לאיזה טייקון יהיה אכפת אם מישהו בכפר יונה מקבל את החבילה שלו?
הרפורמה בדואר נראית טוב, אבל עלולה להסתיים כמו טיסה של אל על. איך חזרנו כל כך מהר להצהרות על עליות מחירים מתקרבות? מה תעשה לנו עליית הריבית והאם ירידת מחירי הדלק תפצה אותנו? חמישה דברים שקרו לכסף שלכם השבוע
חבילות במרכז המיון של דואר ישראל. איך פתאום זה רווחי? | צילום: דואר ישראל
אין ברירה, אנחנו חייבים להמשיך להרוויח הרבה כסף
הריאיון עם יו"ר ויליפוד, צביקה ויליגר, שהתפרסם בתחילת השבוע, סיפק הצצה להלך הרוח שבגללו אנחנו משלמים יותר. ויליפוד, עוסקת בייבוא של מוצרים שמהווים תחליפים למוצרים פופולריים ויקרים יותר בישראל.
אלא שזול זה עניין יחסי. ויליפוד צריכה להיות זולה יותר מהמתחרים, לא זולה באופן כללי. וכך מרשה לעצמו וילגר, שכבר נחקר ברשות התחרות, לחזור למנגינה האהובה על רשתות השיווק, היבואנים והספקים: אין ברירה. חייבים להעלות מחירים.
הסיבות מנומקות היטב: מחירי חומרי הגלם עולים, החשמל עולה, הגז ואל תתחילו לדבר בכלל על הפקק העצום בנמל. הכל נכון. אלא שמאחורי ההצהרות האלה נשכחה עובדה אחת מרכזית - שיעור הרווח של ויליפוד, ושל יבואניות אחרות בישראל, הוא עצום. בדיקה של גלובס העלתה ששיעור הרווח הגולמי של החברה הגיע ל-30.4 אחוז. בזמן שרשתות השיווק סופגות את עיקר הביקורת על עליות המחירים, היבואנים ממשיכים לגזור קופון עצום.
"החלטנו לתרום את הרווחיות לצרכן", אמר ויליגר. בשנה שעברה הרווח הנקי של ויליפוד היה 45.1 מיליון שקלים. בשנה שלפני כן, שנת שיא יוצאת דופן בצריכה, הרווח עמד על 52.2 מיליון שקלים. כלומר, החברה התרגלה לרווחי ענק, ואין שום סיבה שהיא תחזור אחורה. יש לכם בעיה? אל תקנו אוכל.
ויליגר ממש לא לבד בגישה הזו. אפשר לעבור מיבואן ליבואן, מיצרן מזון ליצרן מזון ולמצוא את הגישה הדומה: שורת הרווח של החברה היא הדבר החשוב ביותר. לא בשביל הישרדות והמשך פעולה בעתיד, כפי שמנסים לשכנע אותנו, אלא בשביל מי שבסוף מושך את הדיבידנד והמשכורת השמנה.
רציתם פסטה? תשלמו | צילום:
מיכאל גלעדי, פלאש/90
מה מסתתר בחבילה החדשה של הדואר
השבוע התבשרנו שהדואר יופרט. מה זה אומר לגבינו? בעיקר שנפסיק לשלם את החובות העצומים שהדואר הכניס את עצמו, ושהשירות אולי ישתפר.
התוכנית היא כזו: 1,600 עובדים (כשליש מעובדי החברה) יפרשו, לא לפני שהם יקבלו פיצויים של כ- 1.5 מיליארד שקלים. 40 אחוזים מהחברה יופרטו עד סוף השנה, והיתר בשנה הבאה. אם הכל ילך כשורה, עד סוף 2022, יונפקו 40 אחוזים מדואר ישראל לבורסה, כאשר 60 אחוזים הנותרים יירכשו על ידי משקיע פרטי אסטרטגי.
עם ההתייעלות מגיעה הרפורמה עמוקה בשירותים שהדואר נותן: השירותים בדואר יועברו לפעילות דיגיטליות ברובן, במקום הגעה פיזית לסניפים, עם התייחסות לאוכלוסיות מבוגרות או עם קשיים. בין השאר תוכלו לשלוח דואר רשום בדיגיטל, להטעין קצבאות בכרטיס (DEBIT) ללא צורך בהגעה לסניף, ואפילו להעביר בעלות. בנוסף, האפליקציה של דואר ישראל תהפוך לסוג של פורטל תשלומים לאומי, כך שתוכלו לשלם את כל החשבונות שלכם במקום אחד.
