משרדי חברת ויליאם היל, בקומה ה־32 במגדל המרובע במגדלי עזריאלי בתל־אביב, ממחישים את סיפורו של עולם ההימורים המקוונים בישראל. על קירות המשרדים תלויים פוסטרים של נבחרת אנגליה בכדורגל, לוחות קליעה למטרה ופתקים שניתן לכתוב עליהם כל הימור שבעולם – למשל, כמה פעמים בחמש דקות הקרובות שחקנים יאבדו כדור או מה יהיה מין התינוק של יורש העצר הבריטי. האווירה במקום לקוחה מעולם ההימורים – תחרויות ספורטיביות, סיכויי זכייה – והדקורציה בהתאם, אבל העובדים במשרד מנועים מלקחת חלק במשחקים או להמר. לא כאשר הם בתחומי ישראל, ואפילו לא במהלך ביקורים בבריטניה.
עוד ב-mako כסף:
- 7 מסים שלא ידעתם שאתם צריכים לשלם
- התינוק של במבה חוזר למסך, והציבור מתלהב
- איפה כדאי לחסוך, בבנק או בחברת הביטוח
ויליאם היל היא חברה ותיקה שהתחילה את דרכה ב־1934 ועסקה תחילה בתחום הקמעונות. ברחבי בריטניה פזורות יותר מ־2,000 חנויות של הרשת. לישראל הגיעה החברה בעקבות פעילותה בתחום ההימורים המקוונים שהחלה בסוף 2008, אז הוקמה פעילות ויליאם היל אונליין (WHO). "בחברה הבינו שזה הולך להיות תחום משמעותי ורצו להתחבר לגוף משמעותי", אומר שרגא מור, מנכ"ל ויליאם היל אונליין ישראל, המתראיין בראשונה לעיתון ישראלי. במסגרת זו הוקמה פעילות משותפת עם חברת פלייטק של טדי שגיא, שסיפקה תשתיות טכנולוגיות להקמת הקזינו המקוון. ויליאם היל הביאה לשותפות מותג מבוסס ואת ניסיונה בתחום הימורי הספורט ומשחקי המזל. הפעילות המשותפת היתה לסיפור הצלחה. היא נוהלה מגיברלטר, ומוקדי התפעול ושירות הלקוחות פעלו בפיליפינים ובבולגריה. כשלוש שנים לאחר מכן ניצלה ויליאם היל אופציית רכישה שעמדה לזכותה, וקנתה את חלקה של פלייטק במיזם המשותף (29%) ב־460 מיליון ליש"ט. כיום, פלייטק עדיין מספקת טכנולוגיה לוויליאם היל.
החברה הבריטית מחזיקה במרכז פעילות משמעותי בישראל בתחום ההימורים ברשת. היא מעסיקה כ־250 עובדים במגדלי עזריאלי (בהשוואה לכ־170 שהעסיקה בישראל בשלהי ימי השותפות עם פלייטק). כמו כן הקימה החברה אקסלרטור (תוכנית האצה) לסטארטאפים, שבמחזור הראשון שלו השתתפו שתי חברות ישראליות, והיא אף השקיעה בחברת הגיימינג הישראלית ניאוגיימז. במילים אחרות, ויליאם היל נהפכה לשחקנית מרכזית בהייטק הישראלי (למרות שאין לה לקוחות ישראלים, ולמעשה לישראלים אסור להשתמש בשירותיה). "הפעילות בישראל משרתת לקוחות של החברה בשווקים אחרים", אומר מור. ומאיר דויטש, סמנכ״ל תפעול השיווק, מוסיף: "בדי.אן.איי שלה זו חברה שמרנית, מסודרת שמקפידה על רגולציה בצורה קיצונית. היא עובדת רק בשווקים שיש בהם רגולציה בתחום ההימורים".
הפעילות של ויליאם היל בישראל ממוקדת בתחום השיווק, שבו עוסקים כמחצית מעובדי החברה בישראל. "האסטרטגיה של השיווק אמנם נקבעת באנגליה, ושם גם נחתמות העסקות, אבל פה יש אנשים רבים שמתפעלים אותן", אומר מור. "יש מערכת דינמית שמביאה את הלקוחות לוויליאם היל – יותר ממיליון לקוחות חדשים בשנה – הפועלת מישראל במלואה. הפעילות פה מהותית מאוד לוויליאם היל. השורשים מתחילים מהיכולות הטכנולוגיות והיצירתיות של הישראלים שמזהים שווקים חדשים. בנוסף, ישראל חזקה מאוד בהפצה ושיווק. אנחנו מוצאים כאן כישרונות בלי הגבלה בתחום הזה".
