גיורא סיני, גבר בשנות החמישים לחייו, נכנס בצעדים מדודים לבית הכנסת הגדול של חסידי גור בעיר ערד, לבוש בחליפה שחורה וכיפה שחורה וגדולה שעטרה את ראשו. לאחר שכל הנוכחים סיימו לכרכר סביבו, כאילו מדובר ברב החסידות עצמו, הם ניסו לברר מה קורה עם הכספים שנתנו לו ומתי כדאי להם לממש את ההשקעה הגדולה שהבטיח להם, זאת שתסדר אותם לכל החיים.
"הסירו דאגה מלבכם בקרוב מאוד תהיו מסודרים לכל החיים. בעזרת השם, סבלנות, הרבה סבלנות. הכול עובד לפני התכניות. אני פה להרבה זמן, אני לא בורח לשום מקום", הסביר סיני בעברית מתובלת ביידיש רהוטה כשהוא מפזר חיוכים לכל עבר.
והם אכן היו רגועים. כי מה יש לחשוד באדם ששולף מידי פעם תוך כדי תפילה ערימה של שטרות דולרים ולירה ושטרלינג ובתום התפילה שלשל אותם לקופות הצדקה?
אלא שגיורא סיני, ממש לא היה חסיד גור. לא קרוב לזה בכלל. מדובר ברב נוכלים מהגדולים שידע העולם, אם לא הגדול שבהם. שמו האמיתי היה : ג'ורג' זמפליני, נוצרי אזרח הונגריה. שנתיים לאחר שהגיע לערד בנסיבות מסתוריות ומשונות הוא נעלם כאילו בלעה אתו האדמה אבל עם מאות מיליוני דולרים כשהוא משאיר אחריו שובל ארוך מאוד של אנשים שנותרו חסרי כול, המומים, ובעיקר הם המון שאלות לא פתורות. איך הם נפלו בפח שלו.
"כולם סמכו עליו. אנשים הפקידו בידיו את עתיד ילדיהם. את חייהם. לקחו הלוואות של עשרות של אלפי דולרים והשקיעו אצלו. הוא האחרון שהאמנתי שירמה אותי", שחזר י', אחד מחסידי גור, "הוא היה מחלק לנו שקיות קטנות של יהלומים ומבטיח שאם יקרה לו משהו אין לנו מה לדאוג שהיהלומים שווים מאות אלפי דולרים. אתה יודע מה הכי מצחיק? אף אחד לא פתח את שקיות היהלומים. סמכנו עליו בעיניים עצומות".
אחרי שהוא ברח, חסידי גור ההמומים פתחו את שקיות היהלומים שהתבררו כיהלומי זכוכית שלא שוות פרוטה. "לצערי כולנו היינו עיוורים. חשבנו רק על הכסף ופחות חקרנו לעומק מי האיש שנחת עלינו משום מקום ונעלם לנו לשום מקום. העצוב הוא שעד היום אנשים עוד מאמינים שהוא עוד ינחת בערד ויחזיר להם את הכסף שגנב מהם בעורמה רבה", אומר אותו חסיד.
"חוץ מלגנוב להם את התחתונים הוא גנב להם הכול"
גיאורגי זמפליני, נחשב לנוכל העוקץ הכי גדול שפעל אי פעם בעולם. הוא היה מבוקש ב-160 מדינות בעולם בגין מעשי עוקץ ומרמה שביצע, כשהוא גורף לכיסיו מיליארדי דולרים ונעלם למקום חדש, עם סיפור כיסוי חדש ודמות אחרת- מותיר אחריו שובל של הרס וסיכויים אפסיים למצוא אותו.
זמפליני נולד בהונגריה. בצעירותו היה שחיין, ושיחק בקבוצות כדור מים. בשלהי שנות השמונים הוא אף מונה למנהל בנבחרת המים של הונגריה. ב-1992 נבחרת המים נשלחה לאליפות עולם באוסטרליה שם מתחילים מעלליו של זמפליני להיחשף לראשונה.
