אלימות כלכלית מתרחשת בדרך כלל כאשר אחד מבני הזוג שולט על הנכסים הכספיים של התא המשפחתי ולא מאפשר לבן הזוג השני גישה (אישה לרוב) עצמאית אליהם. כך, הופכת האישה תלויה כמעט באופן מוחלט בבן הזוג. במקרים כאלה יכול בן הזוג השולט "לסגור את הברז" לאישה ביום בהיר אחד, וכך לפגוע בצורה קשה ברמת החיים שלה ולמנוע ממנה לעשות שימוש בכספים ובנכסים המשפחתיים – פעולה חד צדדית שלפעמים אכזרית יותר מכל אלימות אחרת.
על שולחן הכנסת הונחה בשנת 2020 הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית ובה הוגדרה אלימות כלכלית כ"התנהגות מתמשכת של אדם כלפי בן זוגו או כלפי בן משפחה אחר תוך הטלת אימה, הפעלת כפייה או הפעלת שליטה עליו". אלימות זו מתבטאת במניעת התנהלות כלכלית עצמאית של הנפגע, כולל יציאה לעבודה או פתיחת חשבון בנק, בהגבלת הגישה לנכסים שיש לנפגע זכויות בהם, מניעת שימוש בכרטיס אשראי, הסתרת קיומם של נכסים ומניעת גישה למידע על נכסים, פעולות והתחייבויות.
הטיעון שמסווה אלימות כלכלית
התופעה נפוצה בקרב משפחות רבות בווריאציות שונות. במקרים הקלים האלימות הכלכלית מוסווית תחת טיעון של "התנהלות כספית אחראית", כאשר בפועל מדובר בשליטה של אחד מבני הזוג והגבלת בן הזוג השני מלהתנהל כלכלית, במקום קבלת החלטה משותפת בכל הקשור לתנאי ההתנהלות הכלכלית המשפחתית. במקרים הקיצוניים מדובר במניעת גישה מוחלטת לחשבונות בנק, להסתרת נכסים ולהעלמת מסמכים.
האם התופעה מאפיינת רק סכסוכי גירושים או קיימת גם בזמן נישואים?
בחלק מהמקרים האלימות הכלכלית היא תגובה להחלטה להתגרש ומטרתה למנוע מבן או בת הזוג המבקשים להתגרש לקבל מידע או גישה לנכסים כדי למנוע חלוקה שווה והוגנת של הרכוש. במקרים רבים אחרים מדובר בהתנהלות מתמשכת לאורך שנים של דיכוי, שליטה, צמצום והקטנה של אחד מבני הזוג, תוך מניעת גישה לכספים, מניעת יציאה לעבודה, ושימוש חלקי בכרטיסי אשראי השייכים לחשבון על שם הצד האלים כלכלית, ותוך הגבלת השימוש כאמצעי ענישה ושליטה.
האם רק נשים חלשות, שלא עובדות ותלויות בבעל, חשופות לאלימות כלכלית או גם נשים עצמאיות וחזקות?
אין ספק שקל יותר להפעיל אלימות כלכלית כלפי אישה שתלויה כלכלית בבעלה ואין לה מקורות הכנסה וקיום משל עצמה. עם זאת, התופעה קיימת גם כלפי נשים חזקות – לעתים משום שהן רוצות, באופן מודע או לא מודע, לאפשר לבעל להרגיש עליונות ושליטה, למרות שלצדו אישה מצליחה יותר ממנו. לרוב ההתנהגות קיימת מתחילת הקשר, כשפערי הכוחות הכלכליים היו אחרים.
מה יכולה לעשות אישה שחווה אלימות כלכלית?
ברגע שאישה מבקשת לצאת ממעגל האלימות הכלכלית היא צריכה ויכולה לפעול בשתי דרכים מקבילות. ראשית, לפעול כדי לנתק את התלות הכלכלית ככל האפשר וכמידת יכולתה. כלומר לצאת לעבוד, לפתוח חשבון בנק נפרד, לאסוף מסמכים על הרכוש המשפחתי וכו'. מדובר בתהליך ארוך ולא פשוט ומומלץ לעשותו בליווי טיפולי.
במקביל, ניתן לפנות לבית המשפט בשלל בקשות, החל מבקשה למזונות זמניים, דרך בקשה למתן צו לגילוי מסמכים, צווי מניעה שיאסרו ביצוע פעולות ברכוש, וכלה בבקשה למינוי רואה חשבון חוקר שיבחן את ההתנהלות הכלכלית ויבדוק אם קיימת הברחת רכוש.
כיצד מתייחסים לתופעה בתי המשפט?
בהצעת החוק למניעת אלימות כלכלית ניתנת לבתי המשפט לענייני משפחה סמכות להוציא צו למניעת אלימות כלכלית, אך נכון להיום הצעת החוק טרם אושרה. במצב המשפטי הנוכחי, בתי המשפט, על פי רוב, אינם מכנים את התופעה בשמה ואינם נוקטים סנקציות כלפיה. עם זאת, בהחלט ניתנים צווים שמטרתם לתקן את עוולות האלימות הכלכלית, כגון צווים שמטרתם לאפשר גישה למידע, גילוי מסמכים, צווים למניעת הברחת נכסים, צווי עיקול וצווים לתשלום מזונות זמניים.
פסיקות בתי המשפט בנושא אלימות כלכלית מגוונות, והשופטים לא ממהרים לקבוע כי מדובר באלימות כלכלית אם זו לא הוכחה מעל לכל ספק. למשל, בפסק דין מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה נדחתה תביעת נזיקין של אישה שטענה שהבעל הפעיל כלפיה אלימות כלכלית וקמצנות חולנית שמנעה ממנה חיים סבירים. הבעל טען כי לא מדובר באלימות כלכלית אלא בסירוב סביר לרכוש נעליים לכל בני המשפחה, מכונת כביסה חדשה וכו'. בית המשפט קבע שהאישה לא הוכיחה טענותיה ביחס לאלימות כלכלית ולא הציגה כל ראיה לנזק.
בפסק דין אחר בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב נדחתה טענת אישה שלפיה הבעל משך אלפי שקלים מדי חודש מחשבון הבנק במשך שנים רבות ובסך הכול כשני מיליון שקל. בית המשפט קבע כי אין זה מתפקידו להתערב בהתחשבנות בין הצדדים ביחס לכספים שנמשכו בתקופת החיים המשותפים, מהטעם שאין לצפות מבני זוג לנהל פנקסנות ולאסוף ראיות בתקופת השיתוף למועד שבו חלילה יעלו חיי הנישואים על שרטון.
היה גם פסק דין שבו התקבלה תביעה של גבר שטען לסוג של אלימות כלכלית שהופעלה כלפיו מצד אשתו. לטענתו, האישה אילצה אותו להעביר כספים לחשבון שפתחה על שמה בלבד והחתימה אותו על הסכם ממון מקפח שמנשל אותו מרכוש שצבר והכל כדי שיהיה נתון לחסדיה. השופטת קיבלה את תביעתו והורתה על ביטול הסכם הממון.
עו"ד רות דיין וולפנר היא בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה