עוד מוקדם לסכם את הנזקים שנוצרו למשק הישראלי בשל ההחלטות שקיבלה הממשלה בימים הקשים יותר של מגפת הקורונה, כשניסתה לסייע למי שבאמת זקוק לתמיכה ולהפריד בינם לבין מי שמנסה לרמות את המערכת. עם זאת, קשה להתעלם מהמצב שבו נשלפו מהמותן תוכניות, שבהן עובדים קיבלו תמריץ לצאת לחל"ת ולעבוד ב"שחור", ומעסיקים העדיפו להעלים הכנסות כדי לעמוד ברף לקבלת הפיצוי.

הניסיון לאמוד את היקף הכלכלה השחורה נחשב למשימה קשה, לא רק בגלל טשטוש עקבותיהם של המעורבים, אלא גם מאחר ש"עבודה בשחור" התקבלה באופן סלחני בציבור בשל הגבלות הקורונה שהושתו על המשק, ובעיקר בשל אובדן האמון בממשלה.

 לשם המחשה, רק בינואר-פברואר השנה עלה היקף המזומן שבידי הציבור בכ-2 מיליארד שקל - יותר מהיקף העלייה בשנת 2019 כולה. מתחילת השנה ועד השבוע עלה היקף המזומן שבמחזור ב-6.2 מיליארד שקל.

תפקידו של בנק ישראל הוא להיענות לביקושים של הציבור ובהתאם לו לספק את המזומן לבנקים המסחריים. בנק ישראל מפחית ממספר השטרות החדשים שהנפיק את מספר השטרות הבלויים שהוחזרו וכך מחשב את היקף המזומן במשק. השטרות והמטבעות שבמחזור הכסף מהווים חלק מבסיס הכסף ואמצעי התשלום (M1). ככל שהביקוש של הציבור להחזיק במזומנים גדלה, נאלץ הבנק המרכזי להדפיס עוד שטרות. ב־2020 גדל בסיס הכסף ב־25.8% לעומת 2019 ל־27 מיליארד שקל, מהם עלייה של 18.6 מיליארד שקל במזומן כאמור, וזינוק של 8.2 מיליארד שקל בפיקדונות העו"ש של הציבור.

לא הכול כלכלה נסתרת

היקף הכלכלה השחורה בארץ ובעולם היה במגמת ירידה בשנים האחרונות, שכן השימוש בכרטיסי אשראי ואמצעים אלקטרוניים עלה, מה שהקשה על העלמת הכנסות. לדברי ד"ר לביב שאמי, חוקר בכיר במכון טאוב וחבר סגל בכיר באקדמית גליל מערבי, גודלה של הכלכלה השחורה הוערכה בכ-10% מהמשק לפני תקופת הקורונה. כעת, לאחר המשבר, עולה חשש שעברנו נקודת מפנה.

"מובן שאיננו מניחים כי כלל המזומנים שנמשכים מחשבונות הציבור משמשים לביצוע עסקאות בכלכלה הנסתרת, וברור לנו שחלקם משמשים גם לביצוע עסקאות בכלכלה הפורמלית, אך על מנת להעלים הכנסות ולחמוק מנטל המס, כלל העסקאות בכלכלה השחורה מתבססות על כסף מזומן. לא רואים את הרוח נושבת, אך כן רואים את העלים זזים", אומר שאמי.

לדבריו שאמי, "כדי לצמצם את הפגיעה הכלכלית באזרחים ובמשק בכללותו העמידה הממשלה, בין השאר, רשת ביטחון למפוטרים, לתמוך בהישרדותם של עסקים קטנים וליצור מנועי צמיחה להיחלצות מהירה מהמשבר. אולם הזכאות לקבלת המענק מותנית בקיומם של תנאים אחדים, שעלולים לעודד בעלי עסקים קטנים להעלים הכנסות כדי לעמוד בתנאי הסף, ועל ידי כך לתרום להגדלת היקף הכלכלה הנסתרת במשק.

"אותם עצמאים שנמנעה מהם האפשרות לעבוד בתקופת הקורנה בשל ההגבלות היו צריכים מצד אחד להתפרנס איכשהו, אך מצד שני הם לא יכלו לדווח על הכנסות, ולו מהפחד שיימצאו כמי שעברו על החוק. מה שמדאיג אותי הוא האם מהיום והלאה בעלי העסקים יתפתו להעלים הכנסות מתוך ההתלהבות מהכסף שנותר להם בכיס. אני מקווה שאני טועה".

