יום לפני טקס האזכרה הממלכתי לציון שנה למותו של הנשיא התשיעי, שמעון פרס, בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, התקיימה חגיגה גדולה במרכז פרס ביפו. ראשי חברות בינלאומיות, בכירים במשק וצמרת קהילת ההייטק הגיעו לאירוע של מינגלינג ונאומים. בין הבאים: יו"ר סיסקו הפורש ג'ון צ'יימברס, יו"ר ומנכ"ל צ'ק פוינט גיל שויד, מנכ"ל טבע לשעבר ג'רמי לוין, איש העסקים היהודי־צרפתי פייר בסנינו, איש העסקים פויו זבלודוביץ', נגיד בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל, בעלת השליטה בקבוצת שטראוס־עלית עפרה שטראוס ומנכ"לית פייסבוק ישראל עדי סופר תאני. חמי פרס, הבן, לחץ ידיים בשיטת הסרט הנע. ברקע התנגנה מוזיקה ישראלית נוסטלגית, ונוף מרהיב לים נשקף מהבניין שנבנה בעלות של 16 מיליון דולר. חמי פרס הוא שותף מנהל בקרן ההון סיכון פיטנגו, הגדולה בישראל, אבל בשנים האחרונות הוא גם מעורב מאוד במרכז הנושא את שם אביו.
הכנס לציון יום השנה התקיים, לגמרי במקרה, ב־13 בספטמבר, שהוא גם יום השנה לחתימה על הסכמי אוסלו על מדשאת הבית הלבן, ההסכם ההיסטורי שאותו פרס יזם והוביל. כמה מהנוכחים בכינוס זכרו זאת? אפשר לנחש שלא הרבה, בוודאי בכנס שבו המילה שלום בקושי הוזכרה.
האירוע, שנשא את הכותרת "על מנהיגות וחדשנות", נועד לא רק לציין את יום השנה למותו של פרס ולהעלות על נס את מורשתו בתחום הטכנולוגיה, אלא גם לקדם את הקמת מוזיאון החדשנות ששמו הרשמי הוא "המרכז לחדשנות". טקס הנחת אבן הפינה למרכז החדשנות התקיים ביולי 2016, חודשיים וחצי לפני מותו של פרס, במה שהיה אחד האירועים הפומביים האחרונים שבהם נכח הנשיא המנוח. המוזיאון צפוי להתפרש על פני ארבע קומות בתוך מרכז פרס ויוצגו בו בין היתר המצאות ישראליות חשובות ותערוכות שיעסקו בחדשנות ישראלית עכשווית ובממציאים ישראלים. מועד הפתיחה הצפוי הוא ספטמבר 2018.
היוזמה להקמת המוזיאון נולדה על אף שכבר כיום יש לפחות ארבעה מוזיאונים העוסקים בטכנולוגיה וחדשנות: המדעטק בחיפה מוגדר כמוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל; בירושלים פועל מוזיאון המדע; במכון ויצמן יש את גן המדע ובבאר שבע את פארק קרסו למדע שנפתח ב־2013 במעמד נשיא המדינה אז, שמעון פרס. אילו רצו בכך, יכלו בוודאי מקורבי פרס להקים באחד המקומות האלו אגף או תצוגה קבועה על שמו של הנשיא המנוח, ולהציג שם את התכנים שיוצגו במרכז החדשנות.
אז אם המרכז לחדשנות בעצם לא מחדש, מדוע בכל זאת צריך להקים אותו? אולי מכיוון שמאחורי המילים הגבוהות והדיבורים היפים על חזון וחדשנות מסתתרים לא רק רצון לתרום לחברה ולמדינה אלא אולי גם מטרה קצת יותר ארצית: המשך קיומה של עמותת מרכז פרס לשלום, שתקציבה השנתי הוא 28.5 מיליון שקל, והיא מעסיקה 35 עובדים, בהם גם אנשים ממעגל המקורבים של פרס שליווה אותו בבית הנשיא וקודם לכן.
