קוראים לי ספי ואני בת 22.
עליתי לארץ לפני 13 שנה עם משפחתי, חוץ משתי אחיותיי הגדולות, שעדיין ממתינות לעלות ארצה.
גדלתי בכפר קטן באתיופיה שנקראת אלפה. בגיל שנתיים, עזבנו את הכפר והגענו לאדיס אבבה, כדי לעלות לארץ ישראל. כל היהודים שהמתינו לעלייה חיו ביחד במחנה של היהודים. אני עדיין זוכרת את בית הספר היהודי בו למדתי ביחד עם האחים שלי. למדתי עברית, תורה ועל ארץ ישראל. חיכינו תשע שנים לעלות ארצה. ואז הגיע תורנו.
אני זוכרת ששאלנו את הנציגים ממשרד הפנים כאשר עלינו, למה מפרידים אותנו מהאחיות שלנו. הם אמרו שהם יעלו אותן תוך כמה שבועות. מקסימום חודש. זה נתן קצת נחמה למשפחה.
לעולם לא אשכח את הפרידה מהאחיות שלי ואת הבכי. בכינו כל הדרך עד שהגענו לארץ ישראל. ואני עדיין ממתינה, ממתינה כבר 13 שנה לראות את האחיות שלי, לחבק אותן, ולפגוש את אחיינים שלי.
קשה לי להבין איך 13 שנה כבר עברו ללא האחיות שלי. אני עוד זוכרת איך הייתי יושבת ביחד עם האחיות הגדולות שלי. הן עשו לי צמות בשיער והייתה הרבה אהבה. בחתונה שלי לפני ארבע שנים, חשבתי עליהן בדרך לחופתי. הסתכלתי על אמא שלי. העיניים שלה היו מלאות דמעות, דמעות של כאב.
אמא יקרה - חיים שלי. היא הבן אדם הכי חזק שאני מכירה בעולם הזה. קשה לי לראות אותה עצובה. למה אמא צריכה להתנתק מהבנות שלה, 13 שנה?
החלום היחידי של אמא שלי, הוא לראות את הילדים ואת הנכדים שלה שהיא לעולם לא פגשה.
אני כל הזמן מבטיחה לאמא שיום אחד החיוך יחזור לפנים היפות שלה. אבל בינתיים זה לא קורה כי הממשלה מפרידה בין הורים לילדים, ובין אחים לאחיות.
אנחנו יהודים, ואנחנו משרתים את המדינה כמו שצריך. אח שלי הולך כל חצי שנה למילואים. אח אחר משרת בקבע בחיל האוויר. אחותי הקטנה לוחמת. ויש לי עוד אחות שמתגייסת בקרוב.
גם אני תרמתי למדינה, ועשיתי שירות לאומי באגף הגיור.
למה המדינה מפקירה את שמונת אלפים האחים שלנו, כאשר הממשלה כבר החליטה בשנת 2015 להעלות אותם לארץ אבל משום מה, לא מבצעה את ההחלטה?
אין יום שאני לא מתקשרת למשרד הפנים, ואין מענה. גם אם עונים לטלפון, אומרים שהתיק בטיפול. למה זה לוקח 13 שנה לטפל בתיק?
למה אנחנו צריכים לחיות בשני עולמות?
אתם טוענים שאני לא יהודיה כי אני שחורה ואני טוענת שאולי אתם, הלבנים, גם לא יהודים. ההורים שלי יהודים וגם אני והאחיות שלי יהודיות ואין לאף אחד את הזכות להגיד לי שאנחנו לא יהודיות בגלל הצבע שלנו. אני אשמה שנולדתי בצבע הזה? מעניין מאד אם הייתי לבנה אם עיניים כחולות, האם הייתם אומרים את זה?
ביום ראשון הקרוב, 29.7, בשעה 10:00, אנחנו מפגינים מול משרדי הממשלה בירושלים וקוראים לראש הממשלה- "הבטחות צריך לקיים." אמשיך להפגין עד אשר ראש הממשלה יבצע את ההחלטות שלו, והחיוך יחזור לפנים של אמא.