תוצאותיו המוצלחות של הפיילוט ליישום שבוע עבודה מקוצר בן ארבעה ימים, בעולם וגם בשלב האמצע בישראל, שעליו כתבנו בשבוע שעבר - הוכיחו כי באותו השכר ניתן לא רק להגיע לאותה רמת פרודוקטיביות ארגונית, אלא גם לשפר אותה, זאת בד בבד עם שיפור בריאות העובדים והרווחה שלהם.

אבל האם יש מודל אחד מועדף? באתר CNBC נכתב באחרונה על חברת הטכנולוגיה הבריטית Otta, שלקחה את מסקנות הפיילוט לכיוון מעט שונה. לדברי סם פרנקלין, מנכ"ל Otta העוסקת עצמה בעולמות הגיוס וחיפוש העבודה, "קיצוץ יום שלם נראה כמו צעד משמעותי, כיוון שהוא מצמצם ב־20% את סך שעות העבודה. במעבר מ־100% מהזמן ל־80%, הרגשתי שאולי אני עומד לטלטל את הסירה יותר מדי", הוא הסביר.

משום כך, ב־ Otta בחרו במודל שונה. המודל, שמכונה Fortnight- 9 Day, כולל תשעה ימי עבודה במהלך שבועיים. כך, שלאורך 14 ימים קלנדריים, יקבלו העובדים חמישה ימי חופשה. מה היתרונות של השיטה הזו, והאם ניתן ליישם אותה במקומות נוספים?

יום חופש נוסף בכל שישי שני

על פי מודל Fortnight- 9 Day, מדי שבוע העובדים מקבלים יום חופש נוסף, כך שבכל יום שישי שני, העובד מקבל חופש מהעבודה. לשם כך, חלק מהמעסיקים מבקשים מהעובדים לעבוד שעות ארוכות יותר בימים שהם עובדים. לדוגמה, במקום לעבוד בין השעות 8:00־16:00, העובד יידרש לעבוד עד השעה 17:00. חברות אחרות טוענות שזה לא חשוב להן כל עוד התפוקה שלהם אינה נפגעת.

בשלב זה מנסים ב־Otta את המודל, תוך הנחה שהצלחתו תביא לאימוצו בשוטף. היתרונות, לדברי פרנקלין, כמעט זהים לאלה של שבוע עבודה רגיל בן ארבעה ימים: עלייה בפרודוקטיביות, איזון בין העבודה לפנאי, שיפור הרווחה האישית, והודות לאלו - שביעות רצון גבוהה ממקום העבודה, נושא שעולה לדבריו בעת גיוס עובדים חדשים המזכירים כי זה מה שקסם להם.

מנכ"ל אחר חסיד השיטה, הוא בן ברנסון־גייטלי, העומד בראש חברת צ'רלי HR. לדבריו, יתרונותיה עולים על אלה של שבוע עבודה בן ארבעה ימים בלבד. "כך האיזון יהיה טוב יותר", הוא אמר ל־CNBC.

שתי החברות העידו כי בעקבות יישום שיטת תשעה ימי עבודה בשבועיים, העובדים שינו גם את שיטת העבודה ואת הדרך שבה הם מתייחסים אליה. ב־Otta מספר המנכ"ל כי העובדים חושבים פעמיים לפני שהם יוזמים פגישות עבודה שאינן רלוונטיות לקבלת החלטות, ובחברת משאבי האנוש נקבע יום ללא פגישות, ולו רק כדי לייעל הזמן שהפך קצוב יותר.

אינפלציה של מודלים בשוק העבודה

אולם, בדומה לשבוע בן ארבעה ימים, מודל Fortnight - 9 Day אינו מתאים לכל עסק ולכל עובד. מלי אלקובי, מרצה ומייעצת לארגונים בנושא איזון בין עבודה לחיים פרטיים ועולם עבודה משתנה, ומי שמובילה בישראל את הפיילוט לקיצור שבוע העבודה לארבעה ימים, סבורה שאכן יש יתרונות ברורים ברעיון, אך באותה נשימה טוענת שהוא לא חף מחסרונות.