בנושא עקב האכילס הגדול של הדואר - החבילות - הלקוח יוכל לבחור מהיכן הוא רוצה לאסוף את החבילה שקיבל (ב-85 אחוזים מהמקרים). יוקם הקמת מערך "חבילה עד הבית" במסגרתו ייאספו חבילות, מכתבים ודואר רשום מבתי מבוגרים, ותובטח פריסה ארצית רחבה יותר, עם דגש על אזורים פריפריאליים של מרכזי מסירת חבילות.
במסגרת הרפורמה, פריסת הסניפים תשתנה, וכך גם שעות הפעילות אשר יותאמו לביקוש המקומי. ייסגרו סניפי דואר, אך במקביל ייפתחו נקודות שירות ברשתות סופרמרקטים, סוכנויות שיפעילו יחידות דואר, והרחבה של מרכזי מסירות של חבילות לעסקים קטנים ורשתות במרכזים הללו גם יאופשרו בצע לפעולות מזומן, קבלת תשלומים, ומסירת חבילות רשומות ומכתבים.
אז למה אנחנו כל כך סקפטיים שהשירות ישתפר עם התוכנית הגרנדיוזית הזו?
בעיקר כי אנחנו בספק שהאינטרס של מי שיקנה את הדואר, במסגרת ה- 60 אחוזים, הוא לדאוג שהחבילה שלכם תגיע בזמן שלמה ובריאה. לא כשיש משהו יותר מפתה כמו הנדל"ן שהוא עומד להרוויח.
כתבנו שמפת הסניפים תשתנה - וזה אומר שהמון סניפים פשוט יסגרו. מה עושים במקומם? נתון לשיקולו של המשקיע הפרטי שהולך לקבל המון שטח נדל"ני יקר ערך, בלי כל כאב הראש מסביב.
כמו כן, גם חברת אל על הופרטה ותראו לאן זה הביא אותנו. רק השבוע המועצה לצרכנות הגישה מכתב דחוף לחברה בדרישה לקבל התייחסות לעובדה ששירות הלקוחות שלהם פשוט התפייד, ולקוחות רבים מתלוננים.
כל שנותר הוא להיות אופטימיים, ולקוות שכמו שבמשרד התחבורה עמדו בהבטחות לייעל את הדואר, הם גם ידאגו שזה באמת יקרה.
העלאת הריבית יכולה לפגוע בחלשים ביותר | צילום:
פלאש 90, משה שי
הנגיד דואג שאנחנו נשלם על זה
יש לכם משכנתא? תתכוננו לשלם יותר בכל חודש. וזוהי רק אחת ההשפעות שתהיה להעלאת הריבית על הכיס שלנו. בנק ישראל העלה את הריבית לראשונה מאז 2018, לשיעור של 0.35%, ואף הצהיר על צפי להעלאה ל-1.5% בתוך שנה.
למה העלו את הריבית? בבנק ישראל חוששים מעליית האינפלציה בחודשים האחרונים והחליטו להשתמש בכלי שאמור לרסן את עליית המחירים – הריבית.
איך זה עובד? ריבית גבוהה יותר אמורה בסופו של דבר להוריד מחירים. כתוצאה מעליית הריבית גם ההלוואות מתייקרות, אבל גם הריבית על החסכונות – מה שאמור לעודד את הציבור להחליט לחסוך כסף ולסגור אותו בפיקדונות בבנק.
אם הכסף מתייקר, ולא שווה לקחת הלוואה - אנשים שהיו רגילים לקנות ולסגור את המינוס בהלוואות - יחשבו פעמיים אם לעשות זאת. אם אנשים לא יקנו - המחירים ירדו. זה אמור בסופו של דבר להוריד את האינפלציה.
אז אומנם עלייה של 0.25 אחוזים היא לא עלייה משמעותית וגם אם הריבית אכן תתעדכן ותעלה ל- 1.5 אחוזים- מי שלמשל לקח משכנתא של מיליון שקלים ל- 30 שנה- ישלם תוספת של 771 בלבד.
