שר הבריאות יעקב ליצמן הודיע ביום שני האחרון בכנס גלובס לעסקים כי הוא מתכנן מהפכה בתחום מחירי הקפה והמזון בבתי החולים. כידוע, קהל הלקוחות בבתי החולים הוא קהל שבוי, והזכיינים מנצלים עובדה זו כדי לגבות מחירים בלתי סבירים. כך למשל, בדיקה של חדשות 2 העלתה כי הכריך הזול ביותר בסניף "קפה קפה" באיכילוב עולה לא פחות מ-26 שקלים, ומחירי הקפה בבתי חולים שונים בארץ נעים בין 12 ל-14 שקלים.
עוד ב-mako כסף:
- בשביל לשאוב אבק בזול צריך לטוס לחו"ל
- 8 טריקים של חנויות שגורמים לכם לקנות יותר
- מדד הפרסומות של mako: אל על בראש
"נפגשתי לפני כמה ימים עם חברה שמוכרת קפה ב-5 שקלים", הכריז השר ליצמן. אך האם התערבותה של רשת קופיקס באמת הכרחית? ראשית, מדובר בתסבוכת משפטית. כדי להכניס את קופיקס לבתי החולים דרוש שינוי במכרז קיים ויצירת תחרות לזכיין שזכה במכרז כדין. אולם מעבר לכך, נראה כי איש לא טרח לחייב את מפעילי הקפיטריות לגבות מחירים הוגנים. בכל המכרזים ניתנות הגדרות כלליות בלבד, המאפשרות לזכיינים להעלות מחירים כראות עיניהן.
מדוע אינו מציג המשרד במכרזיו דרישה לתמחר מוצרים כגון קפה או כריכים במחיר נמוך ואחיד? במכרזים של בתי החולים סורוקה ובילינסון משנת 2014, לדוגמה, הזכיין חותם על סעיף בו הוא מתחייב לתמחר את מוצרי הקפיטריה "בצורה סבירה והוגנת". אולם כידוע מה שסביר לזכיין הוא הבלתי סביר של הצרכן. במכרז של בית החולים ברזילי באשקלון, המתמודדים אינם נדרשים לעמוד בסף מחירים נמוך, אלא מתבקשים להגיש את התמחור כחלק מהצעת המחיר.
יוצא דופן הוא המכרז של בית החולים איכילוב מהשנה, שבו צוינו מחירים נקובים למוצרים רבים: קפה הפוך ב-8.5 שקלים, בקבוק מים ב-5 שקלים, קפה ומאפה ב-12 שקלים ועוד. עם זאת, לפי הבדיקה שערכנו בשלוש קפיטריות שונות בבית החולים, אף אחת מהן אינה עומדת בקריטריונים. קפה הפוך בסניף "הפינה" שממקומם בניין הלב על שם סמי עופר עולה 12 שקלים. בקבוק מים עולה שמונה שקלים ו"דיל" של קפה ומאפה עולה 18 שקלים. ברשת "קפה קפה" במגדל האשפוז על שם סוראסקי יעלה אותו הדיל 22 שקלים. קפה שחור פשוט יעלה 8 שקלים, חמישה יותר מאשר מצוין במכרז של משרד הבריאות. ברשת קפה עלית מחירו של קרואסון חמאה בודד הוא 10 שקלים (במכרז המחיר הנקוב הוא 6.50 שקלים).
משרד הבריאות הבהיר שהליך המכרז בבית החולים עדיין לא הסתיים, ולכן אין עדיין התאמה בין המחירים אותם משלמים הקונים בקפיטריות כיום לבין אלו שפורסמו במכרז. ברגע שיתחייבו הזכיינים לעמוד בתנאים החדשים, יוטלו סנקציות על מי שלא יעמוד במחירים המוסכמים.
ובכל זאת, המשכנו להקשות. מדוע משרד הבריאות מעדיף לפנות לקשת קופיקס במקום לקבוע קריטריונים ברורים וקשיחים למוצרים מסוימים בכל המכרזים? ומדוע לא להעביר את האחריות על ניהול המכרזים הללו מידי בתי החולים, שמתעקשים שהתנהלותם יעילה, לידי משרד הבריאות שיבטיח את האינטרסים של המבקרים בבתי החולים.
במשרד הבריאות העדיפו לסגת מהקשר הישיר שנוצר בין המשרד לבין קופיקס, וציינו שהמשרד כפוף לחוק חובת המכרזים. "ועדת המכרזים של משרד הבריאות פונה בהליך פומבי שמאפשר תחרות והזדמנות שווה לכל הספקים בשוק להגיש הצעותיהם ולאו דווקא לספק זה או אחר. ועדת המכרזים של משרד הבריאות החלה בשנה האחרונה ליישם מתווה של קביעת מחירי מקסימום למוצרי יסוד, ובמכרזים העתידיים תוטמע הנחיית השר להגבלת מחירים נוספת, באופן שיקל על הצרכנים המגיעים לבתי החולים", נמסר מהמשרד
בנוגע לשליטה על המכרזים, הבהיר משרד הבריאות כי האחריות על מכרזים כאלה עברה מידי בתי החולים למשרד עצמו, ומאז החל תהליך של קביעת מחירי מקסימום למוצרים. במשרד ביקשו להבהיר שכל המכרזים נעשים בשיתוף מלא עם בתי החולים.