את הנאום החם ביותר בפסגת הנגב נשא ביום שני שר החוץ של מרוקו, נאסר בוריטה, שהעביר למעשה את המסרים בשמו של מלך מרוקו, מוחמד השישי. בוריטה הדגיש כי נרמול היחסים עם ישראל נועד כדי ליצור דינמיקה חיובית ולפתוח אופקים חדשים עבור האזור.
האופקים החדשים ביחסי ישראל-מרוקו התבטאו כבר באותו יום, כאשר המשלחת העסקית הרשמית הראשונה נחתה במרוקו. המשלחת כללה את ראשי הארגונים העסקיים והכלכליים בישראל – יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים ונשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, יו"ר מכון היצוא, איילת נחמיאס ורבין ומזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבו וילן.
במהלך הביקור הרשמי נפגשו חברי המשלחת הישראלית עם ארגון הגג של העסקים במרוקו CGEM שיושב בקזבלנקה, עם אזור הסחר הגדול ביותר בטנג'יר TMSA, ועם המרכז הפיננסי של קזבלנקה CFC.
הצעד הזה הוא למעשה אור ירוק לגופים כלכליים להתחיל לקדם שיתופי פעולה, בהמשך לביקורה של שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, והסכם שיתוף הפעולה שחתמה עם עמיתה המרוקני, ריאד מזוואר, בפברואר.
הדחיפה הגדולה
ביום שלישי נפגשו חברי המשלחת הישראלית עם פדרציית המעסיקים והעסקים של מרוקו (CGEM) בביקור רשמי ראשון של נציגי המגזר הפרטי. בניגוד לסיקור המנומנם בישראל, כלי התקשורת המרוקאים סיקרו אות בהרחבה.
ה-ECGM הוא הגוף העסקי החזק במדינה, ונמצא בקשר הדוק עם המשרדים הממשלתיים השונים, לצד שגרירויות, פיתוח והשקעות (AMDI), לשכות המסחר והתעשייה ועוד, על מנת לקדם את הקהילה העסקית במרוקו ובחו"ל.
נשיא הפדרציה המרוקאית, חקיב אלג', כמו גם עמיתיו, חזרו והדגישו כמה הם מתרגשים מהגעתה של המשלחת, ודיברו את הקשר החם בין היהודים והמרוקאים, כמו גם את העובדה שהרבה מיוצאי מרוקו חיים כיום בישראל.
העובדה הזו חשובה מכיוון שהמרוקאים מרגישים קרובים לישראלים, ואף סיפרו בוועידה מספר פעמים כי הם שמו לב שהתרבויות הדומות מקלות עליהם לעשות עם ישראל עסקים. אחד הבכירים השווה את ההתנהלות מולנו ליפן או לספרד, והודה שמאוד קל להם להתנהל מול הישראלים, מאשר תרבויות אחרות.
היחסים כלפי ישראל מאוד מעניינים. מצד אחד, הבכירים במרוקו מדברים על כך שישראל תאיץ תהליכים ותיתן למרוקו את ה"דחיפה" שלטענתם הם זקוקים לה. המילה "מהר" הוזכרה מספר רב של פעמים, ונראה כי המרוקאים רק מחכים להגעתן של חברות ישראליות לתחומיהן, ומוכנים לעשות הרבה כדי להקל עליהן לעבוד עימם.
גם יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים הישראלי, ד"ר רון תומר, התייחס למהירות שבה הביקור במרוקו התהווה, וסיפר לנוכחים כי הוא, ונשיא הפדרציה המרוקאית נפגשו לראשונה בביקור של המשלחת העסקית המרוקאית בתל אביב לפני כשבועיים, אז הבטיח כי ידאג לכך שמשלחת עסקית ישראלית רשמית ראשונה תגיע במהרה לביקור גומלין במרוקו. "איחדנו כוחות ועשינו הכל על מנת להוציא את המשלחת אל הפועל כמה שיותר מהר.
מהצד השני, צריך להבין כי המגזר העסקי הפרטי עדיין זהיר. השינוי הפוליטי שקרה רק לאחרונה במרוקו, בו התנועה האסלאמית ירדה לאחר עשור מהשלטון וגורמים ליברלים תפסו אותו, האיץ את התחממות היחסים. אבל אנשי עסקים עדיין בודקים את השטח איך זה ייתפס אם הם יתחילו לעבוד עם ישראל.
תכנית העל
בשיחה עם mako התייחס נשיא הפדרציה המרוקאית אלג' לשיתוף פעולה בעיקר בשלושה מישורים. הראשון הוא תחום האנרגיה הירוקה. עד לפני כמה שנים מרוקו סבלה ממחסור גדול בחשמל. אלג' סיפר כי הם פשוט לא היו יכולים לעמוד בתשלומי הנפט והפחם והחליטו להציב מספר שאפתני: עד סוף 2030 מרוקו צריכה לעבור לצריכה של 52 אחוזים אנרגיה ירוקה.
