המולטי מיליונר והפילנתפרופ היהודי האוסטרלי אלברט דדון היה שקוע השבוע בעסקיו הרבים בענף הנדל"ן, המלונאות ובהרכב המוסיקלי שבו הוא מנגן מעת לעת. עד לטלפון שהגיע ביום שלישי בערב. חבר בישראל בישר לו שחבר הכנסת גדעון סער מקים מפלגה חדשה ומתכוון להתמודד על תפקיד ראש ממשלה. דדון, שנחשב לאחד המקורבים ביותר לסער ותרם לו בכל ההתמודדויות שלו בפריימריס בליכוד ובהתמודדות שלו על הנהגה המפלגה מול ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הופתע.
"גדעון הוא אדם ראוי להיות ראש ממשלה. מנהיג. פוליטיקאי מנוסה מאוד, ישר, דמוקרט אמיתי. הוא יכול להשכין שלום בין חלקי העם בישראל וגם עם מדינות ערב. אני חושב שהוא קיבל החלטה אמיצה מאוד ונכונה מבחינתו. אני תומך בהחלטתו ואסייע לו ככול שיידרש", אומר דדון בראיון בלעדי ל-mako, "העם בישראל צריך להצביע לגדעון. צריך לתת לו הזדמנות להוכיח שהוא מסוגל להיות ראש ממשלה טוב שיוביל את מדינת ישראל להישגים. הוא אדם מקובל ואהוב. אני מכיר מקרוב אותו ואת אשתו גאולה. הם אנשים מקסימים. הלוואי שהאיש הזה יהיה ראש ממשלת ישראל".
לדבריו, סער מתכונן כבר תקופה לצאת לדרך חדשה ולהקים מפלגה שתוביל אותו לראשות הממשלה. דדון יהיה שם לצידו כמו בפעמים אחרות. לפי פרסומים שונים, עולה כי דדון תרם לאחרונה לסער 35 אלף שקלים, נוסף לתרומה קודמת על סך 56 אלף שקלים. כסף קטן עבור מי שהונו מוערך במאות מיליוני דולרים. מצד שני, דדון לא מגביל את עצמו לפוליטיקאים מהליכוד. הוא העיד על עצמו כי בעבר תרם גם ליצחק הרצוג, אז חבר מפלגת העבודה.
"יצא לי לנסוע כמה פעמים בארץ עם נהגי מוניות שאוהבים לדבר פוליטיקה והם אמרו שגדעון הוא אופציה טובה לראשות הממשלה שהם מעריכים את פועלו", נזכר דדון. "כשהסתובבתי עם גדעון בהרבה מקומות בארץ והוא נפגש עם אנשים אתה רואה את האהבה הגדולה שהוא מקבל מהציבור. הוא איש של אנשים. מדבר בגובה העיניים. יש לו את כל הנתונים - את כל החבילה להיות ראש ממשלה טוב שיוביל את מדינת ישראל להישגים. אצלו מדינת ישראל קודמת לאינטרסים האישיים. נכון שהוא הפסיד לביבי על הנהגת הליכוד אבל היום הוא בשל יותר להנהיג את המדינה ולהחליף אותו. אפילו בתוך הליכוד אנשים חושבים שסער ראוי להנהיג את המדינה. אזרחי ישראל רק ירוויחו מזה. זה הזמן שלו".
"אצלו מדינת ישראל קודמת לאינטרסים האישיים. נכון שהוא הפסיד לביבי על הנהגת הליכוד אבל היום הוא בשל יותר להנהיג את המדינה ולהחליף אותו. אפילו בתוך הליכוד אנשים חושבים שסער ראוי להנהיג את המדינה"
דדון, המעיד על עצמו כפטריוט ציוני, לא מוכר לציבור הרחב בארץ. גם המידע הזמין עליו ברשת דליל. מי שכן מכירים אותו היטב הם פוליטיקאים במפלגת הליכוד וצמרת השלטון באוסטרליה. בין היתר, הוא פועל לחיזוק האינטרסים האסטרטגיים בין אוסטרליה לישראל ומקושר גם לבכירי השלטון באנגליה.
"אני רואה בחיזוק הקשרים כדבר חשוב מאוד. רואים את הפירות כבר בשנים האחרונות, שהיחסים בין המדינות חמים מאוד. אני גם פועל בצרפת, מרוקו, אנגליה כדי לחזק את הקשרים האסטרטגיים והיחסים עם ישראל, ליצור שיתופי פעולה עתידיים בין המדינות במגוון תחומים חושבים ולהילחם באנטישמיות ובארגון כמו ה-BDS", אומרן דדון.
