באופן כללי, אין ספק שהאחראיות הישירה על המחדל נופלת על המכינה. השאלה הגדולה היא האם תוטל אחריות על על משרדי הביטחון והחינוך – בהיותם גופי הפיקוח שדומה ולא עשו את עבודתם, ולא קבעו סטנדרטים מחייבים או מנחים בנושא פעילויות החוץ של המכינות הקדם-צבאיות בטח ובטח כשמדובר על ידי גוף מתוקצב.
מבחינה משפטית ומעשית, ומכיוון שלצערנו בכל הנוגע לעשרת המשפחות שאיבדו את יקיריהן, מהבחינה המשפטית כבר "התגבש הנזק" אפשר לכאורה להגיש תביעה נגד המכינה בתוך ימים ספורים. הבעיה היחידה שיתכן הינה שסכום הביטוח של המכינה, בהנחה המיטיבה שיש כזה, לא יספיק. תשלום הפיצויים יכול להגיע לעשרות מיליוני שקלים רק למשפחות ההרוגים, ועוד פיצויים נוספים לכל הנפגעים הנוספים באירוע. יחד עם זאת סביר שיעבור עוד זמן רב עד שמי מהנפגעים ייזכה בפיצויים. הטלת האחריות וחישוב החלוקה של בין הגופים השונים צפוי, כמקובל במחוזותינו, לארוך עוד זמן רב.
נותרת השאלה, מתוקף מה יכולות המשפחות או מי מהנפגעים לתבוע את המכינה? ראשית יש לדעת כי המכינה הינה תאגיד על פי חוק ועל פי חוק יש לתאגיד זכויות וחובות. הגיוני להניח שהמכינה ביטחה את עצמה בכיסויים שונים – מביטוח מבנה, דרך אחריות מקצועית ועד צד ג', שמכסה את כל הפעילות של המכינה.
לצורך הפיצויים ישנם שני סוגי ביטוחים רלוונטיים - ביטוחים אישיים של הנפגעים עצמם, כגון : ביטוח תאונות אישיות של ילדי בית הספר (השמיניסטים שהשתתפו בטיול), והביטוח השני הוא תלוי אחריות, והוא ביטוח האחריות של המכינה.
השאלה המרכזית היא האם המכינה ומנהליה סטו מנורמת ההתנהגות הסבירה כאשר אישרו את הטיול ומסלולו, האם נהגו כמנהלי טיולים סבירים לפני ותוך כדי ביצוע הטיול : בעת בחירת המסלול ; בהתייעצויות וברורים שערכו (או שלא ערכו) לפני היציאה לשטח ובעת בחירת המסלול ; בעת ביצוע הטיול בפועל ועוד. חשוב להבהיר שלנושא הזה ולשאלת האחריות הנזיקית של המכינה ומנהליה אין קשר לשאלת האחריות הפלילית. עם זאת, אם מי מראשי המכינה יורשע בגרימת מוות ברשלנות אין ספק שגם במישור האזרחי הוא ימצא חייב בנזיקין.
לאור הנתונים ולאור הוראות חוק המכינות הקדם צבאיות, ולאור העובדה שמדובר בגוף המתוקצב מכספי הציבור, עולה באופן ברור שאלת אפשרות התביעה כנגד המדינה (משרדי החינוך והבטחון). חוק המכינות הקדם צבאיות משנת 2008 מעניק למשרד החינוך את הסמכות (כתנאי להכרתה במכינה כמכינה מוכרת ומאושרת ולתקצוב) לקבוע כללים גם בנוגע לתכנית החינוכית-לימודית שתונהג במכינה ולתנאים הפיזיים והבטיחותיים הנדרשים לפעילותה. כאשר תנועות הנוער, לדוגמה, מוציאות טיולים, הם מכפיפים את עצמם לחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא ופונות לחדר מצב משרד החינוך לקבלת האישורים הנדרשים. נראה ואין ספק שאם היה מדובר בטיול בית ספר / תנועת נוער והגורמים המוסמכים שם היו פונים לחדר המצב של משרד החינוך - הטיול במתכונתו הנוכחית לא היה מאושר.
מה אומר החוק?
חוק המכינות הקדם צבאיות מ- 2008 הוא בן שלושה סעיפים. על פי החוק המדינה משתתפת בתקציב של כל מכינה מוכרת בסדר גודל של 25 אלף שקלים לחניך (חציו מגיע מתקציב משרד החינוך וחציו מתקציב משרד הביטחון) ומי שרשאי לתת הכרה למכינה לצורך התקצוב הוא מנכל משרד החינוך.
סעיף 2 ב לחוק המכינות הקדם צבאיות קובע שהוראות מנכל משרד החינוך יכולות להתייחס לתכנים, לבעלי התפקידים לתנאים הפיזיים והבטיחותיים הנדרשים לפעילות המכינה ועוד.כלומר יש למשרד החינוך סמכות רגולטורית. ואכן ב- 2009 חוקקו תקנות שעוסקות בסוגית ההכרה והתקצוב והאחריות להפעלה של המכינה שבראשה צריך לעמוד אדם שעומד בקריטריונים מסוימים:
תקנה 14 קובעת שעל המכינה להחזיק בפוליסת ביטוח המבטחת את התלמידים, את הסגל, את המבנים ואת הרכוש וכי היקף הביטוח אמור "להיות סביר ביחס לאירועים הביטוחיים מהסוג העלול להתרחש במוסד חינוכי מסוגה של מכינה קדם צבאית".
תקנה 18 קובעת כי המכינה והתאגיד שמפעילה יהיו נתונים לפיקוח משרד הביטחון ומשרד החינוך.
ואולי כאן הבעיה – הענקת סמכות הפיקוח, ובצידה החובה לפקח ולקבוע נהלים ורגולציה, ניתנה לשני משרדים ביחד (החינוך והבטחון) ונדמה שכל אחד סבר שעל המשרד השני לקיים את חובת הפיקוח המוטלת עליו.
גורם נוסף שעשויהלהיות לו אחריות בנזיקין הוא מועצת המכינות הקדם צבאיות. מדובר בגוף התנדבותי המייצג את כל המכינות, ובעניינו עולה שאלת החובה של אותו הגוף לדאוג להנחיות, נהלים ופיקוח על ביצועם בכל הנושא לתפקוד המכינות, במיוחד ובעיקר בפעילויות הנושאות בצידן סיכונים לא מבוטלים (לצד ערכים חשובים לא פחות). ברור שאחריות המועצה פחותה בהרבה, אם בכלל, ויש לבחון את מעורבותה בתפעול המכינות במהלך שגרת הפעילות השוטפת, ומודעותה ומודעות ראשיה לפרקטיקה שדומה והתגבשה באשר להעדר פניה לאישור חיצוני כלשהוא של פעילויות חוץ של המכינה.
המכינות הקדם צבאיות הן מפעל מבורך. מצער מאד שרק בגלל האסון הנוראי תתפנה המדינה לעסוק בהסדרה של הפעילות שלהן.
הכותב הוא מומחה בדיני ביטוח ונזיקין, שותף במשרד עו"ד צבי יעקובוביץ ושות'