כמה ימים לפני סיום משחקים הוא נעלם מבלי להשאיר אחריו שום עקבות. כאשר שחקני נבחרת המים, המאמנים ועוזריהם נכנסו לחדרי ההלבשה שלהם לקחת את חפציהם בתום אחד המשחקים הם נחרדים לגלות שכל כספם, שעוניהם והתכשיטים נעלמו כלא היו.
כשהחשד נפל על זמפליני, הם הגיעו לחפשו בבית המלון אבל הוא כבר היה רחוק משם. טס למקום אחר עם הכסף והתכשיטים שלהם. "חוץ מלגנוב להם את התחתונים הוא גנב להם הכול", נזכר ראובן, מורה לגרמנית והונגרית שמכיר היטב את הפרשה, "בכל מקום שהוא היה מגיע אליו הוא היה משאיר אדמה חרוכה לגמרי. הוא כל הזמן החליף זהויות ואנשים האמינו לו. הוא היה קודם כל שחקן ואחר כך רמאי ונוכל".
בשנות התשעים, לאחר שעקץ אנשים בעשרות מדינות ברחבי אירופה, כשהוא מתחזה לכומר, רב, אוליגרך, בעל חברת יהלומים ותכשיטים, מיליונר- הוא הגיע ליעד הבא שלו: ישראל.
"בחיים לא היית חושב שמדובר בנוצרי"
זמפליני נחת בערד ב-1992 לאחר תחקיר שטח מעמיק, והציג עצמו בשם: גיורא סיני, כאיש עסקים חרדי שהגיע להשתקע בישראל ושהשקיע בכמה חברות גדולות בתחום היהלומים והנדל"ן. היה לו עוזר בשם מאיר שעשה עבורו את העבודות ה"שחורות". הוא הציג עצמו כבנו המאומץ.
הוא שכר ווילה מפוארת ברחוב נוף, מאובטחת, מאובזרת, עם מצלמות אבטחה ומגודרת כמו מבצר שרק מעטים זכו לראות מקרוב. הוא רכש שש דירות ברחבי העיר וביטח אותן בסוכנות ביטוח מקומית.
"זו הייתה אחת הווילות המפוארות שהיו בישראל", העיד תושב ערד שביקר בווילה כמה פעמים, "בחיים לא הייתי וילה כזו. היו לו דלתות מצופות בזהב, כלי קריסטל יקרים מאוד, פריטי יודאיקה מזהב צרוף וספרי תורה נדירים. תמונות של ציירים ידועים ממוסגרות בזהב וכסף עיטרו את הקירות, כלי אוכל עשויים מזהב טהור. הייתה לו מנקה קבוע שמנקה ומסדרת לו את הבית. כל תכולת הבית שלו הייתה שווה עשרות מיליוני שקלים. לא כל יום זוכים לראות בית כזה".
"הוא היה ערמומי מאוד. הציע לחסידי גור ולאנשי עסקים בערד הצעה להשקיע אצלו את כספם כולם עמדו אצלו בתור", מספר ציון (שם בדוי) תושב ערד שניהל עסק קטן. נתתי לו 50 אלף דולר בתמורה לריבית חודשית של 3,000 דולר בחודש למשך חמש שנים. זה היה מטורף באותם ימים. הייתי צריך להרוויח 150 אלף דולר ויותר".
בהתחלה, מעיד ציון, הכל זרם. " הכסף הגיע כל חודש בזמן. אלפים מערד ומכל רחבי הארץ השקיעו אצל גיורא סיני. אף אחד לא חשב שהוא רמאי ונוכל. הוא דיבר עברית לא הכי טובה אבל טען שזה בגלל שהוא עולה חדש".
"הוא עשה עלינו רושם עצום. הוא סיפר שהוא איש עסקים אמיד מאוד", סיפרו כמה מחסידי גור, "יש לו כוח שכנוע עצום. הוא היה מגיע להתפלל בבית כנסת. עולה לתורה. זכה לכבוד מלכים. בחיים לא הייתי חושב שמדובר באזרח הונגרי, נוצרי שהונה אותנו. הוא נראה כמו חרדי אמיתי. כך בכל אופן התנהג".
הוא סיפר לכם למה דווקא הגיע לערד?
"הוא אמר שהוא חולה אסטמה וערד מתאימה לו מאוד כי האוויר פה יבש. מה שנכון נכון. יש בעיר לא מעט חולי אסטמה שגרים פה בגלל האוויר. למה שלא נאמין לו?! הוא הבטיח לי ריבית של 40 אחוזים ולאחרים גם 60 אחוזים בשנה. בשום בנק בעולם לא היינו מקבלים ריביות כאלה. הוא גם עשה עלינו רושם עצום כשתרם עשרות אלפי דולרים לנזקקים בערד, רק שמתברר בדיעבד שזה היה תרומה מהכספים שלנו".
"לא יודע איך היינו כל כך טיפשים ומטומטמים שהלכו אחריו כמו החלילן מהמלין. הוא היה בערד יותר מאלוהים", סיפר יהודה (שם בדוי) איש עסקים מקומי שזמפליני עקץ אותו במאות אלפי דולרים, "עד היום אשתי לא סולחת לי ובצדק על הכסף שנתתי לנוכל הזה ובגללו הגענו לפת לחם. הוא עשה את העוקץ הכי מושלם בעולם".
שבר את כל השיאים העולמיים
סיני-זמפליני חי באושר ועושר לא רק כחרדי בערד. גם בתל אביב החלו להכיר אותו אבל תחת זהות אחרת- חילונית לגמרי.
בכתבה מתוך "מעריב היום" שפרסם העיתונאי אורי בינדר מעריב היום ב-18.4.1994, פורסם כי הוא היה מבלה עם נערות ליווי בבתי מלון יוקרתיים בתל אביב, אכל במסעדות פאר לא כשרות כשהוא מסיר מראשו את הכיפה או כל סימן זיהוי אח, נוהג בקדליק או במרצדס, קנה בעשרות אלפי דולרים כלבי גזעיים שאת חלקם חילק במתנה לחברים קרובים".
"בגדול הוא חגג על הכספים של אותם מסכנים", חשף חוקר פרטי שעקב אחריו לאחר שכמה משקיעים שחשדו הוא עוקץ אותם שכרו את שירותיו". הוא אחד הנוכלים הכי גדולים והכי מתוחכמים שהכרתי בחיי, ותאמין לי-נתקלתי בלא מעט. תבין, אז לא היה פייסבוק, אינסטגרם או טיק טוק. היום אני מעריך היו עולים עליו מהר מאוד ועוצרים אותו".
במשך שנתיים זמפליני פעל בערד ובמרכז הארץ. כשהתחילו לצוץ נגדו חשדות שהוא מתקשה להחזיר את הכספים למשקיעים, הוא הבין שימיו ספורים ו מתחת לרדאר כבר הכין בחשאי את תכנית המילוט שלו מהארץ: כרטיס טיסה לכיוון אחד לפראג.
הפרשה התפוצצה כאשר כמה מחסידי גור ובעלי עסקים הגיעו לביתו של סיני זמן קצר לפני שנמלט מהארץ והתעמתו עמו מאחר, ובמשך כחצי שנה לא קיבלו את הכספים שהבטיח להם. היו כאלה שאיימו לשבור לו את העצמות ולהזעיק את המשטרה אבל סיני בעל הלשון החלקלקה ידע להרגיע אותם במתק שפתיים ובהבטחות שווא.
"יש קצת קשיים", הודה בפניהם סיני, "אבל עד היום קיבלתי להם הכול. אם לא קחו מה שאתם רוצים מהבית שלי. הנה המפתח. בעזרת השם הכול יסתדר. תקבלו כפול ממה שמגיע לכם".