לזהות הזדמנות ולטרוף אותה
בישראל פועלות עשרות חברות בתחום ההימורים המקוונים, בהן מותגים בינלאומיים מוכרים. הבולטות שבהן הן 888 ופלייטק הישראליות, לצד ויליאם היל ולדברוקס הבריטיות שכל אחת מהן מעסיקה מאות עובדים. בנוסף, פועלות בישראל עשרות חברות קטנות יותר, שרובן אינן מוכרות לציבור הרחב. מספרם הכולל של העובדים בחברות ההימורים בישראל מוערך ב־2,000־3,000. לפי הערכת חברת ההשמה להייטק אתוסיה, מעסיק כל תחום ההימורים והפורקס בישראל כ־4,700 עובדים. הערכות אחרות מדברות על עשרות אלפי עובדים שמועסקים בחברות ההימורים ובמעטפת החברות שקשורות אליהם.
ניתן לחלק את חברות ההימורים המקוונים בישראל לשלוש קבוצות פעילות מרכזיות: הראשונה היא זו של מפעילות הקזינו ובה מצויים המותגים המוכרים לצרכני הקצה, כמו ויליאם היל או 888; בקבוצה השנייה נמצאות חברות טכנולוגיה שמספקות פלטפורמות למותגים השונים, ביניהן בולטת חברת פלייטק שייסד טדי שגיא, שחקן מרכזי בתחום, שבבעלתו קבוצת חברות הימורים, בהן אתר הקזינו ווינר, אתר הפורקס Markets, האתר ווינר24 הפועל בתחום האופציות הבינאריות והחברה הציבורית Safe Charge, שעוסקת בסליקה של אתרי הימורים; קבוצה שלישית היא של חברות אפיליאייטס (Affiliates), שמביאות שחקנים לאתרי ההימורים במגוון דרכים, לאו דווקא טכנולוגיות. פעילות זו נעשית לעתים על ידי יחידים שעובדים מבתיהם, אך יש גם חברות הפועלות בתחום והן מעסיקות מאות עובדים.
"יש בארץ מספר שיא של חברות פלטפורמה להימורים. פלייטק היא הדוגמה הכי בולטת", אומר עו"ד טל רון, ראש משרד טל רון, דריהם ושות' המייצג חברות פורקס, אופציות בינאריות והימורים בישראל. "אני מעריך שלרוב אתרי הלוטו, הקזינו, הפורקס והאופציות הבינאריות בעולם יש קישור ישראלי כלשהו – בין אם זו פלטפורמה, בעלות או טראפיק שמגיע דרך ישראלים". ואכן, ליזמים ומנהלים מקומיים נוכחות בולטת בתחום, הן באמצעות חברות שהוקמו על ידי ישראלים, כמו 888 של האחים אבי ואהרון שקד, ופלייטק של שגיא, והן באמצעות נציגויות שהקימו כאן חברות הימורים בינלאומיות גדולות. המעורבות הישראלית בתחום כבר הניבה כמה עסקות ענק, כמו זו שבה נמכרה ב־2014 ענקית הפוקר המקוון פוקרסטארס, שהוקמה על ידי משפחת שיינברג אף שלחברה עצמה אין פעילות בישראל, לספקית ציוד ההימורים הקנדית אמאייה (Amaya) בכ־5 מיליארד דולר.
"האופי הישראלי הוא לזהות הזדמנות ולטרוף אותה באופן אגרסיבי יותר מאחרים", אומר איתי פיירברגר, מנכ"ל התפעול של 888 והישראלי הבכיר בחברה. "בראש של כמעט כל חברת הימורים עומדים ישראלים ויש לה נציגות כאן. יש הרבה מאוד 'דם ישראלי' במערכת". לדבריו, השליטה המקומית בתעשייה מושכת פעילות לארץ ויוצרת משרות. "ויש יתרון לאופי של התעשייה – יש פה הרבה מנהלים וידע שמושכים לכאן הרבה פעילות עסקית. המון תלוי בכישרונות שניתן למצוא ברמת הניהול. אם המנהלים של פוקרסטארס היו גרים פה, היו עוד מאות משרות".