כיום, כשמרוקו עומדת על 40 אחוז מהצריכה, הודות להקמת מפעל סולארי הגדול בעולם וחוות הרוח הגדולה באפריקה - היא מתחילה לפזול החוצה. המדינה מבינה שזוהי שעתה הגדולה להתחיל למכור אנרגיה לאירופה, בייחוד על רקע המלחמה בין רוסיה ואוקראינה. כאן נכנסים לתמונה הישראלים - מרוקו רוצה להשתמש בטכנולוגיות הישראלית כדי לייעל את התהליכים ולהאיץ את מכירה האנרגיה לאירופה, דרך מיצרי גילברטר.
התחום השני שבו המרוקנים זקוקים לישראל הוא בתחומי האגרוטק. מרוקו סובלת ממחסור גדול במים, והחקלאות שלה מדשדשת ומייצרת רק 20 אחוזים מהתל"ג. מתקני ההתפלה של ישראל כמו גם הטפטפות, הוא משהו שהמרוקאים ישמחו מאוד לקבל. עינת לוי, אחראית כלכלה בנציגות הישראלית ברבאט, שמלווה את המשלחת, סיפרה כי כבר כמה חברות ישראליות ניגשו למכרז בנושאים הללו. "זה משהו שלפני כמה חודשים בכלל לא היה על הפרק", היא סיפרה בהתרגשות. "עכשיו משהוסרו כל החסמים הרגולטורים, הדרך להגעת חברות ישראליות לכאן סלולה".
ולבסוף המרוקאים מקווים שהישראלים ישתלבו ב"תוכנית העל" שלהם. להוות גשר ושער כלכלי למדינות אפריקה האחרות. "עוד כמה שנים אפריקה תהווה את הכוח הצרכני הגדול ביותר בעולם", הסביר אלג'. "המטרה שלנו היא להוות גשר ולחבר כמה שיותר מדינות וגופים לעבודה עם שאר המדינות באפריקה".
המטרה של המרוקאים לייצר עליונות כלכלית באזור, ולהיות המדינה המובילה באפריקה, וההצעה לישראלים היא בעיקר להוות "גורם מתווך" בין חברות ישראליות למדינות באפריקה שאין לישראל קשרים עימן.
לנושא הזה התייחס נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין שאמר: "המשק הישראלי יוכל ליהנות משיתוף הפעולה עם מרוקו, הממוקמת בין יבשת אירופה ואפריקה ועשויה לשמש כגשר לחברות ישראליות לפעילות בצפון הסהרה וביבשת אפריקה".
גם מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים התייחס בהתלהבות להזדמנויות העסקיות שיש לחברות הייטק באזור: "יש כאן הזדמנות נדירה של חדירה למדינות מערב אפריקה עם דגש על המדינות הפרנקופוניות בהן מרוקו היא גורם דומיננטי".
משלחת העסקים הישראלית למרוקו. צילום: באדיבות התאחדות התעשיינים
החוצפה לא באה ממקום רע
על רקע גל הטרור, שאלנו את נשיא הפדרציה המרוקאית, אם אינו חושש לפגיעה בעסקים בתוך מרוקו בשל יצירת קשרים עם ישראלים. אף שניכר כי הוא לא רוצה להתייחס לנושאים הגיאופולטים באזור הוא הדגיש בביטחון כי "ברגע שיראו כאן את התועלת של הטכנולוגיה הישראלית שיכולה לייעל את התעשייה המרוקאית בתחומים של אנרגיה מתחדשת וחקלאות, לא תהיה התנגדות, אלא להפך".
אלג' התייחס לדרך שבה הישראלים יכולים לתרום לכלכלה המרוקאית ולשוני באופי ובדרך שבה נעשים עסקים: "אנחנו לפעמים עושים דברים לאט מדי. אם נבין ש'החוצפה' של הישראלים לא באה ממקום רע, נוכל להשתמש בה במסגרת של שיתופי פעולה כדי לייצר מצב שכולם מרוויחים בו".
לפי נתוני הלמ"ס היקף הסחר הישיר בין ישראל למרוקו זינק בשנה האחרונה בכ - 84% והגיע לכ-42 מיליון דולר. היצוא למרוקו גדל בשנת 2021 בכ-147% לכ-31 מיליון דולר והתמקד בעיקר בענפים הבאים: כלי טיס וציוד הובלה (כ- 61%), מוצרים כימיים (15% ) ומוצרי פלסטיק וגומי (14%).
להערכת מכון היצוא פוטנציאל היצוא העתידי למרוקו נאמד בכ-250 מיליון דולר לשנה. היקף היבוא ממרוקו, לפי פרסום הלמ"ס, הגיע אשתקד לכ-11 מיליון דולר והתמקד בעיקר בענפי הלבוש והמזון.
איילת נחמיאס ורבין, יו"ר מכון הייצוא, הדגישה: "השינויים הגיאופוליטיים בעולם מחייבים אותנו להסתכל מחדש על הגושים הכלכליים, ובמרוקו אני מוצאת שמבינים זאת היטב. אם נשכיל לפתח את הקשרים הללו ולהעמיק אותם, העוגן של ישראל, טורקיה, יוון ומצרים בצידו האחד של הים התיכון, והעוגן של מרוקו בצידו השני, אנחנו יכולים לפתח את כלכלת הים התיכון באופן שעד עתה לא יכולנו לעשות זאת".