"מדובר במודל המוכר בשם: 'שבוע עבודה דחוס' ((Compress Work Week. יש מקומות שבהם המודל יכול לעבוד, אבל גם יש עובדים עם אילוצים שונים שלא יכולים לעבוד יותר שעות ביום לטובת היום החופשי, בגלל לימודים או שיש פשוט את אלה שזה מעייף אותם. אישית, אני מעדיפה את מודל 100:80:100, אותו אנחנו מיישמים בפיילוט וכך גם התנועה הגלובלית לארבעה ימי עבודה. המשמעות היא שאני עובדת 80% משרה, מקבלת 100% מהשכר ומתחייבת לעמוד ב־100% מהיעדים. אני לא פוסלת את שיטת שבוע העבודה הדחוס, אבל בעיני הוא לא אידיאלי".

לדבריה, "אנחנו חיים בתקופה שבה צצים מודלים לצורות עבודה חדשות. להערכתי מגמה זו נובעת בגלל לחץ מצד המעסיקים, בתקופה בה שוק העבודה מתקשה למצוא קרקע יציבה. את עולם התעסוקה המשרדית מלווה תדר תמידי וקבוע של מתיחות בנוגע לנוכחות במשרד, לכן המון מודלים משתחררים לאוויר העולם כדי לנסות לתת פתרון למתיחות הזאת. נניח במקרה הזה נראה שהמעסיק מוכן לוותר על שני ימי עבודה בחודש בתמורה לכך שהעובדים יגיעו יותר למשרד".

"עובדים מרגישים שהם צריכים לעבוד פחות"

היועצת הארגונית ענבל ונגר מסייעת לארגונים להתמודד עם מצבי שחיקת עובדים. להערכתה, קיימות שתי מסקנות עיקריות מהשאלה "איך נכון לנו לעבוד". לדבריה, "זה שם את החשיבות של שמירה על הרווחה של העובדים במרכז האג'נדה והאינטרסים של הארגון. כלומר, זה נושא שכל הזמן חי, מובא בחשבון, מדובר ונוכח בחיי הארגון ובמיוחד בהנהלה ובמנהלים שלו".

המסקנה השנייה היא כי "אין דפוס עבודה אחד מבחינת כמות ימים וחלוקתם, שנכון לכל הארגונים. זה מאוד תלוי במגזר העסקי, בליבת העשייה, במי האנשים שעובדים בארגון, במי הם הלקוחות, המתחרים וכיו"ב. בעיני, כל ארגון צריך לבדוק מה הם המשתנים שחשוב להביא בחשבון ואז לבנות את צורת העבודה הנכונה לו ביותר, לבצע פיילוט, למדוד גם תפוקות וגם שביעות רצון - של עובדים, לקוחות, ספקים וכל שאר בעלי העניין - לתקן ולשנות בהתאם למסקנות, ואז שוב לבצע פיילוט לבדיקה, עד שמגיעים לנוסחה האופטימלית לארגון הספציפי".

ונגר מוסיפה כי "דבר אחד הוא כן ברור ואוניברסלי - צריך לעבוד פחות. בחברה המערבית המון, ואולי רוב, האנשים מרגישים שהם חיים בשביל לעבוד ולא עובדים בשביל לחיות. זה גורם ללחץ ולשחיקה להיות המגפה של המאה ה־21, וההשלכות על הבריאות הפיזית והנפשית של האנשים היא הרסנית, וכך גם בנוגע לביצועי הארגון".

בנוגע לחברות בבריטניה - שתיהן העידו כי בעקבות יישום שיטת 9 ימים בשבועיים, העובדים שינו גם את שיטת העבודה ואת הדרך שבה הם מתייחסים אליה. בחברת Otta מספר המנכ"ל כי העובדים חושבים פעמיים לפני שהם יוזמים פגישות עבודה שאינן רלוונטיות לקבלת החלטות, ובחברת משאבי האנוש נקבע יום ללא פגישות, ולו רק כדי לייעל הזמן שהפך קצוב יותר.

 

הכתבה עלתה באתר גלובס.