מקובל להתייחס גם אל חברות הפורקס והאופציות הבינאריות כאל חלק מתחום ההימורים, אף על פי שחברות אלה, שחלקן מעסיקות יותר מ־100 עובדים, מציעות לפחות באופן רשמי מוצרים פיננסיים. זאת, מפני שלרוב לא מדובר בהשקעה של ממש, וסיכויי הזכייה (או ההפסד) דומים לאלו שבאתרי הקזינו המקוונים. בנוסף, חברות אלו דורשות מעובדיהן את אותה התמחות בשיווק ברשת שקיימת בחברות ההימורים. "חברות פורקס ואופציות בינאריות פונות לסגמנט אחר עם מוצר אחר – אבל במהות זה אותו מוצר", אומר בכיר בתעשיית הגיימינג. "להמר על שער השקל־יורו זה כמו להמר איפה יפול הכדור ברולטה".
בשנים האחרונות ניכרת מגמת קונסולידציה בתעשיית ההימורים המקוונים, והיא לא פוסחת על החברות הישראליות. למיזוגים עתידיים, אם וכאשר יתרחשו, עשויה כמובן להיות השפעה על פעילותן של החברות בישראל ועל מידת נכונותן להעסיק עובדים מקומיים.
שם המשחק הוא שיווק
חברות ההימורים המקוונים זקוקות לאלגוריתמים שיודעים לזהות את השחקנים הפוטנציאליים, לתת תמריצים לשחקנים שהתעייפו, ולנתח כמות גדולה של נתונים אודות התנהגות השחקנים ומהלכי המשחק. כמו כן דרושים להם מומחי ממשק משתמש, שיהפכו את חוויית המשחק למהנה ויגרמו לשחקנים להישאר זמן רב באתר ולהמר עוד ועוד. לאור זאת, ניתן היה לצפות שחברות כאלה הפועלות בישראל יגייסו כאן בעיקר אנשי פיתוח, ואולם אייל סלומון, מנכ"ל חברת אתוסיה, מעריך כי רק 30% מהעובדים המועסקים בחברות ההימורים בישראל הם אנשי טכנולוגיה, ורוב העובדים האחרים הם אנשי שיווק מקוון. בחברות גדולות שאינן רק מפעילות קזינו אלא גם יצרניות טכנולוגיה, חלקם של אנשי הטכנולוגיה גדול יותר. כך למשל, 888 מעסיקה בישראל כ־600 עובדים, כמחציתם טכנולוגים.
בתעשייה מסבירים שהגורם העיקרי המבדל כיום בין אתרי ההימורים הוא יכולות השיווק שמאפשרות להם להגיע ללקוחות. "אין טכנולוגיה בחברות הימורים", קובע בכיר בתחום השיווק הדיגיטלי. "זה גלגל שמסתובב, ומאחוריו פונקציה פשוטה של בחירת מספרים אקראית. מה שיש זו תפישה של שיווק דיגיטלי – שאני יכול להביא לקוח ולגרום לו להוציא כסף. יכולת השיווק היא שם המשחק כיום, בעוד שלפני עשר שנים זו היתה חדשנות טכנולוגית". לכן, מסביר הבכיר, שלושה גורמים עיקריים מושכים לישראל את חברות ההימורים: טכנולוגיה, ניסיון שיווקי ומנהלים מנוסים. "אומרים שישראלים לא טובים בשיווק, אבל השיווק השתנה לגמרי בעשור האחרון", אומר אורן קניאל, מנכ"ל הסטארטאפ אפספלייר (Appsflyer) שעוסק בשיווק באינטרנט ובין היתר משרת לקוחות בתחום ההימורים. "כיום העולם מדיד ומאפשר למפרסמים למדוד כל שקל, ויש בישראל הון אנושי שיודע להתמודד עם זה".