בישראל ארגן דדון את כנס הדיאלוג האסטרטגי ישראל-אוסטרליה, פורום שאותו הקים במטרה לייצר שיח בין דמויות מפתח בישראל ובאוסטרליה. בשנה שעברה הצליח להביא לכאן משלחת של יותר מ-20 חברי פרלמנט אוסטרליים, בכירים לשעבר בממשל ואנשי אקדמיה בכירים. לא במפתיע, גדעון סער היה אחד הנואמים המרכזיים בכנס.
השנה יתקיים הכנס בדגש על שיתוף הפעולה גם עם בריטניה. את הועידה השנה יפתח בזום ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון.
עוצר לפלאפל בדימונה
למרות עושרו, דדון מתנהל בצניעות יחסית. לא נוהג במכוניות מנקרות עיניים ולא מפגין את עושרו בצורה ראוותנית. הכל, לדבריו, חלק מהחינוך של הוריו.
אלברט דדון, 62, עלה לארץ מרבאט שבמרוקו בגיל חמש. משפחתו נשלחה להתגורר בעיר דימונה, אז עיירה צעירה ונידחת בדרום. אביו עבד כמטאורולוג של משרד הביטחון.
"גרנו חמש נפשות בדירה קטנה מאוד של בערך 40 מטר בשיכון שהשקיף למדבר", נזכר דדון, "היו לי כמה חברים שהיינו משחקים בהרים. בגיל שמונה אימא שלי קנתה לי גיטרה זה היה אז משהו לא שגרתי ומאז אני מנגן. למדתי לנגן בקונסרבטוריון בדימונה. אווירה חמה. היה בית קולנוע קטן. עולים מהודו גרו לצד עולים ממרוקו. כשראיתי בפעם הראשונה את הסרט 'סוף העולם שמאלה' של אבי נשר זה הזכיר את הילדות בדימונה. אני בקשר עם שני חברי ילדות שלי עד היום, אחד מהם אורי זילברמן מהר חברון. נפשתי איתם כמה פעמים בביקורים שלי בארץ. הייתי גם בדימונה העיר התפתחה בצורה מדהימה. אין מה להשוות בין דימונה של אז להיום. יש שם דוכן פלאפל במרכז המסחרי בעיר שכל פעם שאני מגיע לעיר אני אוכל מנה פלאפל הכי טובה שיש בעולם".
בגיל עשר החליטו הוריו של דדון לעזוב את ישראל לטובת העיר ליון שבצרפת. זה קרה כמה חודשים אחרי מלחמת ששת הימים.
"כל האחיות של אימא שלי עזבו את מרוקו לליון. אימא הגיעה לארץ לבד בלי משפחה, בלי חברים. הניתוק מהמשפחה היה קשה לה מאוד. לא היה טלפון. זה לא כמו היו שבשנייה אחת אתה יוצר קשר עם אדם אחר בקצה העולם", הוא משחזר, "אלו היו זמנים אחרים לגמרי. זה לא כמו היום שיש פייסבוק, וואטסאפ, אינטרנט, טלוויזיה, טלפונים סלולריים. לא היה אז כלום. היה קשה מאוד לאימה ועזבנו באונייה 'מולדת' את הארץ לצרפת. לא הספקתי לומר שלום לחברים".
בני משפחת דדון השתקעו בעיר ליון. אם המשפחה הקימה חנות בוטיק למכירת שמלות ובגדי נשים, אב המשפחה עסק בתרגום ("אבא ידע עברית, צרפתית, ספרדית, מרוקאית, אנגלית, זה עזר לו מאוד לקבל עבודות").
דדון, תכנן להיות מהנדס אבל לא סיים את הלימודים כי העדיף לפתוח חברה לייצור בגדי נשים כי הבין את הפוטנציאל הגדול להצליח בתחום.
"אני אחד שיודע לנצל הזדמנויות", מעיד דדון על עצמו, "החברה הצליחה מאוד, התרחבנו והצלחנו להתבסס מבחינה כלכלית".
להתחיל מאפס
בגיל 27 הכיר את אשתו, כיום כבר גרושתו, דבי, בת לאחת לאחת המשפחות העשירות באוסטרליה. דבי היא בתו של המיליארדר האוסטרלי מארק בסן. לשניים שתי בנות ובן. בסן עשה את הונו באמצעות אימפריה של אופנה קמעונית באוסטרליה, שאותה מכר ב-2017. שווי נכסי המשפחה מוערך ב-2.5 מיליארד דולר אוסטרלי. הקשרים המשפחתיים האלה הקלו על דדון את תחילת דרכו באוסטרליה בשנות ה-80.
