תחזיות לעתיד הן הספורט המעניין ביותר של סוף השנה, בין אם מדובר בראש השנה או בסוף השנה האזרחית. אם בתחומי האסטרולוגיה והתקשור התחזיות נתפסות כעניין משעשע למדי וחסר תוקף, תחזיות כלכליות נהנות מארומה מדעית. הן מבוססות על ניתוח נתונים ועובדות מהשנים שעבדו, בשילוב עם נתונים על המתרחש בעולם.
אנשים רבים וטובים שיושבים במגדלי משרדים נאים מרוויחים היטב מהניתוחים האלה. הציפיות שלנו הן בהתאם – התחזיות צריכות להיות מדויקות למדי. עם זאת, לרוב אנו נוטים לשכוח שבכל ניסיון לקרוא את העתיד יש ממד של ניחוש והשערה. על הכלכלה משפיעים עשרות אלפי נתונים, רובם בלתי ניתנים לחיזוי – מי יכול לחזות התלהבות חסרת היגיון של צרכנים ממוצר מסוים (פוקימון גו?), או מלחמה שמגיעה בזמן הלא נכון או רעידת אדמה ששולחת את כל האנליסטים לשבת בפינה, מבוישים.
אלא שבשנת 2016 לא נרשם אסון בסדר גודל כזה. לכן זו הזדמנות טובה לחזור לתחזיות הכלכליות המלומדות של משרדים ממשלתיים, בנק ישראל וגופים כלכליים אחרים לשנה הזאת ולבדוק איפה הם צדקו, איפה הם היו קרובים ואיפה הם טעו ברמה כזו שהם חייבים לנו התנצלות.
הכלכלנים כותבים, והמחירים ממשיכים לעלות
בסקר שפירסמנו ב-mako בתקופת החגים התגלה שמחירי הדיור שלא מפסיקים לטפס הם הדבר שהכי מעצבן ישראלים. 100 אחוז מהמשיבים על הסקר בחרו בדיור וביוקר המחיה כדבר שמוציא אותם מדעתם. אולי אחת הסיבות לעצבנות הזו היא השילוב של המחירים הדמיוניים של דירות והתחזיות הקבועות שהנה, עוד מעט המחירים יורדים. אבל התחזיות להקלה ב-2016 התגלו כתקוות שווא בלבד.
בסוף שנת 2015 חזו באוצר, בענף הבנייה ובמוסדות הכלכליים כמו בתי השקעות ובנקים, התמתנות של עליות המחירים בשוק הדיור ואף בלימתם בשנת 2016. התאחדות בוני הארץ (התאחדות הקבלנים לשעבר) העריכה כי מחירי הדירות הממוצעים (בשקלול הדירות המוזלות של תכנית מחיר למשתכן של האוצר) יעלו ב-3.5 אחוזים במהלך 2016, לעומת 8 אחוזים - שיעור העלייה בשנת 2015.
שר האוצר משה כחלון עשה לכאורה הכל כדי לממש את התחזיות. הוא נקט בפעולות אגרסיביות של הגדלת התחלות הבנייה והיצע הדירות, כשמעל כולן ניצבת תכנית "מחיר למשתכן" המשווקת דירות מוזרות. באוצר קיוו שהצעדים האלה יעצרו את הטיסה של מחירי הדיור כלפי מעלה במהלך השנה. כלומר, לא ירידת מחירים, אלא עלייה סבירה.
גם רוב בתי ההשקעות העריכו שהעלייה במחירי הדיור תיבלם. בית ההשקעות אקסלנס פרסם תחזית בסוף 2015 לפיה מחירי הנדל"ן ימשיכו לעלות גם בשנת 2016, אם כי בשיעורים מתונים יחסית של 3%־4%. במיטב דש חזו ששוק הדיור עומד להתקרר.
ומה קרה בפועל? התחממות ניכרת. על פי סקירה של לשכת שמאי המקרקעין מלפני שבועיים, מחירי הנדל"ן בשנה האחרונה זינקו ב-9 אחוזים לעומת 2015, שיעור עלייה גבוה יותר מהשנה הקודמת. באף עיר בישראל לא נרשמה ירידה, ולו קלה, במחירי הדירות. הסקירה התבסס על 4,900 עסקאות מכירת דירות ב-16 ערים בישראל.
באוצר החליטו להילחם במקביל גם במחירי הדיור וגם בנתונים עצמם. כך נקבע שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תהיה הגוף היחיד שיפרסם את נתוני מחירי הדירות, לאחר שנתוניה מצאו חן יותר בעיני אנשי המשרד מנתוני השמאי הממשלתי הראשי. השמאי הממשלתי קבע באוגוסט האחרון כי קצב עליית מחירי הדירות יגיע ב-2016 ל-8 אחוזים.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המסתמכים על נתוני העסקאות ברשות המסים, מתחילת השנה ועד אמצע נובמבר עלו מחירי הדירות ב-3.1%. באוקטובר אף נרשמה על פי המדד ירידה של 1.1 אחוזים במחיר דירה ממוצעת (3.5-4 חדרים). עכשיו רק נותר לבדוק האם המציאות מתאימה לנתונים.
