לעומת 2019, ההכנסות שלה היו גבוהות. כך יצא שמוקדם מאוד היא הבינה שאין לה כמעט סיכוי לראות שקול מהפיצוי עליו החליטה המדינה בעקבות זן האומיקרון. המדינה משווה את הפגיעה בהכנסות של 2022 לאלו של 2019, לכאורה השנה הנורמלית האחרונה שחווינו כאן מבחינה בריאותית. מעבר לכך, הפיצויים מתהדרים בשלל נוסחאות שמתאימות לספר פופולרי על משוואה מתמטית עלומה, ולא לבעל העסק הממוצע.

לכאורה, יש בכך היגיון. בפועל, מדובר בקריטריון שפוסל מתן פיצוי לעסקים רבים ומונע את חזרתו של המשק למצב אליו הוא צריך לשאוף: יציבות וצמיחה. נדמה שהמדינה, והאוצר בראשה, עדיין בטוחים שההישג החשוב ביותר שיכול להיות הוא שמירה על יעד הגירעון. כלומר, לדאוג שכמה שיותר כסף יישאר בקופה.

אלא שהכסף הזה נועד לכלל האזרחים שמשלמים מדי חודש מסים גבוהים בדיוק בשביל זה: כדי שהמדינה תדאג להם בחזרה. לא כל כסף שהמדינה מוציאה על תושביה הוא "פזרנות". המילה המתאימה יותר היא: הגינות.