עוד מימי טרום המדינה העדה הדרוזית האמינה בברית הגורל עם העם היהודי ובחובה לאמץ מודל של חיים משותפים. רבים מבני העדה הצטרפו למאבק היישוב לעצמאות תוך זהות והזדהות מלאה עם מטרותיו וסייעו רבות לארגוני הפלמ"ח וההגנה במאמציהם להשיג יעד זה.
לברית המתמשכת בין הדרוזים והיהודים יש שורשים היסטוריים וערכים משותפים. בבסיסה של הברית הזאת, מונח סיפור פשוט יותר. סיפור על האופן שבו לאט לאט, במשך שנים, בנינו - העם היהודי והקהילה הדרוזית - יחסים של אמת ושל קרבה ובחרנו לכרוך את גורלנו זה בזה.
עם הקמת המדינה וצה"ל, והחלת חוק גיוס חובה על בני העדה כפועל יוצא מההסכמה שהגיעו אליה מנהיגי המדינה ומנהיגי העדה דאז, גויסו צעירי העדה לצה"ל ומערכות הביטחון, שילמו מחיר דמים יקר וראו את עצמם כמרכיב ייחודי, אינטגרלי, בפסיפס הישראלי.
למעלה מ 75 שנה, ברית האחים הזו איתנה. היא עמדה בפני אתגרים ומבחנים, והוכיחה את חוסנה ואת היותה ברית אמת. אלא שבימים אלה העדה הדרוזית והעם היהודי נמצאים בצומת דרכים מורכבת סביב השאלות: "מי הוא ישראלי?" ו "האם ללא יהודים יש מקום בישראליות?". באווירה הקיימת היום בארץ, אין מדובר בשאלות הפשוטות למענה, אך תהיינה אשר תהיינה התשובות, עלינו למצוא את הדרך לגשר על הפערים כדי לשמור על אחדותה וחיוניותה של הברית ביננו.
צריך לומר זאת בקול צלול וברור: הברית ביננו היא ברית בין שותפים. שותפים שצריכים להיות שותפים לא רק לאותן החובות, אלא גם לאותן הזכויות, לאותן האפשרויות, לאותן ההזדמנויות. שוויון איננו יכול להתקיים רק בין לובשי המדים או חלילה בשדה הקרב, שוויון חייב להתקיים גם בתשתיות, במשאבים, בחינוך ובאפשרויות התעסוקה.
הצעירים הדרוזים חיים ברובם בעיירות ובכפרים הומוגניים, שמרניים ומבודדים יחסית, ונדרשים לעתים קרובות לחפש הזדמנויות חינוך ותעסוקה מחוץ לסביבתם הקרובה. השתלבותם בתרבות הסובבת מלווה בלא מעט אתגרים. צעירים רבים מנסים לשמור על ערכי המסורת והקהילה, תוך השתלבות רבת-אתגרים בעולם המודרני, מה שמוביל להתמודדות מורכבת עם שאלות באשר לזהות, ערכים, דת, ושייכות לקהילה ולמדינה.
אנו סבורים, כי כדי לתת מענה לאתגרים ולצרכים המתפתחים ביחסים בין החברה הישראלית והעדה הדרוזית חייבים לבצע כבר עכשיו מהלכים משמעותיים שישמרו על חוזקה ואיתנותה של הברית הזו גם בעוד 75 שנה לפחות. בראש ובראשונה עלינו לחוש אחריות מלאה כלפי כל הצעירים הדרוזים ולאפשר להם הזדמנות שווה להגשים את החלום שלהם, להרגיש חלק, להרגיש שייכים, להרגיש שמדינת ישראל היא ביתם.
תוכנית 'אעלאם' לחיזוק בני נוער דרוזים, בשיתוף עמותת מעשה, שמה לה למטרה לקדם את החברה הישראלית ואת הקהילה הדרוזית בישראל באמצעות הגדלה משמעותית של הייצוג של בני העדה במוקדי קבלת ההחלטות המקומיים והארציים. ייצוג כזה הוא חיוני כי רק באמצעותו ניתן לתת ביטוי למורשת, לערכים ולהיסטוריה של העדה הדרוזית.
מדדי ההצלחה הבוחנים את התוכנית ואת בוגריה מצביעים כבר עכשיו שמדובר בתוכנית משמעותית, המשיגה את מטרותיה ומקדמת השפעה חיובית על משתתפיה ובעתיד גם על הקהילה הדרוזית כולה. 83% מבוגרי התוכנית הצהירו כי הם חשים תחושת זהות ישראלית דרוזית חזקה; 81% חשו כי התוכנית מקדמת אותם להשגת יעדי הקריירה שלהם; ו38% מהבוגרים כבר התקבלו
למסלולי קריירה מבטיחים בשירות הציבורי, ובהם התוכנית היוקרתית לצוערים בשירות המדינה ולמסלול לתואר שני בתוכנית צוערים לשלטון המקומי.
לצד 'אעלאם' קיימות כמובן תוכניות נוספות שמטרתן טיפוח מנהיגות כמו 'מנהיגות דרך ספורט' של הג'ודוקא האולימפי אריק זאבי, מלגות לסטודנטים מצטיינים בעוספיא ועוד. כולן חלקים בפאזל שלם שמטרתו להעמיק את יכולות המנהיגות והייצוג של בני העדה במוקדי קבלת ההחלטות.
ד"ר איימן מנצור הוא מנהל פיתוח עסקי בקבוצת מנומדין וד"ר מירב גלילי היא מנכ"לית קרן מנומדין