שביל הצמיחה
במשק שרוצה להמשיך לגדול ולגדול, הצמיחה היא שם המשחק. לכאורה, הצמיחה הזו אמורה להיטיב עם כולנו. המשק גדל, וכך גם ההכנסות שלנו. בדצמבר 2015 צפה בנק ישראל שהצמיחה (גידול בתוצרת המקומית הגולמית, תמ"ג) ב-2016 תעמוד על 2.8 אחוזים. בנק ישראל מעדכן את התחזיות שלו בכל רבעון, ולכן ההערכה של סוף 2015 הייתה נמוכה באופן משמעותי מהתחזית הקודמת לצמיחה של 3.3 אחוזים שניתנה בספטמבר 2015. אולם לאורך השנה עומד הבנק מאחורי תחזית זו.
גם תחזיות אחרות צפו צמיחה מתונה, דומה לזו של השנים האחרונות. בארגון ה-OECD חזו לפני שנה כי המשק הישראלי יצמח השנה ב-3.2 אחוזים. לאחר מספר חדשים הוריד הארגון את ההערכה עד ל-2.4 אחוזים בלבד. בבית ההשקעות מיטב דש חזו לפני שנה צמיחה של 2.5 אחוזים ב-2016, ובהראל פיננסים – 3%.
אם לסכם את הנתונים, המשק הישראלי צמח השנה פחות או יותר בהתאם לתחזיות. עם זאת, חשוב לזכור מה המשמעות של הצמיחה הזאת. לפני מספר ימים התייחסה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג למצב אי השוויון בישראל והודתה שהצמיחה לא באמת מסייעת לכולם. "בישראל שיעור העוני הגבוה ביותר במדינות המפותחות. פירות הצמיחה לא חלחלו באופן שווה לכלל האוכלוסיות וההיקפים שהמדינה מסייעת יותר צנועים ממדינות אחרות. האם זה תמיד היה כך? לא", אמרה הנגידה.
המחירים נשארים במקום
על פי תחזית בנק ישראל מלפני שנה, האינפלציה (מדד המחירים לצרכן) בשנת 2016 תסתכם ב-0.6 אחוזים. התאחדות התעשיינים צפתה לפני שנה אינפלציה בשיעור של 1.5 אחוזים בשנה זו. בית ההשקעות IBI חזה אינפלציה של 0.5 אחוזים. ממוצע תחזיות האנליסטים בשוק ההון הצביע על 0.8 אחוזים.
על פי התחזית האחרונה של בנק ישראל האינפלציה ב-2016 תסתכם במינוס 0.2%, הרבה מתחת לתחזיות. עם זאת, חשוב גם לזכור שבעת כתיבת שורות אלה טרם פורסמו מדדי נובמבר ודצמבר.
צמיחה גבוהה היא למעשה הגדלה של העוגה, שבעקבותיה אנשים הולכים ונהיים עשירים יותר. אנשים צורכים יותר, מה שמוביל לעליית מחירים (אינפלציה) — עניין די נדיר בעולם כיום. בשנתיים האחרונות, למשל, נרשמה בישראל אינפלציה שלילית. בין הסיבות לכך — התפתחויות שעודדו תחרות וירידת מחירים בענפים כמו תקשורת וקמעונות, והשפעות מהעולם כמו נפילת מחירי הסחורות והנפט.
לאינפלציה הנמוכה יש אפקט שלילי על הצריכה, שכן כשאנשים חושבים שהמחירים יעלו מדי חודש, זה מעודד אותם לצרוך יותר. מנגד, לאינפלציה נמוכה יש גם יתרונות, מאחר שהיא משדרת יציבות — אבל כשהיא נמוכה מדי, או הופכת לשלילית, התוצאה היא קיפאון כלכלי. אם גם השנה נזכה באינפלציה שלילית, נוכל לטעון שהקיפאון נמשך.
מה אתם קונים כל כך הרבה?
אז קנינו יותר או קנינו פחות השנה? משרד האוצר צפה בסוף 2015 כי הצריכה הפרטית תגדל ב-2016 ב-4 אחוזים. בתי ההשקעות בחלקם אפילו חזו ירידה בצריכה הפרטית, בעיקר כי הם העריכות בטעות שמחירי הדירות ירדו. בפועל, על פי הנתונים שפורסמו לגבי המחצית הראשונה של 2016, הצריכה הפרטית צמחה בקצב של 7.3 אחוזים במחצית הראשונה של השנה, וברבעון השני של 2016 היא צמחה בקצב מדהים של 10 אחוזים.
חלק משמעותי מהגידול בצריכה פרטית נובע מרכישת מכוניות חדשות. אם בכל שנת 2015 נקנו בישראל מספר שיא של למעלה מ-250 אלף כלי רכב חדשים, בשנת 2016 צפוי שיא זה להישבר. עד סוף אוגוסט השנה כבר נמכרו בארץ 220 אלף מכוניות, גידול של כ-14 אחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הצפי הוא למכירת כ-320 אלף כלי רכב חדשים עד סוף השנה. העלייה הבלתי נגמרת במחירי הנדל"ן תורמת גם היא תרומה גדולה לצמיחה בצריכה הפרטית.