"הכלים שבעזרתם נעשה השיווק הם בעיקרם טכנולוגיים. בלי כלים טכנולוגיים אמיתיים אין יכולת לנצח – בצד שקשור לרכישת שחקנים חדשים ובניהול קשרי לקוחות", אומר פיירברגר מ־888. לדבריו, הודות לחברות ההימורים ישראל נהפכת למרכז עולמי בתחום השיווק ברשת. "חברות הימורים נמצאות בחזית הטכנולוגית מצד אחד ומצד אחר בחזית השיווק. התחרות החזקה מושכת כל הזמן את כולם להיות חדשניים. לחברה שאין יכולות טכנולוגיות בצד השיווק יהיה קשה להתמודד עם התחרות בענף".
מתואר ריאלי לשכר פנומנלי
לשוק העבודה בחברות ההימורים תכונות ייחודיות שמבדלות אותו בתחום ההייטק. החברות דשנות ומגלגלות סכומי כסף גדולים, והן זקוקות לכוח עבודה מקצועי בתחום השיווק. כתוצאה מכך, העבודה בענף מאופיינת בשכר גבוה – אפילו בהשוואה לאותם תפקידים בחברות טכנולוגיה מתחומים אחרים – ובבונוסים תקופתיים שמוסיפים לעובדים לעתים שתיים־שלוש משכורות בשנה ואף למעלה מכך. עם זאת, קיימת תחלופה גבוהה של עובדים. לא נדיר למצוא עובדים שתוך פחות משנה עוברים מתפקיד לתפקיד ומחברה לחברה, מתקדמים לתפקידים ניהוליים ומשפרים מאוד את שכרם ההתחלתי. עובד באחת החברות הזרות הפועלות בישראל מספר על בונוסים של 150 אלף שקל ברבעון הניתנים למנהלים בדרגי ביניים.
"במקרה של תחרות על מועמד, החברות עשויות להכניס את היד עמוק יותר לתוך הכיס ולשלם יותר. ברוב המקרים אלו חברות עשירות, ולכן הן אגרסיביות יחסית בתחרות על מועמדים", אומר סלומון. בבדיקה שערכו באתוסיה נמצא שעובדים ברוב התפקידים השכיחים בחברות ההימורים מרוויחים 1,000־2,000 שקל בחודש יותר ממקביליהם בתפקידים דומים בחברות הייטק שאינן בתחום ההימורים. בחלק מהתפקידים, בהם תפקידי מנהל מוצר, מנהל אפיליאציה וקידום אתרים (SEO), הפערים עשויים להגיע ל־10%־15% לטובת העובדים בחברות ההימורים.
"יש מלחמות בלתי פוסקות בין החברות על כוח אדם", מספרת מגייסת הפועלת בתחום ההימורים. "עובדים עם ניסיון של תשעה חודשים מקבלים חמש־שש הצעות עבודה ביום בלינקדאין, ומחוזרים כמו אנשי פיתוח". לדבריה, תופעה זו אופיינית לעובדים בתחום השיווק באינטרנט, ובחלק גדול מהמקרים אותו מאגר של עובדים פוטנציאלים מחוזר על ידי כל החברות בתחום – אדטק (פרסום מקוון), הימורים ופורקס. "חברות אדטק מכשירות מאפס בוגרי תארים ריאליים כמו כלכלה, מינהל עסקים והנדסת תעשייה וניהול. אחרי שנה הם עוזבים והולכים להרוויח פי שניים בחברות ההימורים", היא אומרת. לדבריה, העובדים מתחילים לרוב בשכר של כ־7,000 שקל בחודש, ותוך כתשעה חודשים עד שנה עוברים לתפקיד בחברה מתחרה לאחר שצברו ניסיון מועט, שם שכרם עולה ל־11־12 אלף שקל. במציאות כזו, המעסיקים לא מצפים שעובדים יישארו בתפקיד יותר משנה עד שנה וחצי. לעומתה, פיירברגר, המעסיק הגדול בתחום ההימורים בארץ, טוען כי התחרות על עובדים בתחום זה אינה קשה יותר מאשר בענפים אחרים של ההייטק.