יש לציין בשלב זה כי מי שעבד בשחור לפני מגפת הקורונה והעלים הכנסות - לא עמד בכלל בקריטריונים של המענק סיוע לעסקים.

הבנקים יותר עמוסים אחר הצהריים (צילום: שי פוקס)
בבנק ישראל מסבירים את העלייה החריגה בהיקף המזומן בימי אי-הוודאות בתחילת המשבר | צילום: שי פוקס

חוק המזומן לא משפיע

במסגרת הניסיונות להגביל ולצמצם את תופעת הכלכלה השחורה, הוקמה ב-2013 ועדה בראשות הראל לוקר לצמצום השימוש במזומן. הוועדה פרסמה את המלצותיה ב-2014 והחוק לצמצום השימוש במזומן נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019. החוק נועד להגביר את המאבק בכלכלה השחורה. החוק מגביל את הסכומים שאפשר לשלם במזומן וקובע תקרה של 11 אלף שקל בתשלום לבית עסק ושל 50 אלף שקל לאדם פרטי.

עו"ד טלי ירון אלדר, שכיהנה בתפקיד נציבת מס הכנסה ב-2002-2004, מסבירה כי "חוק המזומן אינו אפקטיבי, כי מי שלא מדווח למס הכנסה מצפצף על חוק המזומן". לדבריה, "מה שמצמצם את העלמות המס הגדולות, ולא את הקטנות, היא המערכת הבנקאית שלא מאפשרת להפקיד כסף מזומן בניגוד לחוק. אין לכך משמעות בסכומים הקטנים, אך הרבה יותר קשה לא לדווח על סכומים יותר גדולים.

לדבריה הבעיה היא בעסקים הקטנים יותר, שהתנהלו וימשיכו להתנהל במזומן. "עצמאי שקיבל מענק מהמדינה צריך לוודא שהפעילות שלו הייתה באמת קטנה, מה שמעודד את הפעילות של הכלכלה הנסתרת". עוד היא אומרת, שחלק מהעלייה בהיקף המזומן קשור לזה שאנשים לא רצו לדווח שהם עובדים על מנת להמשיך לקבל תמיכה מהמדינה, ולאו דווקא משיקולי מס.

"לכן, עד שלא ייגמר סיפור החל"ת והפיצויים על תקופת הקורונה", מסבירה אלדר, "לא נראה ירידה בהיקף המזומן שבידי הציבור. בסופו של דבר התופעה תיעלם, ואז נחזור לתקופה של לפני הקורונה ועולה שאלה גדולה, האם אפשר דרך השליטה במזומן לשלוט בכלכלה השחורה", אמרה אלדר.

רצים למזומן בשעת משבר

אורי חפץ, מומחה לכלכלה התנהגותית שמלמד באוניברסיטה העברית ובביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת קורנל - וגם הוזמן לייעץ לראש הממשלה בגיבוש תוכנית הסיוע למשק במשבר הנוכחי, מזהיר שלא כדאי לתלות את האשמה בהתפתחותה של הכלכלה השחורה דווקא על ידי מדידת הקפיצה במזומן שבידי הציבור. "ראשית, בוא נזכור שגם ב-2009, עם משבר כלכלי עולמי ובזמן הורדת ריביות, היה זינוק דומה בביקוש למזומן בישראל. אז זה לא משהו ייחודי למשבר הנוכחי. שנית, הסיפור של 'בהלה למזומן' קרה ב-2020 בכל העולם. אז זה לא ייחודי לישראל", אמר.

"יש פה תופעה אוניברסלית, ישנה נושנה. מזומן נותן לאנשים תחושת ביטחון בעתות אי-וודאות. גם זהב נותן תחושת ביטחון, ואכן באוגוסט 2020 נרשם במחיר הזהב העולמי שיא של כל הזמנים. גם מטבעות שנחשבים בטוחים, כמו דולר אמריקאי, כל פעם שפורץ משבר עולמי הביקושים להם נוסקים לשמיים. זה לא בהכרח עניין של כלכלה שחורה או איזה משהו אפל שקורה פה.