אלא שהשם לא עזר. ביום בהיר אחד, כמו שבא הוא נעלם. מאות מתושבי העיר צבאו על הווילה שלו מיד כשנודע שסיני נמלט מהארץ מנסים לגנוב מכל הבא ליד. לרוע מזלם, חברת אבטחה שהובאה למקום מנעה מהם לבזוז את רכושו שהשאיר אחריו והנאמד בעשרות מיליוני שקלים.
בין הקורבנות שנפלו בפח היו קבלני בנייה גדולים, בנקים גדולים שמהם לקחו הלוואות של למעלה מעשרה מיליון דולר, בעלי עסקים, אלפי חרדים מבני ברק, ערד וירושלים, סוחרי יהלומים, ומיליונרים ממרכז הארץ שהשקיעו אצלו עשרות מיליוני דולרים שהתאיידו.
הבנקים ובעלי חברות דאגו קודם כל להחרים את פריטי הרכוש היקרים שהותיר אחריו זמפליני, ושלוש שנים לאחר שנמלט מהארץ מכרו אותו במכירה פומבית שבקושי החזירה להם חמישה אחוז מהסכום שבהו נעקצו על ידו, מכיוון שחלק חלק גדול מהרכוש, מסתבר, היה מזויף.
חקירת המשטרה העלתה כבר אז שסיני מבוקש על ידי האינטרפול ב-148 מדינות בעולם ובהונגריה אחד העיתונאים שעקב אחריו הוציא ספר עליו בשם: 'גאיורגי זמפליני הנוכל הגדול ביותר בעולם'.
זכה להגנה והבטחה שלא יועמד לדין
לאיפה נעלם זמפליני? לאיש ממש מושג. לאחר שעזב את ישראל, התברר, הוא עקץ אנשים בעוד עשרות מדינות ברחבי העולם כמו ארצות הברית, אוסטרליה, ניו זילנד, באיים בקריביים, בדרום אמריקה ועוד. בכל מקום השאיר אחריו אדמה חרוכה, והיה מבוקש על ידי האינטרפול בלפחות ב-160 מדינות בעולם.
אחרי שעזב את אירופה זמפליני נחת בקובה שם הכיר כמה אנשים המקורבים לשלטון והשיג דרכון דיפלומטי. כמה שנים לאחר מכן ברח לשוודיה והתחזה לכומר שעוסק בהתרמת כספים לכנסיות ברחבי המדינה. כמה שנים לאחר מכן, גילו מנהלי הכנסיות שמרבית הכסף, שזמפליני התרים, נעלמו. כשביקשו ממנו הבהרות, הוא הבין שהחבל סביבו מתהדק ונמלט להונגריה והתגורר בכפר קטן הגובל על מולדובה.
"הוא היה המתרים הכי טוב במדינה", גילה עו"ד דני פרץ שבעברו היה בעל משרד חקירות פרטי שעקב אחרי זמפליני, "הוא התרים מיליוני דולרים מאזרחים ובעלי חברות לטובת הכנסיות. עקבתי אחריו ברחבי העולם. הוא כל הזמן היה חי בזהות אחרת. ערמומי ומתוחכם מאוד. אפילו האינטרפול התייאש מלאתר אותו".
מה עלה בגורלו של רב הנוכלים והמעללים? תלוי את מי שואלים. ההערכות הן שהוא מת ממחלה קשה לפני כעשור בבלגיה או בהולנד כשהוא חסר כל.
לפני כעשור נערך באחד מערוצי הטלוויזיה בשוודיה תחקיר, שם נחשף כי עקב היותו מקורב לבכירי השגרירות ההונגרית במדינה, הוא זכה להגנה והבטחה שלא יועמד לדין מעשי העוקץ שעשה במדינה וכך הוא מת מבלי שהועמד לדין.
"אני יכול לומר בוודאות שזה הנוכל הכי גדול שפעל בעולם", ציין קצין משטרה שהכיר את הנוכל, "אין דבר כזה שנוכל מבוקש ב-160 מדינות. הוא שבר את כל השיאים העולמיים".