"התחתנו, אבל היה קשה לה מאוד לגור בצרפת כשכל המשפחה שלה מתגוררת באוסטרליה. אימא שלי ייעצה לי לעבור לגור איתה באוסטרליה כדי שתהיה מאושרת", שחזר דדון.
באוסטרליה דדון פתח רשת אופנה, אבל מיהר לעבור לתחום רווחי יותר. "התחלתי שוב מחדש. מאפס. ממש ככה. זה היה קשה מאוד בהתחלה, אבל ההחלטה לעבור לאוסטרליה הייתה הכי חשובה שלקחתי בחיים והתבררה כמשתלמת מאוד. מדינה חדשה. מנטליות שונה לגמרי מצרפת. מדינה עם שטח ענק ומעט תושבים. הקמתי חברה לייצור בגדים. בהמשך עברתי לתחום הנדל"ן וזו החלטה הכי נכונה שעשיתי. אני שמח שהילדים שלי החליטו ללכת לתחומים אחרים בחיים כדי לא להיות תלויים בי ולהוכיח את עצמם בלי עזרתי".
דדון, הקים אימפריית נדל"ן שכוללת מלונות רבים, בניינים, דירות, מסעדות, ברים, פרויקטים גדולים שעמד בראשם, השקיע בחברות טכנולוגיות והקים מועדון ג'אז.
"הצלחתי מאוד בתחום הנדל"ן, עבדתי קשה מאוד כדי לבצע השקעות נכונות ונבונות וגם לקחתי סיכון מחושב", הוא אומר.
אלא שלאחר שנים של הצלחה, הקורונה פגעה בעסקי המלונאות והמסעדות שלו. "זו תקופה קשה מאוד. ענף המלונאות במדינה כמו בכל העולם ספג מכה אנושה אבל אנחנו מתמודדים ושורדים ומתנהלים בצורה שפויה. חבל שהעולם לא מתנהג כמו בדובאי ששם למדו מהר מאוד לחיות עם הקורונה ובתי מלון וענף התיירות משגשגים מאוד למרות הקורונה. יש לנו הרבה מה ללמוד מהממשל בדובאי. הם פתחו מערכת משוכללת כיצד להתמודד עם הקורונה ולחיות איתה מבלי לפגוע בכלכלת המדינה".
"חבל שהעולם לא מתנהג כמו בדובאי ששם למדו מהר מאוד לחיות עם הקורונה ובתי מלון וענף התיירות משגשגים מאוד למרות הקורונה. יש לנו הרבה מה ללמוד מהממשל בדובאי"
הוא הספיק לבקר כמה פעמים במרוקו ובישראל והרגיש שם כמו בבית. "בישראל ובמרוקו אני מרגיש כמו בבית. אווירה חמה, אנשים עם לב רחב. האוכל הביתי. נופים יפים. מנטליות שונה לגמרי מאוסטרליה. כשגרתי בדימונה זה היה כמו לגור בכפר קטן במדבר, היום זו עיר עם אגם מדהים, עשרות אלפי תושבים. יש לי שם כמה חברים טובים", אומר דדון בחיוך.
במקביל הוא לא זנח את אהבתו מילדות לגיטרה ולג'אז, הקים הרכב של מוסיקת ג'אז מודרנית והספיק להוציא 14 תקליטים חלקם בשיתוף פעולה עם אמנים מוכרים בתחום.
"מוסיקה בשבילי זה אהבת חיי. אני מוצא זמן פנוי לעסוק במוסיקה, הופעתי עם הרכב שלי במקומות רבים, יש סרטונים ביוטיוב, זה שונה לגמרי מהעסקים. זה בשביל הנשמה", אמר דדון בסיפוק, "אני מתכוון להוציא עוד תקליטים ולבקר בארץ.
בשיחה דדון הוא גם התייחס לפרשת האזרחית האוסטרלית, קיילי מור-גילברט שהשלטונות באיראן שחררו מהכלא לאחר כשנתיים בטענה ששימשה מרגלת של המוסד במדינה ושבעלה הוא אזרח ישראלי.
"אני למדתי בחיים לא להאמין לשום מילה של האיראנים. להתעלם מהשטויות שהם מדברים", אומר דדון, "הם מפיצים שקרים כדי להצדיק את הפשעים שלהם. אני מקווה שיבוא היום השלטון שלהם ייפול ויחזור לידי האזרחים ושהמדינה הזו תהפוך לדמוקרטית".