גורלן של האוכלוסיות המוחלשות בישראל מונח כיום על כף המאזניים. בעידן של מגפה עולמית קוטלת חיים כל העיניים נשואות לעבר מהלכים מצילי חיים של נפגעי הקורונה, גורלם של הנדבקים וסיכויי החלמתם, פיתוח חיסונים ומניעת הדבקה המונית . בעת כזו קל מאוד לשכוח את אלה שהגורל התאכזר אליהם גם בימי שגרה, שנזרקים בימים אלה אל הקצה המרוחק ביותר של המודעות הציבורית.
לאמיתו של דבר, גם בימים כתיקונם, האוכלוסיות המוחלשות בישראל נאבקות בקשיי קיום יום יומיים, אתגרי תזונה, מצוקות בריאותיות ונפשיות ועוד – ומצבם רחוק מלהיות טוב. אוכלוסיות הנזקקים לסוגיהן מונות מאות אלפי איש ומסיבות שונות הממשלה לא מסוגלת לספק להם את המשאבים והפתרונות הנדרשים לחיים נורמליים. לכך תרמו לא מעט ההפרטה והמסחור של שירותים ציבוריים, משקלם הפוליטי הדל של האוכלוסיות הללו ושורה של סיבות נוספות.
החלל שנוצר התמלא בעשורים האחרונים על ידי המגזר השלישי, אלפי עמותות וארגונים ללא כוונות רווח שנטלו על עצמם את האחריות להוביל את הטיפול באוכלוסיות מצוקה רבות מסוגים שונים כמו: קשישים, עוורים, חרשים, אוטיסטים, פגועי נפש, נשים מוכות ועוד. חלק מהעמותות הללו זוכות בתמיכה תקציבית של הממשלה ופעולותיהן משתלבות לעתים בפעולות הממשלה ואילו עמותות רבות נאלצות לממן את כל פעילותן מתרומות, הן של בעלי הון והן של הציבור הרחב. התגייסותן של העמותות הללו לטובת החלשים בחברה מרגשת ומעודדת ולרבים היא אף מקור לגאווה. הפעילים החברתיים, המתנדבים והתורמים מוכיחים יום יום כי החברה הישראלית היא לא אוסף של פרטים שכל אחד מהם מונע רק על ידי אינטרס כלכלי אישי אלא רקמה חברתית חיה שמפגינה סולידריות וערבות הדדית ודואגת לחלשים שבקרבה.
המשבר הכלכלי שיצרה מגפת הקורונה והלחצים התקציביים שעמם מתמודדת הממשלה הובילו לעצירת תקציבי העמותות, להוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום, לעצירת פעילויות של עמותות חשובות ואף לסכנה על עצם קיומן. כן פסקו כמעט כליל התרומות של הציבור הרחב ובעלי ההון לעמותות השונות. יש לשבח בהקשר זה עובדי עמותות שהוצאו השבוע לחופשה ללא תשלום והמשיכו את מלאכת הקודש שלהם בהתנדבות, כדי שלא להפקיר את הנזקקים להם. אין הדבר מפחית מחומרת המצב שנוצר ומהגורל הקשה הצפוי לנזקקים לשירותי העמותות הללו.
בעת קשה זו יש לאמץ גישה אקטיבית שתצמצם למינימום האפשרי את הפגישה באוכלוסיות החלשות. על הממשלה לאמץ גישה דיפרנציאלית בכל הנוגע לתקצוב עמותות, דהיינו לשמר את התקציב שמוקצה לעמותות שפעילות בתחום הרווחה, במיוחד אלה שמתמקדות בסובלים מלקויות פיסיות ונפשיות חמורות. עוור או חרש הם חדלי אונים ללא תמיכה מקצועית רציפה והם חייבים לקבל את מלוא התמיכה שקיבלו עד עתה. יש להעדיפם באופן מוחלט על פני עמותות להכשרה מקצועית או ספורט לדוגמה, שחיי אנשים אינם תלויים בהן.
רבים מהתורמים לעמותות הפסיקו לפחות זמנית את תרומותיהם, אם בשל מצוקה כלכלית שנקלעו אליה לפתע או מתוך רצון לתרום למיגור המגפה בדרכים שונות. כל אדם בעל רצון טוב צריך לזכור כי החלשים בחברה ממשיכים לחיות בקרבנו ומצבם הוחמר. כל סיוע שיוכלו לתת יכול בימים אלה יכול לשפר מציאות עגומה זו של הנזקקים.
טוב יעשו אמצעי התקשורת אם יתנו ביטוי למצוקת העמותות, לחוסר יכולתן לסייע לאוכלוסיות מוחלשות בימים קריטיים אלה ויעודדו תרומה והתנדבות.
ליל הסדר הקרוב צפוי להיות מועד שחור לעמותות הרווחה ולאוכלוסיות התלויות בהם, אלא אם החברה הישראלית תתגייס לצמצם את הפגיעה בהן. כידוע, עוצמתה של חברה נמדדת בכוחה של החולייה החלשה ביותר בה – וחיזוק החלשים יחזק את כולנו.
הכותב הוא יבואן פלדה "הלדור" מידידי אוניברסיטת תל-אביב ויו"ר עמותת אפי אספרגר ישראל