אבל צריך לזכור כי ריבית גבוהה מאיטה את הפעילות במשק, מה שיכול להפריע לעסקים, גדולים וקטנים כאחד, שנהנו מהכסף הזול שזרם אליהם מצרכנים או ממשקיעים, ואפילו לממשלה שנהנית גם היא מהלוואות זולות. כמו כן, צריך לזכור יש כאן גם משקי בית בישראל שלא מסוגלים לסגור את החודש, ומחשבים שקל לשקל - והעלאת ריבית והתייקרות ההלוואות שלקחו כדי לסגור את המינוס - יכול להיות מבחינתם מכת מוות כלכלית.
באמת הייתם צריכים את הקניות האלה? | צילום:
מיכאל גלעדי, פלאש 90
לפני שאתם בוכים על הריבית, תסתכלו על מה שאתם קונים
הריבית עלתה, המחירים בשמיים, בכל מקום מזהירים אתכם לחסוך, אז למה נרשם בחודש מרץ השנה שיא הוצאות חדש של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי?
על פי נתוני שב"א (שרותי בנק אוטומטיים), בחודש מרץ נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום של יותר מ-37.28 מיליארד שקלים - עלייה של 5.5 אחוזים לעומת מרץ אשתקד. גם ברכישות בעסקאות אונליין נרשם במרץ שיא חדש והן הסתכמו ב-21.92 מיליארד שקלים.
אבל בעוד בחברת שב"א סוברים כי "הנתונים מוכיחים כי המשק הישראלי מפגין עוצמה וצמיחה", אנחנו חושבים אחרת.
הנתונים בעיקר מצביעים על כך שעם ישראל, למרות שהוא לא אוהב להחשיב את עצמו כך, הוא עם פראייר שיקנה כפי הנראה בכל מחיר מה שהוא יתרגל לרכוש.
אם צרכנים לא יתחילו לעשות חושבים לגבי קניות מסוימות ולא ממש הכרחיות (בואו, אתם לא צריכים לשדרג כל שנה אייפון, או לקנות בהכרח את הפסטה הכי יקרה בסופר), או יתחילו להרים את העיניים מעל המדף האמצעי בסופר, כדי לחפש את התחליף הזול (ולעיתים באותה איכות בדיוק) לאותו מוצר בדיוק - כלום לא עומד להשתנות.
ואם החברות ימשיכו לראות, שלמרות הרעש התקשורתי, ומחאה נקודתית פה ושם - הצרכנים ימשיכו לקנות גם אם הם יעלו את המחיר - מה אתם חושבים שימשיך לקרות?
אם יהיה אוטובוס נוח, אולי לא נצטרך למלא דלק | צילום:
חדשות 2
הפוך, ליברמן, הפוך
לכבוד ימי החג, רצינו לסיים בנימה אופטימית עם הירידה במחירי הדלק, עליה הכריז שר האוצר אביגדור ליברמן ביום שלישי האחרון. חצי שקל לליטר. חגיגה. מרוב התלהבות, נכנסנו למכונית והתחלנו לנסוע.
לא מעט אנשים תוהים מדוע הירידה מוגבלת לשלושה חודשים בלבד. התשובה, ככל הנראה, טמונה במיליארדים שמרוויחה המדינה ממס הבלו. אבל אפשר להסתכל על ההפחתה, וכל הבהלה סביב הדלק, באופן שונה – מטרתו של המס, לכאורה, היא לא להעשיר את קופת המדינה (סליחה, נערי האוצר), אלא להפחית את המוטיבציה של הנהגים להיכנס לרכב ולשלוח אותם אל חיק התחבורה הציבורית.
אלא שבישראל זה לא עובד ככה. מחד, הציבור לא מוכן לוותר על הנוחות ומשלם יותר רק כדי להיות שליט בלעדי בדרך שבה הוא נוהג. אבל חשוב הרבה יותר, התחבורה הציבורית בישראל עדיין רחוקה שנות אור מלהיות תחליף ראוי לרכב פרטי. מספיק רק להסתכל על הרפורמה במחירים, שקשה לטעות בכוונות הטובות שלה, אבל לא מצליחה להביא נוסעים חדשים לאוטובוסים.
התחבורה הציבורית עדיין צפופה מדי, אורכת יותר מדי זמן, לא פועלת בדיוק בימים שבהם היא הכי נדרשת ולרוב משאירה אותנו רחוק מנקודת היעד שלנו. עד שזה ייפתר, נמשיך לשלם מס בלו, ועוד מעט גם מס גודש.
כסף