ביטוי לחיזור המתמשך אחרי עובדים ניתן היה למצוא באחרונה בהרצליה. חברת הגיימינג פלייטיקה, שנמצאת בבעלות חברת הקזינו סיזרס אנטרטיימנט, העתיקה את משרדיה מתל אביב. כדי למשוך עובדים לחברה נתלו שלטי ענק באזור ההייטק של הרצליה פיתוח – פעולה חריגה לחברות טכנולוגיה ישראליות. "המשכורות גבוהות מאוד – ברמה שקשה לומר לא לתפקידים", אומר בכיר לשעבר באחת החברות האלה. "יש נכונות לשלם כל סכום לעובדים טובים. אלה ארגונים שהם מכונות כסף. אין לעובדים סיבה לעזוב אותם והם גם לא מכירים את המילה 'לא', במיוחד אם עובד רוצה לעזוב והם רוצים להשאיר אותו".
לדברי מור, במסגרת הפעילות של ויליאם היל בישראל נחשפו אנשי החברה לעשרות סטארטאפים בתחום ההימורים. זאת, אף שחברות הפועלות בתחום זה כמעט אינן מוכרות בנוף הסטארטאפים המקומי. לדבריו, היזמים בסטארטאפים אלה הם לרוב עובדים לשעבר בחברות הגדולות בתחום ההימורים, כמו פלייטק, ויליאם היל ו־888, שיצאו מהתעשייה והלכו להקים פעילות עצמאית. תחום פעילות זה לרוב לא מעניין את קרנות ההון סיכון, הוא מוסיף, כיוון שהן מחפשות אסטרטגיה של אקזיט, ולאו דווקא פרות מזומנים, ולכן חברות אלו פועלות מחוץ לרדאר התקשורתי. "הופתעתי לראות שיש אפילו חברות שמפתחות מוצרים להימורי ספורט – תחום שאינו פופולרי בישראל", הוא אומר.
משכורות בסטנדרט של הייטק
אחד האירועים החשובים לאנשי תעשיית ההימורים הישראלית הוא כנס ICE שנערך בכל שנה בפברואר בלונדון ומושך אליו את בכירי התעשייה מכל העולם. המשתתפים באירוע מציינים שהשפה העברית נשמעת בו הרבה מעבר למצופה. עובדים מהתחום מספרים שטדי שגיא חוכר מטוס ומטיס לאירוע כ־270 מעובדי פלייטק. החברה גם מארגנת את אחת המסיבות הגדולות בכנס. "העבודה בתחום לא קשה מאוד. לא עובדים המון שעות ויש הרבה טיסות ללקוחות בחו"ל", מוסיף הבכיר.
סלומון מציין כי חברות ההימורים מפנקות את העובדים גם בהטבות סוציאליות – ביטוח מנהלים, קרן השתלמות והפרשות פנסיוניות לפי שיעור חיסכון של 100% (בניגוד ל־80% המקובל ברוב חברות הטכנולוגיה). עם זאת, הוא מזכיר, לא הכל ורוד בתחום ההימורים המקוונים. "לחברות האלה יש די.אן.איי אגרסיבי מאוד", הוא אומר. "הן פועלות באוקיינוס אדום עם בעיות רגולציה. אם קזינו נופל לדקה יש אובדן הכנסה של מיליוני דולרים, אז יש אפס טולרנטיות לתקלות". חלק מהעובדים בחברות מדווחים על אווירת חוסר וודאות מתמדת שנובעת מכך שהתעשייה נתונה לרגולציה מחמירה, ועלולה להשתנות בעקבות החלטות שיתקבלו.
סלומון טוען כי הפרופיל האופייני לעובד בחברת הימורים שונה אף הוא מהדמות המוכרת של ההייטקיסט הישראלי. "אלה חברות של אנשים צעירים, העובדים הם בני 26־27 – לא מקבלים אנשים מעל גיל 35. יש ביניהם אנשים שהגיעו עם אפס ניסיון". התפקידים בתחום השיווק, שמיועדים לעובדים שאינם מגיעים מרקע טכנולוגי, מאפשרים גם לעובדים אלה ליהנות מפירות ההייטק. "אם למדת כלכלה או מינהל עסקים, ואתה לא רואה את עצמך ככלכלן, יש לך אפשרות ללכת לחברות אינטרנט והימורים ולהיות אנליסט, או מנהל קמפיינים", אומרת המגייסת.