המרכז, שאותו הקים פרס בשנת 1996, לאחר שהפסיד בבחירות לבנימין נתניהו, הלך ודעך דווקא בשנים שלאחר 2007, אז נבחר פרס לתפקיד נשיא המדינה. ההוצאות על בניית המבנה הראוותני (שנבנה בסמוך לשכונות העוני של יפו, אבל במנותק מהן) הלכו ותפחו, בזמן שהתרומות ירדו, בין היתר, בגלל המשבר הכלכלי העולמי. בשנים ההן היו ימים שהחלל הענק של המרכז – 2,500 מ"ר על פני חמש קומות – עמד שומם, ובמרכז נאלצו להשכיר שטחים לאירועים כדי להתמודד עם הגירעונות. לטענת מרכז פרס, בשנת 2013 הסתיימו התשלומים על הבניין והעמותה נכנסה לאיזון תקציבי.
המרכז שב לפרוח עם סיום תפקידו של פרס כנשיא, ב־2014, כאשר אנשיו חיפשו סדר יום חדש עבור פרס, שביקש להמשיך ולהיות פעיל גם בגיל 91. לצורך זה היה צריך למצוא מודל חדש לגיוס התרומות שדשדשו. ביולי 2014, במקביל לעזיבתו של פרס את בית הנשיא, הוקמה חברת פרס ויועצים (P&A) שהבעלים היחיד שלה, לפי רשם החברות, הוא חמי פרס, אך שמעון פרס, בחייו, גם היה מעורב בה. חברה זו נותנת שירותי ייעוץ אסטרטגי לחברות בארץ ובעולם, והרווחים שלה מיועדים למרכז פרס. ב־2015 חשף TheMarker כי שמעון פרס נותן שירותי ייעוץ לבנק הפועלים ב־30 אלף שקל לחודש (ההתקשרות בין פרס לבנק הופסקה בעקבות הפרסום). החברה מסרבת לומר מי הלקוחות שלה וכמה כסף בשנה היא מפנה למרכז פרס לשלום. "זו חברה פרטית", אומרת איילת פריש, מנהלת הפיתוח העסקי של החברה, וזאת למרות שכל רווחי החברה מופנים למטרה ציבורית מובהקת, שלמענה פריש ואחרים עושים לא מעט יחסי ציבור. פריש היתה יועצת התקשורת של פרס בבית הנשיא, ומלבד התפקיד שלה בחברת פרס ויועצים, היא גם מקבלת שכר (נמוך יחסית) ממרכז פרס, כיועצת תקשורת. הן עמותה והן חברות פרטיות אינן כפופות לחוקים בשירות הציבורי הנוגעים להעסקת עובדים. בעמותות, המנכ"ל נבחר על־ידי הוועד המנהל. לכן, אין פגם חוקי בעצם העסקת אנשי פרס בגופים האלו.
כאמור, חמי פרס הוא גם שותף מנהל בקרן ההון סיכון פיטנגו. את תפקידיו בפרס ויועצים ובמרכז פרס הוא עושה בהתנדבות. פיטנגו שהוקמה ב־1993 מנהלת יותר משני מיליארד דולר ב־180 חברות. לפרס יש גם עסקים פרטיים יחד עם חבריו מפיטנגו. כך לדוגמה, הוא וחמשת שותפיו בקרן מכרו השנה את חברת iDigital, המשווקת בישראל את מוצרי אפל, לקרן סקיי, תמורת 110 מיליון שקל. ב־2014, הקימו פרס ושני שותפים מקרן פיטנגו את SOSA, מתחם שמשכיר חללי עבודה ליזמי הייטק ברחוב שוקן בתל אביב. בעבר העניקה פרס ויועצים שירותים גם לחברת טבע. ביוני האחרון מונה חמי פרס לדירקטור בחברה.
עיסוק נוסף של חמי פרס הוא קרן ההון סיכון אמליה שהקים ב־2014, ואשר עוסקת בהשקעות בחברות שפעילות במזרח התיכון. שני שותפיו בקרן הם אסי שריב, שהיה יועץ התקשורת של ראשי הממשלה אריאל שרון ואהוד אולמרט, ואיש העסקים יונתן קולבר, שהוא חבר הוועד המנהל במרכז פרס לשלום. את הרווחים של פרס מאמליה הוא מפנה למרכז פרס לשלום. משקיעה נוספת באמליה היא חברת סיסקו, שלה יש קשרים הדוקים עם מרכז פרס. ג'ון צ'יימברס מסיסקו היה אחד הנואמים המרכזיים באירוע האחרון במרכז פרס.