בנוסף, יש גם מחקרים שמראים שאנשים מתייחסים לכסף מזומן אחרת מאשר לכרטיס אשראי. למשל, כשמוציאים מזומן מהארנק, אנשים מספרים על תחושת כאב ואובדן גדולות יותר מכשמגהצים פלסטיק או נוגעים במסך באפליקציה. התגובה האמוציונלית היא אחרת, זה לא בהכרח רציונלי. אז מי שרצה לוודא שההוצאות שלו ב-2020 יהיו תחת שליטה, כי המצב הכלכלי היה קשה, אז מעבר למזומן יכול לסייע בזה".

חפץ מתייחס לקושי לאמוד את היקפה של הכלכלה השחורה: "הכלכלנים משתמשים בכל מיני דרכים מקוריות בשביל למדוד אותה. עושים סקרים, עם כל הבעייתיות בהם; מודדים צריכת חשמל בשביל להעריך ייצור מחתרתי שאינו מדווח; או משווים נתוני הוצאות לנתוני הכנסות. עד כמה שאני זוכר, כך גם הכניסו את המאפיונר המפורסם אל קפונה לכלא בארה״ב בשנות ה-30: הראו שההוצאות שלו גדולות בהרבה מההכנסות המדווחות. עם כל הפשעים הנוראיים של המאפיה, הוא בסוף נשפט לשנים ארוכות בכלא על עבירות של העלמת מס, כלומר כלכלה שחורה. דווקא את זה הצליחו להוכיח בבית משפט.

"אני מנחש שהתופעה של כלכלה שחורה החמירה בתקופת הקורונה, מכל מיני סיבות. כשהמצב קשה, אנשים מכופפים קצת את הסרגל המוסרי. גם העובדים, שמעדיפים לא לשלם מס או לקבל הטבות, ישנות וחדשות של ימי הקורונה, וגם מי שמעסיק אותם או משתמש בשירותיהם, שמעדיף לחסוך קצת אם אפשר. אבל זה ניחוש. אין לי נתונים, וכאמור, הייתי נזהר מלהסיק משהו מנתוני שימוש במזומן.

"צריך גם לזכור שכלכלה שחורה זה לא משהו שהומצא בזמן הקורונה. לצערי זה גם לא ייעלם כל כך מהר ללא מדיניות שתכוון לזה ספציפית. מערכות האכיפה יצטרכו להחליט לתעדף את זה, וזה לא יהיה קל או פשוט", אמר חפץ.

תופעה נקודתית במשבר הקורונה

ד"ר דייבי דישטניק חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ובעלים של קרן השקעות, אמר בשיחה עם גלובס: "אפשר לשער שאנשים העדיפו בתקופת הקורונה לעבוד, אפילו באופן חלקי, בשחור מבלי שזה ייפגע להם בחל"ת, או עסקים שהעדיפו להציג מחזורים שמשקפים ירידה בהכנסות ולא רצו לפגוע בסיכוי שלהם לקבל מענק, אך לא בטוח שאני רוצה לקרוא לזה 'כלכלה שחורה'. אם זה קיים - זה מאוד נקודתי. אותו מלצר שקיבלת כסף מהצד, ברגע שייפסק החל"ת סביר שהוא לא ימשיך בזה. כלומר זה לא משהו ממוסד.

"כאשר אנשים משכו את הכספים שלהם מקרנות הנאמנות מתחילת משבר הקורונה, ונזכיר שמדובר בכ-40 מיליארד שקל, רוב הכספים לא חזרו לשוק ההון וברגע שהכסף עבר לעו"ש קל לו להפוך למזומן. לזאת יש להוסיף את הריבית האפסית. ויחד - כאשר אין אלטרנטיבה לכסף ויש מבנה התמריצים הנקודתי, זה מסביר את העלייה בהיקף המזומן. הייתי נזהר להגיד כי הכלכלה השחורה הרימה ראש.

"בנוסף לכך, הרבה מהצריכה שנעשית בשגרה במזומן הוגבלה בעת המשבר, כך שזה גם יכול להסביר את העלייה החדה בהיקף המזומן. הקורונה כן השפיעה בסופו של דבר על גביית המסים, כך שזו לא התקופה לאמוד את היקף הכלכלה השחורה. בסך הכול הכלכלה השחורה אינה בהיקפים כאלה גדולים. לתחושתי, אין בעיה מאוד גדולה בישראל של כלכלה שחורה".

הכתבה עלתה באתר גלובס