בוויליאם היל, כמו בחברות אחרות בתחום, ניתן למצוא בין העובדים ריכוז משמעותי של עולים חדשים, שיכולים להפוך את השפה הזרה שבה הם שולטים לנכס. "פעם ספרנו שדוברים כאן 22 שפות", אומר מור. "יש כאן עובדים מאנגליה, צ׳ילה, ספרד, צרפת ואיטליה. מבחינת עולה חדש לא רק השפה היא יתרון. מי שעוסק למשל בניהול שיווק למדינה מסוימת, צריך להבין איך השוק שם עובד, מה ההוויה של הספורט המקומי ואיך לנסח את הקמפיינים".
אימפריית השעשועים
קל לשכוח זאת, אבל חברות ההימורים מצליחות ומשגשגות ככל שהלקוחות שלהן מפסידים את כספם בקזינו. המקום המרכזי של ישראל בשיווק האתרים ובגיוס המשתמשים גורם לכך שהעובדים בחברות הללו נתקלים לא פעם בפניות קורעות לב מלקוחות. "פנה אלינו לקוח וסיפר שהוא איבד בסופשבוע 25 אלף ליש"ט", מספרת עובדת באחת החברות הגדולות בתחום. "זו היתה כל הקרן שהוא חסך ללימודים באוניברסיטה עבור הבן שלו. הוא אמר שאם אשתו תגלה היא תזרוק אותו מהבית ותפרק את המשפחה".
כיצד מתמודדים העובדים הישראלים עם הקושי המוסרי והאתי הנובע מתחום העיסוק שלהם? "לא הייתי מוכן לעבוד בחברה כמו 888, למרות השכר והתנאים כי הם הורסים לאנשים את החיים ועושים מזה כסף", טוען מתכנת במרכז פיתוח של אחת החברות הרב לאומיות בישראל, שהיה מועמד לעבודה בחברה. בכיר לשעבר באחת מחברות ההימורים מודה כי "יש אנשים שיש להם בעיה מוסרית עם עבודה בתחום ההימורים, כי אתה גורם לאנשים להפסיד את הכסף שלהם. החברות האלה עושות כספים מטורפים. המשחק הוא לא מול דילר, אלא מול אלגוריתם שמתוכנן לתת לך תחושה שאתה מרוויח בהתחלה".
עובדת בתחום משאבי האנוש בתעשייה מספרת שהיעדר מגע ישיר עם הלקוחות מסייע לרבים מהעובדים להתגבר על הדיסוננס. "בהרבה מקומות זה ממש שפל", היא אומרת. "אבל אנשים שעובדים בחברות השלימו עם אופי העבודה. הרבה פעמים אין מגע עם הלקוח ולא יודעים מה קרה לו אחרי הפקדת הכסף. לאנשים בתפקידי השיווק לא אכפת מהצד הערכי, כי החברות מודדות את עצמן על בסיס שבועי או יומי". עם זאת, היא מציינת, העובדים בחברות הם סטודנטים מצוינים, בוגרי יחידות מובחרות ואנשים שלא ניתן לסווגם כמי שנמצאים בשוליים החברתיים.
הערפול המוסרי שבתוכו פועלות החברות הוא גם אחת הסיבות לתנאים המצוינים שהן מציעות למועמדים, מוסיף סלומון. "כשהחברות משווקות משרה, הן תמיד במגננה. אלה לא מקומות עבודה שאנשים מתגאים לעבוד בו. שיעור גבוה של מועמדים לעבודה מגדירים בצורה ברורה שהם אינם רוצים שנציע להם תפקידים בגיימינג, הימורים, פורקס או פורנו", הוא אומר. "לחברות יש קושי במיצוב, אז הן מפתות מועמדים בתנאים".
ומה חושבים העובדים עצמם על החברות שמעסיקות אותם והדילמות המוסריות שנלוות לעבודה? "לעתים נדירות מדברים על זה שאנחנו עובדים בהימורים", אומר עובד בתחום השיווק באחת חברות ההימורים הישראליות הגדולות. "רוב האנשים לא חושבים על זה. הם באים לעבוד ורואים בזה פרנסה לכל דבר ולא משהו חריג. אנשים מדחיקים את זה ואם הנושא עולה, לא רואים בכך משהו פסול. למהמרים לא קוראים 'אנשים' אלא 'שחקנים'. זה יוצר ריחוק פסיכולוגי. בשבילנו זה מספרים, יעדים שצריך לעמוד בהם".
