מדי שנה הולכים 22 מיליארד שקלים מתקציב המדינה לפנסיות תקציביות, לא כולל גופים נתמכים. עד שנת 2040 הסכום הזה ילך ויגדל לכדי 40 מיליארד שקלים - ורק אז יתחיל לרדת בחזרה.
שיאני הפנסיה התקציבית הם השופטים. בראש הרשימה ניצבים שלושה מהם: הראשון מקבל כ-92 אלף שקל לחודש ברוטו, ושני הבאים אחריו מקבלים בין 80 ל-90 אלף שקלים. מיד אחר כך מגיעה מערכת הביטחון, עם 20 שיאני פנסיה שמקבלים בין 56.4 אלף שקלים ל-67.6 אלף שקלים; המובילים הם כנראה רמטכ"לים לשעבר, טייסי קרב לשעבר ובכירים אחרים במערכת הביטחון.
אך האם הפנסיה התקציבית בסכנה? בעקבות הירידה החדה הצפויה בהכנסות מס, לצד המענקים לעצמאים ותשלום דמי האבטלה ליותר ממיליון שכירים, במשרד האוצר מחפשים מקורות הכנסה חדשים – ושוקלים לקצץ בפנסיות התקציביות כבר בממשלה הקרובה.
במקביל, בשבוע הבא תעלה הצעת חוק של חברי הכנסת עוזי דיין (ליכוד) ומתן כהנא (ימינה) לקיצוץ הפנסיות התקציביות ושכר הבכירים. השניים מציעים לקצץ את הפנסיה התקציבית בשיעור מדורג: פנסיה הכפולה מהשכר הממוצע במשק תקוצץ בעשרה אחוזים; פנסיה הגבוהה פי שלושה מהשכר הממוצע תקוצץ ב-20%; וכל פנסיה שגבוהה פי שלושה לפחות מהשכר הממוצע במשק תקוצץ ב-30%.
מטרת הצעת החוק היא גם לשנות את שיטת הצבירה לפנסיה התקציבית, כך שתותאם במעט לפנסיה הצוברת. צעדי ההשוואה האפשריים כוללים הפחתת שיעור ההצמדה למדד, ביטול תקרת הפטור ממס למקבלי פנסיה תקציבית – ואיסור על צבירה של יותר מ-2% בשנה.
מה ההבדל בין פנסיה תקציבית ופנסיה צוברת?
פנסיה תקציבית היא פנסיה המשולמת מתקציב הארגון שבו עבד הגמלאי, בהתאם לזכויות שהולכות ונצברות לאורך שנות העבודה. עובדים שנהנים מפנסיה תקציבית צוברים 2% עבור כל שנת עבודה, עד ל-70%. ישנם גם עובדים שיכולים להפריש יותר כמו שופטים. בניגוד לעבר, היום העובד מחויב להפריש כל חודש 2% משכרו.
בפנסיה צוברת, לעומת זאת, כשליש מההפרשה לפנסיה היא משכר העובד – ואין הבטחת לזכויות לחוסך. כך, הקצבה שיקבל אחרי הפרישה נגזרת מהפקדותיו לחיסכון הפנסיוני לאורך השנים ומהתשואה של ההפקדות בשוקי ההון (בקרנות הוותיקות, רוב החיסכון נושא תשואה מובטחת של אג"ח מדינה).
אז כמה עלתה לנו הפנסיה התקציבית לאורך השנים? לפי דו"ח החשב הכללי באוצר לשנת 2018, עלות הפנסיות התקציביות למדינת ישראל היא כ-649 מיליארד שקלים – בלי לכלול בחישוב פנסיות גישור והסדרי פנסיה מיוחדים, כמו אלה של עובדי רשות השידור לשעבר. על פי הדו"ח כ-231 מיליון שקלים הם עבור עובדים פעילים (כ-36% מסך ההתחייבויות) ו-412 מיליארד שקלים עבור גמלאים ופנסיונרים (כ-64% מסך כל ההתחייבויות).