מדוע צריך שתי חברות עסקיות פרטיות ועמותה גדולה כדי לשמר את מורשתו של פרס? לשאלה זו אין תשובה ברורה. הנצחתו של יצחק רבין, לדוגמה, מוסדרת בחוק מיוחד שנחקק ב־1997 ושבזכותו יש למרכז יצחק רבין ברמת אביב תקציב שנתי מובטח מהמדינה. חוקי הנצחה דומים קיימים גם לגבי ראשי ממשלה ונשיאים אחרים שהלכו לעולמם. לטענת פריש, "אין בינתיים חוק (להנצחת פרס - ש"ש), אבל עובדים על זה. זה נורא מסובך, כי זה קשור גם לחוק הנצחה כללי. הלוואי שהיה חוק".
אז חוק בינתיים אין, אבל ג'ובים יש. כך למשל, יונה ברטל, שבמשך שנים היתה העוזרת הצמודה של פרס, היא מנהלת חוג הידידים במרכז פרס לשלום ויש לה גם תפקיד – קטן, לטענת מקורבים לחברה – בחברת פרס ויועצים. מנהל החברה הוא רן שמחה, שהיה יועצו הכלכלי של פרס בבית הנשיא, ובכיר אחר בחברה הוא נדב תמיר, שהיה יועצו המדיני של פרס בבית הנשיא. מנכ"לית מרכז פרס לשלום היא אפרת דובדבני, שהיתה מנכ"לית בית הנשיא. ב־2015 הרוויחה דובדבני 38.5 אלף שקל בחודש – שכר דומה לזה של מנכ"ל משרד ממשלתי. בכירה אחרת במרכז פרס היא עפרה אשד, האחראית על יוזמות בינלאומיות, שאף לה היה תפקיד בכיר בבית הנשיא בתקופת פרס.
ת מרכז פרס מקיפים גם מקורביו של הנשיא המנוח מהמגזר העסקי. בוועד המנהל חברים, לצד קולבר, עו"ד אייבי נאמן, שבפרויקט שיזם בצפון תל אביב (מגדלי נאמן) התגורר פרס עד יום מותו. באסיפה הכללית של העמותה חברים הלוביסטית עליזה גורן, בעלת משרד גורן־עמיר (שהיתה יועצת התקשורת של פרס כשהיה ראש הממשלה), משה תאומים ויוסי צ'חנובר. חמי פרס הוא יו"ר הוועד המנהל ואחותו, צביה ולדן, חברה בוועד המנהל.
משפחת פרס ומקורביה הובילו בשנים האחרונות גם את התהליך של שינוי המיקוד של מרכז פרס לכיוון של טכנולוגיה וחדשנות. ב־8 בספטמבר 2016, שלושה שבועות לפני מותו של פרס, התכנסה במשרדי פיטנגו אסיפה כללית של העמותה ואישרה את שינוי השם מ"מרכז פרס לשלום" ל"מרכז פרס לשלום וחדשנות". השינוי נכנס לתוקף בינואר 2017, לאחר שרשם העמותות אישר זאת.
ממרכז פרס לשלום וחדשנות נמסר בתגובה: "מרכז החדשנות של ישראל שיוקם במרכז פרס אינו מוזיאון מדע, אלא מרכז מבקרים חווייתי המיועד להפצת החדשנות הישראלית, שיספר לראשונה את סיפורה המלא של אומת החדשנות. אין במדינת ישראל מרכז הדומה לו. שינוי השם נובע אך ורק מתחומי העבודה הייחודים שנוספו עם כניסתו של פרס לעמותה, לאחר סיום כהונתו כנשיא.
"לגבי חברת פרס ויועצים (A&P), אין קשר בין מינוי חמי פרס כדירקטור בחברת טבע, לעובדה שטבע היתה בעבר לקוחה של חברת P&A, מאחר וחוזה ההתקשרות עם טבע הסתיים חמישה חודשים לפני הפנייה לחמי פרס להצטרף אל דירקטוריון החברה.
"חמי פרס ממלא את כל תפקידיו הן כיו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות והן בחברת הייעוץ בהתנדבות מלאה ואינו לוקח שקל לכיסו הפרטי. יודגש כי חברת פרס ויועצים היא חברת ייעוץ פרטית המשלמת מסים ופועלת על פי חוק, וכמו כל חברת ייעוץ מקצועית אנו מחויבים לשמור על סודיות לקוחות. כל מי שעובד במרכז פרס הינו מועסק על פי דין וקיבל את כל האישורים הדרושים מהגופים המוסמכים לכך בעמותה".
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