האם לישראלים לא אכפת מההשלכות החברתיות והערכיות של ההימורים? "זו טענה פופוליסטית" קובע פיירברגר, "אנחנו פועלים רק במדינות שיש בהן רגולציה, זה לא מערב פרוע. התעשייה עוברת תקופה של התבגרות, כמעט בכל מדינה שאנחנו פועלים מוגדר היטב מה מותר ומה אסור. בגלל שזו תעשייה חדשנית היא נכנסה לישראל". פיירברגר מציין שבמדינות כמו בריטניה, בניגוד לישראל, הימורים הם חלק מהתרבות. ובכל זאת, אצלנו, לעובדים קשה לפעמים להסביר לסביבה החברתית והמשפחתית שלהם על תחום עיסוקם. "אני אומר שאני עובד במשחקי מזל או אונליין גיימינג", מודה העובד שעמו שוחחנו. "בשנה שעברה יצאתי עם מישהי, וכשסיפרתי לה שאני עובד בהימורים באינטרנט היא כעסה. היא שאלה איך אני לא מתבייש לעשות דבר כזה ולא נפגשנו יותר". המבוכה, על כל פנים, פוחתת ככל שתלוש המשכורת תופח.
הכסף הגדול נשאר בחו"ל
גורמים בתעשייה טוענים כי היא נתונה לרגולציה מחמירה שמבטיחה שהחברות לא ירמו את השחקנים. השווקים שבהם אושרו הימורים ברשת כוללים את אנגליה, צרפת, פורטוגל, איטליה ושלוש מדינות בארצות הברית, וכן את הודו ומקסיקו, שבהן קיים רישוי חלקי. לדברי עו"ד דותן ברוך, שותף וראש מחלקת גיימינג ומסחר אלקטרוני במשרד ברנע ושות', שמייצג ומלווה חברות ומיזמים ישראלים ובינלאומיים בתחום ההימורים באינטרנט, קיימות מגבלות על אופן הפרסום ועל המשחקים המקודמים באמצעותו. כמו כן, לדבריו, חל איסור על הפעלת אלגוריתמים שמרמים באופן ברור את השחקנים, ועל פעולת האלגוריתמים מתקיים פיקוח. "נעשות ביקורות שהן בחלקן טכניות ונעשות במעבדות עצמאיות, ובהן צריך להראות שהאלגוריתם עובד כמו שצריך, שלא משנים דברים ושיש יחס מסוים לזכיות", הוא אומר. "יכולים לתפוס אותך ולבטל לך את הרישיון והרישום". אומנם, הוא מודה, "אם הלקוחות לא מפסידים אין ביזנס", אבל יחד עם זאת, "אין אינטרס להיות במצב שמישהו מפסיד את הבית שלו. מעבר לאלמנט המוסרי והעסקי, זה לא הרצון של המפעילים – הרגולטור יבוא ויתחיל לשאול שאלות כמו איך הגעת למצב ואיך אפשרת לאדם להמר".
גם העובדים בחברות טוענים שהמטרה שלהם היא לא לגרום לאנשים לרדת מנכסיהם בעקבות ההימורים. "במשחקי פוקר החברה לוקחת כסף מתוך הערימה שעל השולחן – הזוכים מרוויחים גם הם", אומר עובד באחת החברות. "אנחנו לא גונבים מהשחקנים, זו פלטפורמה שמאפשרת לשחקנים לשחק בינם לבין עצמם. מכונות מזל הן אקראיות יותר ולכן שם העניין בעייתי יותר, אבל גם בהן עוקבים אחרי שחקנים שיש להם דפוסי פעילות הרסניים ובמקרים מסוימים מסלקים אותם מהאתר. אנחנו פועלים תחת רגולציה. זה משפיע על התפישה המוסרית שלנו את העניין".
ואולי גם הסטנדרטים המוסריים ביחס לתופעות כמו הימורים, כמו הרבה דברים אחרים, הם עניין של גיאוגרפיה. "תמיד הימרו ותמיד יהמרו. הימורים קיימים בכל מקום", אומר מור מוויליאם היל. "צריך להבין שיש הבדל בין התרבות הישראלית לאנגלית. באנגליה זה חלק מהתרבות, יש ממש חגים לאומיים של הימורים, למשל על מירוצי סוסים. אנחנו משתדלים להיות סמנים ימניים. הרגולטור מנחה אותנו לעשות דברים כדי להימנע מבעיית הימורים. למשל, לקבוע גבול לסכום הכסף שאתה יכול להפקיד כבר בהרשמה או אפשרות להוציא את עצמך מהמשחק אם אתה מרגיש שנסחפת".