מדובר בסכום המהווה כ-52% מהתמ"ג השנתי של המשק הישראלי – פי 1.5 מתקציב המדינה השנתי. ב-50 השנים הקרובות, היקף ההתחייבות של המדינה לבעלי הפנסיה התקציבית הוא לא פחות מטריליון שקלים.
מי נהנים מפנסיה תקציבית?
עובדי ההוראה ועובדים בחלק מהאוניברסיטאות
שרים, חברי כנסת ועובדי משרדי הממשלה (כולל שגרירים ועובדי שגרירויות, מפקחי משרד החינוך ועוד)
עובדי גופים ממשלתיים כמו המוסד לביטוח לאומי, רשות המסים, קק"ל ואחרים
עובדי הרשויות המקומיות וראשיהן
עובדי חברת החשמל
עובדי רשות הנמלים, רשות שדות התעופה ועובדי הרכבת
עובדי מערכת הבריאות: רופאים, אחים ואחיות (עובדי מדינה)
עובדי מערכת הביטחון: צה"ל, המוסד, השב"כ, המשטרה, השב"ס
עובדי מערכת המשפט: שופטים ופרקליטים (בשירות המדינה)
עובדים סוציאליים (בשירות המדינה)
מהנדסים (בשירות המדינה)
על פי נתוני החשב הכללי שפורסמו ב-2018, שיאני הפנסיה בקרב שופטים ודיינים יצאו לגמלאות עם פנסיה הנעה בין 64,146 שקלים ל-69,696 שקלים ברוטו, לעומת פנסיה ממוצעת של 42 אלף שקלים.
בנוסף, שיאני הפנסיה בצה"ל ומערכת הביטחון מקבלים פנסיה חודשית בסכום שבין 60,586 שקלים ל-64,056 שקלים, לעומת הממוצע הנע על 16,200 שקלים.
20 שיאני הפנסיה מבין נבחרי הציבור (שרים וחברי כנסת) פורשים עם פנסיה חודשית בסך שבין 51,867 שקלים ל-56,086 שקלים, לעומת הממוצע שעומד על כ-20 אלף שקלים.
לעומתם, רופאים בשירות המדינה ייאלצו להסתפק בגיל הפרישה בפנסיה חודשית שבין 18,289 שקל ל-21,090 שקל, ועובד רשות הדואר הממוצע יקבל כ-7,500 שקלים בלבד.
36% מהעובדים קיבלו פנסיה תקציבית בשנת 2018
מחקר של משרד האוצר קבע כי עובדים חדשים בשירות המדינה לא זכאים לפנסיה תקציבית כבר משנת 2002 – ומאז 2011 רוב העובדים בשירות המדינה מבוטחים בפנסיה צוברת. יחד עם זאת, בשנת 2018 קיבלו 36% מהעובדים פנסיה תקציבית.
אז מתי תחלוף מן העולם הפנסיה התקציבית? ספק אם תכנית האוצר לקיצוץ אכן תעבור, שכן היא צפויה להתנגדויות רבות מצד מקבלי הפנסיה. לראיה, כל נסיונות העבר של משרד האוצר להעלות את חלקו היחסי של העובד בהפרשות לפנסיה התקציבית – נכשלו.
אחרוני המבוטחים בפנסיה תקציבית צפויים לפרוש ב-2045. ההוצאות השוטפות של המדינה על תשלום פנסיה תקציבית צפויות לגדול בכל שנה עד 2034, ולאחר מכן להתחיל להתכווץ, עד שיתאפסו בעוד כ-80 שנה, בסביבות שנת 2100, כשאחרון הגמלאים בפנסיה תקציבית יילך לעולמו.
"כל משק בית בישראל משלם ויצטרך להמשיך לשלם כ-10 אלף שקלים בשנה עבור מימון הפנסיות האדירות של המגזר הציבורי", אמרו לגלובס עו"ד נילי אבן-חן ואמיר זלאייט, המנכ"לית והאחראי תחום הרגולציה של עמותת "צדק פיננסי". "זאת, בשעה שאחוזי האבטלה במשק כבר עברו את ה-25%".