טיעון נוסף שמציגים העובדים הישראלים הוא התרומה של חברות אלה לכלכלה המקומית, שנעשית ללא סיכון שחקנים ישראלים, שאסור להם להמר באתרים. "תעשיית ההימורים היא אחד ממנועי הצמיחה הגדולים בהייטק הישראלי", אומר פרייברגר מ־888. "הן מבחינת מספר האנשים שעובדים בחברות ובתעשיות הפריפריאליות לה, והן מבחינת כמות הידע שנצבר בהן ושאחר כך משתמשים בו לדברים אחרים. זה דבר חשוב לכלכלה וזה לא חייב להיות כאן. זה יתרון גדול ואמיתי של המדינה וצריך לשמר ולעודד אותו, למשוך עוד רבדים של פעילות שנמצאים היום בחו"ל ואפשר למשוך אותם לארץ".
האם הכסף הרב מיתרגם למסים? חברות ההימורים רשומות לרוב במקלטי מס, ומכניסות לישראל רק את הכסף הדרוש לתשלומים השוטפים לפעילותן כאן, כמו משכורות ודמי שכירות עבור המשרדים. כלומר, המדינה אמנם מרוויחה ממסים, אך אלה מגיעים בעיקר מתשלום שכר לעובדים ולא מהכנסות החברות מהימורים. "הכסף לא נכנס לחברות הישראליות, אבל אני מעריך שכמה מיליארדי דולרים בשנה מגיעים לכיסים של הישראלים", טוען עו"ד רון. "החברות האלה משלמות את המשכורות הכי גבוהות בשוק".
בתי ספר למנהלים
השפעתן של החברות על המשק רחבה עוד יותר מהשכר הגבוה שהן משלמות לעובדים והמס שמרוויחה מכך המדינה. הידע והמומחיות בתחום השיווק באינטרנט שנצבר בחברות ההימורים זולג לתעשיות נוספות, ומחזק את התעשייה הישראלית.
"הידע בשיווק מקוון מגיע מחברות ההימורים – כל הבכירים באדטק מגיעים משם", אומר בכיר לשעבר באחת מהחברות. ואכן, רבים מבכירי תעשיית האדטק הישראלית עבדו קודם לכן בחברות ההימורים, ושם נחשפו לשיטות ולכלים המתקדמים בעולם. כך למשל, גיגי לוי, לשעבר מנכ"ל 888, היה בין המשקיעים בפלייטיקה וכיום הוא משקיע ההייטק ("אנג'ל") המקושר בישראל. בכירות נוספות שעשו מסלול דומה הן מנכ"לית פייסבוק בישראל, עדי סופר־תאני, שקודם לכן ניהלה את חטיבת הלקוחות הפרטיים ב־888, ומנכ"לית חברת האדטק Webpals Holdings, ענבל לביא, שמילאה אף היא שורה של תפקידים בכירים ב־888.
חברות ישראליות רבות בתחום האדטק משרתות לקוחות מקומיים בתחום ההימורים ומספקות להם שירותים שמרחיבים את הפתרונות השיווקיים שלהם. עם זאת, יתכן ששימוש ביכולות שבאות לידי ביטוי בהימורים יכלו לתרום יותר ברמה המשקית בתעשיות אחרות. "אין חברת הימורים בעולם בקנה המידה של גוגל או פייסבוק", אומר קניאל. "אי אפשר לבנות כך חברה גדולה בשווי של מיליארדי דולרים. חברות בעלות חזון ששואפות להיהפך לגדולות, כמו אובר ו־Airbnb, מייצרות ערך רב לאקו־סיסטם. מה היה קורה אם ההשקעה בחברות ההימורים היתה הולכת לחברות בסגמנטים אחרים? יש ערך בהימורים. אנשים נהנים מזה, יש ריגוש. אבל צריך לכמת את הערך ללקוחות ואת הערך לנו כמדינה".
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
התאחדות האיכרים: לא לאפשר לסיטונאים להיות גם יבואנים של ירקות
תע"א שכרה כמתווך את מקורבו של היו"ר
